לדלג לתוכן

דוב בעריש שפירא – הבדלי גרסאות

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
מ. רובין (שיחה | תרומות)
מ. רובין (שיחה | תרומות)
 
שורה 3: שורה 3:
| תמונה = נאראל.png
| תמונה = נאראל.png
| תיאור = האדמו"ר מנארול
| תיאור = האדמו"ר מנארול
| תאריך לידה = [[ט"ז בטבת]] [[ה'תרצ"ג]]
| תאריך לידה = [[ט"ז בטבת]] [[ה'תרצ"ב]]
| מקום לידה = [[נארול]]
| מקום לידה = [[נארול]]
| תאריך עלייה = [[תשע"ו]]
| תאריך עלייה = [[תשע"ו]]
שורה 16: שורה 16:
}}
}}
[[קובץ:האדמור מנאראל בביקורו ב-770 כסלו תשע''ח.jpg|ממוזער|שמאל|250px|האדמו"ר מנארול בביקורו ב-770. כסלו תשע"ח]]
[[קובץ:האדמור מנאראל בביקורו ב-770 כסלו תשע''ח.jpg|ממוזער|שמאל|250px|האדמו"ר מנארול בביקורו ב-770. כסלו תשע"ח]]
'''הרב דב בעריש משה שפירא''' (נולד [[ט"ז בטבת]] [[תרצ"ג]]) הוא האדמומ[[חסידות נאראל|נאראל]], וחבר הנהלת כולל חבת ירושלים.
רבי '''דוב בעריש משה שפירא''' (נולד ב[[ט"ז בטבת]] [[ה'תרצ"ב]], 14 בינואר 1932) הוא ה[[אדמו]] השני ב[[חסידות נארול]], וחבר הנהלת כולל חבת ירושלים.


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==

גרסה אחרונה מ־22:08, 3 במרץ 2026

הרב דוב בעריש שפירא

האדמו"ר מנארול
לידה ט"ז בטבת ה'תרצ"ב
נארול
מדינה ישראל
מקום מגורים פלטבוש ניו יורק, בני ברק ישראל
השתייכות חסידות נארול
תחומי עיסוק אדמו"ר
רבותיו רבי אהרן מבעלזא, רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם, רבי יצחק הוטנר
בת זוג מרים דבורה
אב רבי חיים מאיר יחיאל שפירא
אם רבקה פערל
האדמו"ר מנארול בביקורו ב-770. כסלו תשע"ח

רבי דוב בעריש משה שפירא (נולד בט"ז בטבת ה'תרצ"ב, 14 בינואר 1932) הוא האדמו"ר השני בחסידות נארול, וחבר הנהלת כולל חבת ירושלים.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בט"ז בטבת תרצ"ב בנארול, פולין, לרבי חיים מאיר יחיאל שפירא, האדמו"ר מנארול, ולרבקה פערל, בת רבי משולם זלמן יוסף זילברפרב האדמו"ר מקוידינוב בטופוריב[1].

עם פרוץ מלחמת העולם השנייה ברח יחד עם משפחתו לטופוריב למקום מגורי סבו, בשנת תש"א גורשו על ידי הרוסים לסיביר ולאחר מכן עברו לסמרקנד, ושם למד במחתרת. בשנת תש"ו עברו לאנטוורפן, בלגיה, שם למד בישיבת הרב יצחק דוב קופלמן, בשנת תש"י עבר עם משפחתו לארצות הברית.

למד בישיבת תומכי תמימים המרכזית 770, ואצל רבי יצחק הוטנר. לאחר מכן למד בישיבת שארית הפליטה של רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם. בשנת תשי"ב נשלח על ידי אביו לארץ ישראל שם למד בישיבתו של רבי אהרן רוקח, האדמו"ר מבעלז.

התחתן עם מרים דבורה (נפטרה בחודש אלול תשע"ו, שעות ספורות לפני חתונת נכדה), בת רבי משה רוקח האדמו"ר מקוזלוב, לאחר נישואיו התגורר בשכונת קראון הייטס ליד אביו. בשנת תשל"ב עבר לפלטבוש, ברוקלין, שם כיהן כרב קהילת נארול.

במהלך השנים ייסד הרב שפירא את בית המדרש ותלמוד תורה ומסדות נוספים של חסידות בעלזא בקראון הייטס ובבורו פארק ושימש כמנהל של מוסדות בעלז בארצות הברית עד שנת תשל"ז, כמו כן בפלטבוש הקים בית המדרש ומקוה טהרה של חסידות נארול.

לאחר פטירת אביו בי"ח בתמוז תשס"ז, מונה לכהן כאדמו"ר מנארול. לאחר פטירת אשתו בשנת תשע"ו עבר לבני ברק, שם מכהן כאדמו"ר בבית מדרשו ברחוב רש"י בעיר.

קשריו עם חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

לאחר השואה, בשנת ה'תש"ז, נשלח על ידי אביו ללמוד בתומכי תמימים פוקינג, אצל המשפיע הנודע הרב ישראל לוין.

החל משנת תש"י התגורר עם אביו בשכונת קראון הייטס והתפלל ב770.

בי"ג ניסן תשל"ג, כאשר חזר הרבי מאוהל אדמו"ר הריי"צ בשעה 7:15 בערב והתפלל, הבחין הרבי בר' בעריש[2] אמר לו 'א בעלזער מנחה' שפירושה 'מנחה בלזאית' לפי שחסידי בעלזא מתפללים מנחה מאוחר עד לזמן רבינו תם.

בתשרי תשע"ז, רכש האדמו"ר מאחד מחסידי חב"ד אתרוג קלבריא מהודר לחג הסוכות.

ביום שני ט' כסלו תשע"ח[3], ביקר ב770. לאחר שהתפלל ערבית באחד המניינים, סייר בבית חיינו בליווי אברכים מאנ"ש[4][5].

הערות שוליים

  1. ^ חתן רבי אהרן פרלוב מקוידינוב
  2. ^ שהיה אז חסיד בעלזא.
  3. ^ במסגרת ביקורו בארה"ב באותה תקופה.
  4. ^ יודי, האדמו"ר מנארול הגיע לבקר בחצרות קודשנו י' כסלו תשע"ח
  5. ^ שבוע פרשת וישלח בבית משיח - גלריה ויומן ט"ו כסלו תשע"ח קישור לאתר חב"ד FM