שלמה שניאור זלמן שניאורסון: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
 
(65 גרסאות ביניים של 25 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{דמות
{{דמות
|שם=שלמה זלמן שניאורסון
|שם=שלמה זלמן שניאורסון
|תמונה=Magen.jpg|250px
|תיאור=שער הספר מגן אבות
|תואר=אדמו"ר מחב"ד קאפוסט
|תואר=אדמו"ר מחב"ד קאפוסט
|חיבורו העיקרי=
|חיבורו העיקרי=
|תאריך לידה=[[תק"צ]] - 1830
|תאריך לידה=[[תק"צ]] - 1830
|מקום לידה=[[לובביץ']]
|מקום לידה=[[ליובאוויטש]]
|תאריך פטירה=[[כ"ז באייר]] [[תר"ס]] - 26 במאי 1900
|תאריך פטירה=[[כ"ז באייר]] [[תר"ס]] - 26 במאי 1900
|מקום פטירה=
|מקום פטירה=
שורה 14: שורה 16:
|מספר בשושלת=
|מספר בשושלת=
|הקודם=אביו [[יהודא לייב שניאורסון]]
|הקודם=אביו [[יהודא לייב שניאורסון]]
|הבא=אחיו [[שלום דובער שניאורסון (מרציצה)]]<br />ואחיו [[שמריהו נח שניאורסון]] <br />(שנהגו אדמור"ות ביחד).
|הבא=אחיו [[שלום דובער שניאורסון (מרציצה)]]<br />ואחיו [[שמריהו נח שניאורסון]] <br />(שנהגו אדמו"רות ביחד).
|תחילת כהונה=
|תחילת כהונה=
|סיום כהונה=
|סיום כהונה=
שורה 24: שורה 26:
|בת זוג=
|בת זוג=
|ילדים=
|ילדים=
|השתיכות=[[חסידות חב"ד קאפוסט]]
}}
}}
[[תמונה:Magen.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מגן אבות - חלק שישי, מהדורה ראשונה, [[ברדיצ'ב]], תרס"ב (1902)]]


רבי '''שלמה זלמן''' בן רבי יהודה לייב '''שניאורסון''' מ[[חסידות קאפוסט|קאפוסט]], נולד ב[[לובביץ']] בקיץ שנת [[ה'תק"צ]] (1830), ונפטר ב[[כ"ז באייר]] [[תר"ס]] (26 במאי 1900).
האדמו"ר רבי '''שלמה זלמן''' בן רבי יהודה לייב '''שניאורסון''' מ[[חסידות קאפוסט|קאפוסט]], נולד ב[[ליובאוויטש]] בקיץ שנת [[ה'תק"צ]] (1830), ונפטר ב[[כ"ז באייר]] [[תר"ס]] (26 במאי 1900).


