שיינא הורנשטיין: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
|||
| (72 גרסאות ביניים של 27 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:הרבנית שיינא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שיינא הורנשטיין]] | [[קובץ:הרבנית שיינא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שיינא הורנשטיין]] | ||
[[קובץ:הרבנית שינא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תמונה שצולמה לפי ההשערה בשנת תרפ"ט{{הערה|1=[http:// | [[קובץ:הרבנית שינא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תמונה שצולמה לפי ההשערה בשנת [[תרפ"ט]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77839 פרסום ראשון: הרבנית שיינא]}}]] | ||
'''הרבנית שיינא הורנשטיין''' | '''הרבנית שיינא הורנשטיין''' ([[כ"א טבת]] [[תרס"ד]] - [[ב' תשרי]] [[תש"ג]]) הייתה ביתו השלישית של [[אדמו"ר הריי"צ]] ורעייתו של הרב [[מנחם מענדל הורנשטיין]], שנרצחה ב[[שואה]]. | ||
== תולדות חיים == | |||
נולדה ב[[כ"א טבת]] [[תרס"ד]], ליל [[שבת]] קודש [[פרשת שמות]] בשנת [[תרס"ד]], בשעה שתים עשרה בלילה, לאביה [[אדמו"ר הריי"צ]] ולאמה [[הרבנית נחמה דינה]]. | |||
במכתב של כ"ק [[אדמו"ר הרש"ב]] המבשר על לידתה של נכדתו{{הערה|[[אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב|אגרות קודש]] חלק ד' עמוד כב.}} כותב "ונקרא שמה בישראל שיינא תחי'". וכך נקבע שמה בכתב - שיינא מלא בשני יודי"ן. | |||
==ילדותה== | הרבנית שיינא נודעה בכשרונות נעלים ביותר, וכפי שכתב לה אביה כ"ק אדמו"ר הריי"צ באחד ממכתביו{{הערה|[[ספר המאמרים תשי"א]] עמ' 122, תרגום חופשי מ[[אידיש]].}}: "הסבא (אינני יכול לכתבו עליו כפי שנהוג בדרך כלל לרשום על אלו שאינם חיים בגופם בעולם הזה, הוא חי בליבי ובמחשבתי, זהו הדבר היחיד שיכול להחזיק אותי בחיים, במכתבים גלויים מוכרחני לכתוב כמקובל, אבל האמת היא שהוא חי, הנה אני רואה אותו במחשבתי, והוא) אמר, שתהיי בריאה עם שנים מוצלחות, שיש לך חושים עדינים. "חושים עדינים" הוא תואר נכבד ביותר, ובייחוד כשהוא בא מאישיות מזהירה שכזו", הרבנית זכתה בייחוס ובכבוד השמור למועטים בלבד, שכן היא צאצאית ישירה לכל [[פורטל:נשיאי חב"ד|הנשיאים]] (מלבד גיסה - [[הרבי]]) ([[דור השביעי]]): אביה אדמו"ר הריי"צ (דור שישי), סבא [[אדמו"ר הרש"ב]] (דור חמישי), סבא רבא [[אדמו"ר המהר"ש]] (דור דביעי), סב סבא [[אדמו"ר הצמח צדק]] (דור שלישי), היא חימש של [[אדמו"ר האמצעי]] (דור שני) ונינת שני ניניו (רבי ישראל נח והרבנית רבקה) של [[אדמו"ר הזקן]] (דור ראשון). | ||
באחת [[התוועדות|ההתוועדויות]] סיפר | |||
===ילדותה=== | |||
באחת [[התוועדות|ההתוועדויות]] סיפר [[הרבי]] על ילדותה: "פעם אחת אמר כ"ק [[אדמו"ר הרש"ב]] לנכדתו שיינדל - שהייתה אז ילדה קטנה - שביום השבת-קודש עליה לעשות הכל לכבוד שבת, לאכול לכבוד שבת, לטייל לכבוד [[שבת]], וכדומה. | |||
"השיבה שיינדל: על הכל אני מסכימה, אבל דבר אחד אינני מבינה, איך אפשר לישון לכבוד שבת, כיצד אפשר לכוון הכל תוך כדי שינה?... | "השיבה שיינדל: על הכל אני מסכימה, אבל דבר אחד אינני מבינה, איך אפשר לישון לכבוד שבת, כיצד אפשר לכוון הכל תוך כדי שינה?... | ||
סיפור נוסף סיפר הרבי: | סיפור נוסף סיפר הרבי: | ||
"בשנות ילדותה, כאשר שיינדל הייתה בוכה כדרך הילדות, היו נותנים לה דבר מה להרגיעה. כשהייתה נרגעת הייתה אומרת: "דעו לכם שאינני מפסיקה לבכות, אני בסך הכל עושה הפסקה..." | "בשנות ילדותה, כאשר שיינדל הייתה בוכה כדרך הילדות, היו נותנים לה דבר מה להרגיעה. כשהייתה נרגעת הייתה אומרת: "דעו לכם שאינני מפסיקה לבכות, אני בסך הכל עושה הפסקה..." | ||
