הר סיני: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חזותיקוד ויקי
(דף חדש: שמאל|ממוזער|250px|סלע על הר סיני עם תחריטים '''הר סיני''' הינו ההר עליו נתן הקב"ה את ה[[תו…)
 
אין תקציר עריכה
 
(7 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{בעבודה מתמשכת}}
'''הַר סִינָי''' (או חוֹרֵב) הוא הר ב[[מדבר סיני]] עליו [[מעמד הר סיני|ניתנה]] ה[[תורה]] ל[[עם ישראל]], אליו עלה [[משה]] לקבל אותה מאת [[הקב"ה]] וממנו ירד עם [[לוחות הברית]] עליהם כתובים [[עשרת הדברות]].
==לפני יציאת מצרים==
בימי שעבוד [[עם ישראל]] ב[[מצרים]], כשרעה את צאן [[יתרו]] חותנו במדבר, הגיע [[משה]] אל הר האלוקים בחורב, שם התגלה אליו ה' בלבת אש מתוך ה[[סנה]], וציווה אותו לשוב ל[[מצרים]] ולהוציא משם את [[בני ישראל]]{{הערה|[[שמות]] ג, א.}}. ה' נתן לו [[אות]] וסימן לכך שהוא שלח אותו, שביציאתם ממצרים יעבדו את ה' על אותו הר{{הערה|[[שמות]] ג, יב}}.
==מתן תורה ואילך==
{{ערך מורחב|מתן תורה}}
ב[[יציאת מצרים]], מיד לאחר שעברו את רפידים, בחודש השלישי ליציאתם, הגיעו [[עם ישראל]] אל [[מדבר סיני]], כמו שכתוב: "בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי לְצֵאת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם בַּיּוֹם הַזֶּה בָּאוּ מִדְבַּר סִינָי, וַיִּסְעוּ מֵרְפִידִים וַיָּבֹאוּ מִדְבַּר סִינַי וַיַּחֲנוּ בַּמִּדְבָּר וַיִּחַן שָׁם יִשְׂרָאֵל נֶגֶד הָהָר"{{הערה|שם=ויחן|1=[[שמות]] יט, א - ב.}}. במשך שהייתם למרגלות ההר ניתנה ה[[תורה]] ל[[בני ישראל]], והם נהיו לעם ה'. מאז, נקרא המעמד על שם ההר [[מעמד הר סיני]]. וכפי שאומרים [[חז"ל]] ב ב[[משנה]] הראשונה של[[פרקי אבות]]: {{ציטוטון|משה קיבל תורה מסיני}}.
משה רבינו עלה להר למשך ארבעים יום וארבעים לילה{{הערה|[[דברים]] ט, ט.}}, ו[[חז"ל]] מגלים (על פי הפסוק{{הערה|[[תהלים]] סח, יט.}}: "עלית למרום") שאותה עליה להר היתה בעצם עליה ל[[שמים]]{{הערה|[[מדרש רבה]] [[שמות]], כח.}}, שכשעלה משה להר הרכין ה' את השמים על ההר{{הערה|[[אור החיים]] על [[שמות]] יט, ג.}}, ובסוף הארבעים יום חטאו שם ישראל ב[[חטא העגל]]. לאחר החטא, נבנה למרגלותיו ה[[משכן]], ושם גם נפטרו [[נדב ואביהוא]] בעת [[חנוכת המשכן]] כשהקריבו [[קטורת]] שלא כדין {{הערה|כמו שכתוב ב[[במדבר]] ג, ד: "וַיָּמָת נָדָב וַאֲבִיהוּא לִפְנֵי יְהוָה בְּהַקְרִבָם אֵשׁ זָרָה לִפְנֵי יְהוָה בְּמִדְבַּר סִינַי".}}.  שנה לאחר מכן ציוה שם ה' על [[מצוה|מצוות]] [[קרבן|הקרבת]] [[קרבן|קרבן פסח]]{{הערה|[[במדבר]] ט, א.}}, ואחריו על [[פסח שני]]{{הערה|[[במדבר]] ט,ט.}}.  כמו כן נצטוה שם משה למנות את עם ישראל{{הערה|[[במדבר]] א, א - ב.}}. [[יתרו]] בא אל משה בעת שהותו בהר, ושם מינה משה על פי עצתו [[עצת יתרו|שרי אלפים, שרי מאות, ושרי עשרות]] ל[[שופטים]] ב[[סנהדרין]]{{הערה|[[דברים]] א - ו ורש"י.}}.
