שניאור זלמן פרדקין: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
 
(88 גרסאות ביניים של 34 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
'''רבי שניאור זלמן מלובלין''' זצ"ל '''בעל ה"תורת חסד"''',נודע כגאון גדול בכל תפוצות העם היהודי.
{{אין תמונה}}


'''רבי שניאור זלמן פרדקין מלובלין''' ([[אדר]] [[תק"צ]] - [[ה' ניסן]] [[תרס"ב]]) בעל ה"תורת חסד", נודע כגאון גדול בכל תפוצות [[יהדות|העם היהודי]].


== נעוריו ==
==תולדות חיים==


בשנת [[תק"ץ]] בחודש [[אדר]] בעיירה [[ליאדי]] נולד רבי שניאור זלמן פרדקין לאביו רבי שלמה ולאימו מרת איידל.
הרב שניאור זלמן פרדקין נולד בשנת [[תק"צ]] בחודש [[אדר]] ב[[עיירה]] [[ליאדי]].לאביו הרב שלמה ואימו מרת איידל. אביו שימש כשוחט ובודק ב[[בישנקוביץ]] שבפלך [[מוהילוב]]{{הערה|1=[http://www.teshura.com/teshurapdf/Barda-Guberg%20-%20Teves%203%2C%205779.pdf כתבי יצחק שריון] בתוך תשורה מנישואי משפחת ברדה עמוד 176.}}.


אביו ואימו זכו להבטחה מפורשת של [[הצמח צדק]]אשר יוולד להם בן שיאיר את עייני ישראל.
לידתו נעוצה בברכת [[אדמו"ר הזקן]] לאבי אמו רבי דובער, לאחר שנפטר בנו של רבי דובער: "אנחם אותך שיוולד לבתך בן שיאיר את עיני ישראל".


אך דא עיקא,שרבי שניאור זלמן נולד אילם,נטול כוח הדיבור,דרשו אביו ואימו אחרי רופאים,אך לא מצאו תרופה למחלתו.
ובהזדמנות אחרת כאשר עברו כל בני משפחת ר' דובער ליד אדמו"ר הזקן, נחסרה הבת שרה, שאל [[אדמו"ר הזקן]]: "היכן היא, ממנה יצא אור גדול".


אך לפתע בהיותו בן שלוש,החלו לקלוח מפיו דברי תורה,הסתבר שכל אותם שלוש שנים היה רק מטה אוזן לתורה,ורק בגיל שלוש החליט להוציא מילים מפיו.
במקום אחר מסופר: אבי ה'תורת חסד' רבי שלמה פראדקין היה בנאי, ופעם אחת בנה בית עבור ה[[צמח צדק]]', במהלך הבניה יצא ה'צמח צדק' מחדרו בפתאמיות, נרתע ר' שלמה לאחוריו בבהלה, כאשר הבחין בו ה[[צמח צדק]]' שאלו: "וכי אני דוב?", ובירכו שיזכה ל"בנים רבנן".


מה הפלא שגאון קדוש כזה,הדיבור הראשון שיצא מפיו היה תורה.
אך דא עקא, שרבי שניאור זלמן נולד אילם, נטול כוח הדיבור, דרשו אביו ואימו אחרי רופאים, אך לא מצאו תרופה למחלתו. אך לפתע בהיותו בן שלוש, החלו לקלוח מפיו דברי תורה, הסתבר שכל אותם שלוש שנים היה רק מטה אוזן לתורה ולא יכל לדבר, ורק בגיל שלוש החל להוציא מילים מפיו. ולא עוד, אלא שהדיבור הראשון שיצא מפיו היה פירוש לתרגום אונקלוס על הפסוק "ולנפש חיה".


מכל קצוות האיזור באו אנשים לחזות בפלא המופלא,אשר ילד בן שלוש כבר בקיא בחומש עם רש"י ואונקלוס,ובגיל חמש כבר ידע מסכתות שלמות,וכבר בגיל אח עשרה נתן לו הצמח צדק שאלות בהלכה,שיחווה עליהם דעתו.
מכל קצוות האיזור באו אנשים לחזות בפלא המופלא, אשר ילד בן שלוש כבר בקיא בחומש עם [[רש"י]] ואונקלוס.  


