הרנינו לאלקים עוזנו: הבדלים בין גרסאות בדף

אין תקציר עריכה
 
(31 גרסאות ביניים של 17 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{ניגונים שחוברו על פרקי התהלים של הרבי}}
[[קובץ:ידיעה_ניגון_הרנינו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ידיעה ב[[שבועון כפר חב"ד]] על ניגון הרנינו לאלוקים שהלחין ר' אליהו רבקין]]
ה[[ניגון]] '''הַרְנִינוּ לֵאלֹקִים''' הינו ניגון חסידי תוסס המשלב שמחה ודביקות. ניגון זה הוא הראשון בסדרת הניגונים שהולחנו במיוחד לרגל יום הולדתו של [[הרבי]] ב[[י"א ניסן]] שנת [[תשמ"ב]] - יובל ה-80 שנה להולדת הרבי.


את הניגון הלחין ר' פייטל לוין ולאחר שהתקבל על ידי הרבי בעת ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] הפך לחלק מרפרטואר הניגונים החב"די.


הניגון '''הַרְנִינוּ לֵאלֹקִים''' הינו ניגון חסידי תוסס המשלב שמחה ודביקות. ניגון זה הוא הראשון בסדרת הניגונים שהולחנו במיוחד לרגל יום הולדתו של הרבי.
ניגון זה הוא ניגון ס"ד בפרוייקט [[מסורת הניגונים]].
זה היה לקראת י"א ניסן שנת תשמ"ב - אז מלאו 80 שנה להולדת הרבי - הלחין הרה"ח ר' פייטל הלוי שי' לוין מנגינה חדשה, על הפסוקים "הרנינו לאלקים עוזנו גו'"; "שאו זמרה גו'"; "ויאכילהו מחלב חטה גו'", שבפרק פ"א בתהילים.
הניגון התקבל אצל הרבי, ומאז הפך הדבר למסורת.


מילות הניגון: '''הַרְנִינוּ לֵאלֹקִים עוּזֵּנוּ, הָרִיעוּ לֵאלֹקֵי יַעֲקֹב. שְׂאוּ זִמְרָה וּתְנוּ תֹף, כִּנּוֹר נָעִים עִם נָבֶל.
==מילות הניגון==
וַיַּאֲכִילֵהוּ מֵחֵלֶב חִטָּה, וּמִצּוּר דְּבַשׁ אַשְׂבִּיעֶךָּ:'''
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=הַרְנִינוּ לֵאלֹקִים עוּזֵּנוּ הָרִיעוּ לֵאלֹקֵי יַעֲקֹב:
(תהילים פרק פ"א, פסוקים ב, ג, יז)


שְׂאוּ זִמְרָה וּתְנוּ תֹף כִּנּוֹר נָעִים עִם נָבֶל:


'''אודות הניגון:'''
וַיַּאֲכִילֵהוּ מֵחֵלֶב חִטָּה, וּמִצּוּר דְּבַשׁ אַשְׂבִּיעֶךָ:|מקור=[[תהלים פ"א]], ב; ג; יז}}.
(על פי תהילים מהדורת "אהל יוסף יצחק", ומפרשים על הפסוק): מזמור זה בתהילים נהגו לומר בבית המקדש בראש השנה לזכר הניסים שנעשו ביום זה בו התחילה גאולת מצרים ע"י שמצרים הפסיקו לשעבד את בני ישראל בפרך ונחו מיגיעם מהעבודה הקשה, ו"לפי ששבטי יעקב היו עבדים ויעקב הוא שירד עם בניו למצרים. ואז הוחל מנין שני העבודה שהיו במצרים כמנין רד"ו, לפיכך אמר לאלהי יעקב" (רד"ק על פסוק ב').


