יחזקאל אברמסקי: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
|||
| (62 גרסאות ביניים של 22 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:יחזקאל אברמסקי.jpg|שמאל|ממוזער|150px|ר' יחזקאל אברמסקי]] | |||
== | ר' '''יחזקאל אברמסקי''' ([[ו' באדר א']] [[תרמ"ו]] - [[כ"ד באלול]] [[תשל"ו]]), (ידוע על שם ספרו '''חזון יחזקאל''' על התוספתא) מגדולי התורה, ר"מ בישיבת סלבודקה ב[[בני ברק]], נשיא ועד הישיבות ומראשי החינוך העצמאי, וממנהיגיה החשובים ביותר של היהדות התורנית ב[[ארץ ישראל]]. | ||
הרב אברמסקי נולד בכפר דשקאווצי | |||
==תולדות חיים== | |||
הרב אברמסקי נולד בכפר דשקאווצי ב[[מחוז הורדנה|פלך גרודנא]] ב[[ו' באדר]] [[תרמ"ו]]. למד בישיבת נובהרדוק אצל הסבא והתעלה ב[[לימוד התורה]] מתוך שקידה נפלאה. ב[[תרס"ג]] [[סמיכה|נסמך להוראה]] על ידי הגאון בעל [[ערוך השלחן]]. בשנת [[תרס"ד]] החל ללמוד בישיבת טלז ונתפרסם בשם "העילוי ממאסט", וב[[תרס"ז]] עבר לישיבת רמייליס בוילנא. בער"ח [[תמוז]] [[תרס"ט]] נשא לאשה את בתו של הגאון רבי ישראל יהונתן ירושמסקי חתן הרידב"ז. | |||
בשנת [[תר"ע]] עשה מספר חדשים במחיצתו של הגאון רבי [[חיים מבריסק]], והיה מקורב אצלו מאד{{ | בשנת [[תר"ע]] עשה מספר חדשים במחיצתו של הגאון רבי [[חיים מבריסק]], והיה מקורב אצלו מאד{{הערה|וגם כאשר ברח הגר"ח ב[[מלחמת העולם הראשונה]] מבריסק למינסק, היה הרב אברמסקי מצוי אצלו הרבה, והשתעשעו יחד בדברי תורה.}}. בשנת [[תער"ב]] נתקבל כ[[רב]] ואב"ד בעיר [[סמיליאן]], ב[[תרע"ד]] בעיר סמאלאוויטש, וב[[תרפ"ג]] עלה על כס הרבנות בעיר ה[[תורה]] סלוצק וישב על מקומו של הגאון רבי [[איסר זלמן מלצר]]. בכל המקומות בהם נשא ברבנות הקדיש עצמו לחיזוק [[לימוד התורה]] וקיום ה[[מצוות]], ואף פעל ממקום שבתו לחיזוק הקהילות היהודיות בכל רחבי [[רוסיה]]. | ||
ב[[תרפ"ה]] הוציא את החלק הראשון של ספרו חזון יחזקאל על התוספתא, וב[[תרפ"ז]] היה מעורכיו של הקובץ התורני [[יגדיל תורה]] ביחד עם הרב [[שלמה יוסף זוין]]. | ב[[תרפ"ה]] הוציא את החלק הראשון של ספרו חזון יחזקאל על התוספתא, וב[[תרפ"ז]] היה מעורכיו של הקובץ התורני [[יגדיל תורה]] ביחד עם הרב [[שלמה יוסף זוין]]. | ||
ב[[תרפ"ח]] קיבל מינוי להיות רבה של [[פתח | ב[[תרפ"ח]] קיבל מינוי להיות רבה של [[פתח תקווה]] אולם השלטונות הרוסים מנעו את יציאתו. בער"ח [[אלול]] [[תר"צ]] נאסר ונגזר דינו לעשר [[שנה|שנות]] מאסר ועבודת פרך במחנה הסגר בהרי אוראל. לאחר השתדלות רבה של הגאון רבי [[חיים עוזר]], נעשה הסכם בין ראש ממשלת גרמניה לבין סטאלין, שגרמניה תשחרר ששה אסירים קומוניסטים תמורתו, ואכן בעריוה"כ [[תרצ"ב]] שוחרר ממאסרו וחודש לאחר מכן גורש מרוסיה. | ||
ב[[ | ב[[כסלו]] [[תרצ"ב]] הגיע ל[[לונדון]], באדר של אותה שנה הצליחו לצאת אשתו הרבנית ושנים מבניהם{{הערה|ר' שמעון בלונדון ור' מנחם בירושלים.}}, ורק חמש שנים לאחר מכן שחררו הרוסים את שני הבנים הגדולים{{הערה|ר' משה ור' יעקב דוד.}}, שנשארו קודם כערבון שהרב אברמסקי לא יוציא לעז על שלטונות רוסיה. עם הגיעו ללונדון התמנה לדיין ולרב בקהילת "מחזיקי הדת". ב[[תרצ"ה]] התקבל לאב"ד העיר לונדון. | ||
