יהושע זעליג אהרונוב: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־22:11, 24 באוגוסט 2024

ר' יהושע זעליק (זעליג) הכהן אראנאוו (אהרונוב) (תמוז תרנ"ו – י"ח אלול תש"ב) המכונה ר' זעליק קאחאנאווער, היה תלמיד תומכי תמימים ומחסידי אדמו"ר הרש"ב ואדמו"ר הריי"צ. עסקן חסידי בעיר ארשע, נאסר ונשלח לגלות על פעולותיו להפצת יהדות ברוסיה.

תולדות חייםעריכה

ר' יהושע נולד בשנת ה'תרנ"ו בעיירה קאחאנאוו לאביו ר' מנחם מענדל הכהן אהרונוב, ולאימו מרת עשקא (לבית מירסקי). כבר מגיל ילדות ניכרו בו כישרונות מיוחדים והתמדה. הרב מקאלינקוביץ התבטא עליו בקטנותו כי הוא למדן וניתן להתפלפל אתו בדברי תורה. התכתב בדברי תורה עם הגאון הרוגצ'ובי. הוסמך לרבנות מהרד"צ חן.

נשא לאשה את מרת חוה, בתו של ר' אהרן חיים שעפטער ("העילוי מלוקאמליע"). לאחר חתונתו הקים עסק בעיר ארשע, שם היה לאחד מן העסקנים הבולטים בעיר.

בישיבות תומכי תמימיםעריכה

בליובאוויטשעריכה

בגיל 13 נסע ללמוד בישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש, שם עבר את שתי וועדות הקבלה, הגלויה והחשאית. לאחר שקיבל את אישורו של הרבי נכנס ללמוד בישיבה.

עם הזמן, נהיה זעליק לאחד מהתלמידים המצוינים, כאשר יחד עם לימוד והתמדה מופלאה בלימוד הנגלה, הגה בשקידה עצומה בלימוד החסידות ועסק בעבודה ובדרכי החסידות.

בצ'רניגובעריכה

בתקופת המלחמה, החלו בחורים רבים לעזוב את הישיבה. יהושע זעליק עם תמימים נוספים^[1] עברו לעיר צ'רניגוב, שם למדו והושפעו מהרב דוד צבי חן.

בחרסוןעריכה

לאחר תקופה קבלו הבחורים מכתב מר' שלמה זלמן הבלין בשם אדמו"ר הרש"ב, שנפתחה ישיבת תומכי תמימים חדשה בחרסון (אוקראינה), ועליהם לנסוע לשם. בישיבה בחרסון למדו אצל הרב אליעזר דבוסקין.

כשהגיעו זעליק וחבריו לישיבה בחרסון כבר היו שם מספר בחורים צעירים, ור' צבי גוטליב מקובנה שימש כר"מ.

בחרקובעריכה

על פי ציווי אדמו"ר הרש"ב עבר לישיבה בחרקוב. שם שימש כמשגיח ר' ברוך פרידמן, וכמשפיע ר' שילם קוראטין.

פטור מעבודת הצבאעריכה

בגיל 21, גיל הגיוס על פי החוק ברוסיה, שאל את הרבי מה עליו לעשות כדי להיפטר מחובת הגיוס. הרבי נתן לו דרך טיפול להצמית רגל אחת, כך שהיא תקטן לעומת הרגל השנייה, דבר שיתן לו פטור, והוסיף: "והדבר יהיה לך לתועלת". זעליק נבהל מהרעיון, שכן מדבריו של הרבי היה נשמע כי הרגל תהיה קטנה לנצח, אולם התחזק באמונה וביטחון בדברי הרבי.

בבדיקה קודם הגיוס, החוו הרופאים את דעתם לשחררו. כיוון באותו זמן קיבלו יהודים רבים פטור, דרשו הממונים מהרופאים לעשות בדיקה חוזרת לכולם, לראות אם המומים אמיתיים. זעליק אושפז בבית המרפא למעקב, והצטווה למעט בעישון ולאכול מאכלים מסוימים.

זעליק עשה הפוך בדיוק מהוראות הרופאים, ובבדיקה חוזרת שוחרר.

בעיר ארשעעריכה

לאחר חתונתו עבר לעיר ארשע, ולמרות שלא נשא במשרה רבנית רשמית, הפך ר' יהושע זעליק להיות הכתובת לכל ענייני יהדות. בשנת ה'תרפ"ד, עבר בעיר ארשא ר' יהודה חיטריק, ור' יהושע זעליק סיפר לו כי בעיר אין רב, ^{[דרושה הבהרה]} וכי אחרי ששאל את הרבי הריי"צ, עורר את אנשי העיר לקבל עליהם את התמים ר' שאול דובער זיסלין כרב.