וסיים אז הרבי: אנו לא מפסיקים להתוועד, אנו בסך הכל עושים הפסקה עד | וסיים אז הרבי: אנו לא מפסיקים להתוועד, אנו בסך הכל עושים הפסקה עד ל[[התוועדות]] הבאה... | ||
ובמקום אחר מסופר{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14942&st=&pgnum=104&hilite= ליקוטי שיחות חלק י"ט עמוד 91].}}, שכאשר אביה [[אדמו"ר הריי"צ]] שכר עבורה ועבור אחיותיה מלמד, נמנע אותו מלמד מלספר להן סיפורים "תמוהים", ו[[אדמו"ר הרש"ב]] הורה לפטר את המלמד מייד. את הסיבה לכך הסביר אדמו"ר הרש"ב: "צריך להתחיל דוקא עם אמונה וקבלת-עול ולא עם שכל; גם הענינים המובנים בשכל צריך לעשותם עם קבלת-עול. וכך הוא גם ענין החינוך: צריך לספר לילדים ענינים של מופתים, שהם למעלה מהשכל, וזה נוטע בם אמונה. והטענות שאין זה סדר, ולאיזה צורך צריך להתחיל עם ענינים המבהילים את הרעיון והדומה - באים מהיצר-הרע, המלך זקן וכסיל". | |||
== חתונתה == | === חתונתה === | ||
ב[[י"ח אייר תרצ"ב]] התקיימו קישורי התנאים שלה עם בן דודה הרב [[מנחם מענדל הורנשטיין (נכד אדמו"ר המהר"ש)|מנחם מענדל הורנשטיין]]. | ב[[י"ח אייר תרצ"ב]] התקיימו קישורי התנאים שלה עם בן דודה הרב [[מנחם מענדל הורנשטיין (נכד אדמו"ר המהר"ש)|מנחם מענדל הורנשטיין]]. אימו, מרת [[חיה מושקא (בת אדמו"ר המהר"ש)|חיה מושקא]], הייתה בתו של כ"ק [[אדמו"ר מהר"ש]]. | ||
ביום קישורי התנאים אמר כ"ק אדמו"ר הריי"צ [[מאמר]] חסידות [[ד"ה]] "שיר המעלות לדוד הנה מה טוב ומה נעים". | ביום קישורי התנאים אמר כ"ק אדמו"ר הריי"צ [[מאמר]] חסידות [[ד"ה]] "שיר המעלות לדוד הנה מה טוב ומה נעים". | ||
ביום [[י' סיון תרצ"ב]] התקיימה | ביום [[י' סיון תרצ"ב]] התקיימה חתונתם בעיר לנדוואראוו שב[[פולין]]. ממכתב אדמו"ר הריי"צ עולה כי מקום החתונה נקבע דווקא למקום זה: "ומפני ההגבלות עכשיו בהנוגע לגבולין ותעודות, הגבלנו את מקום החתונה על אם הדרך בהתחנה לאדראווא במדינת פולין". באחת מסעודות 'ה[[שבע ברכות]]' הרב חיים עוזר רקד עם אדמו"ר הריי"צ במשך זמן. | ||
ב[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] ישנם מספר מכתבים אליה ולחתנה, וגם הינם מוזכרים מספר פעמים באגרות אחרות (ראה לדוגמה אגרת תרכא שכתב הרבי הריי"צ | ב[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] ישנם מספר מכתבים אליה ולחתנה, וגם הינם מוזכרים מספר פעמים באגרות אחרות (ראה לדוגמה אגרת תרכא שכתב [[הרבי הריי"צ]] להרבי: "מצורף לזה הנני שולח לך העתק מכ' לפרעסיץ, ותראנו גם לגיסך חתני היקר שי'". וראה גם אגרת תשנ ("חתני רמ"מ שי' הכהן סיפר לי בשם חתני הרב רמ"מ שי'..."), תרלז, ועוד). | ||
==במלחמת העולם | ===במלחמת העולם השנייה=== | ||
כשיצא הרבי הריי"צ מ[[פולין]] בעת [[מלחמת העולם | כשיצא [[הרבי הריי"צ]] מ[[פולין]] בעת [[מלחמת העולם השנייה]] לא יצאו חתנו ובתו עימו, משום שחתנו לא רצה להשאיר את אביו שלא היה בקו הבריאות באותה עת, לבדו (ונלב"ע זמן מה לאחר מכן). ולאחר מכן עלתה בעיה אחרת שאישור יציאה לא ניתן לאזרחי פולין, והוא היה אזרח פולין. עם זאת, עוד בהיות [[הרבי הריי"צ]] ב[[ריגא]], פעלה שתדלנותו ש[[ארה"ב]] הסכימה לתת גם לרמ"מ הורנשטיין ולרבנית שיינא אשרות כניסה לתחומה, אך אלה לא ניתנו בפועל. | ||
כשהגיע אדמו"ר הריי"צ לאמריקה השתדל לשלוח להם את הויזה, והם קיבלוה בנאפולי, [[איטליה]], משם חשבו לנסוע לאמריקה. אך באותה תקופה פסקו הספינות לצאת מאיטליה לארה"ב. | כשהגיע אדמו"ר הריי"צ לאמריקה השתדל לשלוח להם את הויזה, והם קיבלוה בנאפולי, [[איטליה]], משם חשבו לנסוע לאמריקה. אך באותה תקופה פסקו הספינות לצאת מאיטליה לארה"ב. | ||
