שניאור זלמן בוטמן (כפר חב"ד): הבדלים בין גרסאות בדף
(הוספת ערך. לא בדיוק הבנתי מתי הוא עבר מפריז לכפר חב"ד ומה הוא עשה באמצע בניו יורק....) |
תמים של הרבי (שיחה | תרומות) מ (תמים של הרבי העביר את הדף שניאור זלמן בוטמן לשם שניאור זלמן בוטמן (כפר חב"ד) בלי להשאיר הפניה) |
||
| (52 גרסאות ביניים של 24 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
הרב '''שניאור זלמן בוטמן''' ( | [[קובץ:Kkkkkk.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב בוטמן בחנוכת [[בית זלמן שז"ר]] ב[[כפר חב"ד]], יושב בשורה הראשונה כשמקל בידו]] | ||
הרב '''שניאור זלמן בוטמן''' ([[א' ניסן]] [[תרס"ג]] - [[כ"ד תמוז]] [[תשמ"ג]]) ממייסדי [[בית הכנסת]] 'בית נחום יצחק' בכפר, ומנהלו של גמ"ח כספים בשם 'גמ"ח לוי יצחק'. | |||
==תולדות | ==תולדות חיים== | ||
נולד ב[[ברית המועצות]] לאביו הרב ישראל ברוך בוטמן | נולד ב[[ברית המועצות]] בראש חודש ניסן [[תרס"ג]] לאביו הרב ישראל ברוך בוטמן ולאמו מרת בתיה דבורה ושמר ב[[מסירות נפש]] על שמירת התורה והמצוות למרות רדיפות ה[[ק.ג.ב]]. | ||
בהגיעו לגיל הנישואין, התחתן עם רעייתו יהודית, שהייתה | בהגיעו לגיל הנישואין, התחתן עם רעייתו יהודית, שהייתה בתו של הרב [[מנחם מענדל שניאורסון (נין אדמו"ר הצמח צדק)|מנחם מענדל שניאורסון]], נינו של ה'[[צמח צדק]]'. בזכות [[נישואין]] אלה שקישרו אותו עם משפחת רבותינו נשיאינו, הרבי פנה אליו במכתבים בתואר "מחותני"{{הערה|מכתבי הרבי אליו מתש"ז-תש"ח נדפסו ב[[אגרות קודש]] ח"ב אגרות רעג, שז, שנב.}}, ופעם אחת במהלך ה[[התוועדות]] התעניין הרבי בהימצאותו באומרו: "איפוה המחותן שלי? הוא תמיד שר קול דודי שישיר את הניגון עכשיו, הרב שניאור זלמן בוטמאן, לוינזון, עם כל השמות. איפוא הוא? הוא ישן? הרי זה דבר בעתו"{{הערה|שיחת יום ב' דחג הסוכות [[תש"ל]].}}. | ||
לפרנסתו, עסק במשלוח תוצרת מהכפרים אל העיירות הגדולות באמצעות עגלות, ומכירת הסחורה לסוחרים במחיר יקר יותר. | לפרנסתו, עסק במשלוח תוצרת מהכפרים אל העיירות הגדולות באמצעות עגלות, ומכירת הסחורה לסוחרים במחיר יקר יותר. | ||
ב[[חודש אב]] [[תרצ"ה]] נעצר על ידי ה[[ק.ג.ב.]] ונכלא באשמת סיוע לישיבות המחתרתיות, ולאחר קרוב לשלושה חודשי מאסר בתנאים קשים, נשלח לגלות ב[[עיירה]] מוראשי שבערבות סיביר, שם התאחד עם משפחתו ועסק לפרנסתו ב[[שחיטה]], ורק ב[[חנוכה]] של שנת [[תרצ"ט]] הסתיימה תקופת גלותו והוא הורשה לעזוב את [[סיביר]] הקפואה ולחזור אל תוככי רוסיה. | |||
עם סיום [[מלחמת העולם | עם סיום [[מלחמת העולם השנייה]], ניצל כמו חסידים רבים אחרים את הפרצה במסך הברזל, והצטרף לאלפי חסידים שיצאו את גבולות רוסיה ב[[יציאת רוסיה תש"ו|בריחה הגדולה]]. | ||
על פי הוראת אדמו"ר הריי"צ, התיישב ב[[פריז]], ונמנה על המשפחות שזכו לארח את [[הרבי | על פי הוראת [[אדמו"ר הריי"צ]], התיישב ב[[פריז]], ונמנה על המשפחות שזכו לארח את [[הרבי]] בתקופת שהותו בפריז בשנת [[תש"ז]] כשבא לסייע לאימו [[הרבנית חנה]] להגר ל[[ניו יורק]]. | ||
ב[[י"ח אדר]] [[תש"כ]] נפטרה רעייתו ב[[ניו יורק]], ו[[הרבי]] ו[[הרבנית]] הגיעו לנחם את הרב בוטמן בניחום אבלים. | |||
