רבי אברהם אזולאי – הבדלי גרסאות

גרסה אחרונה מ־11:36, 17 בפברואר 2026

רבי אברהם אזולאי (ה'ש"ל, 1570 – כ"ד בחשון ה'ת"ד, 1643), מחבר הספר 'חסד לאברהם', היה מגדולי המקובלים בדורו, חי ופעל בארץ ישראל. תורתו וספריו מהווים יסודות בתורת הקבלה (וקבלת האריז"ל בפרט) והחסידות.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד לרבי מרדכי אזולאי בפאס שבמרוקו, למשפחה שעל פי המסורת מקורה בחבל קסטיליה שבספרד. בשנת שס"ו (1606) לערך, בעקבות צרות שעברו יהודי פאס משכניהם המוסלמים, וכן רעב ומגפות, החליט לעלות לארץ ישראל. בדרכו ארצה, טבעה האונייה עם כתביו, אך הוא ניצל. כאות תודה לקב"ה החל לצייר מאז את חתימתו בצורת אוניה.

עם הגעתו ארצה התיישב בחברון. בשנת 1619 (ה'שע"ט) נאלץ לעזוב את העיר ולעבור להתגורר בירושלים, בשל מגפת דבר שפרצה בחברון. לאחר תקופה בירושלים, פרצה המגפה גם בה, אז עזב את העיר ועבר להתגורר בסביבות העיר חברון לתקופה קצרה, שם נדר נדר שאם יזכה לשוב לעירו חברון יפרסם בה את חידושי התורה שכתב במשך השנים "בשקידות העיון ובטירחא יתירה". בי"ט אב אותה שנה עבר רבי אברהם להתגורר זמנית בעיר, ושם כתב את ספריו "חסד לאברהם" (כשבהקדמתו כותב "לזכור חסדי ה' אשר גמלני ומחרב מלטתני") ו"בעלי ברית אברם". בעיר שימש אז המשורר רבי ישראל נג'ארה כרב הקהילה היהודית, שאף כתב שיר קצר לכבוד אחד מספריו. עם סיום המגפה חזר לחברון, שם בילה את שארית חייו.

למד את תורת הקבלה אצל רבי חיים ויטאל, וגם עם בנו, רבי שמואל ויטאל. הושפע רבות גם מתורת הקבלה של הרמ"ק.

גילוי כתבי רבי חיים ויטאל[עריכה | עריכת קוד מקור]

רבי חיים ויטאל השאיר אחריו כתבים רבים (חלק גדול מהם היא תורת האריז"ל שנרשמה על ידו), אך ציווה למשפחתו לא לפרסמם ולקוברם יחד אתו. כעבור שנים הוציאו אותם רבי אברהם אזולאי ורבי יעקב צמח משם, ע"י ייחודים וקבלת רשות מהרח"ו^[1].

את הכתבים, שלאחר מכן נדפסו בסדרה 'עץ חיים', ערך רבי יעקב צמח (שגם שילב חלקים מהם בספריו, ע"ע), אולם גם תורתו של רבי אברהם הושפעה מהם משמעותית.

פטירתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

לגבי פטירתו מקובל הסיפור, שבשנת ה'ת"ד (1643) בא פחה מאיסטנבול לבקר בחברון ובמערת המכפלה. כשהציץ פנימה למערה התת-קרקעית, נפלה חרבו היקרה לתוכה. הפחה הוריד אל המערה את משרתיו באמצעות חבלים, אולם הם מתו לפני שהספיקו להשיב את החרב. בשל כך גזר על היהודים להיכנס להוציא את החרב מהמערה. היהודים ערכו גורל, ורבי אברהם אזולאי נבחר לבצע את המשימה. הוא טבל במקווה ובמשך לילה שלם למד ועסק בקבלה. לקראת הבוקר ביקש מחבריו שיתפללו עליו שלא יאונה לו רע והלך למערה, שם קשרו אותו בחבל וירד פנימה.

לאחר שמצא את החרב, קשר אותה אל החבל והחזירה למעלה. הוא נכנס עמוק יותר למערה, וראה שם את אליעזר עבד אברהם. זה האחרון הובילו פנימה אל גן עדן, ושם ראה את האבות. בשל הפחד שאפף אותו, הוא התעלף, ולאחר שהריח בשמים, קם וסיפר לאבות על סיבת בואו. מכיוון שראה כי זהו גן עדן, לא רצה לצאת מתוכו, והאבות אמרו לו ש"זה אינו אפשר. עכשיו צא ומחר אתה עמנו".

