אגרת הקודש - סימן י': הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
מ (חלוקה בוט העביר את הדף אגרת הקודש - סעיף י' לשם אגרת הקודש - סימן י': החלפת טקסט – "אגרת הקודש - סעיף" ב־"אגרת הקודש - סימן") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (15 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{תניא}} | {{תניא}} | ||
''' | '''אגרת הקודש י' - חסדי ה' כי לא תמנו''' | ||
==מבוא | ==מבוא== | ||
באגה"ק זו מסביר אדמו"ר הזקן את הנאמר [[אגרת התשובה - פרק ג'|באגרת התשובה]] שצדקה מועילה לתשובה. | |||
האגרת מוסיפה על קודמותיה{{הערה|על מעלות הצדקה שהתבארו באגרות הקודמות, מאגרת ג' ועד ט'.}}, שצדקה מועילה לא רק בתחומי הקדושה והחולין, אלא גם '''לחוטאים.'''{{ש}} | |||
נקודת ההסבר היא, ש'''תשובה רק מעוררת''' את מקור החסד הרוחני האין סופי. אבל '''להורידו''' בפועל{{הערה|בכדי למלא את הפגמים והחסרונות שגרמו העוונות.}} צריך עבודה מיוחדת: נתינת צדקה בלי הגבלה{{הערה|שזהו חסד בלי גבול כפי שהוא אצל האדם.}}. | |||
* [[שיעורים יומיים#תניא|בשיעור היומי]] חילק [[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|הרבי הריי"ץ]] את האגרת לחמישה ימים: ארבע ימים לומדים את הסבר העניין, והיוצא מזה לפועל ביום האחרון. | |||
== | ==גוף האגרת== | ||
{{קטע תניא|קטע=אגרת י'|טקסט הקטע={{תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש - סעיף י'}}}} | |||
==סיכום האגרת== | |||
* מאחר והקב"ה צמצם את חסדו האין סופי במצוות בכדי שיוכל האדם לקבלו, לכל מצווה יש '''שיעור מצומצם'''{{הערה|ציצית י"ב גודלין, לולב ד' טפחים וכן כולן.}} כיצד לקיימה. | |||
* אך כשצריך לתקן פגמים{{הערה|שגרמו עוונות.}} יש להמשיך מהמקור חסד '''שאינו מצומצם'''. חסד עליון זה '''מתעורר''' ע"י תשובה, אבל '''נמשך בפועל''' רק ע"י צדקה. | |||
{{סדרה|הקודם=[[אגרת הקודש - | {{ש}} | ||
:'''היוצא לפועל בעבודת ה'''' | |||
כדי לתקן את פגם העבירה (ע"י המשכת חסד '''בלי גבול''') צריכה גם עבודת האדם להיות כך: לחוס על הדלים{{הערה|המילה 'חסד' היא [[נוטריקון]] 'חס דל'.}} בלי גבול. לא לדקדק ולעצור כשמגיע ל'חומש' אלא לתת ולתת בלי חשבון וגבול. | |||
* לגבי המשל שמביא הרבי "עור בעד עור וכל אשר לאיש יתן בעד נפשו" יש להעיר, שזהו רק '''משל''' מ'דרך העולם'{{הערה|דהיינו, אם על רפואת הגוף מוכן אדם לבזבז כל כספו כל שכן וקל וחומר על רפואת הנפש.}}, אך באגה"ק [[אגרת הקודש - סעיף י"א|הבאה]] יתבאר שיחס זה לגוף הוא '''היפך''' תכלית כוונת בריאתו. | |||
==מושגים יסודיים== | |||
*[[ורב חסד|חסד עליון]] | |||
==קישורים חיצוניים== | |||
*[https://abc770.org/article_node_4705/ תניא לעם] באתר חב"ד אור אין סוף | |||