==חייו==
==תולדות חיים==
נולד לרבי [[יהודה לייב שניאורסון]] מקאפוסט, בשנת תק"ץ. נקרא על שם [[אדמו"ר הזקן]] וסבו, [[שלמה פריידעס]]. עד היותו בן שתים עשרה, למד עם אביו בתורת הנגלה, ומאז והלאה למד עם אביו בתורת החסידות. כמו כן, [[אדמו"ר הצמח צדק]] היה מקרבו מאד והיה לומד איתו יחד עם כ"ק [[אדמו"ר המהר"ש]]. נישא לבתו של החסיד רבי [[יעקב לייב לוריא]] מליעפלי, בי' טבת [[ה'תר"ז]]. החתונה התקיימה ב[[ליובאוויטש]]. [[אדמו"ר הצמח צדק]] השתתף בחתונה ואמר על החתונה וה[[שבע ברכות]] הרבה [[מאמר]]י חסידות. מאז ישב עשר שנים בליעפלי והסתגר בחדרו ועסק בתורה וחסידות. בתום עשר שנים אלו ירד חותנו מנכסיו, ורבי שלמה זלמן חזר לבית הוריו, ל[[לובביץ']].
נולד לרבי [[יהודה לייב שניאורסון]] מקאפוסט, בשנת [[תק"צ]]. נקרא על שם [[אדמו"ר הזקן]] וסבו, [[שלמה פריידעס]]{{הערה|הצמח צדק קרא לו בשמו ללא השם 'שניאור', וכן רבים קראו כך, לרוב היה חותם 'שלמה זלמן' וכמה פעמים מצינו שחתם ש' זלמן או שלמה ש' זלמן. בספר 'הוצאת ספרים קה"ת' , ניתן לראות תמונה שבעריכת שושלת היחס, נכתב שמו שניאור זלמן, והרבי מחק את המילה שניאור והוסיף בשולי הדף בכתי"ק 'שלמה'.}}. לברית מילה היה [[הצ"צ]] סנדק{{הערה|רשימת היומן עמוד רפה.}}. עד היותו בן שתים עשרה, למד עם אביו בתורת הנגלה, ומאז והלאה למד עם אביו בתורת החסידות. כמו כן, [[אדמו"ר הצמח צדק]] היה מקרבו מאד והיה לומד איתו יחד עם [[אדמו"ר המהר"ש]]. למד יחד עם [[אדמו"ר המהר"ש]] ובנו של ר' [[נחמיה מדוברובנה]] אצל פיישע המלמד{{הערה|[[רשימת היומן]] עמוד רפה (ושם שלמדו כש[[אדמו"ר המהר"ש]] היה כבן עשר).}}. [[נישואין|נשא]] את בתו של החסיד רבי [[יעקב לייב לוריא]] מליעפלי, ב[[י' טבת]] [[ה'תר"ז]]. ה[[חתונה]] התקיימה ב[[ליובאוויטש]]. [[אדמו"ר הצמח צדק]] השתתף בחתונה ואמר על החתונה וה[[שבע ברכות]] הרבה [[מאמר]]י חסידות. מאז ישב עשר שנים בליעפלי והסתגר בחדרו ועסק בנגלה ובחסידות. בתום עשר שנים אלו ירד חותנו מנכסיו, ורבי שלמה זלמן חזר לבית הוריו, לליובאוויטש.


שימש באדמורו"ת שלושים וארבע שנים. בשנת תר"ס חלה ונסע למוסקבה לצורכי רפואתו, אך כעבור מספר ימים חזר לביתו ונפטר בכ"ז באייר.  
שימש באדמו"רות שלושים וארבע שנים. בשנת תר"ס חלה ונסע ל[[מוסקבה]] לצרכי רפואתו, אך כעבור מספר ימים חזר לביתו ונפטר ב[[כ"ז באייר]].  


ממלאי מקומו אחרי מותו היו אחיו, רבי [[שלום דובער שניאורסון (מרציצה)|שלום דובער מרציצה]] ואדמו"ר הרש"נ רבי [[שמריה נח שניאורסון|שמריה נח]] מ[[בוברויסק]]. אך רוב החסידים נסעו לליאדי, לאדמו"ר [[יצחק דובער שניאורסון]], שנפטר בשנת [[ה'תר"ע]].
ממלאי מקומו אחרי הסתלקותו היו אחיו, רבי [[שלום דובער שניאורסון (מרציצה)|שלום דובער מרציצה]] ואדמו"ר הרש"נ רבי [[שמריה נח שניאורסון|שמריה נח]] מ[[בוברויסק]]. אך רוב החסידים נסעו לליאדי, לאדמו"ר [[יצחק דובער שניאורסון]], שנפטר בשנת [[ה'תר"ע]].