ב[[תש"ה]] הוציא לאור את ספרו "ארץ ישראל | ב[[תש"ה]] הוציא לאור את ספרו "ארץ ישראל - נחלת עם ישראל". בשנת [[תש"י]] בהיותו עדיין בלונדון, קיבל את "פרס הרב קוק לספרות תורנית" מעירית תל אביב. | ||
ב[[תשי"א]] עלה ל[[ירושלים]] והמשיך בכתיבת והדפסת ספרו חזון יחזקאל שזכה להדפיס ממנו כ"ד כרכים על התוספתא והש"ס{{הערה|וע"ש זה נקרא המושב החרדי בדרום הארץ בסמוך | ב[[תשי"א]] עלה ל[[ירושלים]] והמשיך בכתיבת והדפסת ספרו חזון יחזקאל שזכה להדפיס ממנו כ"ד כרכים על התוספתא והש"ס{{הערה|וע"ש זה נקרא המושב החרדי בדרום הארץ בסמוך לקריית גת.}}. | ||
נפטר ב[[ירושלים]] ב[[כ"ד אלול]] [[תשל"ו]] | נפטר ב[[ירושלים]] ב[[כ"ד אלול]] [[תשל"ו]] בן תשעים שנה, ונטמן ב[[הר המנוחות]]. | ||
== | ==קשריו עם חב"ד== | ||
עוד בשנת [[תרע"א]] הוצע הרב אברמסקי לכהן כראש ישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[ליובאוויטש]], ואף מסר שיעור ניסיון לפני תלמידי הישיבה. | עוד בשנת [[תרע"א]] הוצע הרב אברמסקי לכהן כראש ישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[ליובאוויטש]], ואף מסר שיעור ניסיון לפני תלמידי הישיבה. לפועל, הרב אברמסקי לא התקבל לראשות הישיבה{{הערה|הסיפור מפורט במכתבו של הרב אברמסקי שנדפס בתחילת ספר "בירורי הלכות" (קה"ת, תשע"ב) להגרא"א פלוטקין, עמ' VII. ישנה גירסא אחרת לפיה השיעור הצליח מאוד ובחורים ישבו להתפלפל עמו הרבה זמן ומפאת זה איחרו לסדר חסידות, וע"כ לא קיבלוהו כי סברו שירים את קרן הנגלה בישיבה אך זה יגרום לחלישות בלימוד החסידות. כמו כן, ישנה גירסא כי במהלך השיעור אמר "בואו נשבור את הרמב"ם", ומפאת התבטאות זו - שאדמו"ר הרש"ב כלל לא אהב - לא התקבל לשמש כר"י בליובאוויטש.}}. מפאת כבודו, לאחר מכן השתדל כ"ק אדמו"ר הרש"ב עבורו והרב אברמסקי מונה כאמור לאב"ד סמאליאן. | ||
לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הרש"ב]] היה מקורב מאד ל[[אדמו"ר הריי"צ]], ועסק עמו הרבה בעניני הכלל. הוא היה חבר בועדת רבנים שאליה היה הרבי שולח כספים | לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הרש"ב]] היה מקורב מאד ל[[אדמו"ר הריי"צ]], ועסק עמו הרבה בעניני הכלל. הוא היה חבר בועדת רבנים שאליה היה הרבי שולח כספים ל[[רוסיה]] להחזקת תלמודי התורה, המקואות והרבנים. שמו המחתרתי של הרב אברמסקי היה "ימין ה' רוממה" (התחלת הפסוק שאומרים לשמו "יחזקאל" בסוף שמו"ע). לעומת זאת, [[אדמו"ר הריי"צ]] היה מכנהו בשם "התוספתא"...{{הערה|מפי בנו ר' שמעון אברמסקי מלונדון, בשם [[חיים ליברמן]].}}. | ||
היה בידידות גם עם גדולי חסידי חב"ד ברוסיה, ו"זכה" לישב עמם בבית הסוהר בעוון פעילותם להחזקת התורה, כך פגש שם את | היה בידידות גם עם גדולי חסידי חב"ד ברוסיה, ו"זכה" לישב עמם בבית הסוהר בעוון פעילותם להחזקת התורה, כך פגש שם את הרב רפאל כהן{{הערה|אביו של ה"חוזר" הגה"ח ר' יואל כהן ראה בספרו ע' 16-7: "יום אחד בשעה שטיילנו בחצר, ראיתי פתאום, שליד אחד מחלונות בית הסוהר עומד הרב אברמסקי. גם הוא הבחין בי בתוך שאר האסירים, ומיד שאלני על ידי אותות בידיו ובפניו: "מה אתך, מה צפוי לך?".. רמזתי לו בשלוש אצבעותי בתשובה לשאלתו, והיינו שנגזרו עלי שלוש שנים. הוא המשיך לשאלני באותות אם ישלחו אותי לעבודת פרך. (זאת שאלני על ידי כך שעשה בידיו כאילו הוא מנסר עצים...) או ישלחוני רק לגלות. עניתי לו ברמזים שלא לעבודת פרך שולחים אותי". בהמשך הדברים מספר אודות העונש אשר הטילו הסוהרים, בגלל העוון הפלילי הזה שדיברו איש לרעהו ברמזים.}} | ||