הרבי הריי"צ החל להשתדל להשיג להם ויזה למדינה אחרת דרכה יוכלו לצאת, אך הדבר עלה בתוהו, והם נשארו בעמק הבכא הנאצי (תקציר מפרשה זו מופיעה באגרות קודש אדמו"ר | הרבי הריי"צ החל להשתדל להשיג להם ויזה למדינה אחרת דרכה יוכלו לצאת, אך הדבר עלה בתוהו, והם נשארו בעמק הבכא הנאצי (תקציר מפרשה זו מופיעה באגרות קודש אדמו"ר הריי"צ בהערה לאגרת ד'שנו). | ||
אדמו"ר הריי"צ פנה בבקשת סיוע אל הרב [[ישראל חסדן]] - בעניין הצלת בתו הרבנית [[שיינא הורנשטיין]] וחתנו [[מנחם מענדל הורנשטיין]], וכן בנוגע להצלת הספריה{{הערה|אגרות קודש חלק ו', אגרת א'תקצו. 'ספריית ליובאוויטש' (לוין) עמוד קיח. [https://chabadlibrary.org/books/arum/chabad-poiln/9/7.htm תולדות חב"ד בפולין ליטא ולטביה, הצלת הספריה מאירופה].}}. ובענין הצלת הבת והחתן, לא עלה הדבר, ואילו בדבר הספריה הרב חסדן נחל הצלחה והספרים הגיעו אל אדמו"ר הריי"צ. | |||
== | ===פטירתה=== | ||
[[קובץ:מצבת הרבנית.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שמה בתחתית המציבה]] | [[קובץ:מצבת הרבנית.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שמה בתחתית המציבה]] | ||
בשלב מסויים הגיעו ידיעות | בשלב מסויים הגיעו ידיעות לרבי על מותם על קידוש השם בטרבלינקה. | ||
כדי שלא לצער את כ"ק אדמו"ר הריי"צ לא גילו לו את העניין, כפי שכתב הרבי באגרת מכ"ז [[מנחם אב]] [[תש"ט]] ([[אגרות קודש]] חלק ג' ע' קעג): | כדי שלא לצער את כ"ק אדמו"ר הריי"צ לא גילו לו את העניין, כפי שכתב הרבי באגרת מכ"ז [[מנחם אב]] [[תש"ט]] ([[אגרות קודש]] חלק ג' ע' קעג): | ||
"הנני ממשיך בחקו"ד | "הנני ממשיך בחקו"ד על דרך הנ"ל ולעת עתה אם לא אכתוב לו אחרת נא לסדר שינהגו כל סדרי ה[[יאר צייט]] בימים הנ"ל אבל מבלי לפרסם אודות זה כיון שבבית כ"ק מו"ח הרבי אינם יודעים על דרך זה | ||
אם יגלה את הנ"ל ללנדא (הכונה לרה"ח ר' פינחס לנדא, גיסו של רמ"מ הורנשטיין - רעייתו מרת רחל הייתה אחותו של הרמ"מ הורנשטיין) נא להוסיף שלא יזכירו | אם יגלה את הנ"ל ללנדא (הכונה לרה"ח ר' פינחס לנדא, גיסו של רמ"מ הורנשטיין - רעייתו מרת רחל הייתה אחותו של הרמ"מ הורנשטיין) נא להוסיף שלא יזכירו על דרך זה במכתביהם לכאן מטעם הנ"ל". | ||
כאשר [[הרבנית חיה מושקא]] העידה בבית המשפט ב[[משפט הספרים]], היא אמרה שאחותה שיינא נלקחה ל[[פולין]] ושם במחנה נהרגה. | |||
==סיפור גורלם== | ==סיפור גורלם== | ||
רק בכ"ה [[חשוון]] [[תשי"א]] פירסם הרבי (בהקדמה לקונטרס מאמרים של הרבי הריי"צ שיצא אז לאור) את מה שעלה בגורלם: | רק בכ"ה [[חשוון]] [[תשי"א]] פירסם הרבי (בהקדמה לקונטרס מאמרים של [[הרבי הריי"צ]] שיצא אז לאור) את מה שעלה בגורלם: | ||
{{ציטוט|תוכן=קונטרס זה מוקדש הוא לזכות בתו הצעירה של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ הכ"מ גיסתי הרבנית מרת שיינא ולזכות חתנו גיסי הרב מנחם מענדל הכהן בן הרבנית מרת חי' מושקא (בת כ"ק אדמו"ר מהר"ש זצוקללה"ה נבג"מ). | |||
- עד היום אין עוד ידיעות ברורות למדי אודותם - מלבד הבא להלן - ולכן באים שמותיהם כנ"ל, בלי תוספת נוסח ברכת כו' אח"ז - | - עד היום אין עוד ידיעות ברורות למדי אודותם - מלבד הבא להלן - ולכן באים שמותיהם כנ"ל, בלי תוספת נוסח ברכת כו' אח"ז - | ||
ונתעכבה ההדפסה כל זמן זה מפני צערם של אלו מבני המשפחה שלא ידעו אודות הבא להלן עד עתה. | ונתעכבה ההדפסה כל זמן זה מפני צערם של אלו מבני המשפחה שלא ידעו אודות הבא להלן עד עתה. | ||
