אלכסנדר סנדר יודסין: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־07:08, 19 ביוני 2024

הרב אלכסנדר סנדר יודאסין, (תרנ"ז - ח' בכסלו תשמ"ג), היה מחשובי רבני חב"ד בארץ הקודש, רב הקהילה החסידית ביפו במשך קרוב ליובל שנים, חבר הבית דין ומחבר ספרים על הש"ס וספר התניא.

תולדות חייםעריכה

ילדותו ובחרותו ברוסיהעריכה

הרב אלכסנדר נולד בשנת תרנ"ז בעיירה רוגוצ'וב להוריו הלל ודאבא יודאסין.

בנערותו למד בישיבות סמוך למקום מגוריו, בעיירה רציצה שבביילרוסיה, ובשנת תרס"ט עבר ללמוד בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש. בקיץ תרע"ד היה בין חמשה התמימים ששהו יחד עם אדמו"ר הרש"ב בנאות דשא בזאולשא.

בימי מלחמת העולם הראשונה שהה בתחילה בביתו של הרב דוד צבי חן (הרד"צ חן) רבה של צ'רניגוב, שקירבו מאוד ואף למד עמו בחברותא מאמרי חסידות. כעבור זמן עבר בפקודת אדמו"ר הרש"ב לחרסון, ויחד עם תמימים נוספים הקים סניף של ישיבת תומכי תמימים שם חזר דא"ח בכל שבת. כעבור זמן חזר לצ'רניגוב וקיבל הסמכה לרבנות בהלכות איסור והיתר וסידור גיטין וקידושין מהרד"צ חן.

בחתונתו שהתקיימה בחודש אדר תרפ"א עם רעייתו מרת חיה בתיה^[1] בת ר' דוד ואסתר לאה, היה הגאון האלוקי רבי לוי יצחק שניאורסון, אביו של הרבי, המסדר קידושין. כשנתיים לאחר נישואיו מונה לרב בעיר קריבוי רוג שבאוקראינה וסביבותיה.

בחודש כסלו תרפ"ז נכנס ל'יחידות' אצל הרבי הריי"צ, ובין הדברים אמר לו הרבי "סענדער שלנו הוא רב". הרבי חזר על המלים שלוש פעמים.

בגין היותו רב רדפו אותו השלטונות הסובייטים, ונאסר כמה פעמים. לבסוף בשנת תר"צ גירשוהו מהעיר. בתחילה רצו לשלחו לאיי סולובקי, אך לבסוף הותר לו להתיישב בעיירה פרבומייסק (אוקראינה), בתנאי שלא ישוב לעיר בה כיהן כרב.

בארץ הקודשעריכה

בשנת תרצ"ד עלה לארץ הקודש, והתיישב בשכונת נווה צדק בתל אביב. הרב שניאור זלמן סלונים שהיה רבה של קהילת חב"ד ביפו היה באותה תקופה חולה וסבל מכאבים חזקים, ושאלות הלכתיות שנשאל הפנה לרב יודסין. בתחילה סירב הרב יודסין לענות על שאלות כי לא רצה לקבל על עצמו רבנות, אך כשנזכר בדברי הרבי הריי"צ אליו ב'יחידות' הבין כי זהו רצונו של הרבי.

כשלושה חודשים לפני פטירתו נסע הרב סלונים לוועד הקהילה ביפו, ואמר כי רצונו שלאחר פטירתו ימלא את מקומו הרב יודסין, למרות שבנו הרב יעקב יוסף סלונים כיהן באותה תקופה כרב הקהילה האשכנזית בחברון, ומן הדין יוכל לרשת אותו. לאחר הפטירה שיגר הרב יעקב יוסף סלונים אגרת אל הרב יודאסין, ובה כתב כי על פי צוואת אביו, הוא מוותר על הרבנות ביפו.

