ליקוטי אמרים - פרק י"ד: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(ביטול גרסה 96026 של 204.45.133.74 (שיחה))
שורה 2: שורה 2:
'''פרק י"ד''' של ספר ה[[תניא]] ממשיך לבאר את דרגתו של ה[[בינוני]]. בפרק זה מבואר שזוהי מדת כל אדם ואחריה כל אדם ימשוך, שאין ביכולת אדם להיות [[צדיק]], אך יכול להיות [[בינוני]]. שזהו לשון השבועה "תהי צדיק ואל תהי רשע", שאף שאינו בבחינת צדיק, יכול שלא להיות רשע שעה אחת לפני המקום.
'''פרק י"ד''' של ספר ה[[תניא]] ממשיך לבאר את דרגתו של ה[[בינוני]]. בפרק זה מבואר שזוהי מדת כל אדם ואחריה כל אדם ימשוך, שאין ביכולת אדם להיות [[צדיק]], אך יכול להיות [[בינוני]]. שזהו לשון השבועה "תהי צדיק ואל תהי רשע", שאף שאינו בבחינת צדיק, יכול שלא להיות רשע שעה אחת לפני המקום.


?עד מתי יהיה זה לנו למוקש
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
שאלת משיחיותו של הרבי מלובביץ' נהפכה זה מכבר לסוגיה ציבורית החורגת בהרבה מגבולות חסידות חב"ד. העובדה שכ-330 שנה אחרי טראומת משיחיות השקר של שבתי צבי שוב נמצא ביהדות גורם חשוב הטוען למשיחיות - לא סתם טענה שמדובר בתקופת גאולה, לטענה זו שותפים רבים, בוודאי בחוגי הימין הדתי-לאומי, אלא משיחיות פרסונלית), משכה גם את תשומת הלב הן של עולם שומרי המצוות, שנדרש לגבש התייחסות ערכית לתופעה, והן של עולם המחקר, שנמצא לו לפתע כר לחקר תופעה משיחית "בזמן אמת", תוך כדי התהוותה.
כשם שהתופעה עצמה מרתקת, כך גם שני סוגי ההתייחסות אליה - הדתית והמחקרית. בתחום הראשון בלטה התייחסותו של מנהיג הציבור הליטאי בישראל (המתנגד מסורתית לחסידות בדיוק בשל החשד שהיא מסתירה מאחוריה שאיפה משיחית), הרב אליעזר שך. הרב שך, שהיה ידוע באופן כללי במנהיגותו החריפה והתקיפה, נהג כך גם כלפי גילויי המשיחיות של חב"ד. מיוחסת לו האימרה כי "חב"ד היא הדת הכי קרובה ליהדות", כלומר מבחינתו עצם התופעה המשיחית כבר הוציאה אותה מחוץ לגבולות היהדות. ראוי לציין שהוא אמר את הדברים עוד לפני פטירת הרבי מלובביץ', בקיץ 1994, אירוע שהחריף עוד יותר את הבעייתיות של המשיחיות החב"דית - כשחוגים נרחבים בתוכה סירבו לקבל את העובדה שהמוות סתם את הגולל על אפשרות משיחיותו של הרבי, ונתלו באמונות סמי-נוצריות שהרבי לא מת אלא "נסתר מן העין", והוא עתיד להתגלות. חוגים אחרים, מצומצמים יותר, הרחיקו לכת באימוץ המודל הנוצרי ואף ייחסו לרבי מעמד של בורא העולם ממש).
הרב ד"ר יצחק קראוס, ראש המדרשה לנשים באוניברסיטת בר-אילן, מגלם בכפל תאריו את כפל ההתייחסות לסוגיה: הפן הפנים-דתי והפן המחקרי. בספרו החדש הוא מבקש להתמודד לעומק עם תופעת המשיחיות החב"דית, לבחון את מקורותיה, סיבות לעיתויה, ההצדקות התיאולוגיות שבהן השתמשה, השלבים השונים בהתפתחותה והאמצעים שבהן מימשה את תפיסתה. כבר בראשית הספר הוא מצביע על עובדה משמעותית: המשיחיות היתה שם מן הרגע הראשון. הוא מצטט בהרחבה את נאומו הראשון של הרבי כ"נשיא" החסידות (התואר המוענק בחב"ד למנהיג) משבט תשי"א (1951), כדי להדגיש שכבר אז דיבר הרבי על דורו כדור ביאת משיח. למעשה, הוא מדגיש שכבר המנהיג שקדם לרבי, חותנו הרי"ץ (הרב יצחק שניאורסון), דיבר על תקופתו כעידן גאולה. חשוב להדגיש שעולם המחקר יודע זה מכבר על קיומו של גרעין משיחי בחב"ד עוד בתקופת האדמו"ר הקודם, אבל מכיוון שהציבור הרחב נוטה לייחס את ההתפרצות המשיחית ל-13 שנותיו האחרונות של הרבי (מאז עודד את שירת השיר "אנחנו רוצים משיח עכשיו", ב-1981), ומכיוון שהספר נועד לציבור הרחב, הרי יש בהחלט חשיבות להדגשה זו גם אם אין בה חידוש מחקרי.