==אדמו"ר לחסידי קאפוסט==
==אדמו"ר לחסידי קאפוסט==
רבי שלמה זלמן היה נכדו של אדמו"ר הצמח צדק. חמשה מבניו של ה"צמח צדק" שמשו כ[[אדמו"ר|אדמורי"ם]], כאשר מרבית חסידי הצמח צדק נעשו לחסידי בנו השני, רבי יהודה לייב (המהרי"ל), שהקים אחר פטירת אביו את חצר "[[חב"ד-קאפוסט]]", השוכנת דרומית ל[[ויטבסק]] (היום בבלארוס). מהרי"ל היה הבן המבוגר ביותר שנהג באדמור"ות ואף בחיי אביו נהג באדמור"ות, ואף הכיר את סבא רבה שלו, [[בעל התניא]] מקים חסידות חב"ד, ולכן נהרו אליו מרבית החסידים. עם זאת, בית דין שהוקם כדי לדון בשאלת יורשו של ה"צמח צדק", פסק כי המהר"ש, רבי [[שמואל שניאורסון]] הוא זה שאמור למלא את מקום אביו.
רבי שלמה זלמן היה נכדו של אדמו"ר הצמח צדק. חמשה מבניו של [[הצמח צדק]] שמשו כ[[אדמו"ר|אדמו"רים]]{{הערה|ארבעה אדמו"רי חב"ד ואחד אדמו"ר לשושלת טשערנוביל. האדמו"רים החב"דיים: המהרי"ל מקאפוסט, הרחש"ז מליאדי, המהרי"ן מליאדי, וממשיך הדרך בליובאוויטש - המהר"ש. והאדמו"ר מאוורוטש - בתור אדמו"ר לחסידי טשערנוביל. כמו שכותב [[אדמו"ר הריי"צ]] בהקריאה והקדושה של חשוון תש"ב 'הוד כ"ק אדמו"ר מוהרי"ל וכ"ק אחיו הרבנים הם דור רביעי לנשיאי חסידי חב"ד'. ועל האדמו"ר מאוורוטש כותב הנ"ל שהוא דור רביעי לנשיאי חסידי טשערנוביל. ועוד כיוצ"ב.}}. כאשר מרבית חסידי הצמח צדק נעשו לחסידי בנו השני, רבי יהודה לייב (המהרי"ל), שהקים אחר פטירת אביו את חצר "[[חב"ד-קאפוסט]]", השוכנת דרומית ל[[ויטבסק]] (היום בבלארוס). מהרי"ל היה הבן המבוגר ביותר שנהג באדמו"רות ואף בחיי אביו נהג באדמו"רות, ואף הכיר את סבא רבה שלו, [[בעל התניא]] מקים [[חסידות חב"ד]], ולכן נהרו אליו מרבית החסידים. עם זאת, בית דין שהוקם כדי לדון בשאלת יורשו של ה"צמח צדק", פסק כי הרבי המהר"ש, רבי [[שמואל שניאורסון]] הוא זה שאמור למלא את מקום אביו.


מהרי"ל נפטר חצי שנה אחרי אביו, אך בניו המשיכו לנהל את החצר, ובראשם בנו רבי שלמה זלמן. באיגרת שכתב אחרי פטירת אביו, היצר על שחסידות חב"ד סטתה בסוף ימי [[בעל התניא]] מהדרך המקורית שלה, דרך המשלבת גם עבודה שבלב ולהט חסידי עם ההתבוננות השכלית בענייני אלקות, וסיפר שאביו החזיר את העטרה ליושנה, והוא מתכוין להמשיך בכך. רבי שלמה זלמן נהג באדמורות שלושים וארבע שנים, ונהג בשפלות וענווה מרובים, וכאשר היו מכנים אותו בתואר "אדמו"ר" היה מתמלא בושה וכלימה. רבים מחסידי חב"ד היו מחסידיו.
מהרי"ל נפטר חצי שנה אחרי אביו, אך בניו המשיכו לנהל את החצר, ובראשם בנו רבי שלמה זלמן. באיגרת שכתב אחרי פטירת אביו, היצר על שחסידות חב"ד סטתה בסוף ימי [[בעל התניא]] מהדרך המקורית שלה, דרך המשלבת גם עבודה שבלב ולהט חסידי עם ה[[התבוננות]] השכלית בענייני אלקות, וסיפר שאביו החזיר את העטרה ליושנה, והוא מתכוין להמשיך בכך. רבי שלמה זלמן נהג באדמורות שלושים וארבע שנים, ונהג בשפלות ו[[ענווה]] מרובים, וכאשר היו מכנים אותו בתואר "אדמו"ר" היה מתמלא בושה וכלימה. רבים מחסידי חב"ד היו מחסידיו.