רבי אברהם אזולאי הועלה מהמערה בחבלים, ושב לביתו שמח, וכל הלילה דרש בפני חבריו בקבלה. עם שחר טבל במקווה, לבש תכריכים, קרא "שמע ישראל", ונפטר.

חיבוריו[עריכה | עריכת קוד מקור]

חסד לאברהם[עריכה | עריכת קוד מקור]

הספר מבאר מושגים יסודיים בחקירה ובקבלה, בצורה פשוטה יחסית ושווה לכל נפש. ביאורים רבים בספרי הקבלה שאחריו נסמכים ומיוסדים על ביאוריו שם, וכמו כן מאמרים רבים בחסידות מיוסדים על העניינים המבוארים בו.

בין העניינים המבוארים בספר: סוד גלות השכינה, תכלית ירידת הנשמה לעולם, עניין הצדיקים, עניין גן עדן וימות המשיח. מהם כמה עניינים הבולטים בביאורם בחסידות, כגון 'להכריח כי השכינה בתחתונים' (כותרת מעיין א' נהר ב') - דבר המבואר בהרחבה בפרק ל"ז בתניא, המשך תרס"ו, המשך באתי לגני, ועוד מקומות רבים. עניין נוסף המבואר בו הוא 'עניין האדם שנקרא עולם קטן' (מעיין רביעי נהר א') - שנזכר ומבואר פעמים רבות בדא"ח^[2].

זהרי חמה[עריכה | עריכת קוד מקור]

עם הספרים 'אור החמה' ו'אור הלבנה' - הינם פירושיו והגהותיו לספר הזוהר. פירוש זה הינו מהפירושים היסודיים והעיקריים ביותר לזוהר בכלל, וע"פ תורת האריז"ל בפרט.

מוזכר ומבואר בדרושים רבים בחסידות.

שאר חיבוריו[עריכה | עריכת קוד מקור]

אהבה בתענוגים - פירוש למשנה
בעלי ברית אברם - פירוש לתנ"ך
הגהות על הלבוש
כנף רננים - על כוונות האר"י
מעשה חושב - גם הוא על כוונות האר"י

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

נכדו, רבי חיים יוסף דוד אזולאי (החיד"א)
תלמידו, רבי שלום בוזגלו - בעל ה'מקדש מלך'

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

שיחת השבוע גיליון 1399 - שליחות במערה

הערות שוליים

^ ע"פ ההקדמה לספר אוצרות החיים
^ אף שלא מבואר כמעט בשום מקום בקבלה - ראה בנסמן במראי מקומות במקומות (בחסידות) בהם נזכר עניין זה.

[1] ע"פ ההקדמה לספר אוצרות החיים

[2] אף שלא מבואר כמעט בשום מקום בקבלה - ראה בנסמן במראי מקומות במקומות (בחסידות) בהם נזכר עניין זה.

[1]