בגלותעריכה

בשנת תרצ"ב נאסר ר' יהושע זעליק על פעילותו בהפצת היהדות. זעליק נחקר רבות ועבר עינויים קשים במטרה להוציא מפיו שמות של חסידים נוספים הקשורים לפעילות. זעליק לא נשבר ונגזרו עליו שמונה שנות גלות בסיביר.

זוגתו, חוה, השקיעה מאמצים מרובים, והצליחה לשכנע אנשים בכירים בצמרת השלטון, למרות הסיכון שבדבר, לכתוב מכתב לנשיא ברית המועצות קאלינין, שנחשב לאדם שנוטה חסד ליהודים. המכתב עשה רושם עז על קאלינין שהבטיח לעיין בתיק. לאחר זמן התקבלה תשובתו כי הוא מקצר בחצי את תקופת המאסר, לארבע שנים בלבד.

גם בתנאי הגלות הקפיד לשמור על חיי תורה ומצוות והקפיד לאכול רק מוצרים כשרים.

כשנשלח לגלות נלקחו ממנו התפילין, והוא ביקש בני משפחתו שישלחו לו אחרים. בבדיקה שעשו השוטרים לפני שהעבירו לו את החבילה, באופן פלאי לא מצאו בה דבר. כשהגיעה החבילה לידיו מצא בהם את התפילין.

לפני חג הפסח הצליח להשיג כזית מצה, ולשתיית ד' כוסות שתה מיץ גודגדין.

אחרי ארבע שנים, בשנת ה'תרצ"ו השתחרר מהגלות.

אחרית ימיועריכה

בתחילת המלחמה ברח יחד עם חסידים רבים לסמרקנד. למרות חוליו וחולשתו, הידר במצוות. בחג הסוכות היה מסכך בעצמו את הסוכה בסכך עבה, כשהוא אומר בקול רם כמנהגו בכל שנה: "כאשר אדמו"ר הזקן היה מסכך סוכתו היה אומר לסכך בסכך עבה, וכך גם אני נוהג".

נפטר בי"ח אלול ה'תש"ב.

אחרי פטירתו, מצאו כתבי יד שלו, המכילים חידושי תורה עמוקים בנגלה ובחסידות.

משפחתועריכה

בנו, ר' מנחם מענדל אהרונוב - טורנטו, קנדה.
בתו, מרת רבקה אשת הרב יהושע העשיל צייטלין - מונטריאול, קנדה

לקריאה נוספתעריכה

מנחם זיגלבוים, חסידים ואנשי אמת, עמוד 199

הערות שוליים

↑ ביניהם, ישראל ג'ייקובסון, אלכסנדר סנדר יודאסין, משה יוסף גוטליב וברוך פוטרמן.

[1] ביניהם, ישראל ג'ייקובסון, אלכסנדר סנדר יודאסין, משה יוסף גוטליב וברוך פוטרמן.