. . . על פי מכתבו של מר מרדכי אונררד שיחי', שהי' במחנה טרעבלינקע, נמצא שם - בשנת [[תש"ב]] - ב"באראק" אחד עם גיסי הרב | ... על פי מכתבו של מר מרדכי אונררד שיחי', שהי' במחנה טרעבלינקע, נמצא שם - בשנת [[תש"ב]] - ב"באראק" אחד עם גיסי הרב מנחם מנדל הכהן. והוא סיפר לו אשר בבאראק שני שם נמצאים אמו - הרבנית מרת חי' מושקא - ורעיתו - הרבנית מרת שיינא. ט"ו [[אלול]] תש"ב הביא ה"קאפא" להרמ"מ פתקא מרעיתו אשר ביום יד' [[אלול]] נלקחה אמו להובילה להכבשונות. ג' [[תשרי]] תש"ג בא הקאפא וסיפר להם, אשר ביום שני ד[[ראש השנה]] תש"ג הובילו את רעיתו להכבשונות. | ||
[[כ"ה חשון תש"ג]] כשחזר מר מרדכי שי' מעבודתו לא מצא את הרב הרמ"מ בבאראק. ואלו שעבדו עמו ספרו לו, אשר לקחוהו ממקום העבודה, עם עוד קבוצת יהודים, | [[כ"ה חשון תש"ג]] כשחזר מר מרדכי שי' מעבודתו לא מצא את הרב הרמ"מ בבאראק. ואלו שעבדו עמו ספרו לו, אשר לקחוהו ממקום העבודה, עם עוד קבוצת יהודים, על מנת להובילם לכבשונות.|מרכאות=כן}} | ||
ביום ב' של ראש השנה נהג הרבי לומר קדיש לעילוי נשמתה. | ביום ב' של [[ראש השנה]] נהג הרבי לומר [[קדיש]] לעילוי נשמתה. | ||
== הנצחת שמה על מצבת הרבנית חיה מושקא == | == הנצחת שמה על מצבת הרבנית חיה מושקא == | ||
בעת [[ | בעת [[הרבנית חיה מושקא#הסתלקותה|הסתלקותה של הרבנית חיה מושקא]], הוסיף הרבי על נוסח המצבה שכתב: "ולז"נ (=ולזכר נשמת) אחותה הרבנית הצדקנית מרת שיינא הי"ד", והנציח בזאת את זכרה על מצבת אחותה. | ||
לאחר [[הסתלקות]] הרבנית חיה מושקא, סיפר בקשר לכך ה[[משמש בקודש]] הרב [[חנניה סיני דוד הלברשטם|חס"ד הלברשטם]], שהרבנית קיבלה מהרבנית שיינא טבעת יהלומים כמתנה, באמרה לה "הטבעת הזאת תביא לך מזל", ואכן הרבנית הקפידה לענוד טבעת זו בכל פעם שיצאה לסידור כל עניין שהוא. יום אחד (י"ד [[מנחם אב]] תשל"ח) עזבה הרבנית את ביתה ללא הטבעת ומיד שבה הביתה כשהיא אומרת "לאמיר נעמען מיין שוועסטערס רינגל איך גיי ניט ארויס פון שטוב אן דעם" (= בא ניקח את טבעתה של אחותי, איני יוצאת מביתי בלעדיו). מסופר, שבעת קבירתה של הרבנית חיה מושקא, נגש פתאום הרבי לאנשי החברא קדישא אמר להם דבר מה, ואנשים שעמדו קרוב יותר גם ראו שנתן להם משהו. לאחר מכן התגלה שהרבי רצה שיקברו ביחד עם הרבנית את הטבעת שקבלה מאחותה <small>דרוש מקור</small>. | |||
גם על מצבת אחותה [[חנה גוראריה]] נכתב נוסח דומה בתחתית המצבה. | |||
==לקריאה נוספת== | |||
*'''חסדי ישראל'''', תולדות הרב [[ישראל חסדן]] [[תשפ"ג]], פרק טו- שתדלנות בבית המלוכה | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
* [[מנחם זיגלבוים]], '''[http:// | *הרב אליהו שוויכה, '''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Shweke-Noki%20-%20Nissan%205,%205772.pdf תולדות הרב מענדל והרבנית שיינא הארינשטיין]''' [[תשורה]] לחתונתו, ה' [[ניסן]] [[תשע"ב]] (שער שלישי, עמודים 51-74) {{PDF}} | ||
*'''[https://drive.google.com/file/d/1gd50fsTsg6hy1purXAcBC7J8F0BxyQPs/view?usp=sharing מיין שוועגערין]''' [[וועד חיילי בית דוד]] (עמוד 42 והלאה) {{PDF}} | |||
* [[מנחם זיגלבוים]], '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76171 חתונת לנדברוב]''', [[שבועון בית משיח]] {{תמונה}} {{אינפו}} | |||