וכאשר בני ישראל הלכו בדרכי ה' זכו לאכילת המן שהוא מתוק ונכבד יותר מחלב חטה וה' השביעם מים מצור מתוק מדבש (אבן עזרא על פסוק י"ז), ועוד פירוש בזה שמדובר על העתיד: שכאשר בני ישראל ילכו בדרכי התורה והמצות ה' מבטיח להאכיל את ישראל בחלב חטה ולהשביעם דבש גם מצור - שגם הצור היבש יזוב דבש ונופת מרוב הברכה (מלבי).
==משמעות תיבות הניגון==
--[[משתמש:זלמן הענדל|זלמן הענדל]] - [[שיחת משתמש:זלמן הענדל|שיחה]] 02:40, 10 ביוני 2014 (UTC)
מזמור זה בתהלים נהגו לומר בבית המקדש ב[[ראש השנה]] לזכר הניסים שנעשו ביום זה בו התחילה גאולת מצרים על ידי שמצרים הפסיקו לשעבד את בני ישראל בפרך ונחו מיגיעם מהעבודה הקשה, ו"לפי ששבטי יעקב היו עבדים ויעקב הוא שירד עם בניו למצרים. ואז הוחל מנין שני העבודה שהיו במצרים כמנין רד"ו, לפיכך אמר לאלהי יעקב"{{הערה|על פי פירוש הרד"ק על פסוק ב'.}}.
 
וכאשר בני ישראל הלכו בדרכי ה' זכו לאכילת המן שהוא מתוק ונכבד יותר מחלב חטה וה' השביעם [[מים]] מצור מתוק מדבש{{הערה|על פי פירוש האבן עזרא על פסוק י"ז.}}, ועוד פירוש בזה שמדובר על העתיד: שכאשר בני ישראל ילכו בדרכי התורה והמצות ה' מבטיח להאכיל את ישראל בחלב חטה ולהשביעם דבש גם מצור - שגם הצור היבש יזוב דבש ונופת מרוב הברכה{{הערה|על פי פירוש המלבי"ם.}}.
 
==קישורים חיצוניים==
*[https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQVEhKM0ZiY2czV3c/view?usp=drivesdk לשמיעת הניגון] {{שמע}}
*[https://chabadpedia.co.il/images/b/bb/%D7%94%D7%A8%D7%A0%D7%99%D7%A0%D7%95_%D7%9C%D7%90-%D7%9C%D7%95%D7%A7%D7%99%D7%9D.mp3 לשמיעת הניגון] מפי ר' [[דוד הורביץ]] {{שמע}}
 
{{ניגוני חב"ד על פסוקי תהלים}}
{{מסורת הניגונים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ניגונים על פרקי הרבי]]
[[קטגוריה:ניגוני שמחה]]

גרסה אחרונה מ־18:29, 27 במאי 2024

הניגון הַרְנִינוּ לֵאלֹקִים הינו ניגון חסידי תוסס המשלב שמחה ודביקות. ניגון זה הוא הראשון בסדרת הניגונים שהולחנו במיוחד לרגל יום הולדתו של הרבי בי"א ניסן שנת תשמ"ב - יובל ה-80 שנה להולדת הרבי.

ניגונים שחוברו על פרק התהילים של הרבי
ס"ט · ע' · ע"א (1) · ע"א (2) · ע"א (3) · ע"א (4) · ע"ב · ע"ג (1) · ע"ג (2) · ע"ד · ע"ה · ע"ו · ע"ז · ע"ח (1) · ע"ח (2) · ע"ט · פ' · פ"א · פ"ב · פ"ג · פ"ד · פ"ה · פ"ו · פ"ז · פ"ח · פ"ט · צ' · צ"א · צ"ב · צ"ג · צ"ד · צ"ה · צ"ו · צ"ז · צ"ח · צ"ט · ק' · ק"א · ק"ב · ק"ג · ק"ד · ק"ד · ק"ה · ק"ו · ק"ז · ק"ח · ק"ט · ק"י · קי"א · קי"ב · קי"ג · קי"ד · קט"ו · קט"ז (1) · קט"ז (2) · קי"ז · קי"ח · קי"ט · ק"כ · קכ"א · קכ"ב · קכ"ג

ניתן לראות את שם הניגון באמצעות ריחוף עם סמן העכבר על מספר הניגון

ידיעה בשבועון כפר חב"ד על ניגון הרנינו לאלוקים שהלחין ר' אליהו רבקין

את הניגון הלחין ר' פייטל לוין ולאחר שהתקבל על ידי הרבי בעת ההתוועדות הפך לחלק מרפרטואר הניגונים החב"די.

