אבוקה: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – " " ב־" ") |
מ (החלפת טקסט – "שמאל|ממוזער|250px|" ב־"שמאל|ממוזער|") |
||
| (7 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:אבוקה.JPG|שמאל|ממוזער | [[קובץ:אבוקה.JPG|שמאל|ממוזער|אבוקה משמשת כ[[משל]] ככינוי לריבוי אור אלוקי]]'''אבוקה''' היא [[משל]] וכינוי לריבוי אור א-לקי גדול ונעלה, ויש בזה כמה אופנים ומדריגות: | ||
==ב[[ספירת המלכות]]== | |||
ה[[שכינה]] ([[ספירת המלכות]]) כ"שמקבלת האור מכל מדות ה[[זכר]] - תפארת ישראל", שהוא [[אור]] נעלה מהרגיל - נקראת "אבוקה", והיינו, כאשר דבקה ומתיחדת עם בחינת [[ז"א]] ("בעלה" של ספירת המלכות), שהן ששה מדות העליונות שבאצילות ([[חג"ת]] [[נה"י]]), שאז האור שהמלכות מקבלת מז"א הוא נעלה ביותר ונקרא אבוקה. | ה[[שכינה]] ([[ספירת המלכות]]) כ"שמקבלת האור מכל מדות ה[[זכר]] - תפארת ישראל", שהוא [[אור]] נעלה מהרגיל - נקראת "אבוקה", והיינו, כאשר דבקה ומתיחדת עם בחינת [[ז"א]] ("בעלה" של ספירת המלכות), שהן ששה מדות העליונות שבאצילות ([[חג"ת]] [[נה"י]]), שאז האור שהמלכות מקבלת מז"א הוא נעלה ביותר ונקרא אבוקה. | ||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
אבל כשהמלכות מקבלת מ[[זעיר אנפין]] אור רגיל שלא על ידי יחוד כל-כך, נקראת בשם "נר" - שאינה מאירה כמו אבוקה. | אבל כשהמלכות מקבלת מ[[זעיר אנפין]] אור רגיל שלא על ידי יחוד כל-כך, נקראת בשם "נר" - שאינה מאירה כמו אבוקה. | ||
התגלות האור הנעלה שבמלכות (אבוקה), נעשית בה על ידי ירידתה לברר את בחינת '[[אבק]]' - מלכות דקליפה, אשר שרשה גבוה מאד, ומשם נפלה לדרגת הקליפה ו[[סט"א]], ולכן | התגלות האור הנעלה שבמלכות (אבוקה), נעשית בה על ידי ירידתה לברר את בחינת '[[אבק]]' - מלכות דקליפה, אשר שרשה גבוה מאד, ומשם נפלה לדרגת הקליפה ו[[סט"א]], ולכן על ידי ירידתה של [[מלכות דאצילות]] לתקן בחינת 'אבק' הנ"ל, נעשה בה עליה - שמקבלת גילוי אור נעלה, ונקראת בשם 'אבוקה'. | ||
== | ==ב[[ספירת הבינה]]== | ||
אם ספירת המלכות המקבלת מ[[ספירת הבינה]] - נקראת "אבוקה", כל שכן ש"אבוקה" הוא כינוי | אם ספירת המלכות המקבלת מ[[ספירת הבינה]] - נקראת "אבוקה", כל שכן ש"אבוקה" הוא כינוי ל[[ספירת הבינה]] עצמה, כאשר מתגלה ושורה בו האור הגדול ד[[אריך אנפין]] - בחינת [[ש"ע נהורין]], ואז מאיר מ[[ספירת הבינה]] אור נעלה ביותר - ונקרא "אבוקה". | ||
== | ==ב[[עצמות אין סוף|עצמות אור אין סוף]]== | ||
"אבוקה" שהוא אור גדול ביותר, הריהו כינוי לבחינת עצמות ה[[אור הבלי גבול]] שלפני ה[[צמצום]], והיינו פנימיות האור, ולכן חסידים ואנשי מעשה היו מרקדין בבית המקדש בעת [[שמחת בית השואבה]] - ואבוקות בידם, כי ה[[שמחה]] נבעה מ[[עצם הנשמה]] שהיא חלק אלקה ממעל - חלק מעצמותו, ולכן הריקוד היה באבוקות. | "אבוקה" שהוא אור גדול ביותר, הריהו כינוי לבחינת עצמות ה[[אור הבלי גבול]] שלפני ה[[צמצום]], והיינו פנימיות האור, ולכן חסידים ואנשי מעשה היו מרקדין בבית המקדש בעת [[שמחת בית השואבה]] - ואבוקות בידם, כי ה[[שמחה]] נבעה מ[[עצם הנשמה]] שהיא חלק אלקה ממעל - חלק מעצמותו, ולכן הריקוד היה באבוקות. | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:תורת החסידות]] | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:טבע הבריאה]] | ||
גרסה אחרונה מ־12:43, 19 ביולי 2024
אבוקה היא משל וכינוי לריבוי אור א-לקי גדול ונעלה, ויש בזה כמה אופנים ומדריגות:
בספירת המלכות[עריכה | עריכת קוד מקור]
השכינה (ספירת המלכות) כ"שמקבלת האור מכל מדות הזכר - תפארת ישראל", שהוא אור נעלה מהרגיל - נקראת "אבוקה", והיינו, כאשר דבקה ומתיחדת עם בחינת ז"א ("בעלה" של ספירת המלכות), שהן ששה מדות העליונות שבאצילות (חג"ת נה"י), שאז האור שהמלכות מקבלת מז"א הוא נעלה ביותר ונקרא אבוקה.
וכן כשהמלכות מקבלת האור מבחינת ספירת הבינה, שלא על ידי בחינת זעיר אנפין, הנה, גם אז מקבלת אור גדול ונעלה - אבוקה.
אבל כשהמלכות מקבלת מזעיר אנפין אור רגיל שלא על ידי יחוד כל-כך, נקראת בשם "נר" - שאינה מאירה כמו אבוקה. התגלות האור הנעלה שבמלכות (אבוקה), נעשית בה על ידי ירידתה לברר את בחינת 'אבק' - מלכות דקליפה, אשר שרשה גבוה מאד, ומשם נפלה לדרגת הקליפה וסט"א, ולכן על ידי ירידתה של מלכות דאצילות לתקן בחינת 'אבק' הנ"ל, נעשה בה עליה - שמקבלת גילוי אור נעלה, ונקראת בשם 'אבוקה'.
בספירת הבינה[עריכה | עריכת קוד מקור]
אם ספירת המלכות המקבלת מספירת הבינה - נקראת "אבוקה", כל שכן ש"אבוקה" הוא כינוי לספירת הבינה עצמה, כאשר מתגלה ושורה בו האור הגדול דאריך אנפין - בחינת ש"ע נהורין, ואז מאיר מספירת הבינה אור נעלה ביותר - ונקרא "אבוקה".
בעצמות אור אין סוף[עריכה | עריכת קוד מקור]
"אבוקה" שהוא אור גדול ביותר, הריהו כינוי לבחינת עצמות האור הבלי גבול שלפני הצמצום, והיינו פנימיות האור, ולכן חסידים ואנשי מעשה היו מרקדין בבית המקדש בעת שמחת בית השואבה - ואבוקות בידם, כי השמחה נבעה מעצם הנשמה שהיא חלק אלקה ממעל - חלק מעצמותו, ולכן הריקוד היה באבוקות.