כמו כן תמך רבות בארגון [[יד לאחים]] והעומד בראשו הרב החסיד [[שלום דובער ליפשיץ]]. | |||
==בלונדון== | ==בלונדון== | ||
בתקופה הראשונה לשהותו בלונדון ב[[כ"א באדר]] שני [[תרצ"ב]]{{ | בתקופה הראשונה לשהותו בלונדון ב[[כ"א באדר]] שני [[תרצ"ב]]{{הערה|אגרת ד'רטו.}} כותב אליו הרבי הריי"צ: | ||
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=מכתב כת"ר מה' פקודי קיבלתי..ושמחתי לשמוע מבריאותו הטובה, ואשר ת"ל השיג הרשיון לבני ביתו שי' | {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=מכתב כת"ר מה' פקודי קיבלתי.. ושמחתי לשמוע מבריאותו הטובה, ואשר ת"ל השיג הרשיון לבני ביתו שי' [=שגם הם יוכלו לצאת את [[רוסיה]] בעקבותיו]. השי"ת יצליח דרכם שיהיה הכל כשורה, וישמור השי"ת את בניהם הנכבדים מר משה ויעקב דוד שי' הנשארים לפי שעה במקומם, ויעזור השי"ת אשר ישיגו בקרוב הרשיון לבֹא אליהם צלחה"}}. | ||
בהמשך כותב הרבי הריי"צ הוראות מפורטות אודות משלוח מאות חבילות קמחא דפסחא לרוסיה. | |||
שוב כותב אליו הרבי הריי"צ כמה שבועות אחרי זה{{הערה|באגרת ד'רכד.}}: "מכתבו מג' שמיני קבלתי. שמח מאד שהרבנית ושני בניו שי' כבר בחו"ל, והשי"ת יעזור בקרוב לשמח לבבם שבניהם שי' שנשארו שם, בקרוב יוכלו לבא אליהם". | |||
הרב אברמסקי מוזכר במכתבי הרבי הריי"צ לגבי מספר רב של נושאים. הקשר ביניהם היה הדוק ועקבי{{הערה|ראה אגרת א'שצו מז' [[ניסן]] תש"א: "מידידי הרה"ג הר"י שליט"א אבראמסקי נתקבלו כמה טלגרמות".}}. דוגמה לענינים הנדונים במכתבים: וועד עולמי של רבנים לעזרת יהדות רוסיה. מינוי הרב אברמסקי לאחד מחברי הוועד (כ"ז מנ"א תש"א, אגרת א'תקה). יום [[תענית ציבור]] עולמי, ביוזמת הרבי ובחתימת הרב אברמסקי (י"א [[אלול]] תש"א, אגרת א'תקכ). | |||
ב[[תש"ב]] פעל יחד עם הרבי הריי"צ לסייע ליהדות [[רוסיה]] עבור [[קמחא דפסחא]]{{הערה|אגרות קודש - כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ, י"ב אדר תש"ב אגרת א'תשכב, ובמכתבים רבים.}}. | |||
ביום [[ג' אייר]] [[תש"ז]] (אגרת ג'כט) כתב אליו הרבי הריי"צ: | |||
"כבוד ידידי הרב הגאון הנודע ומפורסם לשם תהלה ותפארת בתוככי גאוני יעקב, בעל מדות תרומיות אי"א מוהר"ר יחזקאל שליט"א אבראמסקי", המכתב הוא בענין ביקורו של [[הרש"ג]] באירופה. בט"ו מ"ח [[תש"ח]] (אגרת ג'קכז) כותב הרבי הריי"צ אל הרב בן ציון שם טוב השוהה בלונדון: "בוודאי ביקר... את הרב הגאון הנודע מוה"ר יחזקאל שליט"א אבראמסקי, יפרוס בשלומו ויגיד לו ברכתי". | |||
כשחסידי חב"ד, ובראשם הרב שם טוב (שהכרתיו די טוב) הגיעו | ב[[ערב ראש השנה]] [[תש"ט]] כותב הרבי הריי"צ אל הרב אברמסקי כי התענג לשמוע מהרב [[בן ציון שם טוב]] "על אודות עבודתו המסורה של כת"ר שליט"א לזכות הרבים בכלל, בהרבצת תורה ברבים בפרט, ובקירוב אנ"ש והתמימים הפליטים יחיו, והעזרה שמושיט להם בהסתדרות במדינתו". | ||
