מצוייני צה"ל: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
 
אין תקציר עריכה
 
(34 גרסאות ביניים של 19 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
בקיץ [[תשל"ו]] (1976), הגיעה לביקור אצל הרבי קבוצה של נכי צה"ל, שהיו באמצע טיול בניו-יורק שאורגן על ידי שלטונות הצבא. הנכים הגיעו אל בית-מדרשו של הרבי ברחוב איסטרן-פארקוויי [[770]] בעשרה רכבים גדולים, שנשאו אותם בכסאות-הגלגלים שלהם מבית-המלון.
[[קובץ:מצויני צהל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי עם מצוייני ישראל לאחר ה[[שיחה]]]]
[[קובץ:מצוייני צה''ל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ה[[עיתון|עיתונות]] בישראל מדווחת בעקבות המפגש עם הרבי]]
'''מצויינים בישראל''' הוא כינוי אותו הציע [[הרבי]] כתחליף לשם '''נכי צה"ל''' בו נקראו פצועי המלחמות שניהלה ה[[מדינת ישראל|מדינה]], על מנת להדגיש את המעשה הטוב בשלו נגרמה הפציעה ולא את התוצאה השלילית.


בבואם אליו, הרבי צעד בין כסאות-הגלגלים שלהם, לחץ את ידיהם, חייך אליהם בלבביות והחליף עמם מלות היכרות וברכה, ולאחר-מכן הרבי נשא לפניהם דברים - לא לפני שהתנצל על שהוא מדבר אתם בהברה אשכנזית.
==הפגישה עם הרבי==
ב[[כ"ג מנחם אב]] [[תשל"ו]] (1976), הגיעה לביקור אצל [[הרבי]] קבוצה של ״מצוייני [[צה"ל]] - ביטוי אשר טבע הרבי, עבור אלו שנפצעו בגופם ונפשם בהגנה על עם ישראל וארץ ישראל במלחמות שניהלה המדינה , שהיו בדרכם חזרה מתחרות ספורט בטורונטו, ועצרו בדרכם ב[[ניו יורק]], וביקשו להיפגש עם הרבי. קבוצת המצויינים הגיעו אל בית-מדרשו של הרבי ברחוב איסטערן-פארקוויי [[770]] באמצעות עשרה רכבים גדולים, שנשאו אותם בכסאות-הגלגלים מבית-המלון.


וכך אמר להם (בתרגום חופשי): "התנהלותכם היא הוכחה שה' נתן לכם כוחות מיוחדים להתגבר על מגבלותיכם ולעלות בכך על הישגיהם של אנשים אחרים. אינכם נכים או מוגבלים אלא אנשים מיוחדים, כיוון שיש לכם לכם פוטנציאל שאין לאף אחד מאיתנו. לכן אני מציע, שמהיום והלאה לא יקראו לכם 'נכי צה"ל' אלא 'מצויני צה"ל' - הגדרה יותר מדויקת של מהותכם".
המארגנים היו בטוחים כי הרבי ידבר כדרכו באידיש והעמידו לשם כך בתור מתורגמן את הרב [[יצחק גנזבורג]] שנתן דברי רקע על הפגישה עם הרבי וניגן עם המצויינים שירים חסידיים שונים. הרבי נכנס והחל לומר את ה[[שיחה]] ב[[עברית]], לא לפני שהתנצל על דיבורו בההברה האשכנזית.  


באותה שנה, גישה זו לא היתה עדיין מקובלת והיה על הרבי לעשות צעדים משמעותיים כדי לקבעה. יחסם הרשמי של רופאים והמטפלים הרפואיים אל החולים, היה מוגדר עדיין במונחים שליליים, אבל הרבי יישם בהחלטיות את המשנה החסידית רבת השנים - "[[חשוב טוב יהיה טוב]]".
הרבי דיבר על הכוח המיוחד שניתן לאדם יחד עם המגבלה המסוימת, על מנת שיוכל להתגבר עליה, ובפרט כאשר היא נוצרה בעקבות מעשה חסד וגבורה שלו. בין הדברים אמר הרבי:


ואכן, היחס שהרבי הראה לחיילים אלה שאיבדו איברים בהגנתם על עם ישראל, היה חם, שמח ואופטימי. אחדים מהם סיפרו לאחר-מכן, שהיתה זו הפעם הראשונה שלא נפגשו ברגשי רחמים או אשמה מצד הזולת, אלא בתגובה טבעית חמה. עם-זאת, כאשר הרבי חזר אל חדרו, מזכיריו האישיים ראו עליו את הרושם הקשה והכאב שנותר בו מהפגישה. רק לאחר שבוע, סיפר המזכיר, התאושש הרבי מחווית המפגש.
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=אין דעתי נוחה מהשם שנותנים למישהו שהוא נכה כי אם שזהוא מראה משהוא נחיתות וירידה כי אם אדרבה צריך להדגיש בזה שהוא משהוא מיוחד ומצוין, ולכן הייתי מציע, כמנהג יהודי להתערב גם בעניינים שלכאורה אינם שלו, שישנו השם ותקראו מצוינים בישראל}}
 
בסוף השיחה, הרבי צעד בין כסאות-הגלגלים, לחץ את ידיהם של החיילים, חייך אליהם בלבביות ושוחח עימם קצרות, כשהוא נותן לכל אחד מהם שטר של דולר על מנת שייתנו אותו בשליחות מצווה לצדקה.
באותה שנה, גישה זו לא הייתה עדיין מקובלת והיה על הרבי לעשות צעדים משמעותיים כדי לקבעה. יחסם הרשמי של רופאים והמטפלים הרפואיים אל החולים, היה מוגדר עדיין במונחים שליליים, אבל הרבי יישם בהחלטיות את המשנה החסידית רבת השנים - "[[חשוב טוב יהיה טוב]]".
 
היחס שהרבי הראה לחיילים אלה -  ששלמו מחיר בגופם בהגנתם על עם ישראל, היה חם, שמח ואופטימי. אחדים מהם סיפרו לאחר-מכן, שהייתה זו הפעם הראשונה שלא נפגשו ברגשי [[רחמים]] או אשמה מצד הזולת, אלא בתגובה טבעית חמה. עם-זאת, כאשר הרבי חזר אל חדרו, [[מזכיר]]יו האישיים ראו עליו את הרושם הקשה והכאב שנותר בו מהפגישה. רק לאחר שבוע, סיפר המזכיר, התאושש הרבי מחווית המפגש.
 
==לקריאה נוספת==
*'''מעלתם של מצוייני צה"ל''', מכתב הרבי לארגון מצוייני צה"ל כ"א כסלו תשמ"ב, שבועון בית משיח 1203 עמוד 19
 
==קישורים חיצוניים==
 
*שיחת הרבי ל'מצויינים' - [http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1076675 חלק א'] [http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1076680 חלק ב']{{וידאו}}
*[http://chabad.info/video/news-video/%D7%97%D7%91%D7%93-%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%99-%D7%94%D7%AA%D7%A7%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%AA/%D7%9B%D7%90%D7%9F-%D7%9E%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%92%D7%99%D7%A2-%D7%94%D7%96%D7%9E%D7%9F-%D7%9C%D7%90%D7%9E%D7%A5-%D7%90%D7%AA-%D7%92%D7%99%D7%A9%D7%AA%D7%95-%D7%A9%D7%9C-%D7%94/ 'כאן' מבינים: הגיע הזמן לאמץ את גישתו של הרבי] {{אינפו}}
*'''[https://col.org.il/news/132810 45 שנים לפגישה המיוחדת: "חשנו שהוא באמת אוהב אותנו!"]''' {{COL}}
 
[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]
*'''[http://myencounterblog.com/wp-content/uploads/2020/04/254.-Tazria-Metzora-5780.pdf ניצחון הרוח על החומר]''', ראיון עם ד"ר אהרן דנצינגר, ממצוייני צה"ל שנכח בפגישה עם הרבי, בתוך הגליון השבועי 'המפגש שלי' של חברת המדיה החב"דית [[jem]], שבת פרשת תזריע-מצורע תש"פ
*'''[https://col.org.il/news/124438 המסר של הרבי אלינו היה - 'אתם מצויינים, לא נכים!']''' {{וידאו}}{{COL}}, משתתפי הפגישה מספרים עליה מנקודת המבט שלהם
*יצחק כהן, '''[https://col.org.il/news/124449 המחוות המרגשות של הרבי לחיילי צה"ל, פצועי מלחמת יום כיפור]''' {{COL}}

