![](/images/0/08/סמל_ב"ה.png)
נחמיה בירך מדוברובנה – הבדלי גרסאות
תולדות חב״ד (שיחה | תרומות) ←משפחתו: תאריך פטירת ר׳ בר |
|||
| (11 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
הגאון הצדיק רבי '''נחמיה הלוי בירך | הגאון הצדיק רבי '''נחמיה הלוי בירך מדובראוונא''' ([[ט"ו בשבט]] [[תקמ"ח]] - [[ט"ו בשבט]] [[תרי"ב]]{{הערה|ראה אודות תאריך הפטירה בשיחות שבת פרשת ויקהל-פקודי תשמ"ב סעיף מא. שבת פרשת ויקרא תשמ"ב סעיף מא.}}) היה מגדולי חסידיהם של [[אדמו"ר הזקן]], [[אדמו"ר האמצעי]] ו[[אדמו"ר הצמח צדק]]. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד | נולד לרב [[אברהם הלוי בירך מסמיליאן]], מחסידי [[אדמו"ר הזקן]]. | ||
בזיווג ראשון היה חתנו של ר' [[זלמן | בזיווג ראשון היה חתנו של ר' [[זלמן מדובראוונא (וועלקעס)]] מחסידי אדמו"ר הזקן. בזיווג שני [[נישואין|נשא]] את הרבנית גיטא רחל בתו של הרה"ק [[חיים אברהם (בן אדמו"ר הזקן)|חיים אברהם]] בנו של [[אדמו"ר הזקן]]. | ||
למד אצל הרב אריה קאלאניער.{{הערה|זכרונות הרב יהודה חיטריק ע' 142.}} | למד אצל הרב אריה קאלאניער.{{הערה|זכרונות הרב יהודה חיטריק ע' 142.}} | ||
אחרי חתונתו הקים מפעל לייצור חותמות שעוה יחד עם [[אדמו"ר הצמח צדק]] שהשקיע בעסק את כל כספי הנדוניא, בערך שלוש מאות רובל. הם היו עובדים ביחד תוך ניצול העבודה ללימוד ושינון ביחד, דבר שגרם לכך שבאחת מההזדמנויות בהם היו שקועים בלימוד לא שמו לב לרתיחתו של דוד השעוה, וכתוצאה מכך נשרף המפעל כולו. לאחר שריפת המפעל עבד ביצור [[טלית|טליתות]], והתעשר מעסק זה. | |||
לפני שקיבל [[אדמו"ר הצמח צדק]] את נשיאות חב"ד למד | לפני שקיבל [[אדמו"ר הצמח צדק]] את נשיאות חב"ד למד אתו ר׳ נחמיה בחברותא. בשנים הראשונות לנשיאות [[אדמו"ר הצמח צדק]] לא נסע אליו ר׳ נחמיה לליובאוויטש. | ||
ברשימת כ״ק אדמו״ר מוהריי״צ משנת תרצ״א כתוב שכאשר חזרו למקומם כמה מן החסידים שנסעו לליובאוויטש על חג השבועות תקצ״א וחתונת בת כ״ק אדמו״ר הצמח צדק בפרשת נשא תקצ״א ביום א׳ פרשת בהעלותך דרך דובראוונא, ויבקרו את ר׳ נחמיה, סיפר להם ר׳ נחמיה אשר ראה את הוד כ״ק [[אדמו"ר הזקן]] בחלום, ויאמר לו: מדוע אין לך רב? עשה לך רב! וישאל אותו: ואת מי אקח לרב? ויענהו [[אדמו"ר הזקן]]: "אברהם הוא התחלת התיקון.. ובתיקון מנח״ם.. ינחמנ״ו בעתיד, מנח״ם בהוה״; והבנתי כי צריכים לנסוע לליובאוויטש. ועל שבת הבא עלינו לטובה הנני נוסע לליובאוויטש. | |||
הסיפור הזה עשה רושם רב על השומעים, ויתיעצו ביניהם ויחליטו לשוב לליובאוויטש. וביום ד׳ בהעלותך נסעו כולם לליובאוויטש לאדמו"ר הצמח צדק. | |||
ויקראו החסידים את השבת הזה פרשת בהעלותך תקצ״א: שבת של כתר פנימי, כי אז גם זקני החסידים קבלו את הצמח צדק לאדמו״ר. | |||
אדמו"ר | ומאז הי׳ ר׳ נחמי׳ נוסע אליו לעתים לליובאוויטש, ואף בימי זקנתו נסע בשנת תר"ח לחתונת אדמו"ר מוהר"ש. | ||