בגיל צעיר במיוחד נישא וכבר התמנה לרבה של העיר פלוצק.
בגיל חמש כבר ידע מסכתות שלמות על בורין, וכאשר ביקר בליאדי ה'צמח צדק' בחנו בתלמודו במשך שעתיים רצופות, ואחר כך נתן לו רבע רובל, נטל הילד את הכסף ואמר: "בספר 'שמואל' נתן שאול לאיש האלוקים - שמואל - רבע כסף, וכאן נותן לי איש האלוקים רבע כסף.." נהנה הצמח צדק ובירכו שיהפוך לגדול בתורה.
 
כבר בגיל אחת עשרה נתן לו הצמח צדק שאלות בהלכה בנושא עגונות שיחווה עליהם דעתו.
 
כאשר נקרעה ציציתו של ר' שניאור זלמן, נתן הצמח צדק לרבנית חיה מושקא שתתקן אותה ואמר "שניאור זלמן הוא נער נפלא".
 
לאחר שידוכיו נסע ללמוד אצל רבי [[אליהו יוסף מדריבין]] שם הפך לגדול בתורה, לאחר נישואיו החליט שלא להתפרנס מן הרבנות, אך לאחר שירד מנכסיו ציווה עליו הצמח צדק להתמנות לרבה של פולצק.
 
ואכן בשנת [[תרט"ו]] מונה לרבה של פולצק.


== עם אדמו"רי חב"ד ==
== עם אדמו"רי חב"ד ==


בחצר הרבי [[הצמח צדק]] היו גאונים גדולים כר' [[יצחק אייזיק מהומיל]] ור' [[הלל מפאריטש]], ובכל זאת נתנו לו בחצר מקום של כבוד, על פי הוראתו המפורשת של ה'צמח צדק' שהגדירו כ'גאון'.
כבר אז החל הצמח צדק להושיבו עימו בדיני תורה, ואמר עליו "הוא יודע כמה ווים יש בכל הש"ס", זקני החסידים מספרים, שהצמח צדק חגרו באבנט ובירך "אוזר ישראל בגבורה".
ה'צמח צדק' העריכו כל כך, עד שביקשו לתת 'הסכמה' ל[[ליקוטי תורה]], ומכנהו שם בשם "גדול גאוני זמננו".
כאשר ר' [[אליהו יוסף ריבלין]] עלה לארץ ישראל, ביקש לעבור דרך פולוצק, אמר לו [[הצמח צדק]], אל תעבור שם, כדי לא לבטל את ר' שניאור זלמן מתלמודו.
למרות זכרונו המופלא היה עוסק כל יום שלוש שעות בלימוד תורת הצמח צדק, באומרו שלא תיתכן התקשרות לצדיק בלא לימוד תורתו בכל יום.
גם ל[[אדמו"ר המהר"ש]] היה מקושר מאוד, והיה אחד משלושת הגאונים שהכתירו את [[אדמו"ר המהר"ש]] לנשיאות.
התורת חסד גם נתן [[סמיכה]] ל[[אדמו"ר המהר"ש]] בהלכות איסור והיתר, ביחד עם הגאונים הרבנים [[יצחק אייזיק מהומיל]] [[הלל מפריטש]] ו[[יצחק אייזיק מויטבסק]].


==עם ר' [[אליהו יוסף מדריבין]] ==
פעם, כאשר דעתו הייתה בדוחה עליו, חזר בפני [[המהר"ש]] דף גמרא דף מהרש"א ודף 'קינות'...


[[אדמו"ר הרש"ב]] העריכו מאוד והתבטא עליו: "בדורות קדומים היה נחשב לגאון!"


== בלובלין ==
== בלובלין ==


במלאת לו י"ג שנה לישיבתו בפולוצק, התמנה כרב ואב"ד בלובלין, היה זה כבוד גדול, היות ובודדים הורשו להתמנות שם כרבנים.


