ניגון ידידי רועי מקימי: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חזותיקוד ויקי
אין תקציר עריכה
מ (←‏קישורים חיצוניים: תיקון קישור)
 
(45 גרסאות ביניים של 21 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
'''ידידי רועי מקימי או ("ניגון לר' ישראל נאגרוב")''' הינו [[ניגון]] רגש המקונן על אורך ה[[גלות]]. חיברו [[ר']] ישראל נג'ארה, רבה של עזה, והשתייך לעיר [[צפת]]. שיר זה, מביע תפילה מהשם יתברך להוציא את עמו מהגלות.
'''ידידי רועי מקימי''' ("ניגון לר' ישראל נאג'ארה") הינו [[ניגון]] רגש המקונן על אורך ה[[גלות]].  


ניגון זה היה מושר אצל [[חסידי חב"ד]] בעיירה [[ליובאוויטש]]. בשנת [[תרמ"ג]] לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר המהר"ש]] היו בניו שרים ניגון זה כשעיניהם זולגות [[דמעות]]<ref>מפי ר' [[יעקב אייזיק בלנטר]]</ref>. [[אדמו"ר הריי"ץ]] אמר<ref>סעודת [[שמיני עצרת]] [[תש"ג]]</ref> שניגון זה הגיע מ[[ארץ ישראל]] ל[[חסיד]]י [[חב"ד]]" על ידי ר' [[שניאור זלמן סלונים]], בתחילת [[נשיא]]ותו של [[אדמו"ר הרש"ב]].  
==אודות הפיוט==
{{חלונית
| כותרת = מילות הניגון
| רוחב = 32%
| תוכן = <poem>
'''<big>יְ</big>'''דִידִי רוֹעִי מְקִימִי/ מִמִּרְמַס אַנְשֵׁי לָצוֹן/
הַגִּידָה לִי אַתָּה עַל מִי/ נָטַשְׁתָּ מְעַט הַצֹּאן;
'''<big>שׁ</big>'''וּב לֶאֱסֹף נִדָּחֶיךָ/ כִּי הֵם זֶרַע אֲהוּבֶיךָ/
רְאֵה אֶת שְׁלוֹם אַחֶיךָ/ וְגַם אֶת שְׁלוֹם הַצֹּאן;
'''<big>רְ</big>'''עֵנִי בִּנְאוֹת דְּשָׁאִים/ תֵּן מִרְעִי עַל כָּל שְׁפָאִים/
בִּזְרוֹעֲךְ קַבֵּץ טְלָאִים/ וּסְחַב צְעִירֵי הַצֹּאן;
'''<big>אֱ</big>'''מֹר נָא פּוֹדִי מַצִּילִי/ עַד אָן עֲוִילִי מַנְהִילִי/
יִרְעֵנִי רוֹעֶה אֱוִילִי/ וַיְהִי הֶבֶל רוֹעֵה צֹאן;{{הערה|[[לשון נופל על לשון]] עם שמו של [[הבל]] והבל-הבלים.}}
'''<big>לְ</big>'''עִירִי יַד הוֹרַי בָּנוּ/ הֲבִיאֵנוּ וּמְשׁוֹל בָּנוּ/
נֹאמַר לָגוּר בָּאָרֶץ בָּאנוּ/ כִּי שָׁם אֵין מִרְעֶה לַצֹּאן;
'''<big>ח</big>'''וֹן עֲנִיִּים מְרוּדִים/ צָבְאוּ עֲלֵיהֶם גְּדוּדִים/
הַבֵּט וּרְאֵה הָעַתּוּדִים/ כָּל הָעוֹלִים עַל הַצֹּאן;
'''<big>זְ</big>'''כֹר כִּי אַתְּ לָמוֹ נֶצַח/ וְזָר יְדוּשֵׁם כְּקֶצַח/
לָמָּה זָנַחְתָּ לָנֶצַח/ יֶעֱשַׁן אַפְּךָ בַצֹּאן;
'''<big>קַ</big>'''בֵּץ אֲלָפִים וְצֹאנֶה/ וְחַלְּצֵם מִיַּד שׂוֹנֵא/
מְהֵרָה עַל יְדֵי מוֹנֶה/ עוֹד תַּעֲבֹרְנָה הַצֹּאן;
בְּנֵה מִקְדָּשׁ אֲרִיאֵל/ וּשְׁלַח מְבַשֵּׂר יִשְׂרָאֵל/
וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל/ וְהִנֵה רָחֵל בָּאָה עִם הַצֹּאן;.
</poem>
| מקור =
| ניקוד = כן
}}