מבין תלמידיו נודע תלמידו המובהק הרב [[יוסף תומארקין]]. | |||
נודע כלמדן עצום בתורת הנגלה. פעם נשאל אדמו"ר הצמח צדק ע״י אחד מנכדיו: מי יותר גדול בנגלה בתורה, ר׳ נחמי׳ או ר' [[יצחק אייזיק מהאמיל]]? והשיב לו [[כ״ק אדמו״ר הצמח צדק]]: "ר' נחמיה קען דאך אויפטאן נייעס אין תורה" (= הלא ר׳ נחמיה יכול לפעול חדשות בתורה)!. | |||
אדמו"ר הצמח צדק נהג לעתים לפני שהשיב תשובה בהלכה להפנות את השאלה לר׳ נחמי' לשמוע את חוות דעתו. | |||
פעם ביקש רבה של העיר [[דובראוונא]] מר׳ נחמי׳ להעביר מכתב לגאון ר' [[אפרים זלמן מרגליות]], לאחר שקרא ר' נחמיה את המכתב הוסיף בכתב ידו כמה שורות, וחתם "ר' נחמיה דער פאבריקנט (=בעל בית החרושת)". כשהגיע המכתב לידי הרב אפרים זלמן, שאל: "יש אצלכם הרבה כאלה בעלי בתי חרושת?". | |||
בבוקר [[ט"ו שבט]] [[תרי"ב]] | תשובותיו בהלכה נדפסו בספרו שו"ת [[דברי נחמיה]] ג׳ חלקים (על אורח חיים, יורה דעה ואבן העזר); בסופו באו דרושים אחדים בדא"ח. בנוסף נדפס בסוף ספרו הנ״ל הגהותיו על [[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]], כמו כן כתב ר׳ נחמי׳ השלמות לשולחן ערוך [[אדמו"ר הזקן]] אך הם נשרפו ונותרו על ארבע סימנים בלבד ונדפסו בהוספות לשולחן ערוך{{הערה|ראה שיחת שבת פרשת מקץ תשכ"ג סעיף ז. שיחת ליל חמשה עשר בשבט תשמ"ב סעיף ח.}} | ||
הגהותיו של ר' נחמיה על תלמוד בבלי נדפס בהוספות שבתלמוד בבלי דפוס ווילנא. | |||
בלילה לפני שנפטר ישב כל הלילה וכתב תשובות לאסור טליתות מכונה. | |||
בבוקר [[ט"ו שבט]] [[תרי"ב]] שמע בחדרו מהמנין שאצל חדרו ברכו וקדושה, ואחר התפלה נפטר פתאום. | |||
== משפחתו== | == משפחתו== | ||
*בנו, רבי לוי יצחק שהיה דמות מופלאה ואביו מזכירו בתשובותיו בתוספת שבחים. כשחלה רצה רבי נחמיה למסור את נשמתו תמורת נשמת הבן, אך הצמח צדק התנגד לכך והבן נפטר בחיי האב. | *בנו, רבי לוי יצחק שהיה דמות מופלאה ואביו מזכירו בתשובותיו בתוספת שבחים. כשחלה רצה רבי נחמיה למסור את נשמתו תמורת נשמת הבן, אך הצמח צדק התנגד לכך והבן נפטר בחיי האב. | ||
*בנו, רבי משולם זוסיא. גם הוא נזכר בתשובות אביו. נפטר בימי עלומיו. | *בנו, רבי משולם זוסיא. גם הוא נזכר בתשובות אביו. נפטר בימי עלומיו. | ||
*בנו, רבי [[דובער יהודה לייב גינזבורג]] ממוהילוב. ערך והוציא לאור את ספרי אביו. חידושיו הובאו בספרי אביו. משל עצמו הוא הדפיס את הספר "אמונת חכמים" נגד דעות המשכילים בענין נס חנוכה. | *בנו, רבי [[דובער יהודה לייב גינזבורג]] ממוהילוב. ערך והוציא לאור את ספרי אביו. חידושיו הובאו בספרי אביו. משל עצמו הוא הדפיס את הספר "אמונת חכמים" נגד דעות המשכילים בענין נס חנוכה. | ||
*בנו, רבי זלמן | *בנו, רבי זלמן מקרוילע שבסוף ימיו הי׳ בווילנא. היה יקר ערך מאד וירא וחרד לדבר ה׳ ונפטר לפני הדפסת ספר בית רבי בשנת תרס״ב. | ||
*בנו, רבי ברוך | *בנו, רבי ברוך מבאברויסק. הוציא לאור את דברי נחמיה על שו"ע יורה דעה. במקום אחד רשום כי נפטר בן 64 בז' חשון תרס"ה, אבל בבית רבי שנדפס בשנת תרס״ב נזכר בתואר ׳ז״ל׳. | ||