לאחר ש[[אליהו הנביא]] הרג את ארבע מאות נביאי הבעל ואיזבל איימה עליו במוות, הלך אליהו במשך ארבעים יום וארבעים לילה עד שהגיע אל הר סיני{{הערה|[[ספר מלכים]] א' יט, ח.}}.
==קדושתו==
{{ערך מורחב|הר סיני בימות המשיח}}
לפני מתן תורה, בשלושת ימי ההגבלה, הצטוו עם ישראל להתרחק מההר וה' הזהיר את משה: "הִשָּׁמְרוּ לָכֶם עֲלוֹת בָּהָר וּנְגֹעַ בְּקָצֵהוּ כָּל הַנֹּגֵעַ בָּהָר מוֹת יוּמָת". אך לאחר סיום מעמד מתן תורה פקעה ממנו קדושתו, ככתוב: "בִּמְשֹׁךְ הַיֹּבֵל הֵמָּה יַעֲלוּ בָהָר"{{הערה|שמות יט, יב - יג ופירוש [[רש"י]]}}. [[הרבי]] מסביר שקדושתו המיוחדת של ההר היתה מפאת גילוי ה' עליו, כי אז "וירד ה' על הר-סיני" וגילוי כל-כך נעלה המשיך קדושה גם בגשמיותו. אבל דוקא מכיון שהגילוי היה כל-כך נעלה הוא היה חד-פעמי בלבד, ו"במשוך היובל" – סימן לסילוק שכינה – פקעה ממנו קדושותו ונשאר כמקודם, חול{{הערה|לקוטי שיחות כרך כא עמודים 151 - 150. כרך כו עמוד 266.}}. אך למרות זאת אומר הרבי כי מוכרח הדבר שנתינת התורה על מקום זה היא גם מפאת מעלתו העצמית של ההר גם לפני מתן תורה{{הערה|ראו [[דבר מלכות בהר בחוקותי]].}}. כמו כן אומר הרבי שהיות ומתן תורה הוא ה"סיבה" לכל עניני התורה-ומצוות, שהם נצחיים, יקבל ההר את שכרו וייקבע ב[[ארץ ישראל]] יחד עם כל [[בית כנסת|בתי הכנסיות]]: {{ציטוטון|ויש-לומר, שעל-דרך-זה הוא גם בנוגע להר סיני, ואדרבה – במכל-שכן וקל-וחומר – להיותו ה"סיבה" לכל עניני התורה-ומצוות, שהם נצחיים (ראה תניא פרק כה: "יחוד זה למעלה הוא נצחי לעולם ועד, אלא שלמטה הוא תחת הזמן כו'" – בעולם הזה דוקא, עולם השינוי, מה-שאין-כן לעתיד לבוא – מצב שלמעלה משינוי). כולל גם השינוי שנעשה בהקדושה דהר סיני על-פי תורה – "במשוך היובל המה יעלו בהר" (יתרו יט, יג) – דלכאורה תמוה ביותר וביותר לומר שלעתיד-לבוא יישאר הר סיני במקומו עתה קרוב לרפידים וכו' ויישאר כן לנצח! ועל-כורחך-צריך-לומר שלעתיד לבוא יתבטל שינוי זה}}{{הערה|ראו ספר השיחות תשמ"ח כרך ב' עמ' 464; התוועדויות תנש"א כרך ג' עמ' 354.}}.
==מעלתו==
[[חז"ל]] מציינים{{הערה|שם=סוטה|[[מסכת סוטה]] ה, א. [[מדרש]] [[תהלים]] סח.}} שה' הניח כל הרים וגבעות והשרה שכינתו על הר סיני הנמוך מכולם, ולא הגביה אותו מן ההרים, ושיש ללמוד מכך שלא [[גאווה|להתגאות]].
