בעל תשובה: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
|||
| (25 גרסאות ביניים של 11 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''בעל תשובה''' הינו תואר ל[[יהודי]] שבשלב מסויים בחייו עשה תפנית והחל לשמור [[תורה]] ו[[מצוות]]. ב[[חסידות חב"ד]] ישנם מאות ואלפים של [[חסיד]]ים כאלה שחזרו ב[[תשובה]] לאחר שנפגשו עם [[הרבי]] או עם חסידיו. | '''בעל תשובה''' הינו תואר ל[[יהודי]] שבשלב מסויים בחייו עשה תפנית והחל לשמור [[תורה]] ו[[מצוות]]. ב[[חסידות חב"ד]] ישנם מאות ואלפים של [[חסיד]]ים כאלה שחזרו ב[[תשובה]] לאחר שנפגשו עם [[הרבי]] או עם חסידיו. | ||
ברחבי [[ארץ הקודש]] ובעולם כולו קיימים [[ישיבה|ישיבות]] לאותם [[תמימים]], בהם לומדים הבחורים לימודים [[הלכה|הלכתיים]] בסיסיים השייכים ליום יום היהודי, יחד ובשילוב עם לימוד חסידות ו[[גמרא]]. מסגרות דומות מתקיימות לבנות. | ברחבי [[ארץ הקודש]] ובעולם כולו קיימים [[ישיבה|ישיבות]] לאותם [[תמימים]], בהם לומדים הבחורים לימודים [[הלכה|הלכתיים]] בסיסיים השייכים ליום יום היהודי, יחד ובשילוב עם [[לימוד החסידות|לימוד חסידות]] ו[[גמרא]]. מסגרות דומות מתקיימות לבנות. | ||
ב[[תורת חסידות חב"ד|חסידות חב"ד]] מקבל המושג "בעל תשובה" משמעות עמוקה יותר, לפיה גם [[צדיק]] צריך להיות 'בעל תשובה', לפי ערך עבודתו שלו. | |||
== בתורת החסידות == | == בתורת החסידות == | ||
אודות מדריגתו של בעל תשובה כותב [[אדמו"ר האמצעי]]{{ | אודות מדריגתו של בעל תשובה כותב [[אדמו"ר האמצעי]]{{הערה|1=[[שערי תשובה]], חינוך. להבין הפרש שבין תפילה לתורה. סד"פ קכט, ג.}}: | ||
ה[[אהבה]] של ה"בכל מאדך", היא [[אהבה]] בלי גבול כלל, בבחינת עצמות ומהות ה[[נפש]] ממש שנקרא [[בעל הרצון]], שלמעלה מבחינת רצון לגמרי, דהיינו שכל עצמיות הנפש [[כלות הנפש|תכלה ותכסוף לצאת ולידבק]], ולא בבחינת רצון לבד, ועל כן נקרא "מאדך" בלי גבול, שאין [[אהבה]] רבה כזאת באה מבחינת גבול כחות הנפש ברצון וכיוצא בזה, אלא בכל בחינת עצמותה שהיא [[היולי]]ת בלתי מוגבלת כלל. | |||
אם כי, בחינת התפעלות זו של כל עצמיות הנפש מכל וכל, אפשרית להיות רק בבחינת [[אור חוזר]] אל ה[[עצמות]], שזהו כאשר לא יכילו כלי הנפש להחזיק ההתפעלות, מכיון שהוא רב מדי מה[[צמצום]] של כלי כחות הנפש ה[[שכל]] וה[[לב]], ולכן בהכרח שתשאר ההתפעלות כזאת בבחינת [[מקיף]] על השכל, וכן ה[[רצון]] ישאר בעצמות הנפש בעל הרצון כו'. | אם כי, בחינת התפעלות זו של כל עצמיות הנפש מכל וכל, אפשרית להיות רק בבחינת [[אור חוזר]] אל ה[[עצמות]], שזהו כאשר לא יכילו כלי הנפש להחזיק ההתפעלות, מכיון שהוא רב מדי מה[[צמצום]] של כלי כחות הנפש ה[[שכל]] וה[[לב]], ולכן בהכרח שתשאר ההתפעלות כזאת בבחינת [[מקיף]] על השכל, וכן ה[[רצון]] ישאר בעצמות הנפש בעל הרצון כו'. | ||