ניגון זה הוא ניגון ש"י ב[[ספר הניגונים]] ונרשם מפי ר' [[יעקב אייזיק בלנטר]].
את מילות הפיוט חיבר המשורר רבי [[ישראל נג'ארה]]. המילים מביעות תפילה להשם יתברך להוציא את עמו מהגלות. לניגון קיימות שני גירסאות. גירסא אחת מקיפה רק את שני הבתים הראשונים של הפיוט. הגירסא השניה מקיפה את כל הבתים של הפיוט.
 
ניגון זה היה מושר אצל [[חסידי חב"ד]] ב[[עיירה]] [[ליובאוויטש]]. בשנת [[תרמ"ג]] לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר המהר"ש]] היו בניו שרים ניגון זה, וכשהגיעו למילים "על מי נטשת מעט הצאן" היו עיניהם זולגות [[דמעות]]{{הערה|מפי ר' [[יעקב אייזיק בלנטר]]}}. [[אדמו"ר הריי"צ]] אמר{{הערה|סעודת [[שמיני עצרת]] [[תש"ג]]}} שניגון זה הגיע מ[[ארץ ישראל]] ל[[חסיד]]י [[חב"ד]]" על ידי ר' [[שניאור זלמן סלונים]], בתחילת [[נשיא]]ותו של [[אדמו"ר הרש"ב]].  


==מילות הניגון==
אמר [[אדמו"ר הרש"ב]] על הניגון:


על מי נטשת-על מי סמכת. שה"מעט" יורגש ב"צאן", והכוונה על '''"כי אתם המעט מכל העמים"'''.


{{גודל|2|יְדִידִי רוֹעִי מְקִימִי  מִמִּרְמַס אַנְשֵׁי לָצוֹן 
כשניגן [[אדמו"ר הרש"ב]] ניגון זה, כשהגיע למילים "הגידה נא לי עתה על מי נטשת מעט הצאן" השעין ידו על מצחו בתנועת העמקה.
הַגִּידָה לִי אַתָּה עַל מִי  נָטַשְׁתָּ מְעַט הַצֹּאן 
שׁוּב לֶאֱסֹף נִדָּחֶיךָ  כִּי הֵם זֶרַע אֲהוּבֶיךָ 
רְאֵה אֶת שְׁלוֹם אַחֶיךָ  וְגַם אֶת שְׁלוֹם הַצֹּאן 
רְעֵנִי בִּנְאוֹת דְּשָׁאִים  תֵּן מִרְעִי עַל כָּל שְׁפָאִים 
בִּזְרוֹעֲךְ קַבֵּץ טְלָאִים  וּסְחַב צְעִירֵי הַצֹּאן 
אֱמֹר נָא פּוֹדִי מַצִּילִי  עַד אָן עֲוִילִי מַנְהִילִי 
יִרְעֵנִי רוֹעֶה אֱוִילִי  וַיְהִי הֶבֶל רוֹעֵה צֹאן 
לְעִירִי יַד הוֹרַי בָּנוּ  הֲבִיאֵנוּ וּמְשׁוֹל בָּנוּ 
נֹאמַר לָגוּר בָּאָרֶץ בָּאנוּ  כִּי שָׁם אֵין מִרְעֶה לַצֹּאן 
חוֹן עַל עֲנִיִּים מְרוּדִים  צָבְאוּ עֲלֵיהֶם גְּדוּדִים 
הַבֵּט וּרְאֵה הָעַתּוּדִים  כָּל הָעוֹלִים עַל הַצֹּאן 
זְכֹר כִּי אַתְּ לָמוֹ נֶצַח  וְזָר יְדוּשֵׁם כְּקֶצַח 
לָמָּה זָנַחְתָּ לָנֶצַח  יֶעֱשַׁן אַפְּךָ בַצֹּאן 
קַבֵּץ אֲלָפִים וְצֹאנֶה  וְחַלְּצֵם מִיַּד שׂוֹנֵא 
וּמְהֵרָה עַל יַד מוֹנֶה  עוֹד תַּעֲבֹרְנָה הַצֹּאן 
בְּנֵה מִקְדָּשׁ וַאֲרִיאֵל  וּשְׁלַח מְבַשֵּׂר יִשְׂרָאֵל 