* משה מרינובסקי, '''[http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%9C%D7%A4%D7%A0%D7%99_%D7%A9%D7%A0%D7%94_%D7%91%D7%9B%D7%A4%D7%A8_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%94_%D7%9E%D7%A7%D7%99%D7%A4%D7%94_%D7%A2%D7%9C_%D7%97%D7%AA%D7%95%D7%A0%D7%AA_%D7%9C%D7%90%D7%A0%D7%93%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%95_75865.html החתונה הגדולה בלאנדראוו]''', [[שבועון כפר חב"ד]], אתר COL {{תמונה}} | * משה מרינובסקי, '''[http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%9C%D7%A4%D7%A0%D7%99_%D7%A9%D7%A0%D7%94_%D7%91%D7%9B%D7%A4%D7%A8_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%94_%D7%9E%D7%A7%D7%99%D7%A4%D7%94_%D7%A2%D7%9C_%D7%97%D7%AA%D7%95%D7%A0%D7%AA_%D7%9C%D7%90%D7%A0%D7%93%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%95_75865.html החתונה הגדולה בלאנדראוו]''', [[שבועון כפר חב"ד]], אתר COL {{תמונה}} | ||
*'''[https://col.org.il/news/141044 מאמצי האיתור והבירור של הרבי אחר גורל גיסתו הרבנית ובעלה]''' {{COL}} | |||
*'''[https://col.org.il/news/159690 תמונה חדשה ונדירה של הרבנית שיינא הורנשטיין], באתר {{col}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הריי"צ]] | [[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הריי"צ]] | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:בנות בית רבי|הורנשטיין שיינא]] | ||
[[קטגוריה:חסידים שנספו בשואה|הורנשטיין שיינא]] | [[קטגוריה:חסידים שנספו בשואה|הורנשטיין שיינא]] | ||
{{בית רבי/אדמו"ר הריי"צ}} | {{בית רבי/אדמו"ר הריי"צ}} | ||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס"ד]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"ג]] | |||
גרסה אחרונה מ־01:21, 27 ביוני 2024
הרבנית שיינא הורנשטיין (כ"א טבת תרס"ד - ב' תשרי תש"ג) הייתה ביתו השלישית של אדמו"ר הריי"צ ורעייתו של הרב מנחם מענדל הורנשטיין, שנרצחה בשואה.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולדה בכ"א טבת תרס"ד, ליל שבת קודש פרשת שמות בשנת תרס"ד, בשעה שתים עשרה בלילה, לאביה אדמו"ר הריי"צ ולאמה הרבנית נחמה דינה.
במכתב של כ"ק אדמו"ר הרש"ב המבשר על לידתה של נכדתו[2] כותב "ונקרא שמה בישראל שיינא תחי'". וכך נקבע שמה בכתב - שיינא מלא בשני יודי"ן.
הרבנית שיינא נודעה בכשרונות נעלים ביותר, וכפי שכתב לה אביה כ"ק אדמו"ר הריי"צ באחד ממכתביו[3]: "הסבא (אינני יכול לכתבו עליו כפי שנהוג בדרך כלל לרשום על אלו שאינם חיים בגופם בעולם הזה, הוא חי בליבי ובמחשבתי, זהו הדבר היחיד שיכול להחזיק אותי בחיים, במכתבים גלויים מוכרחני לכתוב כמקובל, אבל האמת היא שהוא חי, הנה אני רואה אותו במחשבתי, והוא) אמר, שתהיי בריאה עם שנים מוצלחות, שיש לך חושים עדינים. "חושים עדינים" הוא תואר נכבד ביותר, ובייחוד כשהוא בא מאישיות מזהירה שכזו", הרבנית זכתה בייחוס ובכבוד השמור למועטים בלבד, שכן היא צאצאית ישירה לכל הנשיאים (מלבד גיסה - הרבי) (דור השביעי): אביה אדמו"ר הריי"צ (דור שישי), סבא אדמו"ר הרש"ב (דור חמישי), סבא רבא אדמו"ר המהר"ש (דור דביעי), סב סבא אדמו"ר הצמח צדק (דור שלישי), היא חימש של אדמו"ר האמצעי (דור שני) ונינת שני ניניו (רבי ישראל נח והרבנית רבקה) של אדמו"ר הזקן (דור ראשון).
ילדותה[עריכה | עריכת קוד מקור]
באחת ההתוועדויות סיפר הרבי על ילדותה: "פעם אחת אמר כ"ק אדמו"ר הרש"ב לנכדתו שיינדל - שהייתה אז ילדה קטנה - שביום השבת-קודש עליה לעשות הכל לכבוד שבת, לאכול לכבוד שבת, לטייל לכבוד שבת, וכדומה. "השיבה שיינדל: על הכל אני מסכימה, אבל דבר אחד אינני מבינה, איך אפשר לישון לכבוד שבת, כיצד אפשר לכוון הכל תוך כדי שינה?...