מדריגה זו, היא | מדריגה זו, היא על ידי [[בעל תשובה|בעלי תשובה]] דוקא, לפי שבעל תשובה היה רחוק מאוד מאוד מהאור והתענוג של קרבת השם, הנקרא "[[אור]] [[פנים|פני]] [[מלך]] חיים". כי על ידי [[עבירות|חטאיו]] הרבים נתרחק העובר את העבירות בריחוק גדול מאוד, וריחוק זה גורם בנפשו [[מרירות]] גדולה מאוד על גודל הריחוק, עד שתשובתו להשם באה מעומק ה[[לב]], כמו המעשה הידוע ב[[רבי אלעזר בן דורדיא]] שיצאה [[נשמה|נשמתו]] ב[[בכייה]] כו', דהיינו שמידת ה[[גבורה|תגבורת]] ה[[תשוקה]] [[דביקות|להדבק]] בה' התגברה בו בכל נקודת הלב, באופן שאין כלי ה[[מוח]] והלב יכולים להשיג כלל{{הערה|והיינו מה שכתוב ב[[זוהר]] ד[[בעל תשובה|בעלי תשובה]] מושכים את [[הקב"ה]] בכח חזק, פירוש חילא יתיר הוא עוצם הכח החזק שבעצמות הנפש שאי אפשר למוח ולב להכילו כלל.}} | ||
תשוקה זו, נקראת בחינת [[אור חוזר]], והוא מצד | תשוקה זו, נקראת בחינת [[אור חוזר]], והוא מצד בחינת הריחוק שמחמתו יתפעל בנקודת הלב, בניגוד לצדיקים גמורים שהתפעלותם רק מצד השגתם והתענגם על ה' בתורה ותפילה, וגם ההתפעלות דבכל נפשך בק"ש אין זה בכל נקודת עצמות הנפש, רק בחינת אור הנמשך מעצמות הנפש שהוא הרצון, אך תשוקת ה[[בעל תשובה|בעלי תשובה]] הוא בבחינת כליון הנפש - "כלתה נפשי", וכמו רבי [[אלעזר בן דורדייא]]. | ||
בזהר נאמר כי ה[[משיח]] בא על מנת להחזיר את הצדיקים בתשובה, כלומר, לעורר בהם אותה מדריגה וחיות נעלית גם בצדיקים, מצד פנימיות הנפש. | בזהר נאמר כי ה[[משיח]] בא על מנת להחזיר את הצדיקים בתשובה, כלומר, לעורר בהם אותה מדריגה וחיות נעלית גם בצדיקים, מצד פנימיות הנפש. | ||
== בעל תשובה בחב"ד == | == בעל תשובה בחב"ד == | ||
כיום מצויות | כיום מצויות ישיבות חב"ד רבות לבעלי תשובה. בישיבות אלו ניתן דגש על יחס, אישי, חם ואוהב עם שימת לב לפרטים הקטנים בחייהם של התלמידים. | ||
לעיתים קרובות מתקיימות בישיבות אלו התוועדויות חסידיות, שמכניסות חיות ושמחה בכל עבודת ה' ולימוד התורה בישיבה. | לעיתים קרובות מתקיימות בישיבות אלו התוועדויות חסידיות, שמכניסות חיות ושמחה בכל עבודת ה' ולימוד התורה בישיבה. | ||
| שורה 28: | שורה 28: | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*'''[https://col.org.il/news/133996 הכוחות המיוחדים שניתנו לך: מה כתב הרבי ליהודי בעל תשובה?]''' {{COL}} | |||
*[ | |||
*[http://ascent.co.il/ מרכז אסנט | '''אתרים של ישיבות ומרכזים לחזרה בתשובה:''' | ||
*[http://www.tmimim.org/ ישיבת רמת אביב] - [[תל אביב]] | |||
*[http://www.yeshiva-nz.co.il ישיבת נווה צדק] - [[יפו]] | |||
*[http://http://www.yeshiva-eilat.co.il ישיבת חב"ד] - [[אילת]] | |||
*[http://www.daat.org.il/ ישיבת חב"ד דעת] - [[רחובות]] | |||
*[http://ascent.co.il/ מרכז אסנט] - [[צפת]] | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:עבודת ה']] | [[קטגוריה:עבודת ה']] | ||
[[קטגוריה:תורת החסידות]] | |||
[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]] | [[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]] | ||
[[קטגוריה:תשובה]] | |||
גרסה אחרונה מ־11:31, 30 בנובמבר 2022
בעל תשובה הינו תואר ליהודי שבשלב מסויים בחייו עשה תפנית והחל לשמור תורה ומצוות. בחסידות חב"ד ישנם מאות ואלפים של חסידים כאלה שחזרו בתשובה לאחר שנפגשו עם הרבי או עם חסידיו.
ברחבי ארץ הקודש ובעולם כולו קיימים ישיבות לאותם תמימים, בהם לומדים הבחורים לימודים הלכתיים בסיסיים השייכים ליום יום היהודי, יחד ובשילוב עם לימוד חסידות וגמרא. מסגרות דומות מתקיימות לבנות.