עזיבתו את פלוצק הייתה תמוהה, יש שאמרו שהסיבה לכך הייתה נעוצה בעובדה שרוב חסידי [[חב"ד]] בעיר פלוצק נתקשר לחסידות קאפוסט, ור' שניאור זלמן המשיך להתקשר לליובאוויטש, ועל רקע זה נגרם פילוג ביניהם.
בימי שבתו בלובלין לקח פעם אחת לביתו ספר ללילה שלם, ואחר כך החזירו ואמר למוכר: "אשלם לך על כך שהספר נמצא במוחי, אבל לא אקחו כי אינו מוצא חן בעיני..."
בשבתו בלובלין נקשר במיוחד אל רבי צדוק הכהן מלובלין, ומשך שעות היו עוסקים בתורת החסידות.
כ' שנים מלך רבי שניאור זלמן בלובלין, ושם הפך לגדול הדור, שאלות מכל קצוות תבל הגיעו אליו, מ[[ניו יורק]] שבאמריקה ועד מלבורן שבאוסטרליה. גאונותו הייתה כה גדולה עד שאפילו הרוגצ'ובר-רבי [[יוסף רוזין]] נסע ללמוד אצלו בלובלין.


== בירושלים ==
== בירושלים ==


בשנת ה'[[תרנ"ב]] הביע לראשונה ר' שניאור זלמן את חפצו לעלות לירושלים, אך בני עדותו עצרו בעדו.


למרות זאת רבי שניאור זלמן היה נחוש בדעתו, הוא נסע כביכול למעינות מרפא, ומשם "ברח" לירושלים בדרך בלתי ליגאלית, ורק בהגיעו לירושלים שיגר את התפטרותו מלובלין.


== סיפורי מופת ==
בקבלת הפנים השתתפו כל יהודי [[ירושלים]] ובראשם מנהיג הפרושים רבי שמואל סלנט ומנהיג הספרדים רבי יעקוב שאול אלישר.


רבי שניאור זלמן חולל מהפכה בירושלים, הוא הקים בית דין חסידי ומשחטה נוסח ליובאוויטש, הוא ניהל את כולל חב"ד ועמד בראש [[בית הכנסת]] צמח צדק.
לא רחקו הימים ורבי שניאור זלמן הפך לרבם של חסידי [[חב"ד]] ב[[ארץ הקודש]].
בירושלים נפטרה עליו זוגתו הראשונה, ואז התחתן עם זוגתו בזויוג שני מרת יוכבד, בחתונה השתתפו כל גדולי [[ירושלים]] כר' שמואל סלנט ורבי יהושע לייב דיסקין.
לימים כתב הרב דיסקין לבנו שכדאי היה לו לעלות לירושלים רק כדי לחזות בתורתו של ה'תורת חסד'.
ב[[ירושלים]] קראו עליו את הפסוק "תורת חסד על לשונו".
== הענקת ברכות ==
הרב מלובלין נוהג היה לקבל פתקאות ברכה, וידוע היה שאם היה מביט מיד לאחר הקריאה בפניו של האיש, היה זה סימן טוב, אבל אם היה מניח הפתק מיד על השולחן, לא היה זה סימן טוב.
ועוד סימן היה, כאשר היו מבקשים מהגאון בקשה על חולה והוא היה אומר "ער וועט זיין געזונט" (הוא יהיה בריא) היה זה סימן טוב, אבל אם היה אומר "ער זאל זיין געזונט" (הוא צריך להיות בריא) ידעו שנגזרה גזרה ר"ל.


== תורת חסד ==
== תורת חסד ==


כבר בהיותו בפולוצק היה ר' זלמן פוסק גדול - צא וראה מי מעיד עליו "אני טרוד ואיני יכול לענות... ויפנה למו"ה זלמן מפאלצק, שעליו יוכל לסמוך" ([[הצמח צדק]])-ואת אלפי תשובותיו אסף ר' שניאור זלמן ליצירת הענק: "'''תורת חסד'''".
רק חלק מהיצירה נדפס, ("דרשתו הראשונה בלובלין" ועוד שבעה תשובות עם ענינים נוספים בשמו נדפסו לאחר מכן בספר "הגאון מלובלין").