דף השער

לכבוד היכנסו לתפקיד, נערך טקס הכתרה בו השתתפו רבנים רבים ואישי ציבור מתל אביב-יפו. מיד לאחר היבחרו פנו אליו נציגים ממפלגות שונות, בכדי שיפעל במסגרתן, אך הרב יודאסין דחה את כל ההצעות על הסף, בטוענו כי חב"ד אינה מפלגתית, והוא רוצה לפעול עם כולם בשווה.

מלבד תשובות בהלכה, ונתינת עצות טובות, החל הרב יודאסין למסור שיעורים בנגלה ובחסידות, ולפרקים קרובים ערך התוועדויות, בהן דיבר דברי חסידות. עם זאת התעסק רבות בפעילות החב"דית בארץ הקודש בכלל ובתל אביב-יפו בפרט.

כרב הקהילה החסידית ביפו כיהן קרוב ליובל שנים, ובמשך הזמן כתב שתי ספרים, "תומכי תמימים על הש"ס", ו"הלקח והלבוב" - פירוש על ספר התניא.

כיהן בהנהלת ישיבת מדרש שמואל שפעלה בעיר העתיקה בירושלים בין השנים תש"ד-תש"ח, בראשות הרב יצחק אביגדור אורנשטיין.

רעייתו נפטרה בחודש סיון תשמ"ב, והוא נפטר כחצי שנה לאחר מכן מכן, ביום ח' בכסלו^[2] תשמ"ג.

נטמן בבית העלמין הר הזיתים, ועל מצבתו נחקק: "פה נטמן הרב התמים חניך ליובאוויטש (חב"ד) אלכסנדר סענדר בן הצדקנית דאבא ז"ל יודאסין ובן הרב המגיד שיעור הלל קם ז"ל מחבר ספר תומכי תמימים על הש"ס וספר הלקח והלבוב ביאור על התניא קדישא נולד אדר תרנ"ה נלב"ע ה' כסלו תשמ"ג תנצב"ה".

ספריועריכה

תומכי תמימים על הש"ס - פירוש וביאור על מסכתות הש"ס, תשכ"ד.
הלקח והלבוב - ביאור על ספר התניא.

משפחתועריכה

בנו, הרב דוד יודסין, המשיך את אביו ברבנות בשכונות הדר יוסף ומעוז אביב שבצפון תל אביב. בצעירותו למד בישיבת אחי תמימים תל אביב, ונפטר בז' בניסן תשע"ד^[3].
בנו, יצחק יודסין

לקריאה נוספתעריכה

יוסף אשכנזי, אוצר החסידים - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בארץ הקודש, בהוצאת חזק, תשע"ב

קישורים חיצונייםעריכה

הכרטיס שמילא בכתב ידו לספר החסידים בתוספת קורות חייו

↑ סיון תרנ"ט - סיון תשמ"ב.
↑ על מצבתו נחקק ה' כסלו.
↑ ידיעה אודות פטירתו

[1] סיון תרנ"ט - סיון תשמ"ב.

[2] על מצבתו נחקק ה' כסלו.

[3] ידיעה אודות פטירתו

[1]

[2]