ההצדקה התיאולוגית שבה השתמש הרבי לרעיון שדורו הוא דור משיח היא העובדה שהוא האדמו"ר השביעי של חב"ד (מכאן שמו של הספר). שבע הוא מספר בעל משמעות מיסטית בתרבויות שונות, ובהן היהדות, ובמיוחד בזרם הקבלי-חסידי שלה. בהקשר שלנו, מכיוון שאדמו"רי חב"ד האחרונים ראו עצמם לא כמנהיגים לחסידיהם בלבד אלא לדור כולו, הרי שדורו של האדמו"ר השביעי של חב"ד נחשב כולו כדור בעל מעמד מיוחד. לפי הרבי, זהו הדור שבו צפויה סוף-סוף הגאולה המשיחית המיוחלת.
לפי עמדה זו, לחסידי חב"ד יש תפקיד מיוחד בגאולה הצפויה: מכיוון שפעולותיו של כל יהודי משמעותיות לגבי מימושו של הפוטנציאל המשיחי, עליהם להבטיח שכל יהודי יעשה את חלקו כדי שהפוטנציאל לא יוחמץ. בכך מוטלת על החסידים אחריות היסטורית מרחיקת לכת, כמעט קוסמית, ששכרה בצדה: הכבוד העצום להיות שותפים בתהליך, שפעילותם מתנה את עצם הצלחתו. כך מבין קראוס את כוח המשיכה של המטלות הקשות שהטיל הרבי על חסידיו: מאי-נוחות בעמידה בדוכן תוך ניסיון לחזר אחר יהודים שיניחו תפילין, ועד אי-נוחות גבוהה בהרבה - שליחים שיצאו לקצווי עולם כדי למלא שם את התפקיד שהוטל עליהם במימוש הגאולה. עם זאת, לפי קראוס, הרבי לא העז לבחון את אמונתם של חסידיו באופן מיידי וטוטאלי: הוא העמיס עליהם את משימות הגאולה באופן הדרגתי: ראשית, בניית החצר עצמה, שנמצאה במצב קשה לאחר השואה. משם הוא עבר להפצת החסידות ברחבי העם היהודי, ורק לאחר מכן פנה לשלב השלישי, שלא תיתכן גאולה אוניברסלית בלעדיו - הפצת המסר של חב"ד גם ללא-יהודים.
קראוס בחר להתמקד במחקרו בשני אפיקים: התיאולוגי והמעשי. רוצה לומר: מהי הפילוסופיה הדתית שבאמצעותה ביקש הרבי לשכנע את חסידיו שתקופתו היא אמנם תקופה משיחית; כיצד התפתחה התיאולוגיה הזו מהצבעה על הדור כ"דור גאולה", ועד רמיזות לעצמו (ועוד יותר: מתן לגיטימציה לאחרים להצביע עליו) כמשיח. ברוח דומה, הוא מפרט גם את השלבים המעשיים השונים של מימוש התפיסה המשיחית.
זו כמובן התמקדות לגיטימית, אבל היא משאירה את הסיפור חסר בכמה היבטים חשובים, בעיקר ההיסטורי והסוציולוגי. לדוגמה, מה גרם להתפרצות המשיחית דווקא בעיתוי שבו התפרצה? אם נצא מנקודת הנחה שהקישור ל"דור השביעי" אינו הגורם להתפרצות המשיחית, אלא רק האמצעי שדרכו ביקש הרבי לשכנע את שומעיו לאחר שהחליט לנקוט מדיניות משיחית, יש צורך להצביע על הגורמים ההיסטוריים לכך: משבר השואה? אולי המשבר האישי הכרוך בעובדה שלא היו לו ילדים, וגם לא קרובים אחרים, שיוכלו למלא את מקומו בבוא העת, ולכן היה צורך לשכנע את החסידים שמשימת החסידות מסתיימת בדורו שלו? ואולי זו דווקא ההכרה שההתפתחות הטכנולוגית, בתוספת השכלתו הכללית, בכלל מאפשרות לראשונה לחסידות יומרה משיחית גלובלית? הספר אינו מפרט בסוגיות אלה.
שאלות נוספות שאינן עולות הן: כיצד הגיבו החסידים למדיניות המשיחית? האם מיד נעשתה פופולרית, או שהרבי היה צריך להתגבר על התנגדות בתחום זה? ובכלל, האם התקשה בייצוב מנהיגותו? איך התמודד עם התופעות הסותרות לכאורה את ההנחה שמדובר בעידן משיחי, כמו השואה וההתבוללות? כל אלה הן שאלות נכבדות שהספר אינן מתמודד איתן. ומכאן שסוגיית משיחיותו של הרבי מלובביץ' עוד יכולה לספק כר נרחב למחקר גם עבור חוקרים נוספים.
?עד מתי יהיה זה לנו למוקש
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
שאלת משיחיותו של הרבי מלובביץ' נהפכה זה מכבר לסוגיה ציבורית החורגת בהרבה מגבולות חסידות חב"ד. העובדה שכ-330 שנה אחרי טראומת משיחיות השקר של שבתי צבי שוב נמצא ביהדות גורם חשוב הטוען למשיחיות - לא סתם טענה שמדובר בתקופת גאולה, לטענה זו שותפים רבים, בוודאי בחוגי הימין הדתי-לאומי, אלא משיחיות פרסונלית), משכה גם את תשומת הלב הן של עולם שומרי המצוות, שנדרש לגבש התייחסות ערכית לתופעה, והן של עולם המחקר, שנמצא לו לפתע כר לחקר תופעה משיחית "בזמן אמת", תוך כדי התהוותה.