יֹאמַר בָּא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל  רָחֵל בָּאָה עִם הַצֹּאן }}
ניגון זה הוא ניגון ש"י ב[[ספר הניגונים]] ונרשם מפי ר' [[יעקב אייזיק בלנטר]].


==לקריאה נוספת==
*הרב [[לב לייבמן]], '''ניגון הכמיהה לגאולה''', [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1869 עמוד 56


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
חסיד רבי [[צבי הירש קוניקוב]] שר את השיר, כשהוא מקדים שבכל מילה מהשיר רמוזים סודות עמוקים ונוראים. לאחר ששר את הניגון, מסביר רבי צבי הירש את עומק הניגון.
;מידע
 
*[http://www.piyut.org.il/textual/96.html ידידי רועי] הנוסח המלא של הפיוט, באתר הזמנה לפיוט
*[http://chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=2182 לשמיעת הניגון וביאורו מפי החסיד ר'] [[חיים צבי קוניקוב]].
*הרב [[לב לייבמן]], [http://nichoach.blogspot.com/2020/07/blog-post_28.html ניגון "מזמרת הארץ" אצל אדמו"ר הרש"ב שעושה רעש בשמים] - כתבה עם מידע מפורט באתר קיר הניגונים


==מקורות==
;ביצועים להאזנה
<references/>
*[http://chabadpedia.co.il/images/d/d0/ידידי_רועי_בביצוע_דוד_הורביץ.MP3 לשמיעת הניגון] מפי ר' [[דוד הורביץ]] {{צליל}} ([https://drive.google.com/file/d/1cC6MW7euE9wsGvbJzDRx6tJEaOZdgnPt/view?usp=drive_link קישור לקובץ בגוגל דרייב])
*[http://chabadpedia.co.il/images/c/c8/ידידי_רועי_הרב_קונוקוב.mp3 הניגון], בתוספת הקדמה והסברים ב[[אידיש]] מפי החסיד ר' [[חיים צבי קוניקוב]] {{שמע}}
*[https://chabad.info/musicnews/504904/ ביצוע ווקאלי לניגון 'ידידי רועי'] {{אינפו}}
*[https://www.kikar.co.il/352270.html לשמיעת הניגון] בביצוע יהונתן ארזוני, באתר כיכר השבת
*[https://col.org.il/news/140502 הניגון שהרבי הרש"ב בכה לשמעו וביקש ללמדו • ניגון לשבת{{col}}]


{{ניגוני חב"ד}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ניגוני געגועים]]
[[קטגוריה:ניגוני געגועים]]

גרסה אחרונה מ־13:39, 21 בפברואר 2024

ידידי רועי מקימי ("ניגון לר' ישראל נאג'ארה") הינו ניגון רגש המקונן על אורך הגלות.

