חיים עוזר גרודזינסקי
הרב חיים עוזר גרודז'ינסקי (ט' אלול תרכ"ג - ה' אב ת"ש) היה מגדולי התורה בליטא בתקופה שקדמה לשואה, פוסק בולט בכל העולם היהודי בתקופתו ונשיא מועצת גדולי התורה. שימש כרבה של וילנא.
השפיע רבות יחד עם מנהיגי היהדות בתקופה ההיא ובהם ידידיו אדמו"ר הרש"ב ואדמו"ר הריי"צ למען כלל ישראל, ובמיוחד יהדות רוסיה.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרב חיים עוזר נולד לאביו הרב דוד שלמה, והתחנך בין השאר בישיבת וולוז'ין, בה היה ידוע בכינוי "העילוי מאיוויה". ידידו בוולוז'ין היה רבי חיים מבריסק. השניים נותרו ביחסי רעות כל חייהם. בגיל עשרים ואחת התחתן עם נכדתו של רבי ישראל מסלנט, בתו של רב העיר וילנא. אחרי נישואיו שימש כדיין בעיר וכשלא נבחר לרב עוררו תומכיו סערה, בה השתתפו כל גדולי הדור בדורו וחזקו את ידו.
השתתף במועצת גדולי התורה של אגודת ישראל, מיסודה ועד פטירתו. השתתף בהקמת ארגון ועד הישיבות והיה פעיל בו. למרות שהישיבות היוו כל עולמו, הוא עצמו מעולם לא מסר שיעור בהן. כיהן כרב הראשי בעיר וילנא והנהיג את עדתו ביד רמה.
בשנה הראשונה של מלחמת העולם השנייה התרכזו בווילנה הכבושה בידי הרוסים פליטים בני ישיבות, ונעשה מאמץ למצוא להם מקלט בארצות מבטחים. בזמן זה, שהיה השנה האחרונה לחייו, לא חדל ר' חיים עוזר מפעילות ומעסקנותו הציבורית ונותר הדמות הרבנית הדומיננטית בעיר.
נפטר בה' אב ת"ש ונטמן בבית העלמין בוילנא.
קשריו עם אדמו"רי חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]
רבי חיים עוזר לא נקט בפעולות נגד החסידים, ואף להיפך, הוא היה ידידם של אדמו"ר הרש"ב ואחר כך של אדמו"ר הריי"צ ועבדו יחד בכדי לפעול להחזקת היהדות למרות התנגדותה של הממשלה הרוסית, הוא נטל חלק באסיפת הרבנים עת"ר שנערכה בתר"ע שאורגנה על ידי אדמו"ר הרש"ב וגם חתם עמו יחד על ה'קול קורא'ס השונים בדורו[1].
בשנת תרס"ב, כאשר הרבי הרש"ב כתב את מכתבו המפורסם בו מבאר שי"ט כסלו הוא ראש השנה לדא"ח (עיין ערך: ראש השנה לחסידות), ערכו החסידים בוילנא סעודה גדולה מיד כאשר הגיע לידיהם מכתבו של הרבי. אחד מרבני וילנא ששמע על הסעודה שעורכים החסידים ועל כך שהם מתייחסים לי"ט כסלו כאל ראש השנה – מיהר לספר זאת לגאון הרב חיים עוזר גרודזנסקי, ומילא פיו שחוק באמרו כי במשנה נזכרו רק ארבעה ראשי שנים, ואילו אצל החסידים הם חמישה. השיב הגאון לאותו מלהג שלמרות שהיה חבר הבית-דין ונחשב בין גדולי הרבנים, אבל הנהיג כמה קוּלוֹת בסדר דבה"ב ויום כיפור קטן ועוד בענייני הנהגה, מה שהגאון ר' חיים עוזר הצטער על זה, וכשסיפר לו על אודות האגרת דר"ה של חסידות השיב הגאון ר' חיים עוזר: "בא זיי קומט צו און בא אונז ווערט ווייניקער" (=אצלם נוסף עוד, ואצלנו פוחת). (קונטרס ומעיין, בהקדמה, עמ' 25).
מסופר[2] כי בי' סיוון תרצ"ב שוחחו ר' ברוך בער לייבוביץ' ור' חיים עוזר גרודז'ינסקי בהערכה ובהתפעלות על גדולתו ומסירות נפש אדמו"ר הריי"צ.
השתתף בחתונת בתו של הרבי הריי"צ, הרבנית שיינא הורנשטיין, והרבי הריי"צ ערך אז ריקוד עם גדולי ישראל בו השתתף. השתתפותו זו בחתונה הייתה חריגה משום שלא היה הולך לחתונות אולם כאשר קיבל את ההזמנה לחתונה ששלח אליו הרבי הריי"צ אמר (תוכן) "הרבי שולח - צריך ללכת"[3].