סיפור נוסף סיפר הרבי: "בשנות ילדותה, כאשר שיינדל הייתה בוכה כדרך הילדות, היו נותנים לה דבר מה להרגיעה. כשהייתה נרגעת הייתה אומרת: "דעו לכם שאינני מפסיקה לבכות, אני בסך הכל עושה הפסקה..." וסיים אז הרבי: אנו לא מפסיקים להתוועד, אנו בסך הכל עושים הפסקה עד להתוועדות הבאה...
ובמקום אחר מסופר[4], שכאשר אביה אדמו"ר הריי"צ שכר עבורה ועבור אחיותיה מלמד, נמנע אותו מלמד מלספר להן סיפורים "תמוהים", ואדמו"ר הרש"ב הורה לפטר את המלמד מייד. את הסיבה לכך הסביר אדמו"ר הרש"ב: "צריך להתחיל דוקא עם אמונה וקבלת-עול ולא עם שכל; גם הענינים המובנים בשכל צריך לעשותם עם קבלת-עול. וכך הוא גם ענין החינוך: צריך לספר לילדים ענינים של מופתים, שהם למעלה מהשכל, וזה נוטע בם אמונה. והטענות שאין זה סדר, ולאיזה צורך צריך להתחיל עם ענינים המבהילים את הרעיון והדומה - באים מהיצר-הרע, המלך זקן וכסיל".
חתונתה[עריכה | עריכת קוד מקור]
בי"ח אייר תרצ"ב התקיימו קישורי התנאים שלה עם בן דודה הרב מנחם מענדל הורנשטיין. אימו, מרת חיה מושקא, הייתה בתו של כ"ק אדמו"ר מהר"ש.
ביום קישורי התנאים אמר כ"ק אדמו"ר הריי"צ מאמר חסידות ד"ה "שיר המעלות לדוד הנה מה טוב ומה נעים".
ביום י' סיון תרצ"ב התקיימה חתונתם בעיר לנדוואראוו שבפולין. ממכתב אדמו"ר הריי"צ עולה כי מקום החתונה נקבע דווקא למקום זה: "ומפני ההגבלות עכשיו בהנוגע לגבולין ותעודות, הגבלנו את מקום החתונה על אם הדרך בהתחנה לאדראווא במדינת פולין". באחת מסעודות 'השבע ברכות' הרב חיים עוזר רקד עם אדמו"ר הריי"צ במשך זמן.
באגרות קודש אדמו"ר הריי"צ ישנם מספר מכתבים אליה ולחתנה, וגם הינם מוזכרים מספר פעמים באגרות אחרות (ראה לדוגמה אגרת תרכא שכתב הרבי הריי"צ להרבי: "מצורף לזה הנני שולח לך העתק מכ' לפרעסיץ, ותראנו גם לגיסך חתני היקר שי'". וראה גם אגרת תשנ ("חתני רמ"מ שי' הכהן סיפר לי בשם חתני הרב רמ"מ שי'..."), תרלז, ועוד).
במלחמת העולם השנייה[עריכה | עריכת קוד מקור]
כשיצא הרבי הריי"צ מפולין בעת מלחמת העולם השנייה לא יצאו חתנו ובתו עימו, משום שחתנו לא רצה להשאיר את אביו שלא היה בקו הבריאות באותה עת, לבדו (ונלב"ע זמן מה לאחר מכן). ולאחר מכן עלתה בעיה אחרת שאישור יציאה לא ניתן לאזרחי פולין, והוא היה אזרח פולין. עם זאת, עוד בהיות הרבי הריי"צ בריגא, פעלה שתדלנותו שארה"ב הסכימה לתת גם לרמ"מ הורנשטיין ולרבנית שיינא אשרות כניסה לתחומה, אך אלה לא ניתנו בפועל.
כשהגיע אדמו"ר הריי"צ לאמריקה השתדל לשלוח להם את הויזה, והם קיבלוה בנאפולי, איטליה, משם חשבו לנסוע לאמריקה. אך באותה תקופה פסקו הספינות לצאת מאיטליה לארה"ב.
הרבי הריי"צ החל להשתדל להשיג להם ויזה למדינה אחרת דרכה יוכלו לצאת, אך הדבר עלה בתוהו, והם נשארו בעמק הבכא הנאצי (תקציר מפרשה זו מופיעה באגרות קודש אדמו"ר הריי"צ בהערה לאגרת ד'שנו).
אדמו"ר הריי"צ פנה בבקשת סיוע אל הרב ישראל חסדן - בעניין הצלת בתו הרבנית שיינא הורנשטיין וחתנו מנחם מענדל הורנשטיין, וכן בנוגע להצלת הספריה[5]. ובענין הצלת הבת והחתן, לא עלה הדבר, ואילו בדבר הספריה הרב חסדן נחל הצלחה והספרים הגיעו אל אדמו"ר הריי"צ.
פטירתה[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשלב מסויים הגיעו ידיעות לרבי על מותם על קידוש השם בטרבלינקה.