{{סדרה|הקודם=[[אגרת הקודש - סעיף ט'|פרק ט']]|רשימה=פרקי אגרת הקודש|הבא=[[אגרת הקודש - סעיף י"א|פרק י"א]]}} | |||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:אגרת הקודש - תניא]] | [[קטגוריה:אגרת הקודש - תניא]] | ||
גרסה אחרונה מ־11:17, 25 ביולי 2021
| ספר התניא |
|---|
| דף השער וההקדמה |
| דף השער · הסכמה א' · הסכמה ב' · הסכמה ג' · הקדמת המלקט |
| ליקוטי אמרים |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב · י"ג · י"ד · ט"ו · ט"ז · י"ז · י"ח · י"ט · כ' · כ"א · כ"ב · כ"ג · כ"ד · כ"ה · כ"ו · כ"ז · כ"ח · כ"ט · ל' · ל"א · ל"ב · ל"ג · ל"ד · ל"ה · ל"ו · ל"ז · ל"ח · ל"ט · מ' · מ"א · מ"ב · מ"ג · מ"ד · מ"ה · מ"ו · מ"ז · מ"ח · מ"ט · נ' · נ"א · נ"ב · נ"ג |
| שער היחוד והאמונה |
| הקדמה - חינוך קטן |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב |
| אגרת התשובה |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב |
| אגרת הקודש |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב · י"ג · י"ד · ט"ו · ט"ז · י"ז · י"ח · י"ט · כ' · כ"א · כ"ב · כ"ג · כ"ד · כ"ה · כ"ו · כ"ז · כ"ח · כ"ט · ל' · ל"א · ל"ב |
| קונטרס אחרון |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' |
אגרת הקודש י' - חסדי ה' כי לא תמנו
מבוא[עריכה | עריכת קוד מקור]
באגה"ק זו מסביר אדמו"ר הזקן את הנאמר באגרת התשובה שצדקה מועילה לתשובה.
האגרת מוסיפה על קודמותיה[1], שצדקה מועילה לא רק בתחומי הקדושה והחולין, אלא גם לחוטאים.
נקודת ההסבר היא, שתשובה רק מעוררת את מקור החסד הרוחני האין סופי. אבל להורידו בפועל[2] צריך עבודה מיוחדת: נתינת צדקה בלי הגבלה[3].
- בשיעור היומי חילק הרבי הריי"ץ את האגרת לחמישה ימים: ארבע ימים לומדים את הסבר העניין, והיוצא מזה לפועל ביום האחרון.
גוף האגרת[עריכה | עריכת קוד מקור]
| אגרת י' |
|---|
| י אד"ש וחיים פתח: דברי יעיר אזן שומעת תוכחת חיים אשר הוכיח ה' חיים על ידי נביאו ואמר חסדי ה' כי לא תמנו וגו' והווה ליה למימר כי לא תמו כמו שכתוב כי לא תמו חסדיך וגו'.
ויובן על פי מה שכתוב בזוהר הקדוש אית חסד ואית חסד אית חסד עולם כו' ואית חסד עילאה דהוא רב חסד כו'. כי הנה מודעת זאת התורה נקראת עוז שהוא לשון גבורה וכמו שאמרו חז"ל תרי"ג מצות נאמרו למשה מסיני מפי הגבורה, וכדכתיב מימינו אש דת למו פירוש שהתורה מקורה ושרשה הוא רק חסדי ה' המכונים בשם ימין דהיינו המשכת בחינת אלהותו יתברך והארה מאור אין סוף ברוך הוא אל העולמות עליונים ותחתונים על ידי האדם הממשיך האור על עצמו בקיום רמ"ח מצוות עשה שהן רמ"ח אברים דמלכא. פירוש רמ"ח כלים ולבושים להארה [נראה דצריך לומר: לההארה] מאור אין סוף ברוך הוא המלובש בהן, (ומאור זה יומשך לו דחילו ורחימו בכל מצוה כנודע), רק שהמשכה