בשנים מאוחרות יותר התיישב | בשנים מאוחרות יותר התיישב ב[[כפר חב"ד]], ועם התיישבותו במקום נטל חלק פעיל בבניין הכפר ובהתפתחותו, ונמנה על מייסדי [[בית הכנסת]] "בית נחום יצחק" שהוקם בשיכונים, וניהל את גמ"ח "לוי יצחק". | ||
נפטר ב[[כ"ד תמוז]] [[תשמ"ג]]. | נפטר ב[[כ"ד תמוז]] [[תשמ"ג]]. | ||
| שורה 23: | שורה 24: | ||
עם הקמת [[שבועון כפר חב"ד]], נענה לבקשת העורך ופירסם בהמשכים את זכרונותיו מתקופת המחתרת היהודית ברוסיה. | עם הקמת [[שבועון כפר חב"ד]], נענה לבקשת העורך ופירסם בהמשכים את זכרונותיו מתקופת המחתרת היהודית ברוסיה. | ||
זכרונות אלו נלקטו על ידי בני המשפחה ויצאו לאור | זכרונות אלו נלקטו על ידי בני המשפחה ויצאו לאור ב[[י"ד כסלו]] [[תשס"ז]] כ[[תשורה]] מחתונת נינו תחת השם '[http://www.teshura.com/teshurapdf/Chaskind-Swerdlov%20-%20Kislev%2014%205767.pdf תפארת בנים אבותם]', ובשנת [[תשפ"א]] יצאו לאור במהדורה מורחבת בשנת [[תשפ"א]] על ידי הוצאת [[חז"ק הוצאה לאור]]. | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
*הרב [[שלום בער בוטמן]], [[תל אביב]]. | ;בניו | ||
*הרב [[שמואל בוטמן]], מנהל [[צעירי אגודת חב"ד | *הרב [[שלום בער בוטמן]] ע"ה, [[תל אביב]]. | ||
*הרב [[שמואל בוטמן]], מנהל [[צעירי אגודת חב"ד המרכזית]], ויו"ר [[מטה משיח העולמי]]. | |||
;בנותיו | |||
*לאה לובא, אשת ה'[[חוזר]]' הראשי של הרבי, הרב [[יואל כהן]], [[קראון הייטס]]. | *לאה לובא, אשת ה'[[חוזר]]' הראשי של הרבי, הרב [[יואל כהן]], [[קראון הייטס]]. | ||
*מרים, אשת הרב [[לייב סברדלוב]], [[קראון הייטס]]. | *מרים פייגא, אשת הרב [[יהודה לייב סברדלוב]], [[קראון הייטס]]. | ||
==לקריאה נוספת== | |||
*'''זכרונות הרב שניאור זלמן בוטמן''', [[חז"ק הוצאה לאור]] טבת [[תשפ"א]] | |||
*הרבי בפאריז. ובו תיעוד נרחב אודות שהות משפחת בוטמן במחיצת הרבי בפריז בשנת תש"ז | |||
==קישורים חיצוניים== | |||
*[http://www.shturem.net/index.php?id=691§ion=artdays קטע ממכתב הרבי אליו] {{שטורעם}} | |||
*'''[https://col.org.il/news/128312 מסר נפשו על חיזוק היהדות]''', סקירה על הספר אודות זכרונותיו {{COL}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{מיון רגיל:בוטמן, שניאור זלמן}} | {{מיון רגיל:בוטמן, שניאור זלמן}} | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | ||
[[קטגוריה:חסידים | [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]] | ||
[[קטגוריה:משפחת בוטמן]] | |||
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס"ג]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ"ג]] | |||
גרסה אחרונה מ־14:36, 19 ביולי 2024
הרב שניאור זלמן בוטמן (א' ניסן תרס"ג - כ"ד תמוז תשמ"ג) ממייסדי בית הכנסת 'בית נחום יצחק' בכפר, ומנהלו של גמ"ח כספים בשם 'גמ"ח לוי יצחק'.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בברית המועצות בראש חודש ניסן תרס"ג לאביו הרב ישראל ברוך בוטמן ולאמו מרת בתיה דבורה ושמר במסירות נפש על שמירת התורה והמצוות למרות רדיפות הק.ג.ב.