==מאמרי החסידות שלו==
==מאמרי החסידות שלו==
שורה 46: שורה 48:
ספרו '''מגן אבות''' (-בגימטריא שמו - שלמה זלמן) ובו דרושי תורה מיוסדים על תורת סבו ה[[צמח צדק]], יצא לאור לראשונה ב[[ברדיטשוב]] בשנת [[ה'תרס"ב]] בהקדמת בן המחבר. הספר מכיל "מאמרים" רבים מכתב ידו על סדר פרשיות התורה, מועדי ישראל ועוד, והובא לדפוס על ידי בנו, יהודה לייב. הספר מכיל שבעה חלקים, כאשר החלק השביעי מכיל מאמרים שלא נכתבו על ידי רבי שלמה זלמן, אך היו למראה עיניו. הספר נקרא בשם "מגן אבות", מאחר שתיבות אלו הם ב[[גימטריה]] "שלמה זלמן". ספר נוסף של רבי שלמה זלמן הוא "דרושים יקרים", המכיל שני מאמרים שנרשמו על ידי רבי גדליה אברהם יאנקלזון מפאלעצק, ונדפס ב[[וילנה]] בשנת [[תרס"ג]].
ספרו '''מגן אבות''' (-בגימטריא שמו - שלמה זלמן) ובו דרושי תורה מיוסדים על תורת סבו ה[[צמח צדק]], יצא לאור לראשונה ב[[ברדיטשוב]] בשנת [[ה'תרס"ב]] בהקדמת בן המחבר. הספר מכיל "מאמרים" רבים מכתב ידו על סדר פרשיות התורה, מועדי ישראל ועוד, והובא לדפוס על ידי בנו, יהודה לייב. הספר מכיל שבעה חלקים, כאשר החלק השביעי מכיל מאמרים שלא נכתבו על ידי רבי שלמה זלמן, אך היו למראה עיניו. הספר נקרא בשם "מגן אבות", מאחר שתיבות אלו הם ב[[גימטריה]] "שלמה זלמן". ספר נוסף של רבי שלמה זלמן הוא "דרושים יקרים", המכיל שני מאמרים שנרשמו על ידי רבי גדליה אברהם יאנקלזון מפאלעצק, ונדפס ב[[וילנה]] בשנת [[תרס"ג]].


שנים רבות הייתה קפידא ללמוד בספר זה, עקב מעורבות ר' שלמה זלמן בהכתרת אביו בקאפוסט שהייתה כנגד דעת [[כ"ק אדמו"ר מהר"ש]], אך בדורינו בוטלה הקפידא, בהוראת הרבי. בכ"ה תשרי תש"ל, אמר הרבי לגיסו הרש"ג (נדפס בתו"מ מנחם ציון ח"ב ע' 374) שהמאמרים שבמגן אבות הם "געשמאקע מאמרים", "כך שיכולים ללמדם, אף שבעבר . . הייתה אמרה שגורה בין חסידים שאין ללמדם". וב"אגרות קודש" של הריי"צ (חי"ד, עמ' שנח), כתב לאחד החסידים שהסתפק אם ללמוד בספר "מגן אבות" ש"כבר אמרתי בזה, כי מה שילמד - אם רק הלימוד הוא כדבעי - טוב הוא. ומה שכותב אודות המסופר, הנה בכגון דא נאמר אוטם אזנו משמוע".  
שנים רבות הייתה קפידא ללמוד בספר זה, עקב מעורבות ר' שלמה זלמן בהכתרת אביו בקאפוסט שהייתה כנגד דעת [[אדמו"ר מהר"ש]], אך בדורינו בוטלה הקפידא, בהוראת הרבי. בכ"ה [[תשרי]] תש"ל, אמר הרבי לגיסו הרש"ג (נדפס ב[[תורת מנחם]] מנחם ציון חלק ב' ע' 374) שהמאמרים שבמגן אבות הם "געשמאקע מאמרים", "כך שיכולים ללמדם, אף שבעבר.. הייתה אמרה שגורה בין חסידים שאין ללמדם". וב"אגרות קודש" של הריי"צ (חי"ד, עמ' שנח), כתב לאחד החסידים שהסתפק אם ללמוד בספר "מגן אבות" ש"כבר אמרתי בזה, כי מה שילמד - אם רק הלימוד הוא כדבעי - טוב הוא. ומה שכותב אודות המסופר, הנה בכגון דא נאמר אוטם אזנו משמוע".  