באגרת ג'תרפח מכ"ט טבת [[תש"י]] כותב הרבי הריי"צ אל הרב שם טוב שיזמין את הרב אברמסקי לקחת חלק בועדה שמקים בלונדון לחיזוק היהדות. | |||
בנו של הרב אברמסקי סיפר: כשחסידי חב"ד, ובראשם הרב בן ציון שם טוב (שהכרתיו די טוב) הגיעו מ[[מוסקבה]] ללונדון בשנת [[תש"ח]], עזר להם אבי, והרב שם טוב היה מבאי ביתו של אבי ומבקר אצלו לעיתים קרובות{{הערה|מפי בנו.}}. | |||
==נלחם עבור תקנות הרבי== | ==נלחם עבור תקנות הרבי== | ||
הידידות | הידידות שהייתה בדורו של הרבי הריי"צ, נמשכה גם עם הרבי. הגאון העריך מאד את פעולותיו של הרבי לקירוב אחינו בני ישראל לאביהם שבשמים. הוא אחד מחשובי הרבנים שחתימתם מופיעה על הכרוז של גדולי ישראל לעידוד [[מבצע תפילין]]. | ||
ב[[חודש ניסן]] [[תשל"ב]] בא על החתום | ב[[חודש ניסן]] [[תשל"ב]] בא על החתום ביחד עם [[שלמה זלמן אוירבך|הגרש"ז אויערבך]] ו[[יוסף שלום אליישיב|הגרי"ש אלישיב]] ועוד, על הכרוז לתיקון חוק [[מיהו יהודי]]. | ||
כאשר שימש ד"ר יצחק רפאל כשר הדתות, היה לו רעיון לפתרון בעיית מיהו יהודי. לשם כך ביקר את הרב והציע לפניו את הפתרון. השיב לו | כאשר שימש ד"ר יצחק רפאל כשר הדתות, היה לו רעיון לפתרון בעיית מיהו יהודי. לשם כך ביקר את הרב אברמסקי והציע לפניו את הפתרון. השיב לו הרב כי "בענינים אלו יש לשאול את פיו של האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א, שהוא הוא הלוחם נגד ההתבוללות, והוא המומחה בה"א הידיעה בענינים אלו". | ||
לאחר כמה ימים ביקר אצלו הגאון רבי [[יצחק הוטנר]]. היה זה לפני נסיעתו של הרב הוטנר ל[[ | לאחר כמה ימים ביקר אצלו הגאון רבי [[יצחק הוטנר]]. היה זה לפני נסיעתו של הרב הוטנר ל[[ארצות הברית]]. ביקש ממנו הגר"י אברמסקי, כי בנסיעתו יבקר אצל הרבי וישאל אותו בדבר ההצעה. הרב הוטנר התייעץ עם הרבי ושיגר מברק להרב אברמסקי כי ההצעה לא באה בחשבון, והענין ירד מסדר היום.{{הערה|הדברים פורסמו אז ב"הצופה" על ידי הסופר החרדי הנודע ד"ר [[הלל זיידמן]].}}. | ||
בשנת [[תשל"ב]] יזם הגאון רבי [[בצלאל ז'ולטי]] יום תענית ציבור לעורר רחמים על תיקון חוק [[מיהו יהודי]]. הרבי נתן את הסכמתו ועידודו, | בשנת [[תשל"ב]] יזם הגאון רבי שמואל אלעזר היילפרין (שגם ניסח את הקול קורא עליו חתמו 32 מגדולי ישראל) בעצה אחת עם הגאון רבי [[בצלאל ז'ולטי]] יום תענית ציבור לעורר [[רחמים]] על תיקון חוק [[מיהו יהודי]]. הרבי נתן את הסכמתו ועידודו, יצאו משלחות של רבנים להחתים את הרבנים ביניהם גם את הרב אברמסקי שמיהר לחתום על הכרוז ועל הכרזת הצום. במשלחת השתתפו מלבד הגאון רבי שמואל אלעזר היילפרין גם הגאון רבי [[ישראל גרוסמן]], הגאון רבי [[אברהם צבי כהן]] והרב [[שלום דובער וולפא]]. בדבריו האריך על הערכתו לגדולתו של הרבי, ולפעולותיו העצומות לקירוב בני ישראל לתורה. בין הדברים אמר אז: "איהר{{הערה|-אתם הרי מאושרים, יש לכם רבי והכל ברור אצלכם, אבל מה נעשה אנו?.}} זייט דאך גליקלאך, איהר האט דאך א רבי'ן, איז בא אייך אלץ קלאהר. אבער וואס זאלן מיר טאן".{{הערה|מפי רבי [[שמואל אליעזר היילפרין]].}} | ||