[1]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-החסיד ר' '''יהושע זעליק אהרונוב''', נולד בשנת תרנ"ו בעיירה קאחאנאוו לאביו ר' מנחם מענדל אהרונוב.
+[[קובץ:ארונוב, יהושע זעליג (1).jpg|ממוזער|הרב יהושע זעליק אהרונוב]]
+ר' '''יהושע זעליק (זעליג) הכהן אראנאוו (אהרונוב)''' ([[תמוז]] [[תרנ"ו]] – [[י"ח אלול]] [[תש"ב]]) המכונה ר' זעליק קאחאנאווער, היה תלמיד [[תומכי תמימים]] ומחסידי [[אדמו"ר הרש"ב]] ו[[אדמו"ר הריי"צ]]. עסקן חסידי בעיר ארשע, נאסר ונשלח לגלות על פעולותיו להפצת יהדות ב[[רוסיה]].
-כבר בילדותו ניכרו בו כישרונותיו הרציניים, והתמדתו הנפלאה. הרב מקאלינקוביץ התבטא עליו כי הוא למדן נפלא וניתן להתפלפל איתו בדברי תורה. היה מתכתב בלימוד עם הגאון [[הרוגצ'ובי]]. קיבל סמיכה מאת ה[[רד"צ חן]].
+==תולדות חיים==
+ר' יהושע נולד בשנת ה'[[תרנ"ו]] ב[[עיירה]] קאחאנאוו לאביו ר' מנחם מענדל הכהן אהרונוב, ולאימו מרת עשקא (לבית מירסקי). כבר מגיל ילדות ניכרו בו כישרונות מיוחדים והתמדה. הרב מקאלינקוביץ התבטא עליו בקטנותו כי הוא למדן וניתן להתפלפל אתו בדברי תורה. התכתב בדברי [[תורה]] עם הגאון [[הרוגצ'ובי]]. [[סמיכה|הוסמך לרבנות]] מה[[רד"צ חן]].
-==בתומכי תמימים==
+נשא לאשה את מרת חוה, בתו של ר' [[אהרן חיים שעפטער]] ("העילוי מלוקאמליע"). לאחר חתונתו הקים עסק בעיר ארשע, שם היה לאחד מן העסקנים הבולטים בעיר.
-===ליובאוויטש===
+==בישיבות תומכי תמימים==
-בגיל 13 נסע ללמוד בישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש, שם עבר את שתי וועדות הקבלה, הגלויה והחשאית, לאחר שקיבל את אישורו של הרבי נכנס ללמוד בישיבה.
+===בליובאוויטש===
+בגיל 13 נסע ללמוד ב[[תומכי תמימים ליובאוויטש|ישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש]], שם עבר את שתי וועדות הקבלה, הגלויה והחשאית. לאחר שקיבל את אישורו של הרבי נכנס ללמוד בישיבה.
-במרוצת הזמן, נהיה זעליק לאחד מהתלמידים המצויינים, כאשר יחד עם לימוד והתמדה מופלאה בלימוד הנגלה, הגה בשקידה עצומה בחסידות ועסק בעבודה ובדרכי החסידות. בזכות כשרונותיו הברוכים והתמדתו ושקידתו הגדולה שילב בין נגלה וחסידות ובין "השכלה" ו"עבודה".
+עם הזמן, נהיה זעליק לאחד מהתלמידים המצוינים, כאשר יחד עם לימוד והתמדה מופלאה בלימוד ה[[נגלה]], הגה בשקידה עצומה בלימוד ה[[חסידות]] ועסק ב[[עבודה]] וב[[דרכי החסידות]].
-===צ'רניגוב===
+===ב[[צ'רניגוב]]===
-בתקופה המלחמה, החלו קבוצות של בחורים לעזוב את הישיבה. יהושע זעליק יחד עם עוד מספר תמימים, וביניהם ישראל [[ג'ייקובסון]], [[אלכסנדר סנדר יודאסין]], [[משה יוסף גוטליב]] ו[[ברוך פוטרמן]], מצאו את מקומם בעיר צ'רניגוב, שם זכו להסתופך בצילו של אחד ומיוחד מזקני החסידים באותו דור, הרב [[דוד צבי חן]].
+בתקופת ה[[מלחמת העולם השנייה|מלחמה]], החלו בחורים רבים לעזוב את הישיבה. יהושע זעליק עם תמימים נוספים{{הערה|ביניהם, [[ישראל ג'ייקובסון]], [[אלכסנדר סנדר יודאסין]], [[משה יוסף גוטליב]] ו[[ברוך פוטרמן]].}} עברו לעיר [[צ'רניגוב]], שם למדו והושפעו מהרב [[דוד צבי חן]].
-===חרסון===
+===בחרסון===