כדי שלא לצער את כ"ק אדמו"ר הריי"צ לא גילו לו את העניין, כפי שכתב הרבי באגרת מכ"ז מנחם אב תש"ט (אגרות קודש חלק ג' ע' קעג): "הנני ממשיך בחקו"ד על דרך הנ"ל ולעת עתה אם לא אכתוב לו אחרת נא לסדר שינהגו כל סדרי היאר צייט בימים הנ"ל אבל מבלי לפרסם אודות זה כיון שבבית כ"ק מו"ח הרבי אינם יודעים על דרך זה אם יגלה את הנ"ל ללנדא (הכונה לרה"ח ר' פינחס לנדא, גיסו של רמ"מ הורנשטיין - רעייתו מרת רחל הייתה אחותו של הרמ"מ הורנשטיין) נא להוסיף שלא יזכירו על דרך זה במכתביהם לכאן מטעם הנ"ל".
כאשר הרבנית חיה מושקא העידה בבית המשפט במשפט הספרים, היא אמרה שאחותה שיינא נלקחה לפולין ושם במחנה נהרגה.
סיפור גורלם[עריכה | עריכת קוד מקור]
רק בכ"ה חשוון תשי"א פירסם הרבי (בהקדמה לקונטרס מאמרים של הרבי הריי"צ שיצא אז לאור) את מה שעלה בגורלם:
קונטרס זה מוקדש הוא לזכות בתו הצעירה של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ הכ"מ גיסתי הרבנית מרת שיינא ולזכות חתנו גיסי הרב מנחם מענדל הכהן בן הרבנית מרת חי' מושקא (בת כ"ק אדמו"ר מהר"ש זצוקללה"ה נבג"מ).
- עד היום אין עוד ידיעות ברורות למדי אודותם - מלבד הבא להלן - ולכן באים שמותיהם כנ"ל, בלי תוספת נוסח ברכת כו' אח"ז - ונתעכבה ההדפסה כל זמן זה מפני צערם של אלו מבני המשפחה שלא ידעו אודות הבא להלן עד עתה.
... על פי מכתבו של מר מרדכי אונררד שיחי', שהי' במחנה טרעבלינקע, נמצא שם - בשנת תש"ב - ב"באראק" אחד עם גיסי הרב מנחם מנדל הכהן. והוא סיפר לו אשר בבאראק שני שם נמצאים אמו - הרבנית מרת חי' מושקא - ורעיתו - הרבנית מרת שיינא. ט"ו אלול תש"ב הביא ה"קאפא" להרמ"מ פתקא מרעיתו אשר ביום יד' אלול נלקחה אמו להובילה להכבשונות. ג' תשרי תש"ג בא הקאפא וסיפר להם, אשר ביום שני דראש השנה תש"ג הובילו את רעיתו להכבשונות.
כ"ה חשון תש"ג כשחזר מר מרדכי שי' מעבודתו לא מצא את הרב הרמ"מ בבאראק. ואלו שעבדו עמו ספרו לו, אשר לקחוהו ממקום העבודה, עם עוד קבוצת יהודים, על מנת להובילם לכבשונות.
ביום ב' של ראש השנה נהג הרבי לומר קדיש לעילוי נשמתה.
הנצחת שמה על מצבת הרבנית חיה מושקא[עריכה | עריכת קוד מקור]
בעת הסתלקותה של הרבנית חיה מושקא, הוסיף הרבי על נוסח המצבה שכתב: "ולז"נ (=ולזכר נשמת) אחותה הרבנית הצדקנית מרת שיינא הי"ד", והנציח בזאת את זכרה על מצבת אחותה.
לאחר הסתלקות הרבנית חיה מושקא, סיפר בקשר לכך המשמש בקודש הרב חס"ד הלברשטם, שהרבנית קיבלה מהרבנית שיינא טבעת יהלומים כמתנה, באמרה לה "הטבעת הזאת תביא לך מזל", ואכן הרבנית הקפידה לענוד טבעת זו בכל פעם שיצאה לסידור כל עניין שהוא. יום אחד (י"ד מנחם אב תשל"ח) עזבה הרבנית את ביתה ללא הטבעת ומיד שבה הביתה כשהיא אומרת "לאמיר נעמען מיין שוועסטערס רינגל איך גיי ניט ארויס פון שטוב אן דעם" (= בא ניקח את טבעתה של אחותי, איני יוצאת מביתי בלעדיו). מסופר, שבעת קבירתה של הרבנית חיה מושקא, נגש פתאום הרבי לאנשי החברא קדישא אמר להם דבר מה, ואנשים שעמדו קרוב יותר גם ראו שנתן להם משהו. לאחר מכן התגלה שהרבי רצה שיקברו ביחד עם הרבנית את הטבעת שקבלה מאחותה דרוש מקור.
גם על מצבת אחותה חנה גוראריה נכתב נוסח דומה בתחתית המצבה.
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- חסדי ישראל', תולדות הרב ישראל חסדן תשפ"ג, פרק טו- שתדלנות בבית המלוכה
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הרב אליהו שוויכה, תולדות הרב מענדל והרבנית שיינא הארינשטיין תשורה לחתונתו, ה' ניסן תשע"ב (שער שלישי, עמודים 51-74)
- מיין שוועגערין וועד חיילי בית דוד (עמוד 42 והלאה)
- מנחם זיגלבוים, חתונת לנדברוב, שבועון בית משיח
- משה מרינובסקי, החתונה הגדולה בלאנדראוו, שבועון כפר חב"ד, אתר COL
- מאמצי האיתור והבירור של הרבי אחר גורל גיסתו הרבנית ובעלה
- תמונה חדשה ונדירה של הרבנית שיינא הורנשטיין, באתר
הערות שוליים
- ↑ פרסום ראשון: הרבנית שיינא
- ↑ אגרות קודש חלק ד' עמוד כב.
