לדלג לתוכן

דוב בעריש שפירא – הבדלי גרסאות

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
אין תקציר עריכה
מ. רובין (שיחה | תרומות)
 
(3 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:נאראל.png|ממוזער|שמאל|250px|האדמומנארול]]
{{דמות
| שם = הרב דוב בעריש שפירא
| תמונה = נאראל.png
| תיאור = האדמו"ר מנארול
| תאריך לידה = [[ט"ז בטבת]] [[ה'תרצ"ב]]
| מקום לידה = [[נארול]]
| תאריך עלייה = [[תשע"ו]]
| מקום מגורים = פלטבוש ניו יורק, בני ברק ישראל
| מדינה = [[ישראל]]
| השתייכות = [[חסידות נארול]]
| תחומי עיסוק = אדמו
| רבותיו = רבי [[אהרן מבעלזא]], רבי [[יקותיאל יהודה הלברשטאם]], רבי [[יצחק הוטנר]]
| אב = רבי [[חיים מאיר יחיאל שפירא]]
| אם = רבקה פערל
| בת זוג = מרים דבורה
}}
[[קובץ:האדמור מנאראל בביקורו ב-770 כסלו תשע''ח.jpg|ממוזער|שמאל|250px|האדמו"ר מנארול בביקורו ב-770. כסלו תשע"ח]]
[[קובץ:האדמור מנאראל בביקורו ב-770 כסלו תשע''ח.jpg|ממוזער|שמאל|250px|האדמו"ר מנארול בביקורו ב-770. כסלו תשע"ח]]
רבי ''' דוב בעריש שפירא''' (יליד [[תרצ"ג]]), הוא האדמומ[[חסידות נארול|נארול]].
רבי '''דוב בעריש משה שפירא''' (נולד ב[[ט"ז בטבת]] [[ה'תרצ"ב]], 14 בינואר 1932) הוא ה[[אדמו]] השני ב[[חסידות נארול]], וחבר הנהלת כולל חבת ירושלים.
 
==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
נולד ב[[ט"ז טבת]] [[תרצ"ג]], לאביו רבי [[חיים מאיר יחיאל שפירא|חיים מאיר יחיאל]] ולאימו מרת פערל רבקה בת רבי משולם זלמן יוסף מטופורוב.
נולד ב[[ט"ז בטבת]] [[תרצ"ב]] ב[[נארול]], [[פולין]], לרבי [[חיים מאיר יחיאל שפירא]], ה[[אדמו"ר]] מ[[חסידות נארול|נארול]], ולרבקה פערל, בת רבי משולם זלמן יוסף זילברפרב האדמו"ר מ[[חסידות קוידינוב|קוידינוב]] ב[[טופוריב]]{{הערה|חתן רבי אהרן פרלוב מקוידינוב}}.
 
עם פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]] ברח יחד עם משפחתו ל[[טופוריב]] למקום מגורי סבו, בשנת [[תש"א]] גורשו על ידי הרוסים ל[[סיביר]] ולאחר מכן עברו ל[[סמרקנד]], ושם למד במחתרת. בשנת [[תש"ו]] עברו ל[[אנטוורפן]], [[בלגיה]], שם למד בישיבת הרב יצחק דוב קופלמן, בשנת [[תש"י]] עבר עם משפחתו ל[[ארצות הברית]].
 
למד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]], ואצל רבי [[יצחק הוטנר]]. לאחר מכן למד בישיבת שארית הפליטה של רבי [[יקותיאל יהודה הלברשטאם]]. בשנת [[תשי"ב]] נשלח על ידי אביו ל[[ארץ ישראל]] שם למד בישיבתו של רבי [[אהרן רוקח]], האדמו"ר מ[[חסידות בעלז|בעלז]].