-לאחר כמה זמן קבלו הבחורים מכתב מר' [[שלמה זלמן הבלין]], בשם [[אדמו"ר הרש"ב]], שישנה ישיבה חדשה ב[[חרסון]] ועליהם לנסוע לשם, יהושע זעליק יחד עם תמימים נוספים, נדדו עד לעיר חרסון שבאוקראינה, שם למדו בישיבה בראשותו של הרב [[אליעזר דבוסקין]] הי"ד.
+לאחר תקופה קבלו הבחורים מכתב מר' [[שלמה זלמן הבלין]] בשם [[אדמו"ר הרש"ב]], שנפתחה [[ישיבת תומכי תמימים]] חדשה ב[[חרסון]] ([[אוקראינה]]), ועליהם לנסוע לשם. בישיבה בחרסון למדו אצל הרב [[אליעזר דבוסקין]].
-בישיבה, כבר היו כמה בחורים צעירים, ור' [[צבי גוטליב]] מקובנה כיהן כר"מ. הישיבה התנהלה על ידי מספר בעלי בתים, שהיו מסורים בכל לב לטובתה של הישיבה, וביניהם ר' [[ישראל צ'רטוק]], [[האחים בעזפלאוו]] (בניו של ר' יעקב מרדכי, רבה המפורסם של פולטבה), דודם ר' [[נטע האנזבורג]], ר' [[אריה לייב ננס]] ורעייתו, האחים פלאטקין, ר' [[אברהם יעקב שקליאר]] ור' [[משה חריטונוב]].
+כשהגיעו זעליק וחבריו ל[[תומכי תמימים חרסון|ישיבה בחרסון]] כבר היו שם מספר בחורים צעירים, ור' [[צבי גוטליב]] מ[[קובנה]] שימש כ[[ר"מ]].
-בישיבה למדו קבוצה מתלמידי ליובאוויטש: ר' [[עזריאל זליג סלונים]], הרב [[אליעזר ננס]], הרב [[בצלאל ווילשאנסקי]] והרב [[מנחם מענדל רוזנמוטר]].
+===בחרקוב===
+על פי ציווי [[אדמו"ר הרש"ב]] עבר ל[[תומכי תמימים חרקוב|ישיבה בחרקוב]]. שם שימש כ[[משגיח]] ר' [[ברוך פרידמן]], וכ[[משפיע]] ר' [[שילם קוראטין]].
-===חרקוב===
+==פטור מעבודת הצבא==
-בהמשך נסע ע"פ ציווי אדמו"ר הרש"ב על עבר הישיבה בחרקוב. שם כיהן כמשגיח ר' [[ברוך פרידמן]], וכמשפיע ר' [[שילם קוראטין]].
+בגיל 21, גיל הגיוס על פי החוק ב[[רוסיה]], שאל את הרבי מה עליו לעשות כדי להיפטר מחובת הגיוס. הרבי נתן לו דרך טיפול להצמית רגל אחת, כך שהיא תקטן לעומת הרגל השנייה, דבר שיתן לו פטור, והוסיף: "והדבר יהיה לך לתועלת". זעליק נבהל מהרעיון, שכן מדבריו של הרבי היה נשמע כי הרגל תהיה קטנה לנצח, אולם התחזק ב[[אמונה]] ו[[ביטחון]] בדברי הרבי.
+בבדיקה קודם הגיוס, החוו הרופאים את דעתם לשחררו. כיוון באותו זמן קיבלו יהודים רבים פטור, דרשו הממונים מהרופאים לעשות בדיקה חוזרת לכולם, לראות אם המומים אמיתיים. זעליק אושפז בבית המרפא למעקב, והצטווה למעט בעישון ולאכול מאכלים מסוימים.
-==עבודת הצבא==
+זעליק עשה הפוך בדיוק מהוראות הרופאים, ובבדיקה חוזרת שוחרר.
-כשהגיע זמנו להתגייס לצבא הרוסי, שאל זעליק את הרבי כיצד עליו לנהוג. הרבי הורה לו דרך טיפול כיצד להצמית רגל אחת, כך שהיא תקטן לעומת הרגל השניה, ואז יוכל לקבל פטור, והוסיף: "והדבר יהיה לך לתועלת". זעליק נבהל מעט, שכן מדבריו של הרבי היה משמע כי אינו מדבר על מום ארעי, אולם התחזק באמונה וביטחון בדברי הרבי.
-כאשר הגיע לבדיקה, הייתה חוות דעתם של הרופאים לשחררו. דא עקא שבמקום נוכחו הממונים הצבאיים ואלו תבעו מהרופאים שמכיון שיותר מידי יהודים קיבלו פטור, הרי שעליהם להעביר את כל הנוכחים בדיקה חוזרת על מנת להוכיח שהמומים אמיתיים. הנער נדרש לבדיקה חוזרת, ואושפז בבית המרפא למעקב. הוא הצטווה למעט בעישון ולאכול רק מאכלים מסויימים, לקראת הבדיקה החוזרת שנערכה בהרדמה מלאה.