כשם שהתופעה עצמה מרתקת, כך גם שני סוגי ההתייחסות אליה - הדתית והמחקרית. בתחום הראשון בלטה התייחסותו של מנהיג הציבור הליטאי בישראל (המתנגד מסורתית לחסידות בדיוק בשל החשד שהיא מסתירה מאחוריה שאיפה משיחית), הרב אליעזר שך. הרב שך, שהיה ידוע באופן כללי במנהיגותו החריפה והתקיפה, נהג כך גם כלפי גילויי המשיחיות של חב"ד. מיוחסת לו האימרה כי "חב"ד היא הדת הכי קרובה ליהדות", כלומר מבחינתו עצם התופעה המשיחית כבר הוציאה אותה מחוץ לגבולות היהדות. ראוי לציין שהוא אמר את הדברים עוד לפני פטירת הרבי מלובביץ', בקיץ 1994, אירוע שהחריף עוד יותר את הבעייתיות של המשיחיות החב"דית - כשחוגים נרחבים בתוכה סירבו לקבל את העובדה שהמוות סתם את הגולל על אפשרות משיחיותו של הרבי, ונתלו באמונות סמי-נוצריות שהרבי לא מת אלא "נסתר מן העין", והוא עתיד להתגלות. חוגים אחרים, מצומצמים יותר, הרחיקו לכת באימוץ המודל הנוצרי ואף ייחסו לרבי מעמד של בורא העולם ממש).
הרב ד"ר יצחק קראוס, ראש המדרשה לנשים באוניברסיטת בר-אילן, מגלם בכפל תאריו את כפל ההתייחסות לסוגיה: הפן הפנים-דתי והפן המחקרי. בספרו החדש הוא מבקש להתמודד לעומק עם תופעת המשיחיות החב"דית, לבחון את מקורותיה, סיבות לעיתויה, ההצדקות התיאולוגיות שבהן השתמשה, השלבים השונים בהתפתחותה והאמצעים שבהן מימשה את תפיסתה. כבר בראשית הספר הוא מצביע על עובדה משמעותית: המשיחיות היתה שם מן הרגע הראשון. הוא מצטט בהרחבה את נאומו הראשון של הרבי כ"נשיא" החסידות (התואר המוענק בחב"ד למנהיג) משבט תשי"א (1951), כדי להדגיש שכבר אז דיבר הרבי על דורו כדור ביאת משיח. למעשה, הוא מדגיש שכבר המנהיג שקדם לרבי, חותנו הרי"ץ (הרב יצחק שניאורסון), דיבר על תקופתו כעידן גאולה. חשוב להדגיש שעולם המחקר יודע זה מכבר על קיומו של גרעין משיחי בחב"ד עוד בתקופת האדמו"ר הקודם, אבל מכיוון שהציבור הרחב נוטה לייחס את ההתפרצות המשיחית ל-13 שנותיו האחרונות של הרבי (מאז עודד את שירת השיר "אנחנו רוצים משיח עכשיו", ב-1981), ומכיוון שהספר נועד לציבור הרחב, הרי יש בהחלט חשיבות להדגשה זו גם אם אין בה חידוש מחקרי.
ההצדקה התיאולוגית שבה השתמש הרבי לרעיון שדורו הוא דור משיח היא העובדה שהוא האדמו"ר השביעי של חב"ד (מכאן שמו של הספר). שבע הוא מספר בעל משמעות מיסטית בתרבויות שונות, ובהן היהדות, ובמיוחד בזרם הקבלי-חסידי שלה. בהקשר שלנו, מכיוון שאדמו"רי חב"ד האחרונים ראו עצמם לא כמנהיגים לחסידיהם בלבד אלא לדור כולו, הרי שדורו של האדמו"ר השביעי של חב"ד נחשב כולו כדור בעל מעמד מיוחד. לפי הרבי, זהו הדור שבו צפויה סוף-סוף הגאולה המשיחית המיוחלת.
לפי עמדה זו, לחסידי חב"ד יש תפקיד מיוחד בגאולה הצפויה: מכיוון שפעולותיו של כל יהודי משמעותיות לגבי מימושו של הפוטנציאל המשיחי, עליהם להבטיח שכל יהודי יעשה את חלקו כדי שהפוטנציאל לא יוחמץ. בכך מוטלת על החסידים אחריות היסטורית מרחיקת לכת, כמעט קוסמית, ששכרה בצדה: הכבוד העצום להיות שותפים בתהליך, שפעילותם מתנה את עצם הצלחתו. כך מבין קראוס את כוח המשיכה של המטלות הקשות שהטיל הרבי על חסידיו: מאי-נוחות בעמידה בדוכן תוך ניסיון לחזר אחר יהודים שיניחו תפילין, ועד אי-נוחות גבוהה בהרבה - שליחים שיצאו לקצווי עולם כדי למלא שם את התפקיד שהוטל עליהם במימוש הגאולה. עם זאת, לפי קראוס, הרבי לא העז לבחון את אמונתם של חסידיו באופן מיידי וטוטאלי: הוא העמיס עליהם את משימות הגאולה באופן הדרגתי: ראשית, בניית החצר עצמה, שנמצאה במצב קשה לאחר השואה. משם הוא עבר להפצת החסידות ברחבי העם היהודי, ורק לאחר מכן פנה לשלב השלישי, שלא תיתכן גאולה אוניברסלית בלעדיו - הפצת המסר של חב"ד גם ללא-יהודים.