הרב אברמסקי סיפר על התקופה שהיה בבית הסוהר ברוסיה, בעד עבודתו בהפצת היהדות. | הרב אברמסקי סיפר על התקופה שהיה בבית הסוהר ברוסיה, בעד עבודתו בהפצת היהדות. | ||
{{ציטוטון|כשאמרתי [[מודה אני]] בעת שהייתי בתפיסה, חשבתי לעצמי, על מה יש לי כאן להודות שהוחזרה לי ה[[נשמה]]? הרי אין לי לא [[גשמיות]] ולא [[רוחניות]]? אינני יכול לא [[תורה|ללמוד]] ולא [[תפילה|להתפלל]], | {{ציטוטון|כשאמרתי [[מודה אני]] בעת שהייתי בתפיסה, חשבתי לעצמי, על מה יש לי כאן להודות שהוחזרה לי ה[[נשמה]]? הרי אין לי לא [[גשמיות]] ולא [[רוחניות]]? אינני יכול לא [[תורה|ללמוד]] ולא [[תפילה|להתפלל]], ואם כן על מה היא ה[[הודאה]]? אלא שההודאה היא על כך, שיש לי את היכולת גם במצב הזה בית הסוהר, להרגיש שרבה אמונתך}}. | ||
כאשר אדמו"ר הריי"צ שמע זאת מפי חסידים ששמעו מפיו, הקשיב בתשומת לב מיוחדת, והגיב: "יתכן שבעבור זה השתלם כל ענין המאסר של הרב אברמסקי, בכדי שיוכל לבוא להרגשה נעלית זו". | כאשר [[אדמו"ר הריי"צ]] שמע זאת מפי חסידים ששמעו מפיו, הקשיב בתשומת לב מיוחדת, והגיב: "יתכן שבעבור זה השתלם כל ענין המאסר של הרב אברמסקי, בכדי שיוכל לבוא להרגשה נעלית זו". | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
*מכון באהלי צדיקים, ספר '''בסוד שיח''' ע' 30. | |||
*[[שלום דובער וולפא]], '''[[שמן ששון מחבריך (ספר)|שמן ששון מחבריך]]''', חלק א', עמוד 31 ואילך. | *[[שלום דובער וולפא]], '''[[שמן ששון מחבריך (ספר)|שמן ששון מחבריך]]''', חלק א', עמוד 31 ואילך. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{מיון רגיל:אברמבסקי יחזקאל}} | {{מיון רגיל:אברמבסקי יחזקאל}} | ||
[[קטגוריה:רבני ליטא]] | [[קטגוריה:רבני ליטא]] | ||
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר המנוחות]] | [[קטגוריה:אישים הטמונים בהר המנוחות]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשל"ו]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרמ"ו]] | |||
גרסה אחרונה מ־16:57, 3 במאי 2023
ר' יחזקאל אברמסקי (ו' באדר א' תרמ"ו - כ"ד באלול תשל"ו), (ידוע על שם ספרו חזון יחזקאל על התוספתא) מגדולי התורה, ר"מ בישיבת סלבודקה בבני ברק, נשיא ועד הישיבות ומראשי החינוך העצמאי, וממנהיגיה החשובים ביותר של היהדות התורנית בארץ ישראל.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרב אברמסקי נולד בכפר דשקאווצי בפלך גרודנא בו' באדר תרמ"ו. למד בישיבת נובהרדוק אצל הסבא והתעלה בלימוד התורה מתוך שקידה נפלאה. בתרס"ג נסמך להוראה על ידי הגאון בעל ערוך השלחן. בשנת תרס"ד החל ללמוד בישיבת טלז ונתפרסם בשם "העילוי ממאסט", ובתרס"ז עבר לישיבת רמייליס בוילנא. בער"ח תמוז תרס"ט נשא לאשה את בתו של הגאון רבי ישראל יהונתן ירושמסקי חתן הרידב"ז.
בשנת תר"ע עשה מספר חדשים במחיצתו של הגאון רבי חיים מבריסק, והיה מקורב אצלו מאד[1]. בשנת תער"ב נתקבל כרב ואב"ד בעיר סמיליאן, בתרע"ד בעיר סמאלאוויטש, ובתרפ"ג עלה על כס הרבנות בעיר התורה סלוצק וישב על מקומו של הגאון רבי איסר זלמן מלצר. בכל המקומות בהם נשא ברבנות הקדיש עצמו לחיזוק לימוד התורה וקיום המצוות, ואף פעל ממקום שבתו לחיזוק הקהילות היהודיות בכל רחבי רוסיה.
