שניאור זלמן אליעזר הורביץ: הבדלים בין גרסאות בדף
הוגה בתורה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (38 גרסאות ביניים של 22 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:הרב אליעזר הורביץ.jpeg|שמאל|ממוזער|הרב הורביץ]] | |||
הרב '''שניאור זלמן אליעזר הורביץ''' (כונה בשם '''לייזר''', [[כ"ד טבת]] [[תרס"ט]] - [[ה' באדר א']] [[תשד"מ]]) היה [[משגיח]] ו[[מגיד שיעור]] ב[[תומכי תמימים|ישיבות תומכי תמימים]] בברית המועצות ובארץ ישראל, ועסקן חסידי. | |||
== תולדות חיים == | |||
ר' אליעזר נולד ב[[כ"ד טבת]] [[תרס"ט]], לאביו ר' יצחק ([[איצ'ה דער מתמיד]]). נקרא על שם [[אדמו"ר הזקן]], ועל שם סב אמו, ר' אליעזר ליטוצ'י. | |||
לאחר ה[[בר מצווה]] נסע ללמוד בישיבה ב[[נעוועל]], שם נודע בהתמדתו העצומה. שקידתו יחד עם כישרונותיו הנדירים וזיכרונו המצוין עשו אותו לבקי נפלא. כבר באותה תקופה התכתב עם הגאון הרוגוצ'ובר - ר' [[יוסף רוזין]] בנושאים תורניים. במשך תקופה היה חברותא בלימוד החסידות עם ר' [[מענדל פוטרפס]]{{הערה|באחד הימים שלמדו יחד, קרא ר' איצ'ה לר' מענדל ושאל אותו האם הוא לומד חסידות בשביל '[[השכלה]]' או בשביל '[[עבודה]]', ור' מענדל התחמק וענה "בשביל השכלה בוודאי שאינני לומד". לאחר מכן הוא ביקש ממנו לקרוא לבנו ר' לייזר, ושאל אותו את אותה שאלה, ושניהם פרצו יחד בבכי.}}. | |||
אהב לבקר אצל גדולי תורה ולרכוש מפיהם ידיעות שונות. בשנים [[תר"צ]]-[[תרצ"א]] שהה ב[[יקטרינוסלב]] והתקרב מאד אל הגאון רבי [[לוי יצחק שניאורסון]], אביו של [[הרבי]], שנתן לו '[[סמיכה]]' לרבנות. | |||
בשנת [[תרצ"ג]] יצא אביו עם שני אחיו מ[[רוסיה]], ועל פי הוראת [[הרבי הריי"צ]] נשארו הוא ואחיו צמח מאחורי מסך הברזל. | |||
בשנת [[תרצ"ו]] השתדך עם בתו של אחד משועי העיר [[קייב]] ר' משה וינרסקי, שם נערכה חתונתו. | |||
נפטר ב[[ה' אדר|ה' אדר א']] [[תשד"מ]] בגיל 74. | |||
==בהוראה== | |||
מעט זמן לאחר החתונה התמנה לשמש כ[[ר"מ]] ו[[משגיח]] בישיבות '[[תומכי תמימים]]' ב[[וויטבסק]] ו[[יקטרינוסלב]] עד שנת [[תש"ט]] שאז עלה ל[[ארץ הקודש]]. | |||
בארץ הקודש נכנס לצוות ישיבת "[[אחי תמימים]]" ב[[תל אביב]] כ[[משגיח]], ועם העתקת הישיבה ל[[לוד]] שימש שם כ[[משגיח]] ראשי. | |||
מאוחר יותר התמנה למנהלה הרוחני של הישיבה קטנה. בד בבד התמסר במיוחד לקליטתם של התלמידים מעדות המזרח ושילובם המלא בישיבה. | |||
שימש מספר שנים כ[[מגיד שיעור]] ב[[חסידות]] בישיבה הגדולה ב[[תומכי תמימים כפר חב"ד|כפר חב"ד]]. כמו כן, היה מוסר שיעור תורה יומי במקום מגוריו ב[[שיכון חב"ד לוד|שכונת חב"ד בלוד]]. | |||
== עסקנותו == | |||
בשנת [[תשכ"ב]], קיבל הוראה מ[[הרבי]] לאסוף כספים עבור [[בית הספר למלאכה]]. את הכספים העביר לידי המזכיר [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]]. | |||
בשנת [[תשכ"ג]] בעת שהיה ב[[יחידות]] אצל [[הרבי]], קיבל הוראה לפתוח כולל גבוה לאברכים ב[[כפר חב"ד]]. ב[[תשכ"ד]] הוקם הכולל{{הערה|הנהלת הכולל העלתה הצעה לקרוא לכולל על שם הרבי, אך הרבי שלל זאת מכל וכל}}. | |||
בחודש טבת [[תשכ"ג]], נכנסה הישיבה בכפר חב"ד לחובות עצומים, בשל בניית הבניין החדש. ר' אליעזר ור' [[שלמה מיידנצ'יק|שלוימק'ה מיידנצ'יק]] פתחו במבצע "מגן האלף", לגיוס הכספים מ[[חסיד חב"ד|חסידי חב"ד]] בארץ. המבצע קיבל את השם "[[מגן האלף]]" ור' אליעזר ושלוימק'ה ארגנו כינוסים אזוריים לגיוס הכספים. הכינוסים נערכו ב[[כפר חב"ד]], [[תל אביב]], [[רמת גן]] וב[[בני ברק]]. במבצע ביקשו מכל חסיד לתרום סכום של 1000 לירות ארץ-ישראליות. המבצע זכה להצלחה עצומה, ומלבד החובות שכוסו נותר כסף רב לפיתוחה של הישיבה. | |||
==משפחתו== | |||
*בנו, הרב [[יהודה הורוביץ]] | |||
==לקריאה נוספת== | |||
*[[ישראל אלפנביין]], '''יראת ה' אוצרו''', ספר לתולדות חייו של אביו ר' איצ'ה דער מתמיד | |||
{{הערות שוליים}} | |||
{{מיון רגיל:הורביץ, שניאור זלמן אליעזר}} | |||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | |||
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | |||
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים לוד]] | |||
[[קטגוריה:אישים בלוד]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס"ט]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשד"מ]] | |||
[[קטגוריה:משפחת הורביץ (2)]] | |||
גרסה אחרונה מ־16:03, 31 ביולי 2024
הרב שניאור זלמן אליעזר הורביץ (כונה בשם לייזר, כ"ד טבת תרס"ט - ה' באדר א' תשד"מ) היה משגיח ומגיד שיעור בישיבות תומכי תמימים בברית המועצות ובארץ ישראל, ועסקן חסידי.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
ר' אליעזר נולד בכ"ד טבת תרס"ט, לאביו ר' יצחק (איצ'ה דער מתמיד). נקרא על שם אדמו"ר הזקן, ועל שם סב אמו, ר' אליעזר ליטוצ'י.