בזמן [[השואה]], שרד הוא ואביו בלבד מכל משפחתו.
התחתן עם מרים דבורה (נפטרה ב[[חודש אלול]] [[תשע"ו]], שעות ספורות לפני חתונת נכדה), בת רבי משה רוקח ה[[אדמו"ר]] מקוזלוב, לאחר נישואיו התגורר בשכונת [[קראון הייטס]] ליד אביו. בשנת [[תשל"ב]] עבר ל[[פלטבוש]], [[ברוקלין]], שם כיהן כרב קהילת נארול.


נישא לזוגתו הרבנית בת רבי משה רוקח האדמו"ר מקוזלוב.
במהלך השנים ייסד הרב שפירא את [[בית המדרש]] ו[[תלמוד תורה]] ומסדות נוספים של חסידות בעלזא בקראון הייטס וב[[בורו פארק]] ושימש כמנהל של מוסדות בעלז בארצות הברית עד שנת [[תשל"ז]], כמו כן ב[[פלטבוש]] הקים בית המדרש ו[[מקוה טהרה]] של חסידות נארול.


ב[[י"ט תמוז]] [[תשס"ז]], לאחר הסתלקות אביו האדמו, הוכתר לממלא מקומו כ[[אדמו"ר]] מ[[חסידות נארול|נארול]].
לאחר פטירת אביו ב[[י"ח בתמוז]] [[תשס"ז]], מונה לכהן כאדמומנארול. לאחר פטירת אשתו בשנת [[תשע"ו]] עבר ל[[בני ברק]], שם מכהן כאדמו"ר בבית מדרשו ברחוב רש"י בעיר.


==קשריו עם [[חב"ד]]==
==קשריו עם [[חב"ד]]==
שורה 20: שורה 40:
ב[[תשרי]] [[תשע"ז]], רכש האדמו"ר מאחד מחסידי חב"ד [[אתרוג קלבריא]] מהודר ל[[חג הסוכות]].
ב[[תשרי]] [[תשע"ז]], רכש האדמו"ר מאחד מחסידי חב"ד [[אתרוג קלבריא]] מהודר ל[[חג הסוכות]].


ביום שני [[ט' כסלו]] [[תשע"ח]]{{הערה|במסגרת ביקורו ב[[ארה"ב]] באותה תקופה.}}, ביקר ב[[770]]. לאחר שהתפלל [[ערבית]] באחד המניינים, סייר בבית חיינו בליווי אברכים מ[[אנ"ש]]{{הערה|[https://www.chabad.fm/144/11178.html שבוע פרשת וישלח בבית משיח - גלריה ויומן] ט"ו כסלו תשע"ח {{חב"ד אף אם}}}}.
ביום שני [[ט' כסלו]] [[תשע"ח]]{{הערה|במסגרת ביקורו ב[[ארה"ב]] באותה תקופה.}}, ביקר ב[[770]]. לאחר שהתפלל [[ערבית]] באחד המניינים, סייר בבית חיינו בליווי אברכים מ[[אנ"ש]]{{הערה|יודי, [https://chabad.info/seven-seventy/323890/ האדמו"ר מנארול הגיע לבקר בחצרות קודשנו] י' כסלו תשע"ח {{אינפו}}}}{{הערה|[https://www.chabad.fm/144/11178.html שבוע פרשת וישלח בבית משיח - גלריה ויומן] ט"ו כסלו תשע"ח {{חב"ד אף אם}}}}.


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}

גרסה אחרונה מ־22:08, 3 במרץ 2026

הרב דוב בעריש שפירא

האדמו"ר מנארול
לידה ט"ז בטבת ה'תרצ"ב
נארול
מדינה ישראל
מקום מגורים פלטבוש ניו יורק, בני ברק ישראל
השתייכות חסידות נארול
תחומי עיסוק אדמו"ר
רבותיו רבי אהרן מבעלזא, רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם, רבי יצחק הוטנר
בת זוג מרים דבורה
אב רבי חיים מאיר יחיאל שפירא
אם רבקה פערל
האדמו"ר מנארול בביקורו ב-770. כסלו תשע"ח

רבי דוב בעריש משה שפירא (נולד בט"ז בטבת ה'תרצ"ב, 14 בינואר 1932) הוא האדמו"ר השני בחסידות נארול, וחבר הנהלת כולל חבת ירושלים.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בט"ז בטבת תרצ"ב בנארול, פולין, לרבי חיים מאיר יחיאל שפירא, האדמו"ר מנארול, ולרבקה פערל, בת רבי משולם זלמן יוסף זילברפרב האדמו"ר מקוידינוב בטופוריב[1].