== פטירתו ==
== פטירתו ==


אף כי בשנותיו האחרונות היה חולה, דבריו ב[[חודש אדר]] [[תרס"ב]] הפתיעו את מקורביו: "לא אוכל לסבול יותר את עלמא דשיקרא הזה!!"
וב[[ה' ניסן]] [[תרס"ב]], החזיר ר' שניאור זלמן את נשמתו לבוראה, ובאותו רגע פרצה סערת ברקים ורעמים בחוצות ירושלים.
מנוחתו כבוד ב[[חלקת חב"ד בהר הזיתים]] ב[[ירושלים]].
== משפחתו ==
*בנו, הגאון רבי שלמה לאדיער אשר נפטר בגיל 21 בלבד.
*בנו, הגאון רבי [[דוב בער לאדיער]] ממלא מקום אביו.
*בנו, חיים לאדיער
*בנו, יצחק לאדיער
*בתו, מרת שפרה צוקרמן ברלין אשת דב בער צוקרמן ברלין
*בתו, מרת צביה אפטר
*בתו, מרת פעיה דבורה פשיפיורקה  ( אלמנת נחמן יהודה קוגן בזיווג ראשון)
*בתו, מרת רבקה גינצבורג  ( אשת יעקב דוד לנדוברג בזיווג ראשון)
'''צאצאיו:'''
*נכדו, רבי אליעזר לאדיער גאון עצום ומגדולי חסידי [[חב"ד]].
*נכדו, יצחק שדה - מייסד הפלמ"ח (בן בתו רבקה).
*נכדו, דוד פשיפיורקה - אלוף פולין בשחמט (בן בתו דבורה).
*נינו, הפילוסוף ישעיה ברלין{{הערה|בן מענדל ברלין, בן שפרה, בת התורת חסד.}}.


== לקריאה נוספת ==
== לקריאה נוספת ==
*"הגאון מלובלין"-מאת הרב י. חננאל ([[חנניה יוסף איזנבך]]) בהוצאת [[כולל חב"ד]] בירושלים.
*"מרביצי תורה בעולם החסידות ב'"-מאת הרב אהרון סורוסקי בהוצאת "פאר".
*"חסידים הראשונים" חלק א', מאת הרב [[ישראל אלפנביין]], הוצאת כפר חב"ד.
*חנניה זוהר, '''ר' שניאור זלמן פרדקין''', בתוך 'הולך חסיד - חוברת לימוד ומשימות', תשפ"ד עמוד 83
==קישורים חיצוניים==
* [http://hebrewbooks.org/1739 שו"ת תורת חסד - חלק א'], [http://hebrewbooks.org/1740 חלק ב'] - אתר hebrewbooks {{PDF}}
* [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=430 "אני הייתי ממייסדי ליובאוויץ"] מאגרות ה'תורת חסד' - אתר שטורעם
*[http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_25119_17.pdf רבי שניאור זלמן מלובלין בעל התורת חסד], ח. י. אייזנבאך, [http://www.hebrewbooks.org/25119 בטאון חב"ד אלול תשכ"ט] - אתר hebrewbooks {{PDF}}
*[http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_26204_22.pdf הערות בדבר הגאון התורת חסד], הרב יעקב גולדמן, [http://www.hebrewbooks.org/26204 בטאון חב"ד [[ניסן]] תשל"ג], אתר hebrewbooks {{PDF}}
* דב לבנון, [http://beismoshiachmagazine.org/katavot/377843530774.html מרא דאתרא דירושלים מתולדותיו], [[שבועון בית משיח]]
*  [https://derher.org/wp-content/uploads/79-Adar-II-5779-biography-of-reb-shneur-zalman-fradkin.pdf Derher Reb Shneur Zalman Fradkin (Baal Toras Chesed)] א חסידישע דערהער {{PDF|}} (אנגלית)
{{הערות שוליים}}
{{אחרונים}}
{{מיון רגיל:פרדקין, שניאור זלמן}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:אחרונים]]
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב"ד הר הזיתים]]
[[קטגוריה:חברי כולל חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים בליאדי]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תק"צ]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרס"ב]]
[[קטגוריה:ערכים בלי תמונה]]

