אור ישר: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – " ," ב־",") |
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) (←פתיח) |
||
(11 גרסאות ביניים של 7 משתמשים אינן מוצגות) | |||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{פירוש נוסף|נוכחי=אור ישר|אחר=פירושים נוספים באור|ראו=[[אור (פירושונים)]]}} | {{פירוש נוסף|נוכחי=אור ישר|אחר=פירושים נוספים באור|ראו=[[אור (פירושונים)]]}} | ||
{{סדר ההשתלשלות}} | |||
'''אור ישר''' הינו גילוי והמשכת ההארה מ[[שם הוי']] להיות מקור להתהוות העולמות, כי הוי"ה מלשון התהוות. והיינו המשכת אור שב[[סדר השתלשלות|סדר ההשתלשלות]] מלמעלה למטה. | '''אור ישר''' הינו גילוי והמשכת ההארה מ[[שם הוי']] להיות מקור להתהוות העולמות, כי הוי"ה מלשון התהוות. והיינו המשכת אור שב[[סדר השתלשלות|סדר ההשתלשלות]] מלמעלה למטה. | ||
קיימים שלושה טעמים לכינוי אור ישר להמשכה זו: - | |||
א) להבדיל מאור העיגול ([[סובב כל עלמין]]), שאין לו ראש וסוף - דבר המלמד על היותו בלי גבול, | א) להבדיל מאור העיגול ([[סובב כל עלמין]]), שאין לו ראש וסוף - דבר המלמד על היותו בלי גבול, לאור ישר הנמשך מלמעלה למטה, יש ראש וסוף, שהרי מאיר מהמאור אל ה[[נברא|נבראים]] להחיותם, והוא אור הבא בהגבלה. | ||
ב) להבדיל מ[[אור חוזר]] המאיר מלמטה למעלה, מהתהפכות החושך לאור, | ב) להבדיל מ[[אור חוזר]] המאיר מלמטה למעלה, מהתהפכות החושך לאור, שזו תכלית הכוונה, ולכן האור מאיר שם ביתר שאת, בבחינת [[רצון העליון]] - אין סוף ב"ה. | ||
ואילו אור ישר - עם היות שהוא אור הבא מעצם המאור (ולא כמו אור חוזר שרק מוחזר מעצם שאינו מאיר מצד עצמו), מכל מקום הריהו בא בהגבלה. | ואילו אור ישר - עם היות שהוא אור הבא מעצם המאור (ולא כמו אור חוזר שרק מוחזר מעצם שאינו מאיר מצד עצמו), מכל מקום הריהו בא בהגבלה. | ||
ג) להיותו "ישר" - בלי שינוי בפנימיותו - בעצם מהותו, שכמו שהיה קודם שנברא העולם, שהיה אור אלקי - בהיותו כלול בשורשו ומקורו אין-סוף | ג) להיותו "ישר" - בלי שינוי בפנימיותו - בעצם מהותו, שכמו שהיה קודם שנברא העולם, שהיה אור אלקי - בהיותו כלול בשורשו ומקורו אין-סוף ברוך הוא - כמו [[אור השמש בשמש]], שאז היה בטל ומאוחד ממש במקורו, כך גם לאחר שנברא העולם, שאף על פי שנמשך האור לאחר ה[[צמצום]] בבחינת גבול, עם כל זאת - בפנימיותו ובעצם מהותו לא נשתנה, והוא אור אלוקי, וכמו שכתוב "[[אני הוי' לא שניתי]]" - לא השתניתי, והוא ישר - כמו שהוא למעלה כך הוא למטה. | ||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
שורה 16: | שורה 18: | ||
==מקורות לעיון:== | ==מקורות לעיון:== | ||
* | *[[אגרת הקודש]] כ. לא., [[תורה אור]] ה. א, לג. א, [[תניא]] כ"א. | ||
{{סגל}} | {{סגל}} | ||
{{אור}} | |||
[[קטגוריה:אורות וכלים]] | [[קטגוריה:אורות וכלים]] | ||
[[קטגוריה:תורת החסידות]] |
גרסה אחרונה מ־00:59, 15 באפריל 2024
סדר השתלשלות |
---|
לפני הצמצום |
עצמות ומהות · מאור · אור אין סוף · עשר ספירות הגנוזות · יחיד · אחד ויחיד · קדמון · טהירו עילאה |
הצמצום והקו |
צמצום הראשון · טהירו תתאה · מקום פנוי · רשימו · נקודה קו שטח · קו וחוט · עגולים ויושר · אור מקיף · אור פנימי · ראש תוך סוף |
בי"ע דכללות |
אבי"ע (השתלשלות כללית)
אדם קדמון · עולם העקודים · עולם התוהו · אור ישר · אור חוזר · שם ע"ב · שם ס"ג · שם מ"ה · שם ב"ן |
אבי"ע דפרטות |
עולמות אצילות בריאה יצירה עשיה
עולם האצילות · עולם הבריאה · עולם היצירה · עולם העשייה · בי"ע · פרסא |
סוגי השתלשלות |
יש מאין · עילה ועלול · קפיצה ודילוג · אין ערוך |
אור ישר הינו גילוי והמשכת ההארה משם הוי' להיות מקור להתהוות העולמות, כי הוי"ה מלשון התהוות. והיינו המשכת אור שבסדר ההשתלשלות מלמעלה למטה.
קיימים שלושה טעמים לכינוי אור ישר להמשכה זו: -
א) להבדיל מאור העיגול (סובב כל עלמין), שאין לו ראש וסוף - דבר המלמד על היותו בלי גבול, לאור ישר הנמשך מלמעלה למטה, יש ראש וסוף, שהרי מאיר מהמאור אל הנבראים להחיותם, והוא אור הבא בהגבלה.
ב) להבדיל מאור חוזר המאיר מלמטה למעלה, מהתהפכות החושך לאור, שזו תכלית הכוונה, ולכן האור מאיר שם ביתר שאת, בבחינת רצון העליון - אין סוף ב"ה.
ואילו אור ישר - עם היות שהוא אור הבא מעצם המאור (ולא כמו אור חוזר שרק מוחזר מעצם שאינו מאיר מצד עצמו), מכל מקום הריהו בא בהגבלה.
ג) להיותו "ישר" - בלי שינוי בפנימיותו - בעצם מהותו, שכמו שהיה קודם שנברא העולם, שהיה אור אלקי - בהיותו כלול בשורשו ומקורו אין-סוף ברוך הוא - כמו אור השמש בשמש, שאז היה בטל ומאוחד ממש במקורו, כך גם לאחר שנברא העולם, שאף על פי שנמשך האור לאחר הצמצום בבחינת גבול, עם כל זאת - בפנימיותו ובעצם מהותו לא נשתנה, והוא אור אלוקי, וכמו שכתוב "אני הוי' לא שניתי" - לא השתניתי, והוא ישר - כמו שהוא למעלה כך הוא למטה.
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
מקורות לעיון:[עריכה | עריכת קוד מקור]
- אגרת הקודש כ. לא., תורה אור ה. א, לג. א, תניא כ"א.
- (חלק מהחומר בערך נלקח מהספר "ערכים בחסידות")