עם פרוץ מלחמת העולם השנייה ברח יחד עם משפחתו לטופוריב למקום מגורי סבו, בשנת תש"א גורשו על ידי הרוסים לסיביר ולאחר מכן עברו לסמרקנד, ושם למד במחתרת. בשנת תש"ו עברו לאנטוורפן, בלגיה, שם למד בישיבת הרב יצחק דוב קופלמן, בשנת תש"י עבר עם משפחתו לארצות הברית.

למד בישיבת תומכי תמימים המרכזית 770, ואצל רבי יצחק הוטנר. לאחר מכן למד בישיבת שארית הפליטה של רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם. בשנת תשי"ב נשלח על ידי אביו לארץ ישראל שם למד בישיבתו של רבי אהרן רוקח, האדמו"ר מבעלז.

התחתן עם מרים דבורה (נפטרה בחודש אלול תשע"ו, שעות ספורות לפני חתונת נכדה), בת רבי משה רוקח האדמו"ר מקוזלוב, לאחר נישואיו התגורר בשכונת קראון הייטס ליד אביו. בשנת תשל"ב עבר לפלטבוש, ברוקלין, שם כיהן כרב קהילת נארול.

במהלך השנים ייסד הרב שפירא את בית המדרש ותלמוד תורה ומסדות נוספים של חסידות בעלזא בקראון הייטס ובבורו פארק ושימש כמנהל של מוסדות בעלז בארצות הברית עד שנת תשל"ז, כמו כן בפלטבוש הקים בית המדרש ומקוה טהרה של חסידות נארול.

לאחר פטירת אביו בי"ח בתמוז תשס"ז, מונה לכהן כאדמו"ר מנארול. לאחר פטירת אשתו בשנת תשע"ו עבר לבני ברק, שם מכהן כאדמו"ר בבית מדרשו ברחוב רש"י בעיר.

קשריו עם חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

לאחר השואה, בשנת ה'תש"ז, נשלח על ידי אביו ללמוד בתומכי תמימים פוקינג, אצל המשפיע הנודע הרב ישראל לוין.

החל משנת תש"י התגורר עם אביו בשכונת קראון הייטס והתפלל ב770.

בי"ג ניסן תשל"ג, כאשר חזר הרבי מאוהל אדמו"ר הריי"צ בשעה 7:15 בערב והתפלל, הבחין הרבי בר' בעריש[2] אמר לו 'א בעלזער מנחה' שפירושה 'מנחה בלזאית' לפי שחסידי בעלזא מתפללים מנחה מאוחר עד לזמן רבינו תם.

בתשרי תשע"ז, רכש האדמו"ר מאחד מחסידי חב"ד אתרוג קלבריא מהודר לחג הסוכות.

ביום שני ט' כסלו תשע"ח[3], ביקר ב770. לאחר שהתפלל ערבית באחד המניינים, סייר בבית חיינו בליווי אברכים מאנ"ש[4][5].

הערות שוליים

  1. ^ חתן רבי אהרן פרלוב מקוידינוב
  2. ^ שהיה אז חסיד בעלזא.
  3. ^ במסגרת ביקורו בארה"ב באותה תקופה.
  4. ^ יודי, האדמו"ר מנארול הגיע לבקר בחצרות קודשנו י' כסלו תשע"ח
  5. ^ שבוע פרשת וישלח בבית משיח - גלריה ויומן ט"ו כסלו תשע"ח קישור לאתר חב"ד FM