[3]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-[[קובץ:אלכסנדר סנדר יודסין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אלכסנדר סנדר יודסין]]
+[[קובץ:אלכסנדר סנדר יודסין.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב אלכסנדר סנדר יודסין]]
-הרב '''אלכסנדר סנדר יודאסין''', נולד בעיירה רצ'יצא ביילורוסיה. בנערותו למד בישיבות סמוך למקום מגוריו, ובשנת [[תרס"ט]] החל ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]. בקיץ [[תרע"ד]] היה בין חמשה התמימים אשר שהו יחד עם [[אדמו"ר הרש"ב]] בנאות דשא בזאולשא.
+הרב '''אלכסנדר סנדר יודאסין''', ([[תרנ"ז]] - [[ח' בכסלו]] [[תשמ"ג]]), היה מחשובי רבני חב"ד בארץ הקודש, רב הקהילה החסידית ביפו במשך קרוב ליובל שנים, חבר ה[[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש|בית דין]] ומחבר ספרים על הש"ס וספר התניא.
-בימי [[מלחמת העולם הראשונה]] שהה בתחילה בבית הגאון החסיד הרב [[דוד צבי חן]] רבה של [[צ'רניגוב]], שקירבו מאוד ואף למד עמו בחברותא מאמרי חסידות. תחנתו הבאה בימי המלחמה, היתה חרסון שם יחד עם עוד תמימים הקים סניף של 'תומכי תמימים'. לאחר זמן חזר לצ'רניגוב אז נסמך לרבנות על ידי הרד"צ חן, שאף הסמיכו גם על הלכות איסור והיתר כמו גם לסדר גיטין וקידושין.
+==תולדות חיים==
+=== ילדותו ובחרותו ברוסיה ===
+הרב אלכסנדר נולד בשנת [[תרנ"ז]] בעיירה [[רוגוצ'וב]] להוריו הלל ודאבא יודאסין.
-מסדר הקידושין בחתונתו, שהתקיימה בחודש [[אדר]] [[תרפ"א]], היה הגאון [[רבי לוי יצחק]] שניאורסאהן אביו של [[הרבי]]. כשנתיים לאחר נישואיו מונה לרב בעיר קריווארג שבאוקראינה. בגין היותו רב, הוגלה על ידי השלטונות הקומוניסטיים למחנה עבודה מרוחק באיי סלובקי, ולאחר זמן הותר לו להתיישב בעיירה פרבומייסק שבאוקראינה, ובלבד שלא ישוב לעיר בה מכהן כרב.
+בנערותו למד בישיבות סמוך למקום מגוריו, ב[[עיירה]] [[רציצה]] שב[[ביילרוסיה]], ובשנת [[תרס"ט]] עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]. בקיץ [[תרע"ד]] היה בין חמשה התמימים ששהו יחד עם [[אדמו"ר הרש"ב]] ב[[נאות דשא]] בזאולשא.
-בשנת [[תרצ"ד]] עלה ל[[ארץ הקודש]]. בתחילה חשב שלא יקבל על עצמו את עול הרבנות, אבל בשלב מסויים נזכר בדברי הרבי [[הריי"צ]] אליו ב'[[יחידות]]' מחודש [[כסלו]] [[תרפ"ז]]: "סענדער שלנו הוא רב". הרבי [[הריי"צ]] חזר על דברים אלו שלוש פעמים, וכעת הדברים הדהדו באוזניו של הרב יודאסין, שהבין כי הכוונה היתה שהוא צריך לכהן ברבנות.
+בימי [[מלחמת העולם הראשונה]] שהה בתחילה בביתו של הרב [[דוד צבי חן]] (הרד"צ חן) רבה של [[צ'רניגוב]], שקירבו מאוד ואף למד עמו בחברותא מאמרי [[חסידות]]. כעבור זמן עבר בפקודת [[אדמו"ר הרש"ב]] ל[[חרסון]], ויחד עם [[תמימים]] נוספים הקים סניף של [[ישיבת תומכי תמימים]] שם חזר דא"ח בכל שבת. כעבור זמן חזר לצ'רניגוב וקיבל [[הסמכה לרבנות]] בהלכות איסור והיתר וסידור גיטין ו[[קידושין]] מה[[רד"צ חן]].