קראוס בחר להתמקד במחקרו בשני אפיקים: התיאולוגי והמעשי. רוצה לומר: מהי הפילוסופיה הדתית שבאמצעותה ביקש הרבי לשכנע את חסידיו שתקופתו היא אמנם תקופה משיחית; כיצד התפתחה התיאולוגיה הזו מהצבעה על הדור כ"דור גאולה", ועד רמיזות לעצמו (ועוד יותר: מתן לגיטימציה לאחרים להצביע עליו) כמשיח. ברוח דומה, הוא מפרט גם את השלבים המעשיים השונים של מימוש התפיסה המשיחית.
זו כמובן התמקדות לגיטימית, אבל היא משאירה את הסיפור חסר בכמה היבטים חשובים, בעיקר ההיסטורי והסוציולוגי. לדוגמה, מה גרם להתפרצות המשיחית דווקא בעיתוי שבו התפרצה? אם נצא מנקודת הנחה שהקישור ל"דור השביעי" אינו הגורם להתפרצות המשיחית, אלא רק האמצעי שדרכו ביקש הרבי לשכנע את שומעיו לאחר שהחליט לנקוט מדיניות משיחית, יש צורך להצביע על הגורמים ההיסטוריים לכך: משבר השואה? אולי המשבר האישי הכרוך בעובדה שלא היו לו ילדים, וגם לא קרובים אחרים, שיוכלו למלא את מקומו בבוא העת, ולכן היה צורך לשכנע את החסידים שמשימת החסידות מסתיימת בדורו שלו? ואולי זו דווקא ההכרה שההתפתחות הטכנולוגית, בתוספת השכלתו הכללית, בכלל מאפשרות לראשונה לחסידות יומרה משיחית גלובלית? הספר אינו מפרט בסוגיות אלה.
שאלות נוספות שאינן עולות הן: כיצד הגיבו החסידים למדיניות המשיחית? האם מיד נעשתה פופולרית, או שהרבי היה צריך להתגבר על התנגדות בתחום זה? ובכלל, האם התקשה בייצוב מנהיגותו? איך התמודד עם התופעות הסותרות לכאורה את ההנחה שמדובר בעידן משיחי, כמו השואה וההתבוללות? כל אלה הן שאלות נכבדות שהספר אינן מתמודד איתן. ומכאן שסוגיית משיחיותו של הרבי מלובביץ' עוד יכולה לספק כר נרחב למחקר גם עבור חוקרים נוספים.
?עד מתי יהיה זה לנו למוקש
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
שאלת משיחיותו של הרבי מלובביץ' נהפכה זה מכבר לסוגיה ציבורית החורגת בהרבה מגבולות חסידות חב"ד. העובדה שכ-330 שנה אחרי טראומת משיחיות השקר של שבתי צבי שוב נמצא ביהדות גורם חשוב הטוען למשיחיות - לא סתם טענה שמדובר בתקופת גאולה, לטענה זו שותפים רבים, בוודאי בחוגי הימין הדתי-לאומי, אלא משיחיות פרסונלית), משכה גם את תשומת הלב הן של עולם שומרי המצוות, שנדרש לגבש התייחסות ערכית לתופעה, והן של עולם המחקר, שנמצא לו לפתע כר לחקר תופעה משיחית "בזמן אמת", תוך כדי התהוותה.
כשם שהתופעה עצמה מרתקת, כך גם שני סוגי ההתייחסות אליה - הדתית והמחקרית. בתחום הראשון בלטה התייחסותו של מנהיג הציבור הליטאי בישראל (המתנגד מסורתית לחסידות בדיוק בשל החשד שהיא מסתירה מאחוריה שאיפה משיחית), הרב אליעזר שך. הרב שך, שהיה ידוע באופן כללי במנהיגותו החריפה והתקיפה, נהג כך גם כלפי גילויי המשיחיות של חב"ד. מיוחסת לו האימרה כי "חב"ד היא הדת הכי קרובה ליהדות", כלומר מבחינתו עצם התופעה המשיחית כבר הוציאה אותה מחוץ לגבולות היהדות. ראוי לציין שהוא אמר את הדברים עוד לפני פטירת הרבי מלובביץ', בקיץ 1994, אירוע שהחריף עוד יותר את הבעייתיות של המשיחיות החב"דית - כשחוגים נרחבים בתוכה סירבו לקבל את העובדה שהמוות סתם את הגולל על אפשרות משיחיותו של הרבי, ונתלו באמונות סמי-נוצריות שהרבי לא מת אלא "נסתר מן העין", והוא עתיד להתגלות. חוגים אחרים, מצומצמים יותר, הרחיקו לכת באימוץ המודל הנוצרי ואף ייחסו לרבי מעמד של בורא העולם ממש).