עוד מובא בחז"ל{{הערה|{{היברובוקס||מדרש|14295||ללא|עמוד=443}} שוחר טוב סח, ט.}} שהר סיני במקורו הוא חלק מ[[הר המוריה]], והוא המקום עליו היתה [[עקדת יצחק]], ונתלש מ[[הר המוריה]] במיוחד בשביל [[מתן תורה]] עליו.
==הסיבה שניתנה התורה על הר==
ב[[תורת החסידות]] מבוארת הכוונה בנתינת התורה על ההר: ההר והמישור שניהם מ[[אדמה]], אלא שההר מוגבה. כוונת נתינת התורה היתה ש[[בני ישראל]] יזככו ו'יעלו' את [[גשמיות]] העולם. דבר זה מרומז ב'הר', שהוא עפר, אך עם זה הוא גבוה, דבר המסמל את עליית החומר והזדככותו{{הערה|[[אדמו"ר הריי"צ]], ספר המאמרים [[ת"ש]] עמוד 114.}} כמו כן, [[לימוד התורה]] וידיעתה, וכן כללות [[עבודת השם]] – צריכים ליצור באדם הגבהת הלב, כדברי הפסוק {{ציטוטון|וַיִּגְבַּהּ לִבּוֹ בְּדַרְכֵי ה'}}{{הערה|[[דברי הימים]] ב, יז.}} והדבר ניכר במאמר [[רב יוסף]]{{הערה|[[מסכת פסחים]] סח.}} "{{מונחון|אי לאו האי יומא דקא גרים|לולא אותו היום}}, {{מונחון|כמה יוסף איכא בשוקא|כמה עוד 'יוסף' קיימים בשוק}}". עם זה, צריכים להיזהר מאוד שלא לבוא מהגבהה זו לידי [[גאווה]]. וזהו הפירוש הפנימי בפסוק "וַיִּחַן שָׁם יִשְׂרָאֵל נֶגֶד הָהָר"{{הערה|שם=ויחן}} – יש צורך בזהירות רבה לעמוד נגד הגאווה העלולה לבוא מלימוד ומידיעת התורה. וזהו גם מה שנאמר לאחר מכן "הַגְבֵּל אֶת הָהָר"{{הערה|[[פרשת יתרו]] יט, כג.}} – יש להגביל ולהגדיר את ההגבהה{{הערה|[[אדמו"ר הריי"צ]], ספר המאמרים [[תש"ג]] עמוד 136.}}
== שמות ההר ומשמעותם ==
חז"ל דרשו ששה שמות המוזכרים ב[[תורה]] כמציינים את הר סיני. התלמוד מציג מחלוקת בין חכמי ישראל איזה מבין השמות הוא שמו המקורי של ההר ואיזה מהם הוא כינוי שניתן לו בעקבות אירוע [[מתן תורה]]{{הערה|[[מסכת שבת]] פט, א.}}.
את השם "סיני" דרשו מלשון "שנאה", שירדה עליו [[שנאה]] ל[[אומות העולם]] שלא קיבלו את התורה, וכן בשם "חורב" - הר שירדה עליו חורבה (חורבן) לאומות העולם{{הערה|במדרש{{הערה|תנחומא במדבר ז; [[מדרש רבה]] שמות ב, ו.}} מובא כי ההר נקרא בחמישה או ששה שמות, אך השם העיקרי הוא סיני או חורב (מחלוקת שם וב[[גמרא]]).}}.
==זיהוי ההר כיום==
[[קובץ:הר סיני.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סלע על הר סיני עם תחריטים]]
[[קובץ:הר סיני.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סלע על הר סיני עם תחריטים]]
'''הר סיני''' הינו ההר עליו נתן [[הקב"ה]] את ה[[תורה]] ב"[[מעמד הר סיני]]".