ניגון זה הוא ניגון ס"ד בפרוייקט מסורת הניגונים.

מילות הניגוןעריכה

הַרְנִינוּ לֵאלֹקִים עוּזֵּנוּ הָרִיעוּ לֵאלֹקֵי יַעֲקֹב:

שְׂאוּ זִמְרָה וּתְנוּ תֹף כִּנּוֹר נָעִים עִם נָבֶל:

וַיַּאֲכִילֵהוּ מֵחֵלֶב חִטָּה, וּמִצּוּר דְּבַשׁ אַשְׂבִּיעֶךָ:

תהלים פ"א, ב; ג; יז

.

משמעות תיבות הניגוןעריכה

מזמור זה בתהלים נהגו לומר בבית המקדש בראש השנה לזכר הניסים שנעשו ביום זה בו התחילה גאולת מצרים על ידי שמצרים הפסיקו לשעבד את בני ישראל בפרך ונחו מיגיעם מהעבודה הקשה, ו"לפי ששבטי יעקב היו עבדים ויעקב הוא שירד עם בניו למצרים. ואז הוחל מנין שני העבודה שהיו במצרים כמנין רד"ו, לפיכך אמר לאלהי יעקב"[1].

וכאשר בני ישראל הלכו בדרכי ה' זכו לאכילת המן שהוא מתוק ונכבד יותר מחלב חטה וה' השביעם מים מצור מתוק מדבש[2], ועוד פירוש בזה שמדובר על העתיד: שכאשר בני ישראל ילכו בדרכי התורה והמצות ה' מבטיח להאכיל את ישראל בחלב חטה ולהשביעם דבש גם מצור - שגם הצור היבש יזוב דבש ונופת מרוב הברכה[3].

קישורים חיצונייםעריכה



מסורת הניגונים - ר' דוד הורביץ
ניגוני רבותינו נשיאינו: א · ב · ג · ד · ה · ו · ז · ח · ט · י · יא · יב · יג · יד · טו · טז · יז · יח · יט · כ · כא · כב · כג · כד | זמנים שונים: כה · כו · כז · כח · כט · ל · לא · לב · לג-לד · לה · לו-לז · לח · לט · מ · מא · מב · מג · מד · מה-מו · מז · מח · מט · נ · נא · נב · נג · נד · נה · נו · נז | ניגוני י"א ניסן: נח · נט · ס · סא · סב · סג · סד · סה · סו · סז · סח · סט · ע · עא · עב · עג · עד | ניגונים לימים נוראים: עה · עו · עז · עח · עט · פ · פא · פב · פג · פד · פה · פו · פז · פח · פט · צ · צא | נוסח התפילה: צב · צג · צד · צה · צו · צז · צח · צט · ק | ניגוני התוועדות: קא · קב · קג · קד · קה · קו · קז · קח · קט · קי · קיא · קיב · קיג (א) / קיג (ב) · קיד · קטו · קטז · קיז · קיח · קיט-קכ · קכא · קכב · קכג-קמ · קמא · קמב | ניגוני געגועים: קמג · קמד · קמה · קמו · קמז · קמח · קמט · קנ · קנא · קנב · קנג-קנד | ניגונים לשבת ויום טוב: קנה · קנו-קסו | ניגוני שמחה וריקוד: קסז-קעב · קעג · קעד · קעה · קעו-קעח · קעט-קפ · קפא · קפב · קפג-קצא · קצב · קצג · קצד-קצז | ניגוני מארש: קצח · קצט · ר-רא · רב · רג · רד · רה · רו · רז-רטו
ניתן לראות את שם הניגון באמצעות ריחוף עם סמן העכבר על מספר הניגון

הערות שוליים

  1. על פי פירוש הרד"ק על פסוק ב'.
  2. על פי פירוש האבן עזרא על פסוק י"ז.
  3. על פי פירוש המלבי"ם.