בתרפ"ה הוציא את החלק הראשון של ספרו חזון יחזקאל על התוספתא, ובתרפ"ז היה מעורכיו של הקובץ התורני יגדיל תורה ביחד עם הרב שלמה יוסף זוין.
בתרפ"ח קיבל מינוי להיות רבה של פתח תקווה אולם השלטונות הרוסים מנעו את יציאתו. בער"ח אלול תר"צ נאסר ונגזר דינו לעשר שנות מאסר ועבודת פרך במחנה הסגר בהרי אוראל. לאחר השתדלות רבה של הגאון רבי חיים עוזר, נעשה הסכם בין ראש ממשלת גרמניה לבין סטאלין, שגרמניה תשחרר ששה אסירים קומוניסטים תמורתו, ואכן בעריוה"כ תרצ"ב שוחרר ממאסרו וחודש לאחר מכן גורש מרוסיה.
בכסלו תרצ"ב הגיע ללונדון, באדר של אותה שנה הצליחו לצאת אשתו הרבנית ושנים מבניהם[2], ורק חמש שנים לאחר מכן שחררו הרוסים את שני הבנים הגדולים[3], שנשארו קודם כערבון שהרב אברמסקי לא יוציא לעז על שלטונות רוסיה. עם הגיעו ללונדון התמנה לדיין ולרב בקהילת "מחזיקי הדת". בתרצ"ה התקבל לאב"ד העיר לונדון.
בתש"ה הוציא לאור את ספרו "ארץ ישראל - נחלת עם ישראל". בשנת תש"י בהיותו עדיין בלונדון, קיבל את "פרס הרב קוק לספרות תורנית" מעירית תל אביב.
בתשי"א עלה לירושלים והמשיך בכתיבת והדפסת ספרו חזון יחזקאל שזכה להדפיס ממנו כ"ד כרכים על התוספתא והש"ס[4].
נפטר בירושלים בכ"ד אלול תשל"ו בן תשעים שנה, ונטמן בהר המנוחות.
קשריו עם חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]
עוד בשנת תרע"א הוצע הרב אברמסקי לכהן כראש ישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש, ואף מסר שיעור ניסיון לפני תלמידי הישיבה. לפועל, הרב אברמסקי לא התקבל לראשות הישיבה[5]. מפאת כבודו, לאחר מכן השתדל כ"ק אדמו"ר הרש"ב עבורו והרב אברמסקי מונה כאמור לאב"ד סמאליאן.
לאחר הסתלקות אדמו"ר הרש"ב היה מקורב מאד לאדמו"ר הריי"צ, ועסק עמו הרבה בעניני הכלל. הוא היה חבר בועדת רבנים שאליה היה הרבי שולח כספים לרוסיה להחזקת תלמודי התורה, המקואות והרבנים. שמו המחתרתי של הרב אברמסקי היה "ימין ה' רוממה" (התחלת הפסוק שאומרים לשמו "יחזקאל" בסוף שמו"ע). לעומת זאת, אדמו"ר הריי"צ היה מכנהו בשם "התוספתא"...[6].
היה בידידות גם עם גדולי חסידי חב"ד ברוסיה, ו"זכה" לישב עמם בבית הסוהר בעוון פעילותם להחזקת התורה, כך פגש שם את הרב רפאל כהן[7]
כמו כן תמך רבות בארגון יד לאחים והעומד בראשו הרב החסיד שלום דובער ליפשיץ.
בלונדון[עריכה | עריכת קוד מקור]
בתקופה הראשונה לשהותו בלונדון בכ"א באדר שני תרצ"ב[8] כותב אליו הרבי הריי"צ:
מכתב כת"ר מה' פקודי קיבלתי.. ושמחתי לשמוע מבריאותו הטובה, ואשר ת"ל השיג הרשיון לבני ביתו שי' [=שגם הם יוכלו לצאת את רוסיה בעקבותיו]. השי"ת יצליח דרכם שיהיה הכל כשורה, וישמור השי"ת את בניהם הנכבדים מר משה ויעקב דוד שי' הנשארים לפי שעה במקומם, ויעזור השי"ת אשר ישיגו בקרוב הרשיון לבֹא אליהם צלחה"
.
בהמשך כותב הרבי הריי"צ הוראות מפורטות אודות משלוח מאות חבילות קמחא דפסחא לרוסיה.