הרב שמואל זלמנוב כותב: "בהיותי בחורף שנת ת"ש – בתור פליט מוורשה – לרגלי פרעות המלחמה בעיר ווילנא, באתי לקבל פני המרא דאתרא הגאון רח"ע זצ"ל, ובהמשך שיחתנו ביקש ממני להראות לו איזה חידושי תורה בכתב, מפני – כך התאונן לפניי – שקשה לו הדיבור בדבר עיוני מצד חולשתו. הבאתי לו את קובצי "התמים" שיצא בעריכתי בתור עורך כללי.
עברו שבועות אחדים והוכרחתי לנסוע מווילנא בדרכי לארצות הברית, ונכנסתי לקבל ברכת הפרידה מהגאון רח"ע ז"ל. כשנכנסתי לחדרו מצאתיו כשהוא שוכב על ערש דוי – היתה זו מחלתו האחרונה ל"ע – ועל־ידו מונח הכרך של קובצי "התמים".
כידוע ישנם ב"התמים" כמה מדורים: שערי תורה, שערי חסידות, אגרות קודש, וביניהם מכתבים רבים מכ"ק רבותינו הקדושים על שיטת החסידות בכלל ותורת חב"ד בפרט.
שאלתי את הגרח"ע ז"ל את חוות דעתו על קובץ התמים, כוונתי היתה בעיקר על חידושי התורה הנמצאים בו מרבני חב"ד ותלמידי ישיבת תומכי תמימים, ועל זה ענה לי: יע, גאנץ פיינע תורה, גוטע תורה, אבער דאס איז דאך ביי אונז קיין חידוש ניט, איך לייען איבערהויפט די שערים וועגן חסידות און סיפורי החסידים, דאס איז ביי מיר געוולדיגע נייעס וואס כ'האב פריער ניט געוואוסט (=כן, חידושי תורה יפים, חידושי תורה טובים, אבל בזה הרי אינו שום חידוש אצלנו, אני קורא בעיקר במדורים על חסידות וסיפורי חסידים, אלו אצלי חדשות שלא ידעתי עליהן קודם).
ובשחוק קל המשיך: לייענדיג דעם התמים ווער איך אליין א שטיק חסיד... (=בקריאתי ב"התמים" אני נעשה בעצמי "חתיכת" חסיד..) וביקש ממני שאשאיר אצלו את "התמים" לעוד זמן מה.
בעת ברכת הפרידה ביקש ממני הגרח"ע ז"ל למסור דרישת שלום מיוחדת לכ"ק אדמו"ר הריי"צ נ"ע שנמצא אז בריגא בדרכו לארצות הברית, ולמסור דבריו אודות הרושם שעשה עליו "התמים"". (הרב שמואל זלמנוב, "ביטאון חב"ד", כסלו תשל"א, גיליון מס' 13 (32), עמ' 25-24).
עם הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנת תרצ"ב, נסע הרבי בשליחות חותנו אדמו"ר הריי"צ, להפגש עם רבי חיים עוזר[4].
ספריו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- שו"ת אחיעזר, כולל שאלות ותשובות, ביאורי סוגיות, הערות והארות בכמה מקצועות בהלכה, בחלקי שולחן ערוך ובענייני קדשים
- אחיעזר: קובץ אגרות, בעריכת אהרן סורסקי, תש"ל (1970).
- אגרות ר' חיים עוזר, ליקט, סידר וערך יעקב קוסובסקי-שחור בהגאון ר' שאול, תש"ס (2000).
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- אגרות קודש מהרש"ב חלק ד' עמ' שד"מ - האסיפה לקביעת יום השבת לאחד מימי השבתון, בהשתתפות הרש"ב בראשות רבי חיים עוזר.
- אסיפה בהשתתפות הרש"ב, הריי"צ, רבי חיים מבריסק, רבי דוד מקרלין ועוד.
- שניאור ברגר, הרב גרודזינסקי ואדמו"ר הרש"ב, שבועון בית משיח גליון 534 • הרבי הריי"צ ור' חיים עוזר רקדו יחדיו, גליון 535
הערות שוליים
- ↑ הרבי לר' צבי כהנא - חלוקת דולרים, סיון תש"נ
- ↑ עדותו של הגאון רבי יהודא גרשוני, נרשם מפי הרב מרדכי שרפשטיין, 'שנים ראשונות' תקליטור 4.
- ↑ מפי הרב ישראל זאב גוסטמן שסיפר זאת לרב יצחק דוד גרונר - תשורה צירקינד תשע"ה ע' 9
- ↑ שלשלת היחס עמ' 20.