הרב ד"ר יצחק קראוס, ראש המדרשה לנשים באוניברסיטת בר-אילן, מגלם בכפל תאריו את כפל ההתייחסות לסוגיה: הפן הפנים-דתי והפן המחקרי. בספרו החדש הוא מבקש להתמודד לעומק עם תופעת המשיחיות החב"דית, לבחון את מקורותיה, סיבות לעיתויה, ההצדקות התיאולוגיות שבהן השתמשה, השלבים השונים בהתפתחותה והאמצעים שבהן מימשה את תפיסתה. כבר בראשית הספר הוא מצביע על עובדה משמעותית: המשיחיות היתה שם מן הרגע הראשון. הוא מצטט בהרחבה את נאומו הראשון של הרבי כ"נשיא" החסידות (התואר המוענק בחב"ד למנהיג) משבט תשי"א (1951), כדי להדגיש שכבר אז דיבר הרבי על דורו כדור ביאת משיח. למעשה, הוא מדגיש שכבר המנהיג שקדם לרבי, חותנו הרי"ץ (הרב יצחק שניאורסון), דיבר על תקופתו כעידן גאולה. חשוב להדגיש שעולם המחקר יודע זה מכבר על קיומו של גרעין משיחי בחב"ד עוד בתקופת האדמו"ר הקודם, אבל מכיוון שהציבור הרחב נוטה לייחס את ההתפרצות המשיחית ל-13 שנותיו האחרונות של הרבי (מאז עודד את שירת השיר "אנחנו רוצים משיח עכשיו", ב-1981), ומכיוון שהספר נועד לציבור הרחב, הרי יש בהחלט חשיבות להדגשה זו גם אם אין בה חידוש מחקרי.
ההצדקה התיאולוגית שבה השתמש הרבי לרעיון שדורו הוא דור משיח היא העובדה שהוא האדמו"ר השביעי של חב"ד (מכאן שמו של הספר). שבע הוא מספר בעל משמעות מיסטית בתרבויות שונות, ובהן היהדות, ובמיוחד בזרם הקבלי-חסידי שלה. בהקשר שלנו, מכיוון שאדמו"רי חב"ד האחרונים ראו עצמם לא כמנהיגים לחסידיהם בלבד אלא לדור כולו, הרי שדורו של האדמו"ר השביעי של חב"ד נחשב כולו כדור בעל מעמד מיוחד. לפי הרבי, זהו הדור שבו צפויה סוף-סוף הגאולה המשיחית המיוחלת.
לפי עמדה זו, לחסידי חב"ד יש תפקיד מיוחד בגאולה הצפויה: מכיוון שפעולותיו של כל יהודי משמעותיות לגבי מימושו של הפוטנציאל המשיחי, עליהם להבטיח שכל יהודי יעשה את חלקו כדי שהפוטנציאל לא יוחמץ. בכך מוטלת על החסידים אחריות היסטורית מרחיקת לכת, כמעט קוסמית, ששכרה בצדה: הכבוד העצום להיות שותפים בתהליך, שפעילותם מתנה את עצם הצלחתו. כך מבין קראוס את כוח המשיכה של המטלות הקשות שהטיל הרבי על חסידיו: מאי-נוחות בעמידה בדוכן תוך ניסיון לחזר אחר יהודים שיניחו תפילין, ועד אי-נוחות גבוהה בהרבה - שליחים שיצאו לקצווי עולם כדי למלא שם את התפקיד שהוטל עליהם במימוש הגאולה. עם זאת, לפי קראוס, הרבי לא העז לבחון את אמונתם של חסידיו באופן מיידי וטוטאלי: הוא העמיס עליהם את משימות הגאולה באופן הדרגתי: ראשית, בניית החצר עצמה, שנמצאה במצב קשה לאחר השואה. משם הוא עבר להפצת החסידות ברחבי העם היהודי, ורק לאחר מכן פנה לשלב השלישי, שלא תיתכן גאולה אוניברסלית בלעדיו - הפצת המסר של חב"ד גם ללא-יהודים.
קראוס בחר להתמקד במחקרו בשני אפיקים: התיאולוגי והמעשי. רוצה לומר: מהי הפילוסופיה הדתית שבאמצעותה ביקש הרבי לשכנע את חסידיו שתקופתו היא אמנם תקופה משיחית; כיצד התפתחה התיאולוגיה הזו מהצבעה על הדור כ"דור גאולה", ועד רמיזות לעצמו (ועוד יותר: מתן לגיטימציה לאחרים להצביע עליו) כמשיח. ברוח דומה, הוא מפרט גם את השלבים המעשיים השונים של מימוש התפיסה המשיחית.
זו כמובן התמקדות לגיטימית, אבל היא משאירה את הסיפור חסר בכמה היבטים חשובים, בעיקר ההיסטורי והסוציולוגי. לדוגמה, מה גרם להתפרצות המשיחית דווקא בעיתוי שבו התפרצה? אם נצא מנקודת הנחה שהקישור ל"דור השביעי" אינו הגורם להתפרצות המשיחית, אלא רק האמצעי שדרכו ביקש הרבי לשכנע את שומעיו לאחר שהחליט לנקוט מדיניות משיחית, יש צורך להצביע על הגורמים ההיסטוריים לכך: משבר השואה? אולי המשבר האישי הכרוך בעובדה שלא היו לו ילדים, וגם לא קרובים אחרים, שיוכלו למלא את מקומו בבוא העת, ולכן היה צורך לשכנע את החסידים שמשימת החסידות מסתיימת בדורו שלו? ואולי זו דווקא ההכרה שההתפתחות הטכנולוגית, בתוספת השכלתו הכללית, בכלל מאפשרות לראשונה לחסידות יומרה משיחית גלובלית? הספר אינו מפרט בסוגיות אלה.