==ספריו== | ==ספריו== | ||
| שורה 41: | שורה 48: | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''ר' נחמיה דובראוונער''' [[התמים (בית משיח)]] גליון טו, ע' 8 {{*}} גליון טז, ע' 6 | *[[שניאור זלמן ברגר]], '''ר' נחמיה דובראוונער''' [[התמים (בית משיח)]] גליון טו, ע' 8 {{*}} גליון טז, ע' 6 | ||
* [https://derher.org/wp-content/uploads/86-Tishrei-5780-Biography-of-Reb-Nechemya-of-Dubrovna.pdf Derher Reb Nechemya of Dubrovna] | * [https://derher.org/wp-content/uploads/86-Tishrei-5780-Biography-of-Reb-Nechemya-of-Dubrovna.pdf Derher Reb Nechemya of Dubrovna] א חסידישע דערהער {{PDF|}} (אנגלית) | ||
*הרב [[אליהו יוחנן גוראריה]], '''[[אוצר חסידי חב"ד (סדרת ספרים)|אוצר חסידי חב"ד]]''' ח"א עמ' 226-230. | *הרב [[אליהו יוחנן גוראריה]], '''[[אוצר חסידי חב"ד (סדרת ספרים)|אוצר חסידי חב"ד]]''' ח"א עמ' 226-230. | ||
גרסה אחרונה מ־21:59, 2 בפברואר 2026
הגאון הצדיק רבי נחמיה הלוי בירך מדובראוונא (ט"ו בשבט תקמ"ח - ט"ו בשבט תרי"ב[1]) היה מגדולי חסידיהם של אדמו"ר הזקן, אדמו"ר האמצעי ואדמו"ר הצמח צדק.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד לרב אברהם הלוי בירך מסמיליאן, מחסידי אדמו"ר הזקן.
בזיווג ראשון היה חתנו של ר' זלמן מדובראוונא (וועלקעס) מחסידי אדמו"ר הזקן. בזיווג שני נשא את הרבנית גיטא רחל בתו של הרה"ק חיים אברהם בנו של אדמו"ר הזקן.
למד אצל הרב אריה קאלאניער.[2]
אחרי חתונתו הקים מפעל לייצור חותמות שעוה יחד עם אדמו"ר הצמח צדק שהשקיע בעסק את כל כספי הנדוניא, בערך שלוש מאות רובל. הם היו עובדים ביחד תוך ניצול העבודה ללימוד ושינון ביחד, דבר שגרם לכך שבאחת מההזדמנויות בהם היו שקועים בלימוד לא שמו לב לרתיחתו של דוד השעוה, וכתוצאה מכך נשרף המפעל כולו. לאחר שריפת המפעל עבד ביצור טליתות, והתעשר מעסק זה.
לפני שקיבל אדמו"ר הצמח צדק את נשיאות חב"ד למד אתו ר׳ נחמיה בחברותא. בשנים הראשונות לנשיאות אדמו"ר הצמח צדק לא נסע אליו ר׳ נחמיה לליובאוויטש.
ברשימת כ״ק אדמו״ר מוהריי״צ משנת תרצ״א כתוב שכאשר חזרו למקומם כמה מן החסידים שנסעו לליובאוויטש על חג השבועות תקצ״א וחתונת בת כ״ק אדמו״ר הצמח צדק בפרשת נשא תקצ״א ביום א׳ פרשת בהעלותך דרך דובראוונא, ויבקרו את ר׳ נחמיה, סיפר להם ר׳ נחמיה אשר ראה את הוד כ״ק אדמו"ר הזקן בחלום, ויאמר לו: מדוע אין לך רב? עשה לך רב! וישאל אותו: ואת מי אקח לרב? ויענהו אדמו"ר הזקן: "אברהם הוא התחלת התיקון.. ובתיקון מנח״ם.. ינחמנ״ו בעתיד, מנח״ם בהוה״; והבנתי כי צריכים לנסוע לליובאוויטש. ועל שבת הבא עלינו לטובה הנני נוסע לליובאוויטש. הסיפור הזה עשה רושם רב על השומעים, ויתיעצו ביניהם ויחליטו לשוב לליובאוויטש. וביום ד׳ בהעלותך נסעו כולם לליובאוויטש לאדמו"ר הצמח צדק.
