משה חיים יהושע שניאורסון טברסקי (נין אדמו"ר האמצעי): הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
(אין צורך בהערה)
 
(46 גרסאות ביניים של 24 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
ה[[אדמו]] ה[[רב]] ה[[קדוש]] רבי '''משה חיים יהשע שניאורסון טברסקי{{הערת שוליים|כן היה חותם את שמו, ע"ש שני סבותיו.}}''' נולד בערך בשנת [[תר"ל]]{{הערת שוליים|ע"פ שיחת [[כ"ק אדמו"ר מלך המשיח]] והאבלים בעת [[ניחום אבלים]] לאחר פטירתו, [[אלול]] [[תשי"ט]].}} לאביו ה[[אדמו]] ה[[רב]] ר' [[מרדכי דב טברסקי (נכד אדמו"ר האמצעי)|מרדכי דב טווערסקי]]{{הערת שוליים|בנו של ר' [[מנחם נחום]], בן [[אדמו"ר האמצעי]].}}, ונתחנך על-ידי סביו ר' [[יעקב ישראל טברסקי (חתן אדמו"ר האמצעי)|יעקב ישראל מצ'רקאס]], חתנו של [[אדמו"ר האמצעי]]{{הערת שוליים|בעל בתו הרבנית [[דבורה לאה (בת אדמו"ר האמצעי)|דבורה לאה טברסקי]].}}. כמו"כ התברך מפי קרוביו ה[[צדיק]]ים רבי דוד מטלנא ור' יוחנן טברסקי מרחמטריבסקא.  
האדמו"ר רבי '''חיים משה יהושע שניאורסון טברסקי'''{{הערה|כן היה חותם את שמו, ע"ש שני סבותיו.}} ([[תר"ל]] - [[י"א אלול]] [[תשי"ט]]) היה האדמומ[[חסידות טומושפול|טומשפול]] (וקוידינוב), ונינו בן אחר בן של [[אדמו"ר האמצעי]].


==תולדות חייו==
==תולדות חיים==
נולד בערך בשנת [[תר"ל]]{{הערה|על פי שיחת [[כ"ק אדמו"ר מלך המשיח]] והאבלים בעת [[ניחום אבלים]] לאחר פטירתו, [[אלול]] [[תשי"ט]].}} לאביו האדמו"ר ה[[רב]] ר' [[מרדכי דב טברסקי (טומושפול)|מרדכי דב טווערסקי]]{{הערה|בנו של ר' [[מנחם נחום]], בן [[אדמו"ר האמצעי]].}}, ונתחנך על ידי סבא רבא שלו ר' [[יעקב ישראל טברסקי|יעקב ישראל מצ'רקאס]], חתנו של [[אדמו"ר האמצעי]]{{הערה|בעל בתו הרבנית [[דבורה לאה (בת אדמו"ר האמצעי)|דבורה לאה טברסקי]].}}. כמו כן התברך מפי קרוביו ה[[צדיק]]ים רבי דוד מטלנא ור' יוחנן טברסקי מרחמטריבסקא.
בגיל צעיר [[סמיכה לרבנות|נסמך]] על ידי הגאון ר' [[דוד קרלינר]] ועל ידי הגה"ח ר' [[מנחם נחום ירושלמסקי]]{{הערה|תולדות אנשי שם, מאת א. ראנד, [[ניו יורק]], [[תש"י]].}}.


בגיל צעיר [[סמיכה לרבנות|נסמך]] על ידי הגאון ר' [[דוד קרלינר]] ועל-ידי הגה"ח ר' [[מנחם נחום ירושלמסקי]]{{הערת שוליים|תולדות אנשי שם, מאת א. ראנד, [[ניו יורק]], [[תש"י]].}}.
בזיווג ראשון [[נישואין|נשא]] את מרת שיינדל ליבעסון, אלא שהיא נפטרה בגיל צעיר. בזיווג שני נשא את מרת מנוחה נעמי בת האדמו"ר ר' [[יוסף מקוידנוב]], הוא החל לגור ליד חותנו ופעל רבות למען [[חסידות קוידנוב]], הקים כולל כספי, [[ישיבה]] וכו', עד לפטירתו של חותנו.