==נתינת התורה על ההר==
קיימות כמה דעות אודות מיקומו המדויק וזהותו של ההר:
במדרש מסופר על ריב שפרץ בין ההרים: על מי ייתן [[הקב"ה]] את התורה,כאשר כל הר מצדד במעלותיו, לבסוף החליט ה' לתת את התורה דווקא על ההר הנמוך מכולם – הר סיני.
 
הרבי מסביר את ההחלטה: הכוונה של מתן תורה הוא לחבר שני הפכים: שיהיה גשמיות אך מהגשמיות לעשות רוחניות.
*ג'בל מוסא (בעברית: "הר משה"), הר בדרום חצי האי סיני המזוהה לפי מסורת [[נצרות|נוצרית]] כ[[הר סיני]]. בנוסף קיים גם חלק מרכס הרים באזור, צוק סלע נמוך ובולט הידוע בשם 'ראס סופספה', ויש המזהים אותו עם הר סיני.
הר סיני מסמל את שני ההפכים: מצד אחד הוא הר ומצד שני הוא ההר הנמוך.
*ג'בל עידיד (בעברית: "הר כרכום"), בנגב הדרומי של ארץ ישראל.
*סרביט אל-ח'אדם, אתר ארכאולוגי במערב סיני.
*ג'בל סִין בִּישָׁר הנמצא בחלקו המערבי של ואדי סודר במערב סיני, מעל גדתו הדרומית.
*ג'בל חלאל (מכונה גם: הלאל או הילאל), הר המורכב מסלעי גיר ואבן חול, הנמצא כ-30 קילומטרים מערבית לקוסיימה בצפון סיני.
*ג'בל חשם א-טריף (או: ג'בל האשם א-טריף; בעברית: "הר השם"), הר במזרח חצי האי סיני. ההר מרוחק מגבול ישראל-מצרים כ-20 קילומטר, צפונית מערבית ל[[אילת]].
*אמי קוסי, הר געש השוכן בקצה הדרום מזרחי של הרי טיבסטי במרכז סהרה.
 
ליהודי שהשתתף ב'מבצע קדש' כחייל [[צה"ל]] ועלה על אחד מההרים המזוהים כהר סיני, ולא הרגיש מאומה, כתב הרבי בחורף תשי"ז {{הערה|[[אגרות קודש]] [https://chabadlibrary.org/books/1200880538 ה'רעט] (כרך יד, עמודים תצה - ו). הובא [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=10474&CategoryID=1843 כאן].}}:
 
{{ציטוט|תוכן=בקשר למה שכותב שכשעלה על ההר שאומרים עליו שהוא הר סיני לא הרגיש שזהו אותו ההר, בטח לדכוותיה [=שלאדם ברמתו] למותר להדגיש שכל חשיבותו של הר סיני הוא שקבלו תורה מסיני, וחשיבות זו בעינה היא כששומרים את התורה כדבעי, שהיא תורת חיים, זאת-אומרת הוראה בחיים היום יומיים, ותורת עולם היינו נצחית, המחייבת את איש היהודי בכל מקום וזמן, ושעל ידה נעשה עמנו עם עולם, עם נצחי.
 
ועל פי תורת החסידות, אחד מיסודותי' הוא - ההכרה שכל יהודי בנפשו פנימה קשור הוא קשר של קיימא בתורה, תורת חיים, ובמצוותי', אף שבחיצוניותו עושה לפעמים דברים שאינם מתאימים לזה. שלכן שיטת החסידות היא לקרב את כל איש הישראלי מתוך אהבת ישראל להחזירו לתורה מסיני [...]}}
 
ב[[ספריית חב"ד]] מצויה תמונת אויר של הר סיני, עליה נרשם בכתב-יד-קודש הרבי: {{ציטוטון|הר סיני – אורי ע"ה שעני, אשקלון קיץ תשכ"ו}}. הרב [[מרדכי מנשה לאופר]] משער, שכנראה אודות תמונה זו כותב הרבי את תודתו לאלמנת הצלם ב[[עשרת ימי תשובה]] [[תשל"ח]]{{הערה|[[לקוטי שיחות]] כרך י"ט עמוד 516}}:
 
{{ציטוט|תוכן=מובן שתודה מיוחדת על שימת לבבה לשלוח לי תשורה יקרה מצילומי בעלה ז"ל, צילום ממדבר סיני ומההר שקוראים לו "הר סיני", המראה לא רק כשרון מיוחד באמנות הצילום, אלא גם על ידי קביעת הנושא שיש בו ענין לבבי השייך לכל-אחד-ואחת מישראל, ש"כל הנשמות היו במעמד הר סיני" כשניתנה התורה לישראל.}}
 
כמו כן, בחודש [[אדר א']] [[תשנ"ב]] קיבל הרבי אבן מהר סיני, והרבי רשם בפתק המצורף אליה: "אד"ר [=אדר ראשון] התשנ"ב".