גרסה אחרונה מ־08:09, 31 באוקטובר 2024

רבי שניאור זלמן פרדקין מלובלין (אדר תק"צ - ה' ניסן תרס"ב) בעל ה"תורת חסד", נודע כגאון גדול בכל תפוצות העם היהודי.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב שניאור זלמן פרדקין נולד בשנת תק"צ בחודש אדר בעיירה ליאדי.לאביו הרב שלמה ואימו מרת איידל. אביו שימש כשוחט ובודק בבישנקוביץ שבפלך מוהילוב[1].

לידתו נעוצה בברכת אדמו"ר הזקן לאבי אמו רבי דובער, לאחר שנפטר בנו של רבי דובער: "אנחם אותך שיוולד לבתך בן שיאיר את עיני ישראל".

ובהזדמנות אחרת כאשר עברו כל בני משפחת ר' דובער ליד אדמו"ר הזקן, נחסרה הבת שרה, שאל אדמו"ר הזקן: "היכן היא, ממנה יצא אור גדול".

במקום אחר מסופר: אבי ה'תורת חסד' רבי שלמה פראדקין היה בנאי, ופעם אחת בנה בית עבור הצמח צדק', במהלך הבניה יצא ה'צמח צדק' מחדרו בפתאמיות, נרתע ר' שלמה לאחוריו בבהלה, כאשר הבחין בו הצמח צדק' שאלו: "וכי אני דוב?", ובירכו שיזכה ל"בנים רבנן".

אך דא עקא, שרבי שניאור זלמן נולד אילם, נטול כוח הדיבור, דרשו אביו ואימו אחרי רופאים, אך לא מצאו תרופה למחלתו. אך לפתע בהיותו בן שלוש, החלו לקלוח מפיו דברי תורה, הסתבר שכל אותם שלוש שנים היה רק מטה אוזן לתורה ולא יכל לדבר, ורק בגיל שלוש החל להוציא מילים מפיו. ולא עוד, אלא שהדיבור הראשון שיצא מפיו היה פירוש לתרגום אונקלוס על הפסוק "ולנפש חיה".

מכל קצוות האיזור באו אנשים לחזות בפלא המופלא, אשר ילד בן שלוש כבר בקיא בחומש עם רש"י ואונקלוס.

בגיל חמש כבר ידע מסכתות שלמות על בורין, וכאשר ביקר בליאדי ה'צמח צדק' בחנו בתלמודו במשך שעתיים רצופות, ואחר כך נתן לו רבע רובל, נטל הילד את הכסף ואמר: "בספר 'שמואל' נתן שאול לאיש האלוקים - שמואל - רבע כסף, וכאן נותן לי איש האלוקים רבע כסף.." נהנה הצמח צדק ובירכו שיהפוך לגדול בתורה.

כבר בגיל אחת עשרה נתן לו הצמח צדק שאלות בהלכה בנושא עגונות שיחווה עליהם דעתו.

כאשר נקרעה ציציתו של ר' שניאור זלמן, נתן הצמח צדק לרבנית חיה מושקא שתתקן אותה ואמר "שניאור זלמן הוא נער נפלא".

לאחר שידוכיו נסע ללמוד אצל רבי אליהו יוסף מדריבין שם הפך לגדול בתורה, לאחר נישואיו החליט שלא להתפרנס מן הרבנות, אך לאחר שירד מנכסיו ציווה עליו הצמח צדק להתמנות לרבה של פולצק.

ואכן בשנת תרט"ו מונה לרבה של פולצק.

עם אדמו"רי חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

בחצר הרבי הצמח צדק היו גאונים גדולים כר' יצחק אייזיק מהומיל ור' הלל מפאריטש, ובכל זאת נתנו לו בחצר מקום של כבוד, על פי הוראתו המפורשת של ה'צמח צדק' שהגדירו כ'גאון'.