-ואכן, משמים גלגלו לו את משרת הרבנות. תקופה מסויימת לאחר הגיעו ארצה, עבר להתגורר בשכונת נווה צדק בסמיכות לרב [[שניאור זלמן סלונים]] רבה של קהילת [[חב"ד]] ב[[יפו]], והרב סלונים שסבל יסורים ומכאובים, החל להפנות את השואלים בהלכה אל הרב יודאסין.
+בחתונתו שהתקיימה ב[[חודש אדר]] [[תרפ"א]] עם רעייתו מרת חיה בתיה{{הערה|סיון תרנ"ט - סיון תשמ"ב.}} בת ר' דוד ואסתר לאה, היה הגאון האלוקי [[רבי לוי יצחק שניאורסון]], אביו של [[הרבי]], ה[[מסדר קידושין]]. כשנתיים לאחר נישואיו מונה לרב בעיר [[קריבוי רוג]] שב[[אוקראינה]] וסביבותיה.
-כשלושה חודשים לפני פטירתו, נסע הרב סלונים לוועד הקהילה ביפו, ואמר כי רצונו שלאחר הסתלקותו ימלא את מקומו הרב יודאסין, זאת למרות שבנו הרב [[יעקב יוסף סלונים]] כיהן כרב (רב הקהילה האשכנזית ב[[חברון]]) ומן הדין יוכל לרשת אותו. לאחר פטירת הרב סלונים, שיגר בנו הרב יעקב יוסף אגרת מיוחדת אל הרב יודאסין, ובה כתב כי על פי צוואת אביו, הוא מוותר על הרבנות ב[[יפו]].
+ב[[חודש כסלו]] [[תרפ"ז]] נכנס ל'[[יחידות]]' אצל [[הרבי הריי"צ]], ובין הדברים אמר לו הרבי "סענדער שלנו הוא רב". הרבי חזר על המלים שלוש פעמים.
+בגין היותו רב רדפו אותו השלטונות הסובייטים, ונאסר כמה פעמים. לבסוף בשנת [[תר"צ]] גירשוהו מהעיר. בתחילה רצו לשלחו לאיי סולובקי, אך לבסוף הותר לו להתיישב ב[[עיירה]] פרבומייסק (אוקראינה), בתנאי שלא ישוב לעיר בה כיהן כרב.
+=== בארץ הקודש ===
+בשנת [[תרצ"ד]] עלה ל[[ארץ הקודש]], והתיישב בשכונת [[נווה צדק]] ב[[תל אביב]]. הרב [[שניאור זלמן סלונים]] שהיה רבה של קהילת חב"ד ביפו היה באותה תקופה חולה וסבל מכאבים חזקים, ושאלות הלכתיות שנשאל הפנה לרב יודסין. בתחילה סירב הרב יודסין לענות על שאלות כי לא רצה לקבל על עצמו רבנות, אך כשנזכר בדברי [[הרבי הריי"צ]] אליו ב'יחידות' הבין כי זהו רצונו של הרבי.
+כשלושה חודשים לפני פטירתו נסע הרב סלונים לוועד הקהילה ביפו, ואמר כי רצונו שלאחר פטירתו ימלא את מקומו הרב יודסין, למרות שבנו הרב [[יעקב יוסף סלונים]] כיהן באותה תקופה כרב הקהילה האשכנזית ב[[חברון]], ומן הדין יוכל לרשת אותו. לאחר הפטירה שיגר הרב יעקב יוסף סלונים אגרת אל הרב יודאסין, ובה כתב כי על פי צוואת אביו, הוא מוותר על הרבנות ב[[יפו]].
+[[קובץ:S3 7-1-.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דף השער]]
 לכבוד היכנסו לתפקיד, נערך טקס הכתרה בו השתתפו רבנים רבים ואישי ציבור מ[[תל אביב]]-[[יפו]]. מיד לאחר היבחרו פנו אליו נציגים ממפלגות שונות, בכדי שיפעל במסגרתן, אך הרב יודאסין דחה את כל ההצעות על הסף, בטוענו כי [[חב"ד]] אינה מפלגתית, והוא רוצה לפעול עם כולם בשווה.
-מלבד תשובות בהלכה, ונתינת עצות טובות, החל הרב יודאסין למסור שיעורים בנגלה וחסידות, ולפרקים קרובים ערך התוועדויות, בהן דיבר דברי חסידות. בנוסף לכך, עשה רבות בפעילות ה[[חב"ד]]ית ב[[ארץ הקודש]] בכלל ובתל אביב-יפו בפרט. כמו כן הוציא ספרים ובהם: "[[תומכי תמימים על הש"ס]]", ו"[[הלקח והלבוב]]" פירוש על ספר התניא.
+מלבד תשובות בהלכה, ונתינת עצות טובות, החל הרב יודאסין למסור שיעורים ב[[נגלה]] וב[[חסידות]], ולפרקים קרובים ערך [[התוועדות|התוועדויות]], בהן דיבר דברי חסידות. עם זאת התעסק רבות בפעילות ה[[חב"ד]]ית ב[[ארץ הקודש]] בכלל ובתל אביב-יפו בפרט.