- ↑ ספר המאמרים תשי"א עמ' 122, תרגום חופשי מאידיש.
- ↑ ליקוטי שיחות חלק י"ט עמוד 91.
- ↑ אגרות קודש חלק ו', אגרת א'תקצו. 'ספריית ליובאוויטש' (לוין) עמוד קיח. תולדות חב"ד בפולין ליטא ולטביה, הצלת הספריה מאירופה.
| בית רבי | ||
|---|---|---|
| הבעל שם טוב - המגיד ממזריטש | ||
| משפחת אדמו"ר הזקן | זקניו/זקנותיו: שניאור זלמן · אברהם · ברוך בטלן · רחל | הורים: ישראל ברוך · רבקה | חמיו: יהודה ליב | אשתו: סטערנא | אחים/יות: יהודה לייב · מרדכי · משה · שרה | גיסים/ות: ישראל קאזיק · עקיבא פרדקין | בנים/ות: דובער · חיים אברהם · משה · פריידא · דבורה לאה · רחל | חתנים/כלות: אליהו · שלום שכנא אלטשולר · אברהם שיינס | שיינא · שפרה | |
| משפחת אדמו"ר האמצעי | הורים: שניאור זלמן · סטערנא | אשתו: שיינא | חמיו: ר' יעקב מינוביץ' | אחים/יות: חיים אבהם · משה · פרידא · דבורה לאה · רחל | גיסים/ות: אליהו · שלום שכנא אלטשולר · אברהם | בנים/ות: מנחם נחום · ברוך · שרה · ביילא · חיה מושקא · דבורה לאה · ברכה · מנוחה רחל סלונים · חיה שרה · אסתר מרים | חתנים/כלות: יקותיאל זלמן ולס · מנחם מענדל · יעקב ישראל טברסקי · יונה מז'יטומיר · יעקב כולי סלונים · אהרן אלכסנדרוב · שרה פריידא · אהרן זסלבסקי | |
| משפחת אדמו"ר הצמח צדק | הורים: שלום שכנא אלטשולר · דבורה לאה | אשתו: חיה מושקא | חמיו: דובער חמותו: שיינא | אחים/יות: דבורה | גיסים/ות: חיים חייקיל | בנים/ות: ברוך שלום · יהודה לייב · חיים שניאור זלמן · ישראל נח · יוסף יצחק · יעקב · שמואל · ראדע פריידא · דבורה לאה | חתנים/כלות: שניאור · לוי יצחק זלמנוביץ · לוי יצחק מסיראטשין | |
| משפחת אדמו"ר המהר"ש | הורים: מנחם מענדל · חיה מושקא | אשתו: רבקה (בזיווג ראשון: שטערנא) | חמיו: אהרון אלכסנדרוב חמותו: חיה שרה (בזיווג ראשון: חמיו: חיים שניאור זלמן) | אחים/יות: ברוך שלום · יהודה לייב · חיים שניאור זלמן · ישראל נח · יוסף יצחק · יעקב · ראדע פריידא · דבורה לאה | גיסים/ות: שניאור · לוי יצחק זלמנוביץ | בנים/ות: שניאור זלמן אהרן · שלום דובער · אברהם סנדר · מנחם מענדל · דבורה לאה · חיה מושקא | חתנים/כלות: משה אריה לייב גינזבורג · משה הורנשטיין | |
| משפחת אדמו"ר הרש"ב | הורים: שמואל · רבקה | אשתו: שטערנא שרה | חמיו: אדמו"ר יוסף יצחק | חמותו: חנה | אחים/יות: שניאור זלמן אהרן · אברהם סנדר · מנחם מענדל · דבורה לאה · חיה מושקא | בנים: יוסף יצחק | גיסים: משה אריה לייב גינזבורג · משה הורנשטיין | כלות: נחמה דינה | |
| משפחת אדמו"ר הריי"צ | הורים: שלום דובער · שטערנא שרה | אשתו: נחמה דינה | חמיו: אברהם שניאורסון חמותו: יוכבד שניאורסון | בנות: חנה · חיה מושקא · שיינא | חתנים: מנחם מענדל שניאורסון · שמריהו גוראריה · מנחם מענדל הורנשטיין | נכדים: שלום דובער גוראריה | |
| משפחת אדמו"ר שליט"א | הורים: לוי יצחק שניאורסון · חנה שניאורסון | אשתו: חיה מושקא | חמיו: יוסף יצחק | חמותו: נחמה דינה | אחים: דובער שניאורסון · ישראל אריה לייב שניאורסון (מרק גוראריה) | גיסים/ות: שמריהו גוראריה · מנחם מענדל הורנשטיין · חנה · שיינא · גניה שניאורסון | |