כבר אז החל הצמח צדק להושיבו עימו בדיני תורה, ואמר עליו "הוא יודע כמה ווים יש בכל הש"ס", זקני החסידים מספרים, שהצמח צדק חגרו באבנט ובירך "אוזר ישראל בגבורה".

ה'צמח צדק' העריכו כל כך, עד שביקשו לתת 'הסכמה' לליקוטי תורה, ומכנהו שם בשם "גדול גאוני זמננו".

כאשר ר' אליהו יוסף ריבלין עלה לארץ ישראל, ביקש לעבור דרך פולוצק, אמר לו הצמח צדק, אל תעבור שם, כדי לא לבטל את ר' שניאור זלמן מתלמודו.

למרות זכרונו המופלא היה עוסק כל יום שלוש שעות בלימוד תורת הצמח צדק, באומרו שלא תיתכן התקשרות לצדיק בלא לימוד תורתו בכל יום.

גם לאדמו"ר המהר"ש היה מקושר מאוד, והיה אחד משלושת הגאונים שהכתירו את אדמו"ר המהר"ש לנשיאות.

התורת חסד גם נתן סמיכה לאדמו"ר המהר"ש בהלכות איסור והיתר, ביחד עם הגאונים הרבנים יצחק אייזיק מהומיל הלל מפריטש ויצחק אייזיק מויטבסק.

פעם, כאשר דעתו הייתה בדוחה עליו, חזר בפני המהר"ש דף גמרא דף מהרש"א ודף 'קינות'...

אדמו"ר הרש"ב העריכו מאוד והתבטא עליו: "בדורות קדומים היה נחשב לגאון!"

בלובלין[עריכה | עריכת קוד מקור]

במלאת לו י"ג שנה לישיבתו בפולוצק, התמנה כרב ואב"ד בלובלין, היה זה כבוד גדול, היות ובודדים הורשו להתמנות שם כרבנים.

עזיבתו את פלוצק הייתה תמוהה, יש שאמרו שהסיבה לכך הייתה נעוצה בעובדה שרוב חסידי חב"ד בעיר פלוצק נתקשר לחסידות קאפוסט, ור' שניאור זלמן המשיך להתקשר לליובאוויטש, ועל רקע זה נגרם פילוג ביניהם.

בימי שבתו בלובלין לקח פעם אחת לביתו ספר ללילה שלם, ואחר כך החזירו ואמר למוכר: "אשלם לך על כך שהספר נמצא במוחי, אבל לא אקחו כי אינו מוצא חן בעיני..."

בשבתו בלובלין נקשר במיוחד אל רבי צדוק הכהן מלובלין, ומשך שעות היו עוסקים בתורת החסידות.

כ' שנים מלך רבי שניאור זלמן בלובלין, ושם הפך לגדול הדור, שאלות מכל קצוות תבל הגיעו אליו, מניו יורק שבאמריקה ועד מלבורן שבאוסטרליה. גאונותו הייתה כה גדולה עד שאפילו הרוגצ'ובר-רבי יוסף רוזין נסע ללמוד אצלו בלובלין.

בירושלים[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת ה'תרנ"ב הביע לראשונה ר' שניאור זלמן את חפצו לעלות לירושלים, אך בני עדותו עצרו בעדו.

למרות זאת רבי שניאור זלמן היה נחוש בדעתו, הוא נסע כביכול למעינות מרפא, ומשם "ברח" לירושלים בדרך בלתי ליגאלית, ורק בהגיעו לירושלים שיגר את התפטרותו מלובלין.

בקבלת הפנים השתתפו כל יהודי ירושלים ובראשם מנהיג הפרושים רבי שמואל סלנט ומנהיג הספרדים רבי יעקוב שאול אלישר.

רבי שניאור זלמן חולל מהפכה בירושלים, הוא הקים בית דין חסידי ומשחטה נוסח ליובאוויטש, הוא ניהל את כולל חב"ד ועמד בראש בית הכנסת צמח צדק.

לא רחקו הימים ורבי שניאור זלמן הפך לרבם של חסידי חב"ד בארץ הקודש.