ויקראו החסידים את השבת הזה פרשת בהעלותך תקצ״א: שבת של כתר פנימי, כי אז גם זקני החסידים קבלו את הצמח צדק לאדמו״ר.
ומאז הי׳ ר׳ נחמי׳ נוסע אליו לעתים לליובאוויטש, ואף בימי זקנתו נסע בשנת תר"ח לחתונת אדמו"ר מוהר"ש.
מבין תלמידיו נודע תלמידו המובהק הרב יוסף תומארקין.
נודע כלמדן עצום בתורת הנגלה. פעם נשאל אדמו"ר הצמח צדק ע״י אחד מנכדיו: מי יותר גדול בנגלה בתורה, ר׳ נחמי׳ או ר' יצחק אייזיק מהאמיל? והשיב לו כ״ק אדמו״ר הצמח צדק: "ר' נחמיה קען דאך אויפטאן נייעס אין תורה" (= הלא ר׳ נחמיה יכול לפעול חדשות בתורה)!.
אדמו"ר הצמח צדק נהג לעתים לפני שהשיב תשובה בהלכה להפנות את השאלה לר׳ נחמי' לשמוע את חוות דעתו.
פעם ביקש רבה של העיר דובראוונא מר׳ נחמי׳ להעביר מכתב לגאון ר' אפרים זלמן מרגליות, לאחר שקרא ר' נחמיה את המכתב הוסיף בכתב ידו כמה שורות, וחתם "ר' נחמיה דער פאבריקנט (=בעל בית החרושת)". כשהגיע המכתב לידי הרב אפרים זלמן, שאל: "יש אצלכם הרבה כאלה בעלי בתי חרושת?".
תשובותיו בהלכה נדפסו בספרו שו"ת דברי נחמיה ג׳ חלקים (על אורח חיים, יורה דעה ואבן העזר); בסופו באו דרושים אחדים בדא"ח. בנוסף נדפס בסוף ספרו הנ״ל הגהותיו על שולחן ערוך אדמו"ר הזקן, כמו כן כתב ר׳ נחמי׳ השלמות לשולחן ערוך אדמו"ר הזקן אך הם נשרפו ונותרו על ארבע סימנים בלבד ונדפסו בהוספות לשולחן ערוך[3]
הגהותיו של ר' נחמיה על תלמוד בבלי נדפס בהוספות שבתלמוד בבלי דפוס ווילנא.
בלילה לפני שנפטר ישב כל הלילה וכתב תשובות לאסור טליתות מכונה.
בבוקר ט"ו שבט תרי"ב שמע בחדרו מהמנין שאצל חדרו ברכו וקדושה, ואחר התפלה נפטר פתאום.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בנו, רבי לוי יצחק שהיה דמות מופלאה ואביו מזכירו בתשובותיו בתוספת שבחים. כשחלה רצה רבי נחמיה למסור את נשמתו תמורת נשמת הבן, אך הצמח צדק התנגד לכך והבן נפטר בחיי האב.
- בנו, רבי משולם זוסיא. גם הוא נזכר בתשובות אביו. נפטר בימי עלומיו.
- בנו, רבי דובער יהודה לייב גינזבורג ממוהילוב. ערך והוציא לאור את ספרי אביו. חידושיו הובאו בספרי אביו. משל עצמו הוא הדפיס את הספר "אמונת חכמים" נגד דעות המשכילים בענין נס חנוכה.
- בנו, רבי זלמן מקרוילע שבסוף ימיו הי׳ בווילנא. היה יקר ערך מאד וירא וחרד לדבר ה׳ ונפטר לפני הדפסת ספר בית רבי בשנת תרס״ב.
- בנו, רבי ברוך מבאברויסק. הוציא לאור את דברי נחמיה על שו"ע יורה דעה. במקום אחד רשום כי נפטר בן 64 בז' חשון תרס"ה, אבל בבית רבי שנדפס בשנת תרס״ב נזכר בתואר ׳ז״ל׳.