בזיווג ראשון נשא את מרת שיינדל ליבעסון, אלא שהיא נפטרה בגיל צעיר. בזיווג שני נשא את מרת מנוחה נעמי בת ה[[אדמו"ר]] ר' [[יוסף מקוידנוב]], הוא החל לגור ליד חותנו ופעל רבות למען [[חסידות קוידנוב]], הקים כולל כספי, [[ישיבה]] וכו', עד לפטירתו של חותנו.
בשנת [[תרפ"ד]], עקב [[המהפכה הקומוניסטית]] עקר ל[[ארצות הברית]], והקים [[בית מדרש]] בו התקבצו שרידי [[חסיד]]י [[צ'רנוביל]], [[טומושפיל]] ו[[קוידנוב]].


בשנת [[תרפ"ד]], עקב [[המהפכה הקומוניסטית]] עקר ל[[ארצות הברית]], והקים [[בית מדרש]] בו התקבצו שרידי [[חסיד]]י [[צ'רנוביל]], [[טומושפיל]] ו[[קוידנוב]]. בסביבות שנת [[ת"ש]]{{הערת שוליים|כפי הנראה עקב בא [[אדמו"ר הריי"צ]] ל[[ארצות הברית]].}} העביר בית מדרשו סמוך ל[[770]], ברח' [[איסטרען פארקווי]] שבשכונת [[קראון הייטס]].
נפגש עם [[אדמו"ר הריי"צ]] בעת [[ביקור הרבי הריי"צ בארה"ב|ביקורו בארה"ב]]{{הערה|ספר השיחות תרפ"ח - תרצ"א}}.


פעל רבות בשיתוף עם [[מחנה ישראל]] למען [[טהרת המשפחה]] והקים מאות [[מקווה|מקוואות]] ברחבי [[ארה"ב]].
בסביבות שנת [[ת"ש]]{{הערה|כפי הנראה עקב בא [[אדמו"ר הריי"צ]] ל[[ארצות הברית]].}} העביר בית מדרשו סמוך ל[[770]], ברח' [[איסטרען פארקווי]] שבשכונת [[קראון הייטס]]. כל פעם שהרבי היה נוסע ל[[אוהל]] הוא היה עוצר ליד ביתו של ר' משה ומציע לו להצטרף לנסיעה{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1dU1fsq5VKE9Lvz2EM9FNuEiEKJLTRGBj/view יומן ר' אהרן קורנט, תשרי תשמ, עמ' 8].}}.


==פטירתו{{הערת שוליים|עדותו של ר' [[יהודה לייב גרונר]].}}==
פעל רבות בשיתוף עם [[מחנה ישראל]] למען [[טהרת המשפחה]] והקים מאות [[מקווה|מקוואות]] ברחבי [[ארצות הברית]].
 
==פטירתו==


נפטר באור ל[[י"א אלול]] [[תשי"ט]].
נפטר באור ל[[י"א אלול]] [[תשי"ט]].


;לוויתו
ביום{{הערה|עדותו של ר' [[יהודה לייב גרונר]].}}י"א [[אלול]] אחרי [[קריאת התורה]] נכנסו אנשי [[חברא קדישא אגודת חסידי חב"ד|חברא קדישא]] ל[[הרבי|רבי]] ושאלו אותו על-דבר מקום הקבורה, ואמר שאינו מתערב בזה. הלכו ל[[הרבנית נחמה דינה]] והתייעצו עמה, והציע שיקברו ב[[בית החיים מונטיפיורי]], בסמיכות ל[[אוהל אדמו"ר הריי"צ]]. אחר-כך שאלו את הרבי אם הארון יעבור ליד [[770]], וענה: "הרי [[כ"ק מו"ח אדמו"ר]] התפלל כאן שנים רבות".