גרסה אחרונה מ־11:07, 6 בספטמבר 2023

הרבי עם מצוייני ישראל לאחר השיחה
העיתונות בישראל מדווחת בעקבות המפגש עם הרבי

מצויינים בישראל הוא כינוי אותו הציע הרבי כתחליף לשם נכי צה"ל בו נקראו פצועי המלחמות שניהלה המדינה, על מנת להדגיש את המעשה הטוב בשלו נגרמה הפציעה ולא את התוצאה השלילית.

הפגישה עם הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]

בכ"ג מנחם אב תשל"ו (1976), הגיעה לביקור אצל הרבי קבוצה של ״מצוייני צה"ל - ביטוי אשר טבע הרבי, עבור אלו שנפצעו בגופם ונפשם בהגנה על עם ישראל וארץ ישראל במלחמות שניהלה המדינה , שהיו בדרכם חזרה מתחרות ספורט בטורונטו, ועצרו בדרכם בניו יורק, וביקשו להיפגש עם הרבי. קבוצת המצויינים הגיעו אל בית-מדרשו של הרבי ברחוב איסטערן-פארקוויי 770 באמצעות עשרה רכבים גדולים, שנשאו אותם בכסאות-הגלגלים מבית-המלון.

המארגנים היו בטוחים כי הרבי ידבר כדרכו באידיש והעמידו לשם כך בתור מתורגמן את הרב יצחק גנזבורג שנתן דברי רקע על הפגישה עם הרבי וניגן עם המצויינים שירים חסידיים שונים. הרבי נכנס והחל לומר את השיחה בעברית, לא לפני שהתנצל על דיבורו בההברה האשכנזית.

הרבי דיבר על הכוח המיוחד שניתן לאדם יחד עם המגבלה המסוימת, על מנת שיוכל להתגבר עליה, ובפרט כאשר היא נוצרה בעקבות מעשה חסד וגבורה שלו. בין הדברים אמר הרבי:

אין דעתי נוחה מהשם שנותנים למישהו שהוא נכה כי אם שזהוא מראה משהוא נחיתות וירידה כי אם אדרבה צריך להדגיש בזה שהוא משהוא מיוחד ומצוין, ולכן הייתי מציע, כמנהג יהודי להתערב גם בעניינים שלכאורה אינם שלו, שישנו השם ותקראו מצוינים בישראל

בסוף השיחה, הרבי צעד בין כסאות-הגלגלים, לחץ את ידיהם של החיילים, חייך אליהם בלבביות ושוחח עימם קצרות, כשהוא נותן לכל אחד מהם שטר של דולר על מנת שייתנו אותו בשליחות מצווה לצדקה.

באותה שנה, גישה זו לא הייתה עדיין מקובלת והיה על הרבי לעשות צעדים משמעותיים כדי לקבעה. יחסם הרשמי של רופאים והמטפלים הרפואיים אל החולים, היה מוגדר עדיין במונחים שליליים, אבל הרבי יישם בהחלטיות את המשנה החסידית רבת השנים - "חשוב טוב יהיה טוב".

היחס שהרבי הראה לחיילים אלה - ששלמו מחיר בגופם בהגנתם על עם ישראל, היה חם, שמח ואופטימי. אחדים מהם סיפרו לאחר-מכן, שהייתה זו הפעם הראשונה שלא נפגשו ברגשי רחמים או אשמה מצד הזולת, אלא בתגובה טבעית חמה. עם-זאת, כאשר הרבי חזר אל חדרו, מזכיריו האישיים ראו עליו את הרושם הקשה והכאב שנותר בו מהפגישה. רק לאחר שבוע, סיפר המזכיר, התאושש הרבי מחווית המפגש.

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • מעלתם של מצוייני צה"ל, מכתב הרבי לארגון מצוייני צה"ל כ"א כסלו תשמ"ב, שבועון בית משיח 1203 עמוד 19

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]