שאלות נוספות שאינן עולות הן: כיצד הגיבו החסידים למדיניות המשיחית? האם מיד נעשתה פופולרית, או שהרבי היה צריך להתגבר על התנגדות בתחום זה? ובכלל, האם התקשה בייצוב מנהיגותו? איך התמודד עם התופעות הסותרות לכאורה את ההנחה שמדובר בעידן משיחי, כמו השואה וההתבוללות? כל אלה הן שאלות נכבדות שהספר אינן מתמודד איתן. ומכאן שסוגיית משיחיותו של הרבי מלובביץ' עוד יכולה לספק כר נרחב למחקר גם עבור חוקרים נוספים.
?עד מתי יהיה זה לנו למוקש
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
שאלת משיחיותו של הרבי מלובביץ' נהפכה זה מכבר לסוגיה ציבורית החורגת בהרבה מגבולות חסידות חב"ד. העובדה שכ-330 שנה אחרי טראומת משיחיות השקר של שבתי צבי שוב נמצא ביהדות גורם חשוב הטוען למשיחיות - לא סתם טענה שמדובר בתקופת גאולה, לטענה זו שותפים רבים, בוודאי בחוגי הימין הדתי-לאומי, אלא משיחיות פרסונלית), משכה גם את תשומת הלב הן של עולם שומרי המצוות, שנדרש לגבש התייחסות ערכית לתופעה, והן של עולם המחקר, שנמצא לו לפתע כר לחקר תופעה משיחית "בזמן אמת", תוך כדי התהוותה.
כשם שהתופעה עצמה מרתקת, כך גם שני סוגי ההתייחסות אליה - הדתית והמחקרית. בתחום הראשון בלטה התייחסותו של מנהיג הציבור הליטאי בישראל (המתנגד מסורתית לחסידות בדיוק בשל החשד שהיא מסתירה מאחוריה שאיפה משיחית), הרב אליעזר שך. הרב שך, שהיה ידוע באופן כללי במנהיגותו החריפה והתקיפה, נהג כך גם כלפי גילויי המשיחיות של חב"ד. מיוחסת לו האימרה כי "חב"ד היא הדת הכי קרובה ליהדות", כלומר מבחינתו עצם התופעה המשיחית כבר הוציאה אותה מחוץ לגבולות היהדות. ראוי לציין שהוא אמר את הדברים עוד לפני פטירת הרבי מלובביץ', בקיץ 1994, אירוע שהחריף עוד יותר את הבעייתיות של המשיחיות החב"דית - כשחוגים נרחבים בתוכה סירבו לקבל את העובדה שהמוות סתם את הגולל על אפשרות משיחיותו של הרבי, ונתלו באמונות סמי-נוצריות שהרבי לא מת אלא "נסתר מן העין", והוא עתיד להתגלות. חוגים אחרים, מצומצמים יותר, הרחיקו לכת באימוץ המודל הנוצרי ואף ייחסו לרבי מעמד של בורא העולם ממש).
הרב ד"ר יצחק קראוס, ראש המדרשה לנשים באוניברסיטת בר-אילן, מגלם בכפל תאריו את כפל ההתייחסות לסוגיה: הפן הפנים-דתי והפן המחקרי. בספרו החדש הוא מבקש להתמודד לעומק עם תופעת המשיחיות החב"דית, לבחון את מקורותיה, סיבות לעיתויה, ההצדקות התיאולוגיות שבהן השתמשה, השלבים השונים בהתפתחותה והאמצעים שבהן מימשה את תפיסתה. כבר בראשית הספר הוא מצביע על עובדה משמעותית: המשיחיות היתה שם מן הרגע הראשון. הוא מצטט בהרחבה את נאומו הראשון של הרבי כ"נשיא" החסידות (התואר המוענק בחב"ד למנהיג) משבט תשי"א (1951), כדי להדגיש שכבר אז דיבר הרבי על דורו כדור ביאת משיח. למעשה, הוא מדגיש שכבר המנהיג שקדם לרבי, חותנו הרי"ץ (הרב יצחק שניאורסון), דיבר על תקופתו כעידן גאולה. חשוב להדגיש שעולם המחקר יודע זה מכבר על קיומו של גרעין משיחי בחב"ד עוד בתקופת האדמו"ר הקודם, אבל מכיוון שהציבור הרחב נוטה לייחס את ההתפרצות המשיחית ל-13 שנותיו האחרונות של הרבי (מאז עודד את שירת השיר "אנחנו רוצים משיח עכשיו", ב-1981), ומכיוון שהספר נועד לציבור הרחב, הרי יש בהחלט חשיבות להדגשה זו גם אם אין בה חידוש מחקרי.
ההצדקה התיאולוגית שבה השתמש הרבי לרעיון שדורו הוא דור משיח היא העובדה שהוא האדמו"ר השביעי של חב"ד (מכאן שמו של הספר). שבע הוא מספר בעל משמעות מיסטית בתרבויות שונות, ובהן היהדות, ובמיוחד בזרם הקבלי-חסידי שלה. בהקשר שלנו, מכיוון שאדמו"רי חב"ד האחרונים ראו עצמם לא כמנהיגים לחסידיהם בלבד אלא לדור כולו, הרי שדורו של האדמו"ר השביעי של חב"ד נחשב כולו כדור בעל מעמד מיוחד. לפי הרבי, זהו הדור שבו צפויה סוף-סוף הגאולה המשיחית המיוחלת.