אודות הפיוט[עריכה | עריכת קוד מקור]

מילות הניגון

יְדִידִי רוֹעִי מְקִימִי/ מִמִּרְמַס אַנְשֵׁי לָצוֹן/
הַגִּידָה לִי אַתָּה עַל מִי/ נָטַשְׁתָּ מְעַט הַצֹּאן;
שׁוּב לֶאֱסֹף נִדָּחֶיךָ/ כִּי הֵם זֶרַע אֲהוּבֶיךָ/
רְאֵה אֶת שְׁלוֹם אַחֶיךָ/ וְגַם אֶת שְׁלוֹם הַצֹּאן;
רְעֵנִי בִּנְאוֹת דְּשָׁאִים/ תֵּן מִרְעִי עַל כָּל שְׁפָאִים/
בִּזְרוֹעֲךְ קַבֵּץ טְלָאִים/ וּסְחַב צְעִירֵי הַצֹּאן;
אֱמֹר נָא פּוֹדִי מַצִּילִי/ עַד אָן עֲוִילִי מַנְהִילִי/
יִרְעֵנִי רוֹעֶה אֱוִילִי/ וַיְהִי הֶבֶל רוֹעֵה צֹאן;[1]
לְעִירִי יַד הוֹרַי בָּנוּ/ הֲבִיאֵנוּ וּמְשׁוֹל בָּנוּ/
נֹאמַר לָגוּר בָּאָרֶץ בָּאנוּ/ כִּי שָׁם אֵין מִרְעֶה לַצֹּאן;
חוֹן עֲנִיִּים מְרוּדִים/ צָבְאוּ עֲלֵיהֶם גְּדוּדִים/
הַבֵּט וּרְאֵה הָעַתּוּדִים/ כָּל הָעוֹלִים עַל הַצֹּאן;
זְכֹר כִּי אַתְּ לָמוֹ נֶצַח/ וְזָר יְדוּשֵׁם כְּקֶצַח/
לָמָּה זָנַחְתָּ לָנֶצַח/ יֶעֱשַׁן אַפְּךָ בַצֹּאן;
קַבֵּץ אֲלָפִים וְצֹאנֶה/ וְחַלְּצֵם מִיַּד שׂוֹנֵא/
מְהֵרָה עַל יְדֵי מוֹנֶה/ עוֹד תַּעֲבֹרְנָה הַצֹּאן;
בְּנֵה מִקְדָּשׁ אֲרִיאֵל/ וּשְׁלַח מְבַשֵּׂר יִשְׂרָאֵל/
וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל/ וְהִנֵה רָחֵל בָּאָה עִם הַצֹּאן;.

את מילות הפיוט חיבר המשורר רבי ישראל נג'ארה. המילים מביעות תפילה להשם יתברך להוציא את עמו מהגלות. לניגון קיימות שני גירסאות. גירסא אחת מקיפה רק את שני הבתים הראשונים של הפיוט. הגירסא השניה מקיפה את כל הבתים של הפיוט.

ניגון זה היה מושר אצל חסידי חב"ד בעיירה ליובאוויטש. בשנת תרמ"ג לאחר הסתלקות אדמו"ר המהר"ש היו בניו שרים ניגון זה, וכשהגיעו למילים "על מי נטשת מעט הצאן" היו עיניהם זולגות דמעות[2]. אדמו"ר הריי"צ אמר[3] שניגון זה הגיע מארץ ישראל לחסידי חב"ד" על ידי ר' שניאור זלמן סלונים, בתחילת נשיאותו של אדמו"ר הרש"ב.

אמר אדמו"ר הרש"ב על הניגון:

על מי נטשת-על מי סמכת. שה"מעט" יורגש ב"צאן", והכוונה על "כי אתם המעט מכל העמים".

כשניגן אדמו"ר הרש"ב ניגון זה, כשהגיע למילים "הגידה נא לי עתה על מי נטשת מעט הצאן" השעין ידו על מצחו בתנועת העמקה.