שוב כותב אליו הרבי הריי"צ כמה שבועות אחרי זה[9]: "מכתבו מג' שמיני קבלתי. שמח מאד שהרבנית ושני בניו שי' כבר בחו"ל, והשי"ת יעזור בקרוב לשמח לבבם שבניהם שי' שנשארו שם, בקרוב יוכלו לבא אליהם". הרב אברמסקי מוזכר במכתבי הרבי הריי"צ לגבי מספר רב של נושאים. הקשר ביניהם היה הדוק ועקבי[10]. דוגמה לענינים הנדונים במכתבים: וועד עולמי של רבנים לעזרת יהדות רוסיה. מינוי הרב אברמסקי לאחד מחברי הוועד (כ"ז מנ"א תש"א, אגרת א'תקה). יום תענית ציבור עולמי, ביוזמת הרבי ובחתימת הרב אברמסקי (י"א אלול תש"א, אגרת א'תקכ).
בתש"ב פעל יחד עם הרבי הריי"צ לסייע ליהדות רוסיה עבור קמחא דפסחא[11].
ביום ג' אייר תש"ז (אגרת ג'כט) כתב אליו הרבי הריי"צ: "כבוד ידידי הרב הגאון הנודע ומפורסם לשם תהלה ותפארת בתוככי גאוני יעקב, בעל מדות תרומיות אי"א מוהר"ר יחזקאל שליט"א אבראמסקי", המכתב הוא בענין ביקורו של הרש"ג באירופה. בט"ו מ"ח תש"ח (אגרת ג'קכז) כותב הרבי הריי"צ אל הרב בן ציון שם טוב השוהה בלונדון: "בוודאי ביקר... את הרב הגאון הנודע מוה"ר יחזקאל שליט"א אבראמסקי, יפרוס בשלומו ויגיד לו ברכתי".
בערב ראש השנה תש"ט כותב הרבי הריי"צ אל הרב אברמסקי כי התענג לשמוע מהרב בן ציון שם טוב "על אודות עבודתו המסורה של כת"ר שליט"א לזכות הרבים בכלל, בהרבצת תורה ברבים בפרט, ובקירוב אנ"ש והתמימים הפליטים יחיו, והעזרה שמושיט להם בהסתדרות במדינתו".
באגרת ג'תרפח מכ"ט טבת תש"י כותב הרבי הריי"צ אל הרב שם טוב שיזמין את הרב אברמסקי לקחת חלק בועדה שמקים בלונדון לחיזוק היהדות.
בנו של הרב אברמסקי סיפר: כשחסידי חב"ד, ובראשם הרב בן ציון שם טוב (שהכרתיו די טוב) הגיעו ממוסקבה ללונדון בשנת תש"ח, עזר להם אבי, והרב שם טוב היה מבאי ביתו של אבי ומבקר אצלו לעיתים קרובות[12].
נלחם עבור תקנות הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]
הידידות שהייתה בדורו של הרבי הריי"צ, נמשכה גם עם הרבי. הגאון העריך מאד את פעולותיו של הרבי לקירוב אחינו בני ישראל לאביהם שבשמים. הוא אחד מחשובי הרבנים שחתימתם מופיעה על הכרוז של גדולי ישראל לעידוד מבצע תפילין.
בחודש ניסן תשל"ב בא על החתום ביחד עם הגרש"ז אויערבך והגרי"ש אלישיב ועוד, על הכרוז לתיקון חוק מיהו יהודי.
כאשר שימש ד"ר יצחק רפאל כשר הדתות, היה לו רעיון לפתרון בעיית מיהו יהודי. לשם כך ביקר את הרב אברמסקי והציע לפניו את הפתרון. השיב לו הרב כי "בענינים אלו יש לשאול את פיו של האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א, שהוא הוא הלוחם נגד ההתבוללות, והוא המומחה בה"א הידיעה בענינים אלו".
לאחר כמה ימים ביקר אצלו הגאון רבי יצחק הוטנר. היה זה לפני נסיעתו של הרב הוטנר לארצות הברית. ביקש ממנו הגר"י אברמסקי, כי בנסיעתו יבקר אצל הרבי וישאל אותו בדבר ההצעה. הרב הוטנר התייעץ עם הרבי ושיגר מברק להרב אברמסקי כי ההצעה לא באה בחשבון, והענין ירד מסדר היום.[13].
בשנת תשל"ב יזם הגאון רבי שמואל אלעזר היילפרין (שגם ניסח את הקול קורא עליו חתמו 32 מגדולי ישראל) בעצה אחת עם הגאון רבי בצלאל ז'ולטי יום תענית ציבור לעורר רחמים על תיקון חוק מיהו יהודי. הרבי נתן את הסכמתו ועידודו, יצאו משלחות של רבנים להחתים את הרבנים ביניהם גם את הרב אברמסקי שמיהר לחתום על הכרוז ועל הכרזת הצום. במשלחת השתתפו מלבד הגאון רבי שמואל אלעזר היילפרין גם הגאון רבי ישראל גרוסמן, הגאון רבי אברהם צבי כהן והרב שלום דובער וולפא. בדבריו האריך על הערכתו לגדולתו של הרבי, ולפעולותיו העצומות לקירוב בני ישראל לתורה. בין הדברים אמר אז: "איהר[14] זייט דאך גליקלאך, איהר האט דאך א רבי'ן, איז בא אייך אלץ קלאהר. אבער וואס זאלן מיר טאן".[15]
הרב אברמסקי סיפר על התקופה שהיה בבית הסוהר ברוסיה, בעד עבודתו בהפצת היהדות.