ביום י"א אלול אחרי [[קריאת התורה]] נכנסו אנשי [[חברא קדישא אגודת חסידי חב"ד|חברא קדישא]] ל[[רבי]] ושאלו אותו על-דבר מקום הקבורה, ואמר שאינו מתערב בזה. הלכו ל[[הרבנית נחמה דינה]] והתייעצו עמה, והציע שיקברו ב[[בית החיים מונטיפיורי]], בסמיכות ל[[אוהל אדמו"ר הריי"צ]]. אחר-כך שאלו את [[הרבי]] אם הארון יעבור ליד [[770]], וענה: "הרי [[כ"ק מו"ח אדמו"ר]] התפלל [[770|כאן]] שנים רבות".
כשהכניסו את הארון ל[[מכונית]] אמר הרבי שמישהו ישב סמוך לארון ועוד אחד ישב ליד הנהג, אבל יפתחו את החלון{{הערה|"בהלוויה השתתף גם כ"ק [[אברהם יהושע העשיל|האדמו"ר מקופישניץ]]. מפני איזו סיבה התעכב הארון והרבי שאל את האדמו"ר מדוע מתעכבים והאדמו"ר ענה שאצלם הייתה קפידא שלא להוביל בחינם". (ר' [[לייבל גרונר]]).}}. כשנכנסה הלוויה לבית החיים עמד הרבי בחוץ{{הערה|הרבי הסביר שאם יכנס לתוך בית החיים יצטרך להגיע ל[[אוהל אדמו"ר הריי"צ]], ולזה צריך הכנה מוקדמת. (מפי הנ"ל).}}


כשהכניסו את הארון ל[[מכונית]] אמר הרבי שמישהו ישב סמוך לארון ועוד אחד ישב ליד הנהג, אבל יפתחו את החלון{{הערת שוליים| "בהלוויה השתתף גם כ"ק [[אברהם יהושע העשיל|האדמו"ר מקופישניץ]] . מפני איזו סיבה התעכב הארון והרבי שאל את האדמו"ר מדוע מתעכבים והאדמו"ר ענה שאצלם הייתה קפידא שלא להוביל בחינם". (ר' [[לייבל גרונר]]).}}. כשנכנסה הלוויה לבית החיים עמד הרבי בחוץ{{הערת שוליים|הרבי הסביר שאם יכנס לתוך בית החיים יצטרך להגיע ל[[אוהל אדמו"ר הריי"צ]], ולזה צריך הכנה מוקדמת. (מפי הנ"ל).}}
נקבר מספר שורות מאחורי אדמו"ר הריי"צ. מסביב קברו הוקמה גדר קטנה.


כשחזרו מאוהל ביקש הרבי מהרב [[שניאור זלמן דוכמן]] לומר [[קדיש]] אחרי הנפטר, ר' זלמן הסכים{{הערת שוליים|למרות שהאדמו"ר השאיר בן - וזהו כדי להודיע חשיבות האדמו"ר.}}.
כשחזרו מאוהל ביקש הרבי מהרב [[שניאור זלמן דוכמן]] לומר [[קדיש]] אחרי הנפטר, ר' זלמן הסכים{{הערה|למרות שהאדמו"ר השאיר בן - וזהו כדי להודיע חשיבות האדמו"ר.}}.


;ניחום אבלים
ביום י"ד [[אלול]] בערב הגיע הרבי לנחם את האבלים. כשהגיע היו באמצע לימדו [[משניות]] והרבי התיישב והקשיב ללימוד. לאחר מכן התפללו [[ערבית]] אך הרבי לא התפלל עמהם רק ישב.


ביום י"ד אלול בערב הגיע [[הרבי]] לנחם את האבלים. כשהגיע היו באמצע לימדו [[משניות]] והרבי התיישב והקשיב ללימוד. לאחר מכן התפללו [[ערבית]] אך הרבי לא התפלל עמהם רק ישב.
אחרי התפילה בירר הרבי פרטים אודות הנפטר ולאחר מכן אמר דברים קצרים בשבח הנפטר{{הערה|וסיים בתפילה ל'[[תחיית המתים|הקיצו ורננו שוכני עפר]]'.}}.
 