בחסידות חב"ד מקבל המושג "בעל תשובה" משמעות עמוקה יותר, לפיה גם צדיק צריך להיות 'בעל תשובה', לפי ערך עבודתו שלו.
בתורת החסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]
אודות מדריגתו של בעל תשובה כותב אדמו"ר האמצעי[1]:
האהבה של ה"בכל מאדך", היא אהבה בלי גבול כלל, בבחינת עצמות ומהות הנפש ממש שנקרא בעל הרצון, שלמעלה מבחינת רצון לגמרי, דהיינו שכל עצמיות הנפש תכלה ותכסוף לצאת ולידבק, ולא בבחינת רצון לבד, ועל כן נקרא "מאדך" בלי גבול, שאין אהבה רבה כזאת באה מבחינת גבול כחות הנפש ברצון וכיוצא בזה, אלא בכל בחינת עצמותה שהיא היולית בלתי מוגבלת כלל.
אם כי, בחינת התפעלות זו של כל עצמיות הנפש מכל וכל, אפשרית להיות רק בבחינת אור חוזר אל העצמות, שזהו כאשר לא יכילו כלי הנפש להחזיק ההתפעלות, מכיון שהוא רב מדי מהצמצום של כלי כחות הנפש השכל והלב, ולכן בהכרח שתשאר ההתפעלות כזאת בבחינת מקיף על השכל, וכן הרצון ישאר בעצמות הנפש בעל הרצון כו'.
מדריגה זו, היא על ידי בעלי תשובה דוקא, לפי שבעל תשובה היה רחוק מאוד מאוד מהאור והתענוג של קרבת השם, הנקרא "אור פני מלך חיים". כי על ידי חטאיו הרבים נתרחק העובר את העבירות בריחוק גדול מאוד, וריחוק זה גורם בנפשו מרירות גדולה מאוד על גודל הריחוק, עד שתשובתו להשם באה מעומק הלב, כמו המעשה הידוע ברבי אלעזר בן דורדיא שיצאה נשמתו בבכייה כו', דהיינו שמידת התגבורת התשוקה להדבק בה' התגברה בו בכל נקודת הלב, באופן שאין כלי המוח והלב יכולים להשיג כלל[2]
תשוקה זו, נקראת בחינת אור חוזר, והוא מצד בחינת הריחוק שמחמתו יתפעל בנקודת הלב, בניגוד לצדיקים גמורים שהתפעלותם רק מצד השגתם והתענגם על ה' בתורה ותפילה, וגם ההתפעלות דבכל נפשך בק"ש אין זה בכל נקודת עצמות הנפש, רק בחינת אור הנמשך מעצמות הנפש שהוא הרצון, אך תשוקת הבעלי תשובה הוא בבחינת כליון הנפש - "כלתה נפשי", וכמו רבי אלעזר בן דורדייא.
בזהר נאמר כי המשיח בא על מנת להחזיר את הצדיקים בתשובה, כלומר, לעורר בהם אותה מדריגה וחיות נעלית גם בצדיקים, מצד פנימיות הנפש.
בעל תשובה בחב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]
כיום מצויות ישיבות חב"ד רבות לבעלי תשובה. בישיבות אלו ניתן דגש על יחס, אישי, חם ואוהב עם שימת לב לפרטים הקטנים בחייהם של התלמידים.
לעיתים קרובות מתקיימות בישיבות אלו התוועדויות חסידיות, שמכניסות חיות ושמחה בכל עבודת ה' ולימוד התורה בישיבה.
בכל ישיבה כזאת ניתן למצוא חלק מאנשי הצוות שעשו בעצמם מהפך בחייהם והחלו בשמירת תורה ומצוות. מטבע הדברים ולאור הנסיון שצברו, יש לאנשי צוות אלו הגישה המיוחדת והמבינה לליבו של התלמיד העושה את צעדיו הראשונים ביהדות.
בנוסף לכך, קיימים ארגונים המארגנים נופשים וקורסים להכרת היהדות, החסידות ומבנה הנפש. במהלך הקורס נחשפים המשתתפים לרובדים העמוקים בעולם היהודי, סודות הבריאה ונפש האדם.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
אתרים של ישיבות ומרכזים לחזרה בתשובה:
- ישיבת רמת אביב - תל אביב
- ישיבת נווה צדק - יפו
- ישיבת חב"ד - אילת
- ישיבת חב"ד דעת - רחובות
- מרכז אסנט - צפת
הערות שוליים
- ↑ שערי תשובה, חינוך. להבין הפרש שבין תפילה לתורה. סד"פ קכט, ג.
- ↑ והיינו מה שכתוב בזוהר דבעלי תשובה מושכים את הקב"ה בכח חזק, פירוש חילא יתיר הוא עוצם הכח החזק שבעצמות הנפש שאי אפשר למוח ולב להכילו כלל.