+כרב הקהילה החסידית ביפו כיהן קרוב ליובל שנים, ובמשך הזמן כתב שתי ספרים, "[[תומכי תמימים על הש"ס]]", ו"[[הלקח והלבוב]]" - פירוש על [[ספר התניא]].
+כיהן בהנהלת ישיבת [[מדרש שמואל]] שפעלה בעיר העתיקה בירושלים בין השנים תש"ד-תש"ח, בראשות הרב [[יצחק אביגדור אורנשטיין]].
+רעייתו נפטרה בחודש סיון תשמ"ב, והוא נפטר כחצי שנה לאחר מכן מכן, ביום [[ח' בכסלו]]{{הערה|על מצבתו נחקק ה' כסלו.}} [[תשמ"ג]].
+נטמן ב[[בית העלמין הר הזיתים]], ועל מצבתו נחקק: "פה נטמן הרב התמים חניך ליובאוויטש (חב"ד) אלכסנדר סענדר בן הצדקנית דאבא ז"ל יודאסין ובן הרב המגיד שיעור הלל קם ז"ל מחבר ספר תומכי תמימים על הש"ס וספר הלקח והלבוב ביאור על התניא קדישא נולד אדר תרנ"ה נלב"ע ה' כסלו תשמ"ג תנצב"ה".
+==ספריו==
+*'''תומכי תמימים על הש"ס''' - פירוש וביאור על מסכתות ה[[ש"ס]], [[תשכ"ד]].
+*'''הלקח והלבוב''' - ביאור על [[ספר התניא]].
+== משפחתו ==
+*בנו, הרב דוד יודסין, המשיך את אביו ברבנות בשכונות הדר יוסף ומעוז אביב שבצפון תל אביב. בצעירותו למד בישיבת [[אחי תמימים תל אביב]], ונפטר ב[[ז' בניסן]] [[תשע"ד]]{{הערה|1=[https://col.org.il/news/82054 ידיעה אודות פטירתו] {{COL}}}}.
+*בנו, יצחק יודסין
+==לקריאה נוספת==
+* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בארץ הקודש, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ב
-קרוב ליובל שנים, כיהן ברבנות הקהילה ה[[חסיד]]ית ב[[יפו]], ונפטר ביום ח' בכסלו [[תשמ"ג]].
+==קישורים חיצוניים==
+*'''[https://s3.wasabisys.com/chabadlibrary/C/10_021.jpg הכרטיס שמילא בכתב ידו]''' ל[[ספר החסידים]] בתוספת קורות חייו
-==תומכי תמימים על הש"ס==
+{{חברי בי"ד רבני חב"ד בארץ הקודש}}
-[[תמונה:S3 7-1-.jpg|left|thumb|250px|דף השער]]
+{{מיון רגיל:יודסין, אלכסנדר סנדר}}
-הספר "תומכי תמימים על הש"ס" הינו פירוש וביאור על כל מסכתות ה[[ש"ס]]. נכתב על ידי הרב יודסין ויצא לאור ב[[ארץ הקודש]] בשנת [[תשכ"ד]].
+[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
-[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב|יודאסין אלכסנדר סנדר]]
+[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
-[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|יודאסין אלכסנדר סנדר]]
+[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
-[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|יודאסין אלכסנדר סנדר]]
+[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
-[[קטגוריה:רבני חב"ד בעבר|יודאסין אלכסנדר סנדר]]
+[[קטגוריה:רבני קהילות חב"ד]]
+[[קטגוריה:חברי בית דין רבני חב"ד בעבר]]
+[[קטגוריה:דיינים]]
+[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]
+[[קטגוריה:אישים בתל אביב]]
+[[קטגוריה:חסידים שנאסרו בברית המועצות]]
+[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ"ג]]
+[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרנ"ז]]