זו נתלבשה תחלה במדת גבורתו של הקב"ה המכונה בשם אש שהיא בחינת צמצום האור והחיות הנמשכות מאור אין סוף ברוך הוא כדי שתוכל להתלבש במעשה המצות שרובן ככולן הם בדברים חומריים כציצית ותפילין וקרבנות וצדקה, ואף מצות שהן ברוחניות האדם כמו יראה ואהבה אף על פי כן הן בבחינת גבול ומדה ולא בבחינת אין סוף כלל, כי אהבה רבה לה' בלי קץ וגבול ומדה, אין האדם יכול לסובלה בלבו ולהיות קיים בגופו אפילו רגע, וכמאמר רז"ל שבשעת מתן תורה שהיתה התגלות אלהותו יתברך, ואור אין סוף ברוך הוא בבחינת דיבור והתגלות פרחה נשמתן כו':, והנה לפי שהמצוות ניתנו לנו על ידי התלבשות במדת גבורה וצמצום ההארה כו' לכן רוב המצות יש להן שיעור מצומצם כמו אורך הציצית י"ב גודלין, והתפילין אצבעים על אצבעים ומרובעות דוקא והלולב ד' טפחים והסוכה ז' טפחים והשופר טפח והמקוה מ' סאה וכן בקרבנות יש להן שיעור מצומצם לזמן כמו כבשים בני שנה ואילים בני שתים ופרים כו', וכן במעשה הצדקה וגמילות חסדים בממונו אף שהוא מהעמודים שהעולם עומד עליהם וכדכתיב עולם חסד יבנה אפילו הכי יש לה שיעור קצוב חומש למצוה מן המובחר ומעשר למדה בינונית כו' וזה נקרא חסד עולם, פירוש חסד אל כל היום המתלבש בעולמות עליונים ותחתונים על ידי אתערותא דלתתא היא מצות הצדקה וחסד שעושים בני אדם זה עם זה, ולפי שהעולם הוא בבחינת גבול ומדה מהארץ עד לרקיע ת"ק שנה וכן מרקיע לרקיע כו', ושית אלפי שני הוי עלמא כו', לכן ניתן שיעור ומדה גם כן למצות הצדקה והחסד שבתורה כמו לשאר מצות התורה, אך היינו דוקא לשומר התורה ולא סר ממנה ימין ושמאל אפילו כמלא נימא אבל מי שהעביר עליו הדרך חס ושלום, מאחר שהעוה דרכו לתת מגרעות בקדש העליון שגרע ערכו בחינת המשכתו מה שהיה יכול להמשיך מבחינת אלהותו והארת האור מאור אין סוף ברוך הוא אילו היה שומר התורה ומקיימה כהלכתה הרי מעוות זה לא יוכל לתקן כי אם בהמשכת האור העליון שלמעלה מהעולמות ואינו מתלבש בהן הנקרא חסד עילאה ורב חסד לפי שמאיר ומתפשט בבחינת אין סוף בלי גבול ומדה מאחר שאיננו מצומצם תוך העולמות אלא בבחינת מקיף עליהן מלמעלה מריש כל דרגין עד סוף וכו' וכשהאדם ממשיכו למטה במעשיו ואתערותא דלתתא אזי אור עליון זה מאיר ומתפשט תוך העולמות ומתקן כל מעוות וכל מגרעות שניתנו בקדש העליון ומחדש אורן וטובן ביתר שאת ויתר עז בבחינת אור חדש ממש לכן אמרו במקום שבעלי תשובה עומדין וכו'. והנה עיקר התשובה הוא בלב כי על ידי החרטה מעומקא דלבא מעורר עומק אור העליון הזה, אך כדי להמשיכו להאיר בעולמות עליונים ותחתונים צריך אתערותא דלתתא ממש, בבחינת מעשה, דהיינו מעשה הצדקה וחסד בלי גבול ומדה, דכמו שהאדם משפיע רב חסד פירוש ח"ס דלי"ת דהיינו לדל ואביון דלית ליה מגרמיה כלום ואינו נותן גבול ומדה לנתינתו והשפעתו. כך הקב"ה משפיע אורו וטובו בבחינת חסד עילאה