הסתלק ב[[כ"ז באייר]] [[תר"ס]] ומנוחתו כבוד בקאפוסט.
הסתלק ב[[כ"ז באייר]] [[תר"ס]] ומנוחתו כבוד בקאפוסט.
כמו שאר נכדי הצמח צדק, מכנו אדמו"ר הריי"צ בשם 'אדמו"ר' ונשיא חסידות חב"ד.
==ספריו==
{{ערך מורחב|מגן אבות}}
* '''מגן אבות''' - שבעה כרכים{{הערה|בהוצאות האחרונות נצטמצם לב' כרכים.}}.
* '''דרושים יקרים''' - כרך אחד הכולל שני דרושים ארוכים ועמוקים.
==משפחתו==
* בנו (יחידו) '''ר' יהודה לייב'''.
* חתנו ר' '''ישראל יחיאל אלטער הענלין''' - אב"ד פאלצק.
*חתנו, הגאון ר' [[חנוך העניך גינזבורג]] - רבה של [[סמולנסק]]
* בתו רחל לאה, אשת הגאון ר' חיים יעקב ווישליצקי
* בתו רבקה, נפטרה בתרצ"ט בפטרבורג (לנינגראד)


==מחסידיו המפורסמים==
==מחסידיו המפורסמים==
בין חסידיו המפורסמים נמנו רבי [[חיים מאיר היילמן]], מחבר ספר על תולדות חב"ד בשם "[[בית רבי (ספר)|בית רבי]]", ורבי [[יוסף רוזין]], ה"רוגאטשובי". בית הכנסת חב"ד בשכונת [[מאה שערים]] ב[[ירושלים]] שייך במקורו ל[[חסידות קאפוסט|חב"ד-קאפוסט]].
בין חסידיו המפורסמים נמנו רבי [[חיים מאיר היילמן]], מחבר ספר על תולדות חב"ד בשם "[[בית רבי (ספר)|בית רבי]]", ורבי [[יוסף רוזין]], ה"רוגאטשובי". [[בית הכנסת]] חב"ד בשכונת [[מאה שערים]] ב[[ירושלים]] שייך במקורו ל[[חסידות קאפוסט|חב"ד-קאפוסט]].
 
{{סדרה|הקודם=האדמו"ר רבי [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יהודה לייב שניאורסון]]|רשימה=אדמו"רי [[חסידות קאפוסט|קאפוסט]]|שנה=[[תק"צ]] - [[כ"ז באייר]] [[תר"ס]]|הבא=האדמו"ר רבי [[שלום דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|שלום דובער שניאורסון]] מרצ'יצ'יה והאדמו"ר רבי [[שמריה נח שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|שמריה נח שניאורסון]] מבאברויסק}}


{{בית רבי/אדמו"ר הצמח צדק}}
{{בית רבי/אדמו"ר הצמח צדק}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הצמח צדק]]
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הצמח צדק]]
[[קטגוריה:אדמו"רי בית חב"ד]]
[[קטגוריה:צאצאי אדמו"ר הזקן המשמשים כאדמו"רים]]
[[קטגוריה:אדמו"רי קאפוסט]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תק"צ]]