+==בעיר ארשע==
+לאחר חתונתו עבר לעיר ארשע, ולמרות שלא נשא במשרה רבנית רשמית, הפך ר' יהושע זעליק להיות הכתובת לכל ענייני יהדות. בשנת ה'[[תרפ"ד]], עבר בעיר ארשא ר' [[יהודה חיטריק]], ור' יהושע זעליק סיפר לו כי בעיר אין רב, {{הבהרה}} וכי אחרי ששאל את [[הרבי הריי"צ]], עורר את אנשי העיר לקבל עליהם את התמים ר' [[שאול דובער זיסלין]] כרב.
-כמובן שבימי היותו בבית הרפואה, הקפיד ר' זעליק לציית להוראות הרופאים באותו האופן בו הקפידו חסידים במשך הדורות לציית להוראות של רבנים מתנגדים... מה שהורו לו לא לאכול ומה שהורו לאכול לא אכל... כאשר הרדימו אותו, הסתבכה ההרדמה, וחששו כי הוא לא יתעורר, אולם בחסדי שמים יצא מכך הנער בשלום, ושוחרר מעבודת הצבא.
+==בגלות==
+בשנת [[תרצ"ב]] נאסר ר' יהושע זעליק על פעילותו בהפצת היהדות. זעליק נחקר רבות ועבר עינויים קשים במטרה להוציא מפיו שמות של חסידים נוספים הקשורים לפעילות. זעליק לא נשבר ונגזרו עליו שמונה שנות גלות ב[[סיביר]].
-==חתונתו==
+זוגתו, חוה, השקיעה מאמצים מרובים, והצליחה לשכנע אנשים בכירים בצמרת השלטון, למרות הסיכון שבדבר, לכתוב מכתב לנשיא [[ברית המועצות]] קאלינין, שנחשב לאדם שנוטה חסד ליהודים. המכתב עשה רושם עז על קאלינין שהבטיח לעיין בתיק. לאחר זמן התקבלה תשובתו כי הוא מקצר בחצי את תקופת המאסר, לארבע שנים בלבד.
-ר' זעליק התחתן עם מרת חוה, בתו של ר' [[אהרן חיים שפעטער]] שכונה "העילוי מלוקאמליע". לאחר חתונתו הקים ר' יהושע זעליג עסק בעיר ארשע, שם היוה אחד מן העסקנים הבולטים בעיר.
-למרות שלא נשא במשרה רבנית רשמית, הפך ר' יהושע זעליק להיות הכתובת לכל דבר שבקדושה. בשנת תרפ"ד, עבר בעיר ארשא ר' [[יהודה חיטריק]], ור' יהושע זעליק סיפר לו כי בעיר אין רב, וכי אחרי ששאל את [[הרבי הריי"צ]], עורר את אנשי העיר לקבל עליהם את התמים ר' [[שאול דובער זיסלין]] כרב.
+גם בתנאי הגלות הקפיד לשמור על חיי [[תורה]] ו[[מצוות]] והקפיד לאכול רק מוצרים [[כשר]]ים.
-==בגלות==
+כשנשלח לגלות נלקחו ממנו ה[[תפילין]], והוא ביקש בני משפחתו שישלחו לו אחרים. בבדיקה שעשו השוטרים לפני שהעבירו לו את החבילה, באופן פלאי לא מצאו בה דבר. כשהגיעה החבילה לידיו מצא בהם את התפילין.
-בשנת [[תרצ"ב]] נאסר ר' יהושע זעליק ע"י אנשי הנ.ק.וו.ד. ימח שמם. לאחר שהגיע לידיעתם כי ר' יהושע זעליק אחראי למרבית פעולות היהדות בעיר. במשך שעות ארוכות ביום ובלילה נחקר ר' יהושע זעליק ללא הפסק, ולאחר שעמד בגבורה ולא הסגיר את שמות אחיו החסידים, נגזר עליו שמונה שנות גלות עם עבודת פרך בסיביר.
-זוגתו חוה לא חסכה כל מאמץ, והצליחה להגיע לאנשים בכירים בצמרת השלטון שניסחו מכתב לנשיא ברית המועצות דאז, קאלינין, שנחשב לאדם שנוטה חן וחסד ליהודים יותר מאשר כל חברי המפלגה. אנשים אלו הזהירוה באלף אזהרות כי אם יוודע מי הם מסגנני המכתב, לא זו בלבד שאחת דתם להיות מפוטרים ממשרותיהם, אלא שהם גם יואשמו בעוון החמור של סיוע לקונטר רבולוציונר. המכתב ונימוקיו עשה רושם עז על קאלינין, שהבטיח לעיין בתיק ולראות מה ניתן לעשות, ולאחר זמן מועט התקבלה תשובתו כי הוא מקצר בחצי את תקופת המאסר, לארבע שנים בלבד.