הנקראת רב חסד המאיר בבחינת אין סוף בלי גבול ומדה תוך העולמות עליונים ותחתונים, שכולם הם בבחינת דלי"ת אצלו יתברך דלית להון מגרמיהון כלום וכולא קמיה כלא חשיבי ועל ידי זה נתקנו כל הפגמים שפגם האדם בעונותיו למעלה בעולמות עליונים ותחתונים. וזהו שכתוב עשה צדקה ומשפט נבחר לה' מזבח לפי שהקרבנות הן בבחינת שיעור ומדה וגבול. מה שאין כן בצדקה שיוכל לפזר בלי גבול לתקן עונותיו. ומה שאמרו המבזבז אל יבזבז יותר מחומש היינו דוקא במי שלא חטא, או שתקן חטאיו בסיגופים ותעניות כראוי לתקן כל הפגמים למעלה. אבל מי שצריך לתקן נפשו עדיין פשיטא דלא גרעה רפואת הנפש מרפואת הגוף שאין כסף נחשב וכל אשר לאיש יתן בעד נפשו כתיב. והנה מדת חסד זו בלי גבול ומדה נקראת על שמו של הקב"ה חסדי ה' כדכתיב וחסד ה' מעולם ועד עולם כו' כי הגם שכל ישראל הם רחמנים וגומלי חסדים ברם יש גבול ומדה לרחמי האדם. אבל הקב"ה נקרא אין סוף ברוך הוא ולמדותיו אין סוף כדכתיב כי לא כלו רחמיו וכו'. וזהו שאמר הנביא אחר החורבן והגלות, חסדי ה' כי לא תמנו וגו'. פירוש לפי שלא תמנו שאין אנו תמימים ושלמים בלי שום חטא ופגם בנפש ובעולמות עליונים, על כן צריכין אנו להתנהג בחסדי ה' שהם בלי גבול ותכלית כדי לעורר עלינו רחמים וחסד עילאה שהוא רב חסד ורחמים בלי גבול ותכלית, כמו שכתוב כי לא כלו רחמיו וגו'. וזהו שאמרו רז"ל אין ישראל נגאלין אלא בצדקה שיעשו גם אם יהיו פטורים מדינא, כי אין בן דוד בא כו': |
סיכום האגרת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- מאחר והקב"ה צמצם את חסדו האין סופי במצוות בכדי שיוכל האדם לקבלו, לכל מצווה יש שיעור מצומצם[4] כיצד לקיימה.
- אך כשצריך לתקן פגמים[5] יש להמשיך מהמקור חסד שאינו מצומצם. חסד עליון זה מתעורר ע"י תשובה, אבל נמשך בפועל רק ע"י צדקה.
- היוצא לפועל בעבודת ה'
כדי לתקן את פגם העבירה (ע"י המשכת חסד בלי גבול) צריכה גם עבודת האדם להיות כך: לחוס על הדלים[6] בלי גבול. לא לדקדק ולעצור כשמגיע ל'חומש' אלא לתת ולתת בלי חשבון וגבול.
- לגבי המשל שמביא הרבי "עור בעד עור וכל אשר לאיש יתן בעד נפשו" יש להעיר, שזהו רק משל מ'דרך העולם'[7], אך באגה"ק הבאה יתבאר שיחס זה לגוף הוא היפך תכלית כוונת בריאתו.
מושגים יסודיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- תניא לעם באתר חב"ד אור אין סוף
| הקודם: פרק ט' |
פרקי אגרת הקודש | הבא: פרק י"א |
הערות שוליים
- ↑ על מעלות הצדקה שהתבארו באגרות הקודמות, מאגרת ג' ועד ט'.
- ↑ בכדי למלא את הפגמים והחסרונות שגרמו העוונות.
- ↑ שזהו חסד בלי גבול כפי שהוא אצל האדם.
- ↑ ציצית י"ב גודלין, לולב ד' טפחים וכן כולן.
- ↑ שגרמו עוונות.
- ↑ המילה 'חסד' היא נוטריקון 'חס דל'.
- ↑ דהיינו, אם על רפואת הגוף מוכן אדם לבזבז כל כספו כל שכן וקל וחומר על רפואת הנפש.