ספריו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- שו"ת "דברי נחמיה" - שאלות ותשובות על חלקי השולחן ערוך; אורח חיים, יורה דעה ואבן העזר. את הספר הביא לדפוס בנו ר' ליב, ולדבריו[4] "נשאר בכתובים על מסכת ברכות בשלימות, ועוד לקוטים על כמה מסכתות יען שהרבה כתביו נגנב ונאבד". בחודש אלול תשפ"א יצא לאור במהדורה מחודשת[5]
- הגהות על הש"ס - נדפס בסוף ש"ס ווילנא.
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- שניאור זלמן ברגר, ר' נחמיה דובראוונער התמים (בית משיח) גליון טו, ע' 8 • גליון טז, ע' 6
- Derher Reb Nechemya of Dubrovna א חסידישע דערהער
(אנגלית) - הרב אליהו יוחנן גוראריה, אוצר חסידי חב"ד ח"א עמ' 226-230.
| בית רבי | ||
|---|---|---|
| הבעל שם טוב - המגיד ממזריטש | ||
| משפחת אדמו"ר הזקן | זקניו/זקנותיו: שניאור זלמן · אברהם · ברוך בטלן · רחל | הורים: ישראל ברוך · רבקה | חמיו: יהודה ליב | אשתו: סטערנא | אחים/יות: יהודה לייב · מרדכי · משה · שרה | גיסים/ות: ישראל קאזיק · עקיבא פרדקין | בנים/ות: דובער · חיים אברהם · משה · פריידא · דבורה לאה · רחל | חתנים/כלות: אליהו · שלום שכנא אלטשולר · אברהם שיינס | שיינא · שפרה | |
| משפחת אדמו"ר האמצעי | הורים: שניאור זלמן · סטערנא | אשתו: שיינא | חמיו: ר' יעקב מינוביץ' | אחים/יות: חיים אבהם · משה · פרידא · דבורה לאה · רחל | גיסים/ות: אליהו · שלום שכנא אלטשולר · אברהם | בנים/ות: מנחם נחום · ברוך · שרה · ביילא · חיה מושקא · דבורה לאה · ברכה · מנוחה רחל סלונים · חיה שרה · אסתר מרים | חתנים/כלות: יקותיאל זלמן ולס · מנחם מענדל · יעקב ישראל טברסקי · יונה מז'יטומיר · יעקב כולי סלונים · אהרן אלכסנדרוב · שרה פריידא · אהרן זסלבסקי | |
| משפחת אדמו"ר הצמח צדק | הורים: שלום שכנא אלטשולר · דבורה לאה | אשתו: חיה מושקא | חמיו: דובער חמותו: שיינא | אחים/יות: דבורה | גיסים/ות: חיים חייקיל | בנים/ות: ברוך שלום · יהודה לייב · חיים שניאור זלמן · ישראל נח · יוסף יצחק · יעקב · שמואל · ראדע פריידא · דבורה לאה | חתנים/כלות: שניאור · לוי יצחק זלמנוביץ · לוי יצחק מסיראטשין | |
| משפחת אדמו"ר המהר"ש | הורים: מנחם מענדל · חיה מושקא | אשתו: רבקה (בזיווג ראשון: שטערנא) | חמיו: אהרון אלכסנדרוב חמותו: חיה שרה (בזיווג ראשון: חמיו: חיים שניאור זלמן) | אחים/יות: ברוך שלום · יהודה לייב · חיים שניאור זלמן · ישראל נח · יוסף יצחק · יעקב · ראדע פריידא · דבורה לאה | גיסים/ות: שניאור · לוי יצחק זלמנוביץ | בנים/ות: שניאור זלמן אהרן · שלום דובער · אברהם סנדר · מנחם מענדל · דבורה לאה · חיה מושקא | חתנים/כלות: משה אריה לייב גינזבורג · משה הורנשטיין | |
| משפחת אדמו"ר הרש"ב | הורים: שמואל · רבקה | אשתו: שטערנא שרה | חמיו: אדמו"ר יוסף יצחק | חמותו: חנה | אחים/יות: שניאור זלמן אהרן · אברהם סנדר · מנחם מענדל · דבורה לאה · חיה מושקא | בנים: יוסף יצחק | גיסים: משה אריה לייב גינזבורג · משה הורנשטיין | כלות: נחמה דינה | |