גרסה אחרונה מ־21:00, 13 במאי 2024

שלמה זלמן שניאורסון

שער הספר מגן אבות
לידה תק"צ - 1830
ליובאוויטש
פטירה כ"ז באייר תר"ס - 26 במאי 1900
חיבוריו מגן אבות

האדמו"ר רבי שלמה זלמן בן רבי יהודה לייב שניאורסון מקאפוסט, נולד בליובאוויטש בקיץ שנת ה'תק"צ (1830), ונפטר בכ"ז באייר תר"ס (26 במאי 1900).

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד לרבי יהודה לייב שניאורסון מקאפוסט, בשנת תק"צ. נקרא על שם אדמו"ר הזקן וסבו, שלמה פריידעס[1]. לברית מילה היה הצ"צ סנדק[2]. עד היותו בן שתים עשרה, למד עם אביו בתורת הנגלה, ומאז והלאה למד עם אביו בתורת החסידות. כמו כן, אדמו"ר הצמח צדק היה מקרבו מאד והיה לומד איתו יחד עם אדמו"ר המהר"ש. למד יחד עם אדמו"ר המהר"ש ובנו של ר' נחמיה מדוברובנה אצל פיישע המלמד[3]. נשא את בתו של החסיד רבי יעקב לייב לוריא מליעפלי, בי' טבת ה'תר"ז. החתונה התקיימה בליובאוויטש. אדמו"ר הצמח צדק השתתף בחתונה ואמר על החתונה והשבע ברכות הרבה מאמרי חסידות. מאז ישב עשר שנים בליעפלי והסתגר בחדרו ועסק בנגלה ובחסידות. בתום עשר שנים אלו ירד חותנו מנכסיו, ורבי שלמה זלמן חזר לבית הוריו, לליובאוויטש.

שימש באדמו"רות שלושים וארבע שנים. בשנת תר"ס חלה ונסע למוסקבה לצרכי רפואתו, אך כעבור מספר ימים חזר לביתו ונפטר בכ"ז באייר.

ממלאי מקומו אחרי הסתלקותו היו אחיו, רבי שלום דובער מרציצה ואדמו"ר הרש"נ רבי שמריה נח מבוברויסק. אך רוב החסידים נסעו לליאדי, לאדמו"ר יצחק דובער שניאורסון, שנפטר בשנת ה'תר"ע.

אדמו"ר לחסידי קאפוסט[עריכה | עריכת קוד מקור]

רבי שלמה זלמן היה נכדו של אדמו"ר הצמח צדק. חמשה מבניו של הצמח צדק שמשו כאדמו"רים[4]. כאשר מרבית חסידי הצמח צדק נעשו לחסידי בנו השני, רבי יהודה לייב (המהרי"ל), שהקים אחר פטירת אביו את חצר "חב"ד-קאפוסט", השוכנת דרומית לויטבסק (היום בבלארוס). מהרי"ל היה הבן המבוגר ביותר שנהג באדמו"רות ואף בחיי אביו נהג באדמו"רות, ואף הכיר את סבא רבה שלו, בעל התניא מקים חסידות חב"ד, ולכן נהרו אליו מרבית החסידים. עם זאת, בית דין שהוקם כדי לדון בשאלת יורשו של ה"צמח צדק", פסק כי הרבי המהר"ש, רבי שמואל שניאורסון הוא זה שאמור למלא את מקום אביו.

מהרי"ל נפטר חצי שנה אחרי אביו, אך בניו המשיכו לנהל את החצר, ובראשם בנו רבי שלמה זלמן. באיגרת שכתב אחרי פטירת אביו, היצר על שחסידות חב"ד סטתה בסוף ימי בעל התניא מהדרך המקורית שלה, דרך המשלבת גם עבודה שבלב ולהט חסידי עם ההתבוננות השכלית בענייני אלקות, וסיפר שאביו החזיר את העטרה ליושנה, והוא מתכוין להמשיך בכך. רבי שלמה זלמן נהג באדמורות שלושים וארבע שנים, ונהג בשפלות וענווה מרובים, וכאשר היו מכנים אותו בתואר "אדמו"ר" היה מתמלא בושה וכלימה. רבים מחסידי חב"ד היו מחסידיו.