===ההוראה מהסיפור===
==ראו גם==
בלימוד התורה צריך לשלב שני הפכים מצד אחד לימוד בדרך התנשאות – לקיים את ציווי ה[[שולחן ערוך]] "על יבוש מפני המלעיגים" ומצד שני לימוד בדרך ביטול, מכיוון שעל גאווה נאמר "אין אני [=הקב"ה] והוא יכולים לדור{{הערת שוליים|[[מסכת סוטה]] דף ה' עמוד א'}}".
*[[מעמד הר סיני]]
*[[מצרים]]
*[[פרשת בהר]]


==לקריאה נוספת==
*ד"ר אפרים וחנה הראובני, '''[https://daat.ac.il/he-il/kitveyet/sinai/hareuveny-har.htm השמות הר סיני, הר חורב, הצמח סוף וים סוף]''', מכתב העת התורני 'סיני' גיליון ט"ז, כרך ל"ב, באתר 'דעת'
*הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], '''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=10212&CategoryID=1815 הר סיני – ומעמד נתינת התורה]'''
==קישורים חיצוניים==
*מנחם פוזנר, '''[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/5137527 13 עובדות מרתקות על הר סיני שאתם צריכים להכיר]''' {{בית חבד}}
*אלי וולף, '''[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/4038049 איפה זה בדיוק הר סיני?]''' {{בית חבד}}
*'''[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/520405 סיפור מתן תורה בחמש דקות]'''
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה: ערכים במבט החסידות]]
[[קטגוריה:מתן תורה]]
[[קטגוריה:חומש שמות]]
[[קטגוריה:שבועות]]

גרסה אחרונה מ־07:26, 25 בפברואר 2024

ערך זה נמצא בעיצומה של עבודה ממושכת. הערך פתוח לעריכה.
אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, ויקיזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הערך.

הַר סִינָי (או חוֹרֵב) הוא הר במדבר סיני עליו ניתנה התורה לעם ישראל, אליו עלה משה לקבל אותה מאת הקב"ה וממנו ירד עם לוחות הברית עליהם כתובים עשרת הדברות.

לפני יציאת מצרים[עריכה | עריכת קוד מקור]

בימי שעבוד עם ישראל במצרים, כשרעה את צאן יתרו חותנו במדבר, הגיע משה אל הר האלוקים בחורב, שם התגלה אליו ה' בלבת אש מתוך הסנה, וציווה אותו לשוב למצרים ולהוציא משם את בני ישראל[1]. ה' נתן לו אות וסימן לכך שהוא שלח אותו, שביציאתם ממצרים יעבדו את ה' על אותו הר[2].

מתן תורה ואילך[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – מתן תורה

ביציאת מצרים, מיד לאחר שעברו את רפידים, בחודש השלישי ליציאתם, הגיעו עם ישראל אל מדבר סיני, כמו שכתוב: "בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי לְצֵאת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם בַּיּוֹם הַזֶּה בָּאוּ מִדְבַּר סִינָי, וַיִּסְעוּ מֵרְפִידִים וַיָּבֹאוּ מִדְבַּר סִינַי וַיַּחֲנוּ בַּמִּדְבָּר וַיִּחַן שָׁם יִשְׂרָאֵל נֶגֶד הָהָר"[3]. במשך שהייתם למרגלות ההר ניתנה התורה לבני ישראל, והם נהיו לעם ה'. מאז, נקרא המעמד על שם ההר מעמד הר סיני. וכפי שאומרים חז"ל ב במשנה הראשונה שלפרקי אבות: "משה קיבל תורה מסיני".