| משפחת אדמו"ר הריי"צ | הורים: שלום דובער · שטערנא שרה | אשתו: נחמה דינה | חמיו: אברהם שניאורסון חמותו: יוכבד שניאורסון | בנות: חנה · חיה מושקא · שיינא | חתנים: מנחם מענדל שניאורסון · שמריהו גוראריה · מנחם מענדל הורנשטיין | נכדים: שלום דובער גוראריה | |
| משפחת אדמו"ר שליט"א | הורים: לוי יצחק שניאורסון · חנה שניאורסון | אשתו: חיה מושקא | חמיו: יוסף יצחק | חמותו: נחמה דינה | אחים: דובער שניאורסון · ישראל אריה לייב שניאורסון (מרק גוראריה) | גיסים/ות: שמריהו גוראריה · מנחם מענדל הורנשטיין · חנה · שיינא · גניה שניאורסון | |
| אחרונים | ||
|---|---|---|
| חכמי יהדות אשכנז | רבי משה איסרליש • רבי שלמה לוריא • רבי מרדכי יפה • רבי יהושע פולק (הפני יהושע) • רבי שמואל אליעזר איידלס • רבי יעקב עמדין • רבי יואל סירקיש • רבי שבתי כהן • רבי דוד הלוי סגל • רבי אברהם אבלי גומבינר • רבי יעקב יהושע פלק • רבי אריה לייב גינצבורג • רבי נתנאל וייל • רבי יוסף תאומים • רבי יחזקאל לנדא • הגאון מווילנא • אדמו"ר הזקן • רבי יהודה לייב מינוביץ' • רבי אריה לייב הלר • רבי יצחק מאיר אלתר • רבי אברהם דנציג • רבי יעקב לורברבוים • רבי עקיבא איגר • אדמו"ר האמצעי • החת"ם סופר • רבי נחמיה בירך מדוברובנה • אדמו"ר הצמח צדק • רבי שניאור זלמן פרדקין • רבי שלמה קלוגר • אדמו"ר המהר"ש • רבי יצחק אלחנן ספקטור • רבי יחיאל מיכל אפשטיין • רבי שלום מרדכי שבדרון • רבי ישראל מאיר הכהן • אדמו"ר הרש"ב • רבי חיים עוזר גרודזנסקי • רבי חיים מבריסק • רבי יוסף רוזין • אדמו"ר הריי"צ • רבי שמעון שקופ • רבי ברוך בער לייבוביץ' • רבי אברהם ישעיהו קרליץ • רבי משה פיינשטיין | |
| חכמי יהדות ארצות האסלאם ומגורשי ספרד | רבי יצחק אברבנאל • רבי שמואל די מדינה • רבי אברהם די בוטון • רבי יוסף קורקוס • רבי יהודה רוזאניס • רבי חיים בנבנישתי • רבי אפרים נבון • רבי שלום מזרחי שרעבי • רבי יחיא צאלח • רבי חיים יוסף דוד אזולאי • רבי מרדכי כרמי • רבי יום-טוב אלגאזי • רבי חיים פלאג'י • רבי עבדאללה סומך • רבי יוסף חיים מבגדד | |
| חכמי ארץ ישראל | רבי דוד בן זמרא • רבי יוסף קארו • רבי משה מטראני • רבי בצלאל אשכנזי • רבי יוסף מטראני • רבי לוי בן חביב • הרב יוסף חיים זוננפלד • רבי אברהם יצחק קוק • הרב בן-ציון מאיר חי עוזיאל • הרב יצחק אייזיק הרצוג • הרב צבי פסח פרנק • רבי שלמה זלמן אוירבך • רבי אליעזר יהודה וולדנברג • הרב מרדכי אליהו • הרב יוסף שלום אלישיב • הרב עובדיה יוסף • הרב שמואל וואזנר • הרב נסים קרליץ | |
הערות שוליים
- ^ ראה אודות תאריך הפטירה בשיחות שבת פרשת ויקהל-פקודי תשמ"ב סעיף מא. שבת פרשת ויקרא תשמ"ב סעיף מא.
- ^ זכרונות הרב יהודה חיטריק ע' 142.
- ^ ראה שיחת שבת פרשת מקץ תשכ"ג סעיף ז. שיחת ליל חמשה עשר בשבט תשמ"ב סעיף ח.
- ^ הובאו ב"נחלת אבות" בערך על ר' נחמי' מדובראוונע.
- ^ דיווח וסקירה על הספר באתר אנ"ש (אנגלית).