מאמרי החסידות שלו[עריכה | עריכת קוד מקור]

השקיע רבות במאמרי החסידות שלו, והיה דורש מחסידיו לשנן אותם עד שידעו אותם על-פה. בשנים הראשונות היה אומר כל מאמר שלוש פעמים. מאמריו מתאפיינים בהסברת עניינים עמוקים בחסידות בלשון קצרה ובהירה.

ספרו מגן אבות (-בגימטריא שמו - שלמה זלמן) ובו דרושי תורה מיוסדים על תורת סבו הצמח צדק, יצא לאור לראשונה בברדיטשוב בשנת ה'תרס"ב בהקדמת בן המחבר. הספר מכיל "מאמרים" רבים מכתב ידו על סדר פרשיות התורה, מועדי ישראל ועוד, והובא לדפוס על ידי בנו, יהודה לייב. הספר מכיל שבעה חלקים, כאשר החלק השביעי מכיל מאמרים שלא נכתבו על ידי רבי שלמה זלמן, אך היו למראה עיניו. הספר נקרא בשם "מגן אבות", מאחר שתיבות אלו הם בגימטריה "שלמה זלמן". ספר נוסף של רבי שלמה זלמן הוא "דרושים יקרים", המכיל שני מאמרים שנרשמו על ידי רבי גדליה אברהם יאנקלזון מפאלעצק, ונדפס בוילנה בשנת תרס"ג.

שנים רבות הייתה קפידא ללמוד בספר זה, עקב מעורבות ר' שלמה זלמן בהכתרת אביו בקאפוסט שהייתה כנגד דעת אדמו"ר מהר"ש, אך בדורינו בוטלה הקפידא, בהוראת הרבי. בכ"ה תשרי תש"ל, אמר הרבי לגיסו הרש"ג (נדפס בתורת מנחם מנחם ציון חלק ב' ע' 374) שהמאמרים שבמגן אבות הם "געשמאקע מאמרים", "כך שיכולים ללמדם, אף שבעבר.. הייתה אמרה שגורה בין חסידים שאין ללמדם". וב"אגרות קודש" של הריי"צ (חי"ד, עמ' שנח), כתב לאחד החסידים שהסתפק אם ללמוד בספר "מגן אבות" ש"כבר אמרתי בזה, כי מה שילמד - אם רק הלימוד הוא כדבעי - טוב הוא. ומה שכותב אודות המסופר, הנה בכגון דא נאמר אוטם אזנו משמוע".

הסתלק בכ"ז באייר תר"ס ומנוחתו כבוד בקאפוסט.

כמו שאר נכדי הצמח צדק, מכנו אדמו"ר הריי"צ בשם 'אדמו"ר' ונשיא חסידות חב"ד.

ספריו[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – מגן אבות
  • מגן אבות - שבעה כרכים[5].
  • דרושים יקרים - כרך אחד הכולל שני דרושים ארוכים ועמוקים.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • בנו (יחידו) ר' יהודה לייב.
  • חתנו ר' ישראל יחיאל אלטער הענלין - אב"ד פאלצק.
  • חתנו, הגאון ר' חנוך העניך גינזבורג - רבה של סמולנסק
  • בתו רחל לאה, אשת הגאון ר' חיים יעקב ווישליצקי
  • בתו רבקה, נפטרה בתרצ"ט בפטרבורג (לנינגראד)

מחסידיו המפורסמים[עריכה | עריכת קוד מקור]

בין חסידיו המפורסמים נמנו רבי חיים מאיר היילמן, מחבר ספר על תולדות חב"ד בשם "בית רבי", ורבי יוסף רוזין, ה"רוגאטשובי". בית הכנסת חב"ד בשכונת מאה שערים בירושלים שייך במקורו לחב"ד-קאפוסט.