[2]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-רבי '''אברהם אזולאי''' (ה'ש"ל, 1570 – כ"ד בחשון ה'ת"ד, 1643) היה מגדולי ה[[תורת הקבלה|מקובלים]] בדורו, חי ופעל ב[[ארץ ישראל]]. תורתו וספריו מהווים יסודות בתורת ה[[תורת הקבלה|קבלה]] (וקבלת ה[[האר"י|אריז"ל]] בפרט) וה[[חסידות]].
+[[קובץ:חסד לאברהם.jpg|ממוזער|347x347 פיקסלים|שער הספר 'חסד לאברהם']]
+רבי '''אברהם אזולאי''' (ה'ש"ל, 1570 – [[כ"ד בחשוון|כ"ד בחשון]] ה'ת"ד, 1643), מחבר הספר 'חסד לאברהם', היה מגדולי ה[[תורת הקבלה|מקובלים]] בדורו, חי ופעל ב[[ארץ ישראל]]. תורתו וספריו מהווים יסודות בתורת ה[[תורת הקבלה|קבלה]] (וקבלת ה[[האר"י|אריז"ל]] בפרט) וה[[חסידות]].
 ==תולדות חיים==
 נולד לרבי מרדכי אזולאי בפאס שב[[יהדות מרוקו|מרוקו]], למשפחה שעל פי המסורת מקורה בחבל קסטיליה שב[[ספרד]]. בשנת שס"ו (1606) לערך, בעקבות צרות שעברו יהודי פאס משכניהם המוסלמים, וכן רעב ומגפות, החליט לעלות לארץ ישראל. בדרכו ארצה, טבעה האונייה עם כתביו, אך הוא ניצל. כאות תודה לקב"ה החל לצייר מאז את חתימתו בצורת [[אוניה]].
@@ שורה 6: / שורה 8: @@
 למד את תורת הקבלה אצל [[חיים ויטאל|רבי חיים ויטאל]], וגם עם בנו, [[רבי שמואל ויטאל]]. הושפע רבות גם מתורת הקבלה של [[משה קורדובירו|הרמ"ק]].
 ==גילוי כתבי רבי חיים ויטאל==
-רבי חיים ויטאל השאיר אחריו כתבים רבים (חלק גדול מהם היא תורת האריז"ל שנרשמה על ידו), אך ציווה למשפחתו לא לפרסמם ולקוברם יחד אתו. כעבור שנים הוציאו אותם רבי אברהם אזולאי ו[[יעקב צמח|רבי יעקב צמח]] משם, ע"י ייחודים קבלת רשות מהרח"ו<ref>ע"פ ההקדמה לספר [[אוצרות החיים]]</ref>.
+רבי חיים ויטאל השאיר אחריו כתבים רבים (חלק גדול מהם היא תורת האריז"ל שנרשמה על ידו), אך ציווה למשפחתו לא לפרסמם ולקוברם יחד אתו. כעבור שנים הוציאו אותם רבי אברהם אזולאי ו[[יעקב צמח|רבי יעקב צמח]] משם, ע"י ייחודים וקבלת רשות מהרח"ו{{הערה|ע"פ ההקדמה לספר [[אוצרות החיים]]}}.
 את הכתבים, שלאחר מכן נדפסו בסדרה '[[עץ חיים]]', ערך רבי יעקב צמח (שגם שילב חלקים מהם בספריו, ע"ע), אולם גם תורתו של רבי אברהם הושפעה מהם משמעותית.
 ==פטירתו==
 לגבי פטירתו מקובל הסיפור, שבשנת ה'ת"ד (1643) בא פחה מאיסטנבול לבקר ב[[חברון]] וב[[מערת המכפלה]]. כשהציץ פנימה למערה התת-קרקעית, נפלה חרבו היקרה לתוכה. הפחה הוריד אל המערה את משרתיו באמצעות חבלים, אולם הם מתו לפני שהספיקו להשיב את החרב. בשל כך גזר על היהודים להיכנס להוציא את החרב מהמערה. היהודים ערכו גורל, ורבי אברהם אזולאי נבחר לבצע את המשימה. הוא טבל ב[[מקווה]] ובמשך לילה שלם למד ועסק בקבלה. לקראת הבוקר ביקש מחבריו שיתפללו עליו שלא יאונה לו רע והלך למערה, שם קשרו אותו בחבל וירד פנימה.
@@ שורה 16: / שורה 20: @@
 רבי אברהם אזולאי הועלה מהמערה בחבלים, ושב לביתו שמח, וכל הלילה דרש בפני חבריו בקבלה. עם שחר טבל במקווה, לבש תכריכים, קרא "שמע ישראל", ונפטר.
 ==חיבוריו==
 ===חסד לאברהם===
 הספר מבאר מושגים יסודיים ב[[שיטת החקירה|חקירה]] וב[[תורת הקבלה|קבלה]], בצורה פשוטה יחסית ושווה לכל נפש. ביאורים רבים בספרי הקבלה שאחריו נסמכים ומיוסדים על ביאוריו שם, וכמו כן מאמרים רבים בחסידות מיוסדים על העניינים המבוארים בו.
-בין העניינים המבוארים בספר: סוד [[גלות|גלות השכינה]], תכלית [[ירידת הנשמה לגוף|ירידת הנשמה לעולם]], עניין ה[[צדיק|צדיקים]], עניין [[גן עדן]] ו[[ימות המשיח]]. מהם כמה עניינים הבולטים בביאורם בחסידות, כגון 'להכריח כי השכינה בתחתונים' (כותרת מעיין א' נהר ב') - דבר המבואר בהרחבה ב[[ליקוטי אמרים - פרק ל"ז|פרק ל"ז בתניא]], [[המשך יום טוב של ראש השנה תרס"ו|המשך תרס"ו]], המשך [[באתי לגני]], ועוד מקומות רבים. עניין נוסף המבואר בו הוא 'עניין האדם שנקרא [[עולם קטן]]' (מעיין רביעי נהר א') - שנזכר ומבואר פעמים רבות בדא"ח<ref>אף שלא מבואר כמעט בשום מקום בקבלה - ראה בנסמן במראי מקומות במקומות (בחסידות) בהם נזכר עניין זה.</ref>.
+בין העניינים המבוארים בספר: סוד [[גלות|גלות השכינה]], תכלית [[ירידת הנשמה לגוף|ירידת הנשמה לעולם]], עניין ה[[צדיק|צדיקים]], עניין [[גן עדן]] ו[[ימות המשיח]]. מהם כמה עניינים הבולטים בביאורם בחסידות, כגון 'להכריח כי השכינה בתחתונים' (כותרת מעיין א' נהר ב') - דבר המבואר בהרחבה ב[[ליקוטי אמרים - פרק ל"ז|פרק ל"ז בתניא]], [[המשך יום טוב של ראש השנה תרס"ו|המשך תרס"ו]], המשך [[באתי לגני]], ועוד מקומות רבים. עניין נוסף המבואר בו הוא 'עניין האדם שנקרא [[עולם קטן]]' (מעיין רביעי נהר א') - שנזכר ומבואר פעמים רבות בדא"ח{{הערה|אף שלא מבואר כמעט בשום מקום בקבלה - ראה בנסמן במראי מקומות במקומות (בחסידות) בהם נזכר עניין זה.}}.
 ===זהרי חמה===
-עם הספרים 'אור החמה' ו'אור הלבנה' - הינם פירושיו והגהותיו ל[[זוהר (ספר)|ספר הזוהר]]. פירוש זה הינו מהפירושים היסודיים והעיקריים ביותר לזוהר בכללות, וביאורו ע"פ תורת האריז"ל בפרט.
+עם הספרים 'אור החמה' ו'אור הלבנה' - הינם פירושיו והגהותיו ל[[זוהר (ספר)|ספר הזוהר]]. פירוש זה הינו מהפירושים היסודיים והעיקריים ביותר לזוהר בכלל, וע"פ תורת האריז"ל בפרט.
 מוזכר ומבואר בדרושים רבים בחסידות.
 ===שאר חיבוריו===
+* '''אהבה בתענוגים''' - פירוש ל[[משנה]]
-* אהבה בתענוגים - פירוש ל[[משנה]]
+* '''בעלי ברית אברם''' - פירוש ל[[תנ"ך]]
-* בעלי ברית אברם - פירוש ל[[תנ"ך]]
+* '''הגהות על ה[[מרדכי יפה|לבוש]]'''
-* הגהות על ה[[לבוש]]
+* '''כנף רננים''' - על [[כוונות האר"י]]
-* כנף רננים - על [[כוונות האר"י]]
+* '''מעשה חושב''' - גם הוא על כוונות האר"י
-* מעשה חושב - גם הוא על כוונות האר"י
 ==משפחתו==
 *נכדו, [[חיים יוסף דוד אזולאי|רבי חיים יוסף דוד אזולאי]] (החיד"א)
+*תלמידו, רבי שלום בוזגלו - בעל ה'[[מקדש מלך (ספר)|מקדש מלך]]'
 ==לקריאה נוספת==
+* '''[https://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=10012&CategoryID=1791 שיחת השבוע גיליון 1399 - שליחות במערה]'''
-* '''[https://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=10012&CategoryID=1791 שיחת השבוע גיליון 1399 - שליחות במערה]'''
+{{מקובלים}}
-*
+{{הערות שוליים}}
+[[קטגוריה:מקובלים]]
+[[קטגוריה:אישים בחברון]]