+לפני [[חג הפסח]] הצליח להשיג [[כזית]] [[מצה]], ולשתיית [[ארבע כוסות|ד' כוסות]] שתה מיץ גודגדין.
-בהיותו במחנה העבודה הקפיד ר' יהושע זעליק על קלה כבחמורה, ולא הכניס דבר לפיו לפני שידע מה טיבו. לפני פסח, הצליח  לקבל כזית מצה, אולם יין לד' כוסות לא היה לו. על פי פסק של ר' יהושע זעליק, חיפש ומצא מעט מיץ גודגדין, ובו קיים השניים את מצוות ארבעת הכוסות.
+אחרי ארבע שנים, בשנת ה'[[תרצ"ו]] השתחרר מהגלות.
-במחנה העבודה החרימו ממנו את זוג התפילין שלו. במכתבים הבודדיםש הרושה לכתוב לבני ביתו היה מציין שהוא זקוק לתפילין רש"י. כאשר הגיע המכתב לביתו, ארזו איפוא בני המשפחה חבילה עם תפילין, ושלחו אותה לאביהם. כאשר הגיעה החבילה, הפכו אותה הרשעים לעיניו וחיפשו מה יש בה. לאחר שלא מצאו כלום, שלחוהו לנפשו. כאשר הפך הוא את החבילה, נשמע לפתע רעש עמום – התפילין המוחבאות נפלו ממקום מסתורם. מאז היו לו תפילין אותם יכל להניח במקום מסתור.
-לאחר ארבע שנות גלות מפרכת, בשנת תרצ"ו הצליח ר' יהושע להגיע שבור ורצוץ בחזרה לביתו בארשא.
 ==אחרית ימיו==
-בעת בריחת אנ"ש בראשית מלחמת העולם השניה, הצליח להגיע עימם לסמרקנד. למרות חוליו וחולשתו, השתדל מאד ר' יהושע זעליק בכל המצוות. בסוכות, זוכרים החסידים את ר' זעליק מסכך בעצמו את הסוכה בסכך עבה כשהוא אומר בקול רם כמנהגו בקול שנה: "כאשר אדמו"ר הזקן היה מסכך סוכתו היה אומר לסכך בסכך עבה, וכך גם אני נוהג".
+בתחילת ה[[מלחמת העולם השנייה|מלחמה]] ברח יחד עם חסידים רבים ל[[סמרקנד]]. למרות חוליו וחולשתו, הידר במצוות. ב[[חג הסוכות]] היה מסכך בעצמו את הסוכה בסכך עבה, כשהוא אומר בקול רם כמנהגו בכל שנה: "כאשר [[אדמו"ר הזקן]] היה מסכך סוכתו היה אומר לסכך בסכך עבה, וכך גם אני נוהג".
-לקראת חג הפסח תש"ב, למרות יוקר המחיה הבלתי נתפס, ביקש מבנו יחידו ר'  מנחם מענדל שידאג להביא אורח. ואכן, הבן מצא את האיש הראשון שלא היה לו היכן לאכול, והביאו לסעודת החג, עבורו היתה זו הצלת נפשות ממש, כי כמה ימים כמעט ולא בא אוכל לפיו.
-==פטירתו==
+נפטר ב[[י"ח אלול]] ה'[[תש"ב]].
-ביום ח"י אלול תש"ב, נפטר ר' יהושע זעליק.
-לאחר פטירתו, נמצאו כתביו המכילים חידושי תורה עמוקים בנגלה ובחסידות.
+אחרי פטירתו, מצאו כתבי יד שלו, המכילים חידושי תורה עמוקים ב[[נגלה]] וב[[חסידות]].
 ==משפחתו==
-* ר' [[מנחם מענדל אהרונוב]] - טורנטו קנדה.
+* בנו, ר' [[מנחם מענדל אהרונוב]] - [[טורנטו]], [[קנדה]].
+* בתו, מרת רבקה אשת הרב [[יהושע העשיל צייטלין]] - [[מונטריאול]], קנדה
+==לקריאה נוספת==
+*מנחם זיגלבוים, '''חסידים ואנשי אמת''', עמוד 199
-[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב|יהושע זעליק אהרונוב]]
+{{הערות שוליים}}
-[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|יהושע זעליק אהרונוב]]
+{{מיון רגיל:אהרונוב, יהושע זעליק}}
+[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
+[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
+[[קטגוריה:חסידים שנאסרו בברית המועצות]]
+[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"ב]]
+[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרנ"ו]]