הקודם:
האדמו"ר רבי יהודה לייב שניאורסון
אדמו"רי קאפוסט
תק"צ - כ"ז באייר תר"ס
הבא:
האדמו"ר רבי שלום דובער שניאורסון מרצ'יצ'יה והאדמו"ר רבי שמריה נח שניאורסון מבאברויסק


עץ משפחת אדמו"רי חב"ד
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית סטערנא
 
 
 
שניאור זלמן - אדמו"ר הזקן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית שיינא
 
דובער - אדמו"ר האמצעי
 
חיים אברהם
 
משה
 
פריידא
 
דבורה לאה
 
רחל
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
?
 
שפרה
 
אליהו
 
שלום שכנא אלטשולר
 
 
אברהם שיינס
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מנחם נחום
 
ברוך
 
שרה
 
ביילא
 
 
דבורה לאה
 
ברכה
 
מנוחה רחל
 
חיה שרה
 
אסתר מרים
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית חיה מושקא
 
 
 
 
 
מנחם מענדל - אדמו"ר הצמח צדק
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ברוך שלום
 
יהודה לייב
 
חיים שניאור זלמן
 
ישראל נח
 
יוסף יצחק
 
יעקב
 
 
ראדע פריידא
 
דבורה לאה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית שטערנא
 
 
 
שמואל - אדמו"ר המהר"ש
 
 
 
הרבנית רבקה
 
 
 
 
 
 
 
 
לוי יצחק
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שניאור זלמן אהרן
 
 
אברהם סנדר
 
מנחם מענדל
 
דבורה לאה
 
חיה מושקא
 
ברוך שניאור זלמן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שלום דובער - אדמו"ר הרש"ב
 
 
 
הרבנית שטערנא שרה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי לוי יצחק
 
הרבנית חנה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יוסף יצחק - אדמו"ר הריי"צ
 
 
 
הרבנית נחמה דינה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
דובער
 
ישראל אריה לייב
 
 
 
 
 
 
חנה
 
 
 
 
שיינא
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מנחם מענדל - אדמו"ר שליט"א
 
 
חיה מושקא
 
 
 

הערות שוליים

  1. הצמח צדק קרא לו בשמו ללא השם 'שניאור', וכן רבים קראו כך, לרוב היה חותם 'שלמה זלמן' וכמה פעמים מצינו שחתם ש' זלמן או שלמה ש' זלמן. בספר 'הוצאת ספרים קה"ת' , ניתן לראות תמונה שבעריכת שושלת היחס, נכתב שמו שניאור זלמן, והרבי מחק את המילה שניאור והוסיף בשולי הדף בכתי"ק 'שלמה'.
  2. רשימת היומן עמוד רפה.
  3. רשימת היומן עמוד רפה (ושם שלמדו כשאדמו"ר המהר"ש היה כבן עשר).
  4. ארבעה אדמו"רי חב"ד ואחד אדמו"ר לשושלת טשערנוביל. האדמו"רים החב"דיים: המהרי"ל מקאפוסט, הרחש"ז מליאדי, המהרי"ן מליאדי, וממשיך הדרך בליובאוויטש - המהר"ש. והאדמו"ר מאוורוטש - בתור אדמו"ר לחסידי טשערנוביל. כמו שכותב אדמו"ר הריי"צ בהקריאה והקדושה של חשוון תש"ב 'הוד כ"ק אדמו"ר מוהרי"ל וכ"ק אחיו הרבנים הם דור רביעי לנשיאי חסידי חב"ד'. ועל האדמו"ר מאוורוטש כותב הנ"ל שהוא דור רביעי לנשיאי חסידי טשערנוביל. ועוד כיוצ"ב.
  5. בהוצאות האחרונות נצטמצם לב' כרכים.