משה רבינו עלה להר למשך ארבעים יום וארבעים לילה[4], וחז"ל מגלים (על פי הפסוק[5]: "עלית למרום") שאותה עליה להר היתה בעצם עליה לשמים[6], שכשעלה משה להר הרכין ה' את השמים על ההר[7], ובסוף הארבעים יום חטאו שם ישראל בחטא העגל. לאחר החטא, נבנה למרגלותיו המשכן, ושם גם נפטרו נדב ואביהוא בעת חנוכת המשכן כשהקריבו קטורת שלא כדין [8]. שנה לאחר מכן ציוה שם ה' על מצוות הקרבת קרבן פסח[9], ואחריו על פסח שני[10]. כמו כן נצטוה שם משה למנות את עם ישראל[11]. יתרו בא אל משה בעת שהותו בהר, ושם מינה משה על פי עצתו שרי אלפים, שרי מאות, ושרי עשרות לשופטים בסנהדרין[12].

לאחר שאליהו הנביא הרג את ארבע מאות נביאי הבעל ואיזבל איימה עליו במוות, הלך אליהו במשך ארבעים יום וארבעים לילה עד שהגיע אל הר סיני[13].

קדושתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – הר סיני בימות המשיח

לפני מתן תורה, בשלושת ימי ההגבלה, הצטוו עם ישראל להתרחק מההר וה' הזהיר את משה: "הִשָּׁמְרוּ לָכֶם עֲלוֹת בָּהָר וּנְגֹעַ בְּקָצֵהוּ כָּל הַנֹּגֵעַ בָּהָר מוֹת יוּמָת". אך לאחר סיום מעמד מתן תורה פקעה ממנו קדושתו, ככתוב: "בִּמְשֹׁךְ הַיֹּבֵל הֵמָּה יַעֲלוּ בָהָר"[14]. הרבי מסביר שקדושתו המיוחדת של ההר היתה מפאת גילוי ה' עליו, כי אז "וירד ה' על הר-סיני" וגילוי כל-כך נעלה המשיך קדושה גם בגשמיותו. אבל דוקא מכיון שהגילוי היה כל-כך נעלה הוא היה חד-פעמי בלבד, ו"במשוך היובל" – סימן לסילוק שכינה – פקעה ממנו קדושותו ונשאר כמקודם, חול[15]. אך למרות זאת אומר הרבי כי מוכרח הדבר שנתינת התורה על מקום זה היא גם מפאת מעלתו העצמית של ההר גם לפני מתן תורה[16]. כמו כן אומר הרבי שהיות ומתן תורה הוא ה"סיבה" לכל עניני התורה-ומצוות, שהם נצחיים, יקבל ההר את שכרו וייקבע בארץ ישראל יחד עם כל בתי הכנסיות: "ויש-לומר, שעל-דרך-זה הוא גם בנוגע להר סיני, ואדרבה – במכל-שכן וקל-וחומר – להיותו ה"סיבה" לכל עניני התורה-ומצוות, שהם נצחיים (ראה תניא פרק כה: "יחוד זה למעלה הוא נצחי לעולם ועד, אלא שלמטה הוא תחת הזמן כו'" – בעולם הזה דוקא, עולם השינוי, מה-שאין-כן לעתיד לבוא – מצב שלמעלה משינוי). כולל גם השינוי שנעשה בהקדושה דהר סיני על-פי תורה – "במשוך היובל המה יעלו בהר" (יתרו יט, יג) – דלכאורה תמוה ביותר וביותר לומר שלעתיד-לבוא יישאר הר סיני במקומו עתה קרוב לרפידים וכו' ויישאר כן לנצח! ועל-כורחך-צריך-לומר שלעתיד לבוא יתבטל שינוי זה"[17].

מעלתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

חז"ל מציינים[18] שה' הניח כל הרים וגבעות והשרה שכינתו על הר סיני הנמוך מכולם, ולא הגביה אותו מן ההרים, ושיש ללמוד מכך שלא להתגאות.

עוד מובא בחז"ל[19] שהר סיני במקורו הוא חלק מהר המוריה, והוא המקום עליו היתה עקדת יצחק, ונתלש מהר המוריה במיוחד בשביל מתן תורה עליו.