לפי עמדה זו, לחסידי חב"ד יש תפקיד מיוחד בגאולה הצפויה: מכיוון שפעולותיו של כל יהודי משמעותיות לגבי מימושו של הפוטנציאל המשיחי, עליהם להבטיח שכל יהודי יעשה את חלקו כדי שהפוטנציאל לא יוחמץ. בכך מוטלת על החסידים אחריות היסטורית מרחיקת לכת, כמעט קוסמית, ששכרה בצדה: הכבוד העצום להיות שותפים בתהליך, שפעילותם מתנה את עצם הצלחתו. כך מבין קראוס את כוח המשיכה של המטלות הקשות שהטיל הרבי על חסידיו: מאי-נוחות בעמידה בדוכן תוך ניסיון לחזר אחר יהודים שיניחו תפילין, ועד אי-נוחות גבוהה בהרבה - שליחים שיצאו לקצווי עולם כדי למלא שם את התפקיד שהוטל עליהם במימוש הגאולה. עם זאת, לפי קראוס, הרבי לא העז לבחון את אמונתם של חסידיו באופן מיידי וטוטאלי: הוא העמיס עליהם את משימות הגאולה באופן הדרגתי: ראשית, בניית החצר עצמה, שנמצאה במצב קשה לאחר השואה. משם הוא עבר להפצת החסידות ברחבי העם היהודי, ורק לאחר מכן פנה לשלב השלישי, שלא תיתכן גאולה אוניברסלית בלעדיו - הפצת המסר של חב"ד גם ללא-יהודים.
קראוס בחר להתמקד במחקרו בשני אפיקים: התיאולוגי והמעשי. רוצה לומר: מהי הפילוסופיה הדתית שבאמצעותה ביקש הרבי לשכנע את חסידיו שתקופתו היא אמנם תקופה משיחית; כיצד התפתחה התיאולוגיה הזו מהצבעה על הדור כ"דור גאולה", ועד רמיזות לעצמו (ועוד יותר: מתן לגיטימציה לאחרים להצביע עליו) כמשיח. ברוח דומה, הוא מפרט גם את השלבים המעשיים השונים של מימוש התפיסה המשיחית.
זו כמובן התמקדות לגיטימית, אבל היא משאירה את הסיפור חסר בכמה היבטים חשובים, בעיקר ההיסטורי והסוציולוגי. לדוגמה, מה גרם להתפרצות המשיחית דווקא בעיתוי שבו התפרצה? אם נצא מנקודת הנחה שהקישור ל"דור השביעי" אינו הגורם להתפרצות המשיחית, אלא רק האמצעי שדרכו ביקש הרבי לשכנע את שומעיו לאחר שהחליט לנקוט מדיניות משיחית, יש צורך להצביע על הגורמים ההיסטוריים לכך: משבר השואה? אולי המשבר האישי הכרוך בעובדה שלא היו לו ילדים, וגם לא קרובים אחרים, שיוכלו למלא את מקומו בבוא העת, ולכן היה צורך לשכנע את החסידים שמשימת החסידות מסתיימת בדורו שלו? ואולי זו דווקא ההכרה שההתפתחות הטכנולוגית, בתוספת השכלתו הכללית, בכלל מאפשרות לראשונה לחסידות יומרה משיחית גלובלית? הספר אינו מפרט בסוגיות אלה.
שאלות נוספות שאינן עולות הן: כיצד הגיבו החסידים למדיניות המשיחית? האם מיד נעשתה פופולרית, או שהרבי היה צריך להתגבר על התנגדות בתחום זה? ובכלל, האם התקשה בייצוב מנהיגותו? איך התמודד עם התופעות הסותרות לכאורה את ההנחה שמדובר בעידן משיחי, כמו השואה וההתבוללות? כל אלה הן שאלות נכבדות שהספר אינן מתמודד איתן. ומכאן שסוגיית משיחיותו של הרבי מלובביץ' עוד יכולה לספק כר נרחב למחקר גם עבור חוקרים נוספים.
==מבוא לפרק==
==מבוא לפרק==



גרסה מ־01:18, 23 בינואר 2011

ספר התניא
דף השער וההקדמה
דף השער · הסכמה א' · הסכמה ב' · הסכמה ג' · הקדמת המלקט
ליקוטי אמרים
א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב · י"ג · י"ד · ט"ו · ט"ז · י"ז · י"ח · י"ט · כ' · כ"א · כ"ב · כ"ג · כ"ד · כ"ה · כ"ו · כ"ז · כ"ח · כ"ט · ל' · ל"א · ל"ב · ל"ג · ל"ד · ל"ה · ל"ו · ל"ז · ל"ח · ל"ט · מ' · מ"א · מ"ב · מ"ג · מ"ד · מ"ה · מ"ו · מ"ז · מ"ח · מ"ט · נ' · נ"א · נ"ב · נ"ג
שער היחוד והאמונה
הקדמה - חינוך קטן
א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב
אגרת התשובה
א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב
אגרת הקודש
א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב · י"ג · י"ד · ט"ו · ט"ז · י"ז · י"ח · י"ט · כ' · כ"א · כ"ב · כ"ג · כ"ד · כ"ה · כ"ו · כ"ז · כ"ח · כ"ט · ל' · ל"א · ל"ב
קונטרס אחרון
א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט'

פרק י"ד של ספר התניא ממשיך לבאר את דרגתו של הבינוני. בפרק זה מבואר שזוהי מדת כל אדם ואחריה כל אדם ימשוך, שאין ביכולת אדם להיות צדיק, אך יכול להיות בינוני. שזהו לשון השבועה "תהי צדיק ואל תהי רשע", שאף שאינו בבחינת צדיק, יכול שלא להיות רשע שעה אחת לפני המקום.