בהגיעו לגיל הנישואין, התחתן עם רעייתו יהודית, שהייתה בתו של הרב מנחם מענדל שניאורסון, נינו של ה'צמח צדק'. בזכות נישואין אלה שקישרו אותו עם משפחת רבותינו נשיאינו, הרבי פנה אליו במכתבים בתואר "מחותני"[1], ופעם אחת במהלך ההתוועדות התעניין הרבי בהימצאותו באומרו: "איפוה המחותן שלי? הוא תמיד שר קול דודי שישיר את הניגון עכשיו, הרב שניאור זלמן בוטמאן, לוינזון, עם כל השמות. איפוא הוא? הוא ישן? הרי זה דבר בעתו"[2].
לפרנסתו, עסק במשלוח תוצרת מהכפרים אל העיירות הגדולות באמצעות עגלות, ומכירת הסחורה לסוחרים במחיר יקר יותר.
בחודש אב תרצ"ה נעצר על ידי הק.ג.ב. ונכלא באשמת סיוע לישיבות המחתרתיות, ולאחר קרוב לשלושה חודשי מאסר בתנאים קשים, נשלח לגלות בעיירה מוראשי שבערבות סיביר, שם התאחד עם משפחתו ועסק לפרנסתו בשחיטה, ורק בחנוכה של שנת תרצ"ט הסתיימה תקופת גלותו והוא הורשה לעזוב את סיביר הקפואה ולחזור אל תוככי רוסיה.
עם סיום מלחמת העולם השנייה, ניצל כמו חסידים רבים אחרים את הפרצה במסך הברזל, והצטרף לאלפי חסידים שיצאו את גבולות רוסיה בבריחה הגדולה.
על פי הוראת אדמו"ר הריי"צ, התיישב בפריז, ונמנה על המשפחות שזכו לארח את הרבי בתקופת שהותו בפריז בשנת תש"ז כשבא לסייע לאימו הרבנית חנה להגר לניו יורק.
בי"ח אדר תש"כ נפטרה רעייתו בניו יורק, והרבי והרבנית הגיעו לנחם את הרב בוטמן בניחום אבלים.
בשנים מאוחרות יותר התיישב בכפר חב"ד, ועם התיישבותו במקום נטל חלק פעיל בבניין הכפר ובהתפתחותו, ונמנה על מייסדי בית הכנסת "בית נחום יצחק" שהוקם בשיכונים, וניהל את גמ"ח "לוי יצחק".
זכרונותיו[עריכה | עריכת קוד מקור]
עם הקמת שבועון כפר חב"ד, נענה לבקשת העורך ופירסם בהמשכים את זכרונותיו מתקופת המחתרת היהודית ברוסיה.
זכרונות אלו נלקטו על ידי בני המשפחה ויצאו לאור בי"ד כסלו תשס"ז כתשורה מחתונת נינו תחת השם 'תפארת בנים אבותם', ובשנת תשפ"א יצאו לאור במהדורה מורחבת בשנת תשפ"א על ידי הוצאת חז"ק הוצאה לאור.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בניו
- הרב שלום בער בוטמן ע"ה, תל אביב.
- הרב שמואל בוטמן, מנהל צעירי אגודת חב"ד המרכזית, ויו"ר מטה משיח העולמי.
- בנותיו
- לאה לובא, אשת ה'חוזר' הראשי של הרבי, הרב יואל כהן, קראון הייטס.
- מרים פייגא, אשת הרב יהודה לייב סברדלוב, קראון הייטס.
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- זכרונות הרב שניאור זלמן בוטמן, חז"ק הוצאה לאור טבת תשפ"א
- הרבי בפאריז. ובו תיעוד נרחב אודות שהות משפחת בוטמן במחיצת הרבי בפריז בשנת תש"ז
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- קטע ממכתב הרבי אליו
- מסר נפשו על חיזוק היהדות, סקירה על הספר אודות זכרונותיו
הערות שוליים
- ↑ מכתבי הרבי אליו מתש"ז-תש"ח נדפסו באגרות קודש ח"ב אגרות רעג, שז, שנב.
- ↑ שיחת יום ב' דחג הסוכות תש"ל.