הסיבה שניתנה התורה על הר[עריכה | עריכת קוד מקור]

בתורת החסידות מבוארת הכוונה בנתינת התורה על ההר: ההר והמישור שניהם מאדמה, אלא שההר מוגבה. כוונת נתינת התורה היתה שבני ישראל יזככו ו'יעלו' את גשמיות העולם. דבר זה מרומז ב'הר', שהוא עפר, אך עם זה הוא גבוה, דבר המסמל את עליית החומר והזדככותו[20] כמו כן, לימוד התורה וידיעתה, וכן כללות עבודת השם – צריכים ליצור באדם הגבהת הלב, כדברי הפסוק "וַיִּגְבַּהּ לִבּוֹ בְּדַרְכֵי ה'"[21] והדבר ניכר במאמר רב יוסף[22] "
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון
לא נמצא templatedata תקין אי לאו האי יומא דקא גרים,
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון
לא נמצא templatedata תקין כמה יוסף איכא בשוקא". עם זה, צריכים להיזהר מאוד שלא לבוא מהגבהה זו לידי גאווה. וזהו הפירוש הפנימי בפסוק "וַיִּחַן שָׁם יִשְׂרָאֵל נֶגֶד הָהָר"[3] – יש צורך בזהירות רבה לעמוד נגד הגאווה העלולה לבוא מלימוד ומידיעת התורה. וזהו גם מה שנאמר לאחר מכן "הַגְבֵּל אֶת הָהָר"[23] – יש להגביל ולהגדיר את ההגבהה[24]

שמות ההר ומשמעותם[עריכה | עריכת קוד מקור]

חז"ל דרשו ששה שמות המוזכרים בתורה כמציינים את הר סיני. התלמוד מציג מחלוקת בין חכמי ישראל איזה מבין השמות הוא שמו המקורי של ההר ואיזה מהם הוא כינוי שניתן לו בעקבות אירוע מתן תורה[25]. את השם "סיני" דרשו מלשון "שנאה", שירדה עליו שנאה לאומות העולם שלא קיבלו את התורה, וכן בשם "חורב" - הר שירדה עליו חורבה (חורבן) לאומות העולם[27].

זיהוי ההר כיום[עריכה | עריכת קוד מקור]

סלע על הר סיני עם תחריטים

קיימות כמה דעות אודות מיקומו המדויק וזהותו של ההר:

  • ג'בל מוסא (בעברית: "הר משה"), הר בדרום חצי האי סיני המזוהה לפי מסורת נוצרית כהר סיני. בנוסף קיים גם חלק מרכס הרים באזור, צוק סלע נמוך ובולט הידוע בשם 'ראס סופספה', ויש המזהים אותו עם הר סיני.
  • ג'בל עידיד (בעברית: "הר כרכום"), בנגב הדרומי של ארץ ישראל.
  • סרביט אל-ח'אדם, אתר ארכאולוגי במערב סיני.
  • ג'בל סִין בִּישָׁר הנמצא בחלקו המערבי של ואדי סודר במערב סיני, מעל גדתו הדרומית.
  • ג'בל חלאל (מכונה גם: הלאל או הילאל), הר המורכב מסלעי גיר ואבן חול, הנמצא כ-30 קילומטרים מערבית לקוסיימה בצפון סיני.
  • ג'בל חשם א-טריף (או: ג'בל האשם א-טריף; בעברית: "הר השם"), הר במזרח חצי האי סיני. ההר מרוחק מגבול ישראל-מצרים כ-20 קילומטר, צפונית מערבית לאילת.
  • אמי קוסי, הר געש השוכן בקצה הדרום מזרחי של הרי טיבסטי במרכז סהרה.

ליהודי שהשתתף ב'מבצע קדש' כחייל צה"ל ועלה על אחד מההרים המזוהים כהר סיני, ולא הרגיש מאומה, כתב הרבי בחורף תשי"ז [28]:

בקשר למה שכותב שכשעלה על ההר שאומרים עליו שהוא הר סיני לא הרגיש שזהו אותו ההר, בטח לדכוותיה [=שלאדם ברמתו] למותר להדגיש שכל חשיבותו של הר סיני הוא שקבלו תורה מסיני, וחשיבות זו בעינה היא כששומרים את התורה כדבעי, שהיא תורת חיים, זאת-אומרת הוראה בחיים היום יומיים, ותורת עולם היינו נצחית, המחייבת את איש היהודי בכל מקום וזמן, ושעל ידה נעשה עמנו עם עולם, עם נצחי.