מבוא לפרק

גוף הפרק

פרק יד
פרק יד והנה מדת הבינוני היא מדת כל אדם ואחריה כל אדם ימשוך שכל אדם יכול להיות בינוני בכל עת ובכל שעה כי הבינוני אינו מואס ברע שזהו דבר המסור ללב ולא כל העתים שוות אלא סור מרע ועשה טוב דהיינו בפועל ממש במעשה דבור ומחשבה שבהם הבחירה והיכולת והרשות נתונה לכל אדם לעשות ולדבר ולחשוב גם מה שהוא נגד תאות לבו והפכה ממש כי גם בשעה שהלב חומד ומתאוה איזו תאוה גשמיית בהיתר או באיסור ח"ו יכול להתגבר ולהסיח דעתו ממנה לגמרי באמרו ללבו אינני רוצה להיות רשע אפילו שעה אחת כי אינני רוצה להיות מובדל ונפרד ח"ו מה' אחד בשום אופן כדכתיב עונותיכם מבדילים וגו' רק אני רוצה לדבקה בו נפשי רוחי ונשמתי בהתלבשן בשלשה לבושיו יתברך שהם מעשה דבור ומחשבה בה' ותורתו ומצותיו מאהבה מסותרת שבלבי לה' כמו בלב כללות ישראל שנקראו אוהבי שמך ואפילו קל שבקלים יכול למסור נפשו על קדושת ה' ולא נופל אנכי ממנו בודאי אלא שנכנס בו רוח שטות ונדמה לו שבעבירה זו עודנו ביהדותו ואין נשמתו מובדלת מאלהי ישראל וגם שוכח אהבתו לה' המסותרת בלבו אבל אני אינני רוצה להיות שוטה כמוהו לכפור האמת. מה שאין כן בדבר המסור ללב דהיינו שיהא הרע מאוס ממש בלב ושנאוי בתכלית שנאה או אפילו שלא בתכלית שנאה הנה זה אי אפשר שיהיה באמת לאמיתו אלא על ידי גודל ותוקף האהבה לה' בבחינת אהבה בתענוגים להתענג על ה' מעין עולם הבא. ועל זה אמרו רז"ל "עולמך תראה בחייך" כו' ואין כל אדם זוכה לזה כי זהו כעין קבול שכר וכדכתיב "עבודת מתנה אתן את כהונתכם" וגו' כמו שמבואר במקום אחר. ולכן אמר איוב "בראת צדיקים" וכו' וכדאיתא בתיקונים שיש בנשמות ישראל כמה מיני מדרגות ובחינות. חסידים גבורים המתגברים על יצרם מארי תורה נביאים כו' צדיקים כו' עיין שם:

ובזה יובן כפל לשון השבועה "תהי צדיק ואל תהי רשע" דלכאורה תמוה כי מאחר שמשביעים אותו תהי צדיק למה צריכים להשביעו עוד שלא יהיה רשע. אלא משום שאין כל אדם זוכה להיות צדיק ואין לאדם משפט הבחירה בזה כל כך להתענג על ה' באמת ושיהיה הרע מאוס ממש באמת ולכן משביעים שנית אל תהי רשע על כל פנים שבזה משפט הבחירה והרשות נתונה לכל אדם למשול ברוח תאותו שבלבו ולכבוש יצרו שלא יהיה רשע אפילו שעה אחת כל ימיו בין בבחינת סור מרע בין בבחינת ועשה טוב ואין טוב אלא תורה דהיינו תלמוד תורה שכנגד כולן. אך אף על פי כן צריך לקבוע לו עתים גם כן לשית עצות בנפשו להיות מואס ברע כגון בעצת חכמינו ז"ל "אשה חמת מלאה צואה" כו'. וכהאי גוונא. וכן כל מיני מטעמים ומעדנים נעשים כך חמת מלא כו'. וכן כל תענוגי עולם הזה החכם רואה הנולד מהן שסופן לרקוב ולהיות רמה ואשפה וההפך להתענג ולשמוח בה' על ידי התבוננות בגדולת אין סוף ברוך הוא כפי יכולתו אף שיודע בנפשו שלא יגיע למדרגה זו באמת לאמיתו כי אם בדמיונות אף על פי כן הוא יעשה את שלו לקיים את השבועה שמשביעים תהי צדיק וה' יעשה הטוב בעיניו. ועוד שההרגל על כל דבר שלטון ונעשה טבע שני. וכשירגיל למאס את הרע יהיה נמאס קצת באמת וכשירגיל לשמח נפשו בה' על ידי התבוננות בגדולת ה' הרי באתערותא דלתתא אתערותא דלעילא וכולי האי ואולי יערה עליו רוח ממרום ויזכה לבחינת רוח משרש איזה צדיק שתתעבר בו לעבוד ה' בשמחה אמיתית כדכתיב "שמחו צדיקים בה'" ותתקיים בו באמת השבועה שמשביעים תהי צדיק:

סיכום הפרק

צילום דפוס התניא

מושגים יסודיים בפרק

הקודם:
פרק י"ג
{{{רשימה}}} הבא:
פרק ט"ו