מקובלים
מקובלים הראשונים	רבי יצחק סגי נהור • רבי עזרא ועזריאל בני שלמה • רמב"ן • רבי פרץ הכהן • רבי מנחם רקנאטי • רבי יעקב בן ששת • רבי יהודה בר יקר • רבי אשר בן דוד • רבי משה בן שמעון מבורגוס • רבי יוסף ג'יקטיליה • רבי יצחק דמן עכו • רבי משה די לאון • רבי שם טוב אבן גאון • רבי מאיר אבן גבאי • רבי שלמה מולכו
מקובלי צפת	רבי שלמה אלקבץ • רבי משה קורדובירו • רבי יוסף קארו • האר"י • רבי אליהו די וידאש • רבי יוסף חגיז • רבי אלישע נאלדוא • רבי משה באסולה • רבי יונתן סאגיס • רבי אלישע גאליקו • רבי אלעזר אזכרי • הרדב"ז • רבי שמואל אוזידא
מקובלים בשיטת האריז"ל	רבי חיים ויטאל • • רבי ישראל סרוג (סרוק) • רבי אברהם אזולאי • רבי שמואל ויטאל • רבי יעקב צמח • רבי מאיר פאפירש • רבי עמנואל חי ריקי • רבי משה זכות • רבי אברהם רוויגו • רבי יוסף אירגס • רבי מנחם עזריה מפאנו • רבי יעקב קאפיל ליפשיץ • רבי משה חיים לוצאטו • רבי שלום מזרחי שרעבי • רבי שלום בוזגלו