בירושלים נפטרה עליו זוגתו הראשונה, ואז התחתן עם זוגתו בזויוג שני מרת יוכבד, בחתונה השתתפו כל גדולי ירושלים כר' שמואל סלנט ורבי יהושע לייב דיסקין.

לימים כתב הרב דיסקין לבנו שכדאי היה לו לעלות לירושלים רק כדי לחזות בתורתו של ה'תורת חסד'.

בירושלים קראו עליו את הפסוק "תורת חסד על לשונו".

הענקת ברכות[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב מלובלין נוהג היה לקבל פתקאות ברכה, וידוע היה שאם היה מביט מיד לאחר הקריאה בפניו של האיש, היה זה סימן טוב, אבל אם היה מניח הפתק מיד על השולחן, לא היה זה סימן טוב.

ועוד סימן היה, כאשר היו מבקשים מהגאון בקשה על חולה והוא היה אומר "ער וועט זיין געזונט" (הוא יהיה בריא) היה זה סימן טוב, אבל אם היה אומר "ער זאל זיין געזונט" (הוא צריך להיות בריא) ידעו שנגזרה גזרה ר"ל.

תורת חסד[עריכה | עריכת קוד מקור]

כבר בהיותו בפולוצק היה ר' זלמן פוסק גדול - צא וראה מי מעיד עליו "אני טרוד ואיני יכול לענות... ויפנה למו"ה זלמן מפאלצק, שעליו יוכל לסמוך" (הצמח צדק)-ואת אלפי תשובותיו אסף ר' שניאור זלמן ליצירת הענק: "תורת חסד".

רק חלק מהיצירה נדפס, ("דרשתו הראשונה בלובלין" ועוד שבעה תשובות עם ענינים נוספים בשמו נדפסו לאחר מכן בספר "הגאון מלובלין").

פטירתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

אף כי בשנותיו האחרונות היה חולה, דבריו בחודש אדר תרס"ב הפתיעו את מקורביו: "לא אוכל לסבול יותר את עלמא דשיקרא הזה!!"

ובה' ניסן תרס"ב, החזיר ר' שניאור זלמן את נשמתו לבוראה, ובאותו רגע פרצה סערת ברקים ורעמים בחוצות ירושלים.

מנוחתו כבוד בחלקת חב"ד בהר הזיתים בירושלים.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • בנו, הגאון רבי שלמה לאדיער אשר נפטר בגיל 21 בלבד.
  • בנו, הגאון רבי דוב בער לאדיער ממלא מקום אביו.
  • בנו, חיים לאדיער
  • בנו, יצחק לאדיער
  • בתו, מרת שפרה צוקרמן ברלין אשת דב בער צוקרמן ברלין
  • בתו, מרת צביה אפטר
  • בתו, מרת פעיה דבורה פשיפיורקה ( אלמנת נחמן יהודה קוגן בזיווג ראשון)
  • בתו, מרת רבקה גינצבורג ( אשת יעקב דוד לנדוברג בזיווג ראשון)

צאצאיו:

  • נכדו, רבי אליעזר לאדיער גאון עצום ומגדולי חסידי חב"ד.
  • נכדו, יצחק שדה - מייסד הפלמ"ח (בן בתו רבקה).
  • נכדו, דוד פשיפיורקה - אלוף פולין בשחמט (בן בתו דבורה).
  • נינו, הפילוסוף ישעיה ברלין[2].

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • "הגאון מלובלין"-מאת הרב י. חננאל (חנניה יוסף איזנבך) בהוצאת כולל חב"ד בירושלים.
  • "מרביצי תורה בעולם החסידות ב'"-מאת הרב אהרון סורוסקי בהוצאת "פאר".
  • "חסידים הראשונים" חלק א', מאת הרב ישראל אלפנביין, הוצאת כפר חב"ד.
  • חנניה זוהר, ר' שניאור זלמן פרדקין, בתוך 'הולך חסיד - חוברת לימוד ומשימות', תשפ"ד עמוד 83

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. כתבי יצחק שריון בתוך תשורה מנישואי משפחת ברדה עמוד 176.
  2. בן מענדל ברלין, בן שפרה, בת התורת חסד.