ועל פי תורת החסידות, אחד מיסודותי' הוא - ההכרה שכל יהודי בנפשו פנימה קשור הוא קשר של קיימא בתורה, תורת חיים, ובמצוותי', אף שבחיצוניותו עושה לפעמים דברים שאינם מתאימים לזה. שלכן שיטת החסידות היא לקרב את כל איש הישראלי מתוך אהבת ישראל להחזירו לתורה מסיני [...]

בספריית חב"ד מצויה תמונת אויר של הר סיני, עליה נרשם בכתב-יד-קודש הרבי: "הר סיני – אורי ע"ה שעני, אשקלון קיץ תשכ"ו". הרב מרדכי מנשה לאופר משער, שכנראה אודות תמונה זו כותב הרבי את תודתו לאלמנת הצלם בעשרת ימי תשובה תשל"ח[29]:

מובן שתודה מיוחדת על שימת לבבה לשלוח לי תשורה יקרה מצילומי בעלה ז"ל, צילום ממדבר סיני ומההר שקוראים לו "הר סיני", המראה לא רק כשרון מיוחד באמנות הצילום, אלא גם על ידי קביעת הנושא שיש בו ענין לבבי השייך לכל-אחד-ואחת מישראל, ש"כל הנשמות היו במעמד הר סיני" כשניתנה התורה לישראל.

כמו כן, בחודש אדר א' תשנ"ב קיבל הרבי אבן מהר סיני, והרבי רשם בפתק המצורף אליה: "אד"ר [=אדר ראשון] התשנ"ב".

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. ↑ שמות ג, א.
  2. ↑ שמות ג, יב
  3. ↑ 3.0 3.1 שמות יט, א - ב.
  4. ↑ דברים ט, ט.
  5. ↑ תהלים סח, יט.
  6. ↑ מדרש רבה שמות, כח.
  7. ↑ אור החיים על שמות יט, ג.
  8. ↑ כמו שכתוב בבמדבר ג, ד: "וַיָּמָת נָדָב וַאֲבִיהוּא לִפְנֵי יְהוָה בְּהַקְרִבָם אֵשׁ זָרָה לִפְנֵי יְהוָה בְּמִדְבַּר סִינַי".
  9. ↑ במדבר ט, א.
  10. ↑ במדבר ט,ט.
  11. ↑ במדבר א, א - ב.
  12. ↑ דברים א - ו ורש"י.
  13. ↑ ספר מלכים א' יט, ח.
  14. ↑ שמות יט, יב - יג ופירוש רש"י
  15. ↑ לקוטי שיחות כרך כא עמודים 151 - 150. כרך כו עמוד 266.
  16. ↑ ראו דבר מלכות בהר בחוקותי.
  17. ↑ ראו ספר השיחות תשמ"ח כרך ב' עמ' 464; התוועדויות תנש"א כרך ג' עמ' 354.
  18. ↑ מסכת סוטה ה, א. מדרש תהלים סח.
  19. ↑ מדרש שוחר טוב סח, ט.
  20. ↑ אדמו"ר הריי"צ, ספר המאמרים ת"ש עמוד 114.
  21. ↑ דברי הימים ב, יז.
  22. ↑ מסכת פסחים סח.
  23. ↑ פרשת יתרו יט, כג.
  24. ↑ אדמו"ר הריי"צ, ספר המאמרים תש"ג עמוד 136.
  25. ↑ מסכת שבת פט, א.
  26. ↑ תנחומא במדבר ז; מדרש רבה שמות ב, ו.
  27. ↑ במדרש[26] מובא כי ההר נקרא בחמישה או ששה שמות, אך השם העיקרי הוא סיני או חורב (מחלוקת שם ובגמרא).
  28. ↑ אגרות קודש ה'רעט (כרך יד, עמודים תצה - ו). הובא כאן.
  29. ↑ לקוטי שיחות כרך י"ט עמוד 516
אוחזר מתוך "https://chabadpedia.co.il/index.php?title=הר_סיני&oldid=663079"