אחרי התפלה בירר הרבי פרטים אודות הנפטר ולאחר מכן אמר דברים קצרים בשבח הנפטר{{הערת שוליים|וסיים בתפילה ל'[[תחיית המתים|הקיצו ורננו שוכני עפר]]'.}}.


==משפחתו==
==משפחתו==
 
*בנו ר' לוי יצחק שניאורסון טברסקי.
*בנו ר' לוי יצחק.
*בת  הרבנית שפרא פריידא אשת הרב [[חיים יצחק פופקו]] - חבר [[אגודת הרבנים בארצות הברית וקנדה]] ורב ב[[פלטבוש]].
 
*חתנים חשובים [[תלמיד חכם|תלמידי חכמים]].


==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==
*הרב עמרם בלוי, '''בנו... רבי משה חיים יהושע שניאורסון-טברסקי''', בתוך '''תולדות שושלת טאמאשפיל-טשערנוביל''', [[היכל הבעש"ט]] גליון כ"ו.


*הרב עמרם בלוי, '''בנו... רבי משה חיים יהושע שניאורסון-טברסקי''', בתוך '''תולדות שושלת טאמאשפיל-טשערנוביל''', [[היכל הבעש"ט]] גליון כ"ו{{הערת שוליים|עליו התבסס מאמרנו זה}}.
==קישורים חיצוניים==
*'''[https://anash.org/reb-moshele-schneersohn-60-years-since-his-passing/ רבי משה'לה שניאורסון: 60 שנה לפטירתו]'''{{אנש}}


{{ערך חסר}}
{{הערות שוליים}}


{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:שניאורסון טברסקי, משה חיים יהושע}}
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר האמצעי|שניאורסון טברסקי משה חיים יהושע]]
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר האמצעי]]
[[קטגוריה:אדמו"רי בית ליובאוויטש|שניאורסון טברסקי משה חיים יהושע]]
[[קטגוריה:אדמו"רי טשרנוביל]]
[[קטגוריה:אדמו"רי טשרנוביל|שניאורסון טברסקי]]
[[קטגוריה:אדמו"רי בית צ'רקס]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תר"ל]]
[[קטגוריה:משפחת טברסקי]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשי"ט]]

גרסה אחרונה מ־21:52, 3 בנובמבר 2024

האדמו"ר רבי חיים משה יהושע שניאורסון טברסקי[1] (תר"ל - י"א אלול תשי"ט) היה האדמו"ר מטומשפול (וקוידינוב), ונינו בן אחר בן של אדמו"ר האמצעי.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בערך בשנת תר"ל[2] לאביו האדמו"ר הרב ר' מרדכי דב טווערסקי[3], ונתחנך על ידי סבא רבא שלו ר' יעקב ישראל מצ'רקאס, חתנו של אדמו"ר האמצעי[4]. כמו כן התברך מפי קרוביו הצדיקים רבי דוד מטלנא ור' יוחנן טברסקי מרחמטריבסקא. בגיל צעיר נסמך על ידי הגאון ר' דוד קרלינר ועל ידי הגה"ח ר' מנחם נחום ירושלמסקי[5].

בזיווג ראשון נשא את מרת שיינדל ליבעסון, אלא שהיא נפטרה בגיל צעיר. בזיווג שני נשא את מרת מנוחה נעמי בת האדמו"ר ר' יוסף מקוידנוב, הוא החל לגור ליד חותנו ופעל רבות למען חסידות קוידנוב, הקים כולל כספי, ישיבה וכו', עד לפטירתו של חותנו.

בשנת תרפ"ד, עקב המהפכה הקומוניסטית עקר לארצות הברית, והקים בית מדרש בו התקבצו שרידי חסידי צ'רנוביל, טומושפיל וקוידנוב.