לאחר הבר מצווה נסע ללמוד בישיבה בנעוועל, שם נודע בהתמדתו העצומה. שקידתו יחד עם כישרונותיו הנדירים וזיכרונו המצוין עשו אותו לבקי נפלא. כבר באותה תקופה התכתב עם הגאון הרוגוצ'ובר - ר' יוסף רוזין בנושאים תורניים. במשך תקופה היה חברותא בלימוד החסידות עם ר' מענדל פוטרפס[1].
אהב לבקר אצל גדולי תורה ולרכוש מפיהם ידיעות שונות. בשנים תר"צ-תרצ"א שהה ביקטרינוסלב והתקרב מאד אל הגאון רבי לוי יצחק שניאורסון, אביו של הרבי, שנתן לו 'סמיכה' לרבנות.
בשנת תרצ"ג יצא אביו עם שני אחיו מרוסיה, ועל פי הוראת הרבי הריי"צ נשארו הוא ואחיו צמח מאחורי מסך הברזל.
בשנת תרצ"ו השתדך עם בתו של אחד משועי העיר קייב ר' משה וינרסקי, שם נערכה חתונתו.
נפטר בה' אדר א' תשד"מ בגיל 74.
בהוראה[עריכה | עריכת קוד מקור]
מעט זמן לאחר החתונה התמנה לשמש כר"מ ומשגיח בישיבות 'תומכי תמימים' בוויטבסק ויקטרינוסלב עד שנת תש"ט שאז עלה לארץ הקודש.
בארץ הקודש נכנס לצוות ישיבת "אחי תמימים" בתל אביב כמשגיח, ועם העתקת הישיבה ללוד שימש שם כמשגיח ראשי.
מאוחר יותר התמנה למנהלה הרוחני של הישיבה קטנה. בד בבד התמסר במיוחד לקליטתם של התלמידים מעדות המזרח ושילובם המלא בישיבה.
שימש מספר שנים כמגיד שיעור בחסידות בישיבה הגדולה בכפר חב"ד. כמו כן, היה מוסר שיעור תורה יומי במקום מגוריו בשכונת חב"ד בלוד.
עסקנותו[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנת תשכ"ב, קיבל הוראה מהרבי לאסוף כספים עבור בית הספר למלאכה. את הכספים העביר לידי המזכיר חיים מרדכי אייזיק חודקוב.
בשנת תשכ"ג בעת שהיה ביחידות אצל הרבי, קיבל הוראה לפתוח כולל גבוה לאברכים בכפר חב"ד. בתשכ"ד הוקם הכולל[2].
בחודש טבת תשכ"ג, נכנסה הישיבה בכפר חב"ד לחובות עצומים, בשל בניית הבניין החדש. ר' אליעזר ור' שלוימק'ה מיידנצ'יק פתחו במבצע "מגן האלף", לגיוס הכספים מחסידי חב"ד בארץ. המבצע קיבל את השם "מגן האלף" ור' אליעזר ושלוימק'ה ארגנו כינוסים אזוריים לגיוס הכספים. הכינוסים נערכו בכפר חב"ד, תל אביב, רמת גן ובבני ברק. במבצע ביקשו מכל חסיד לתרום סכום של 1000 לירות ארץ-ישראליות. המבצע זכה להצלחה עצומה, ומלבד החובות שכוסו נותר כסף רב לפיתוחה של הישיבה.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בנו, הרב יהודה הורוביץ
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- ישראל אלפנביין, יראת ה' אוצרו, ספר לתולדות חייו של אביו ר' איצ'ה דער מתמיד
הערות שוליים
- ↑ באחד הימים שלמדו יחד, קרא ר' איצ'ה לר' מענדל ושאל אותו האם הוא לומד חסידות בשביל 'השכלה' או בשביל 'עבודה', ור' מענדל התחמק וענה "בשביל השכלה בוודאי שאינני לומד". לאחר מכן הוא ביקש ממנו לקרוא לבנו ר' לייזר, ושאל אותו את אותה שאלה, ושניהם פרצו יחד בבכי.
- ↑ הנהלת הכולל העלתה הצעה לקרוא לכולל על שם הרבי, אך הרבי שלל זאת מכל וכל