ניגון זה הוא ניגון ש"י בספר הניגונים ונרשם מפי ר' יעקב אייזיק בלנטר.

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

מידע
ביצועים להאזנה


ניגוני חב"ד - ספר הניגונים
כרך א:
א · ב · ג · ד · ה · ו · ז · ח · ט · י · יא · יב · יג · יד · טו · טז · יז · יח · יט · כ · כא · כב · כג · כד · כה · כו · כז · כח · כט · ל · לא · לב · לג · לד · לה-לט · מ · מא · מב · מג · מד · מה · מו · מז · מח · מט · נ · נא · נב · נג · נד · נה · נו · נז · נח · נט ·ס · סא · סב · סג · סד · סה · סו · סז · סח · סט · ע · עא · עב · עג · עד-עו · עז · עח-פג · פד · פה-פז · פח · פט-צ · צא · צב · צג · צד-צו · צז · צח · צט · ק · קא · קב · קג · קד · קה · קו · קז · קח · קט · קי · קיא · קיב · קיג · קיד · קטו · קטז · קיז · קיח · קיט · קכ · קכא · קכב · קכג ·קכד · קכה-קכח · קכט · קל · קלא · קלב-קלג · קלד · קלה · קלו-קלח · קלט · קמ · קמא · קמב · קמג · קמד · קמה · קמו ·קמז · קמח-קנ · קנא · קנב · קנג-קנח · קנט · קס · קסא · קסב ·קסג · קסד-קסה · קסו · קסז-קסט · קע · קעא · קעב-קעה
כרך ב:
חלק א: קעו · קעז · קעח · קעט · קפ · קפא · קפב · קפג · קפד · קפה · קפו · קפז · קפח · קפט · קצ · קצא · קצב · קצג · קצד · קצה · קצו · קצז · קצח-קצט · ר ·רא · רב · רג · רד · רה · רו · רז-רט · רי חלק ב: ריא · ריב · ריג · ריד-רטו · רטז · ריז · ריח-ריט · רכ · רכא · רכב · רכג · רכד ·רכה · רכו · רכז · רכח · רכט · רל · רלא · רלב · רלג-רלד · רלה · רלו · רלז · רלח · רלט · רמ · רמא · רמב · רמג · רמד · רמה-רמו · רמז · רמח · רמט · רנ · רנא · רנב · רנג · רנד · רנה · רנו · רנז · רנח · רנט · רס · רסא · רסב · רסג · רסד · רסה · רסו · רסז · רסח · רסט-רעט · רפ · רפא-רפג · רפד · רפה-רצח · ש-שא · שב · שג ·שד · שה · שו · שז · שח-שט · שי · שיא · שיב · שיג · שיד · שטו · שטז · שיז ·שיח · שיט · שכ · שכא-שכב · שכג-שכד · שכה · שכו-שמ · שמא · שמב · שמג-שמד · שמה · שמו-שמז

ניגונים לפי קטגוריה: ניגוני רבותינו נשיאינו · ניגונים שהרבי לימד · ניגונים שחוברו לכבוד הרבי · ניגוני געגועים · ניגוני שמחה · ניגוני ריקוד · ניגוני נצחון · ניגוני תנועה · ניגונים לפי מוצא · ניגונים לפי שפות · ניגונים שלא נכללו בספר הניגונים · מסורת הנגינה

ניתן לראות את שם הניגון באמצעות ריחוף עם סמן העכבר על מספר הניגון

הערות שוליים

  1. ↑ לשון נופל על לשון עם שמו של הבל והבל-הבלים.
  2. ↑ מפי ר' יעקב אייזיק בלנטר
  3. ↑ סעודת שמיני עצרת תש"ג
אוחזר מתוך "https://chabadpedia.co.il/index.php?title=ניגון_ידידי_רועי_מקימי&oldid=662271"