נפגש עם אדמו"ר הריי"צ בעת ביקורו בארה"ב[6].

בסביבות שנת ת"ש[7] העביר בית מדרשו סמוך ל770, ברח' איסטרען פארקווי שבשכונת קראון הייטס. כל פעם שהרבי היה נוסע לאוהל הוא היה עוצר ליד ביתו של ר' משה ומציע לו להצטרף לנסיעה[8].

פעל רבות בשיתוף עם מחנה ישראל למען טהרת המשפחה והקים מאות מקוואות ברחבי ארצות הברית.

פטירתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

נפטר באור לי"א אלול תשי"ט.

ביום[9]י"א אלול אחרי קריאת התורה נכנסו אנשי חברא קדישא לרבי ושאלו אותו על-דבר מקום הקבורה, ואמר שאינו מתערב בזה. הלכו להרבנית נחמה דינה והתייעצו עמה, והציע שיקברו בבית החיים מונטיפיורי, בסמיכות לאוהל אדמו"ר הריי"צ. אחר-כך שאלו את הרבי אם הארון יעבור ליד 770, וענה: "הרי כ"ק מו"ח אדמו"ר התפלל כאן שנים רבות".

כשהכניסו את הארון למכונית אמר הרבי שמישהו ישב סמוך לארון ועוד אחד ישב ליד הנהג, אבל יפתחו את החלון[10]. כשנכנסה הלוויה לבית החיים עמד הרבי בחוץ[11]

נקבר מספר שורות מאחורי אדמו"ר הריי"צ. מסביב קברו הוקמה גדר קטנה.

כשחזרו מאוהל ביקש הרבי מהרב שניאור זלמן דוכמן לומר קדיש אחרי הנפטר, ר' זלמן הסכים[12].

ביום י"ד אלול בערב הגיע הרבי לנחם את האבלים. כשהגיע היו באמצע לימדו משניות והרבי התיישב והקשיב ללימוד. לאחר מכן התפללו ערבית אך הרבי לא התפלל עמהם רק ישב.

אחרי התפילה בירר הרבי פרטים אודות הנפטר ולאחר מכן אמר דברים קצרים בשבח הנפטר[13].

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • הרב עמרם בלוי, בנו... רבי משה חיים יהושע שניאורסון-טברסקי, בתוך תולדות שושלת טאמאשפיל-טשערנוביל, היכל הבעש"ט גליון כ"ו.

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. כן היה חותם את שמו, ע"ש שני סבותיו.
  2. על פי שיחת כ"ק אדמו"ר מלך המשיח והאבלים בעת ניחום אבלים לאחר פטירתו, אלול תשי"ט.
  3. בנו של ר' מנחם נחום, בן אדמו"ר האמצעי.
  4. בעל בתו הרבנית דבורה לאה טברסקי.
  5. תולדות אנשי שם, מאת א. ראנד, ניו יורק, תש"י.
  6. ספר השיחות תרפ"ח - תרצ"א
  7. כפי הנראה עקב בא אדמו"ר הריי"צ לארצות הברית.
  8. יומן ר' אהרן קורנט, תשרי תשמ"ב, עמ' 8.
  9. עדותו של ר' יהודה לייב גרונר.
  10. "בהלוויה השתתף גם כ"ק האדמו"ר מקופישניץ. מפני איזו סיבה התעכב הארון והרבי שאל את האדמו"ר מדוע מתעכבים והאדמו"ר ענה שאצלם הייתה קפידא שלא להוביל בחינם". (ר' לייבל גרונר).
  11. הרבי הסביר שאם יכנס לתוך בית החיים יצטרך להגיע לאוהל אדמו"ר הריי"צ, ולזה צריך הכנה מוקדמת. (מפי הנ"ל).
  12. למרות שהאדמו"ר השאיר בן - וזהו כדי להודיע חשיבות האדמו"ר.
  13. וסיים בתפילה ל'הקיצו ורננו שוכני עפר'.