"כשאמרתי מודה אני בעת שהייתי בתפיסה, חשבתי לעצמי, על מה יש לי כאן להודות שהוחזרה לי הנשמה? הרי אין לי לא גשמיות ולא רוחניות? אינני יכול לא ללמוד ולא להתפלל, ואם כן על מה היא ההודאה? אלא שההודאה היא על כך, שיש לי את היכולת גם במצב הזה בית הסוהר, להרגיש שרבה אמונתך".
כאשר אדמו"ר הריי"צ שמע זאת מפי חסידים ששמעו מפיו, הקשיב בתשומת לב מיוחדת, והגיב: "יתכן שבעבור זה השתלם כל ענין המאסר של הרב אברמסקי, בכדי שיוכל לבוא להרגשה נעלית זו".
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- מכון באהלי צדיקים, ספר בסוד שיח ע' 30.
- שלום דובער וולפא, שמן ששון מחבריך, חלק א', עמוד 31 ואילך.
הערות שוליים
- ↑ וגם כאשר ברח הגר"ח במלחמת העולם הראשונה מבריסק למינסק, היה הרב אברמסקי מצוי אצלו הרבה, והשתעשעו יחד בדברי תורה.
- ↑ ר' שמעון בלונדון ור' מנחם בירושלים.
- ↑ ר' משה ור' יעקב דוד.
- ↑ וע"ש זה נקרא המושב החרדי בדרום הארץ בסמוך לקריית גת.
- ↑ הסיפור מפורט במכתבו של הרב אברמסקי שנדפס בתחילת ספר "בירורי הלכות" (קה"ת, תשע"ב) להגרא"א פלוטקין, עמ' VII. ישנה גירסא אחרת לפיה השיעור הצליח מאוד ובחורים ישבו להתפלפל עמו הרבה זמן ומפאת זה איחרו לסדר חסידות, וע"כ לא קיבלוהו כי סברו שירים את קרן הנגלה בישיבה אך זה יגרום לחלישות בלימוד החסידות. כמו כן, ישנה גירסא כי במהלך השיעור אמר "בואו נשבור את הרמב"ם", ומפאת התבטאות זו - שאדמו"ר הרש"ב כלל לא אהב - לא התקבל לשמש כר"י בליובאוויטש.
- ↑ מפי בנו ר' שמעון אברמסקי מלונדון, בשם חיים ליברמן.
- ↑ אביו של ה"חוזר" הגה"ח ר' יואל כהן ראה בספרו ע' 16-7: "יום אחד בשעה שטיילנו בחצר, ראיתי פתאום, שליד אחד מחלונות בית הסוהר עומד הרב אברמסקי. גם הוא הבחין בי בתוך שאר האסירים, ומיד שאלני על ידי אותות בידיו ובפניו: "מה אתך, מה צפוי לך?".. רמזתי לו בשלוש אצבעותי בתשובה לשאלתו, והיינו שנגזרו עלי שלוש שנים. הוא המשיך לשאלני באותות אם ישלחו אותי לעבודת פרך. (זאת שאלני על ידי כך שעשה בידיו כאילו הוא מנסר עצים...) או ישלחוני רק לגלות. עניתי לו ברמזים שלא לעבודת פרך שולחים אותי". בהמשך הדברים מספר אודות העונש אשר הטילו הסוהרים, בגלל העוון הפלילי הזה שדיברו איש לרעהו ברמזים.
- ↑ אגרת ד'רטו.
- ↑ באגרת ד'רכד.
- ↑ ראה אגרת א'שצו מז' ניסן תש"א: "מידידי הרה"ג הר"י שליט"א אבראמסקי נתקבלו כמה טלגרמות".
- ↑ אגרות קודש - כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ, י"ב אדר תש"ב אגרת א'תשכב, ובמכתבים רבים.
- ↑ מפי בנו.
- ↑ הדברים פורסמו אז ב"הצופה" על ידי הסופר החרדי הנודע ד"ר הלל זיידמן.
- ↑ -אתם הרי מאושרים, יש לכם רבי והכל ברור אצלכם, אבל מה נעשה אנו?.
- ↑ מפי רבי שמואל אליעזר היילפרין.