מ הגהה
 
(2 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות)
שורה 8: שורה 8:
הרוצה לקבל עליו עול מלכות שמים בשלמות יפנה מחשבתו מהרהורים. ואפי' כשהוא אוכל ושותה ישים מחשבתו כדי שיהיה חזק לעבודתו ית', צריך להגביר תענוג הרוחני על תאות הגשמי, ומזה יהיה לו יותר כח מרוחניות המאכל, וזהו מה יפית ומה נעמת [[אהבה]] בתענוגים, פירוש שיהיה לך [[אהבה]] בתענוגים.
הרוצה לקבל עליו עול מלכות שמים בשלמות יפנה מחשבתו מהרהורים. ואפי' כשהוא אוכל ושותה ישים מחשבתו כדי שיהיה חזק לעבודתו ית', צריך להגביר תענוג הרוחני על תאות הגשמי, ומזה יהיה לו יותר כח מרוחניות המאכל, וזהו מה יפית ומה נעמת [[אהבה]] בתענוגים, פירוש שיהיה לך [[אהבה]] בתענוגים.


תיבת אכילה מורכבת מהמילים "אכל - [[י-ה]]". וענינה הפנימי מרמז על השפע שמקבלים [[זעיר אנפין]] ו[[מלכות]] מ[[אימא עילאה]]. היום היחיד בשנה שבו אין צורך לנפש להתקיים מאכילה הוא [[יום הכיפורים]], שבו זעיר אנפין ומלכות עולים ומתעלים לדרגת אימא עילאה, ומתקיימים מה[[הבל]]ים שבאימא עילאה על ידי עלייתם לדרגתה.
תיבת אכילה מורכבת מהמילים "אכל - [[י"ה|י-ה]]". וענינה הפנימי מרמז על השפע שמקבלים [[זעיר אנפין]] ו[[מלכות]] מ[[ספירת הבינה|אימא עילאה]]. היום היחיד בשנה שבו אין צורך לנפש להתקיים מאכילה הוא [[יום הכיפורים]], שבו זעיר אנפין ומלכות עולים ומתעלים לדרגת אימא עילאה, ומתקיימים מה[[הבל]]ים שבאימא עילאה על ידי עלייתם לדרגתה.


העלייה של המאכלות מסוגלת להתבצע רק ב[[כשרות|מאכלים כשרים]], ולא ב[[מאכלות אסורות]], שהחיות שבהם "אסורה" וקשורה ביד ה[[סטרא אחרא]].
העלייה של המאכלות מסוגלת להתבצע רק ב[[כשרות|מאכלים כשרים]], ולא ב[[מאכלות אסורות]], שהחיות שבהם "אסורה" וקשורה ביד ה[[סטרא אחרא]].


==מזון==
==מזון==
בכדי שאדם יוכל לחיות ולהתקיים הוא זקוק לאכילה ושתיה. המזון אותו אוכל האדם נהפך ל[[דם]] ובשר כבשרו ממש! אך פנימיות האכילה היא החיות הרוחני, והסיבה שהאדם זקוק לאכילה היא כיון ש{{הדגשה|לא על הלחם לבדו יחיה האדם, כי אם על כל מוצא פי הוי' יחיה האדם}}{{הבהרה}}. [[הבעל שם טוב]] מסביר, שמוצא פי [[הקב"ה|ה']] הם [[אותיות]] ה[[עשרה מאמרות]], המהווים את הלחם (כמו כל דבר הקיים ב[[עולם]]) בכל רגע, ושורש העשרה מאמרות הוא מ[[עולם התוהו]] שלמעלה מ[[עולם התיקון]], ודווקא על ידם יכול האדם לקבל חיות כיון ששורשם גבוה ממנו.
בכדי שאדם יוכל לחיות ולהתקיים הוא זקוק לאכילה ושתיה. המזון אותו אוכל האדם נהפך ל[[דם]] ובשר כבשרו ממש! אך פנימיות האכילה היא החיות הרוחני, והסיבה שהאדם זקוק לאכילה היא כיון ש{{הדגשה|לא על הלחם לבדו יחיה האדם, כי אם על כל מוצא פי הוי' יחיה האדם}}{{הבהרה}}. [[הבעל שם טוב]] מסביר, שמוצא פי [[הקב"ה|ה']] הם [[אותיות]] ה[[עשרה מאמרות]], המהווים את הלחם (כמו כל דבר הקיים ב[[עולם העשייה הגשמי|עולם]]) בכל רגע, ושורש העשרה מאמרות הוא מ[[עולם התוהו]] שלמעלה מ[[עולם התיקון]], ודווקא על ידם יכול האדם לקבל חיות כיון ששורשם גבוה ממנו.


מכיוון שהמזון נהפך לחלק מגופו של האדם, הוא [[משפיע]] על אופיו ותכונות נפשו. לכן שמירת ה[[כשרות]] כה נחוצה ל[[יהודי]], בשביל לשמור על [[נפש]] האדם מתכונות שליליות הבאות ממאכלות אסורות.
מכיוון שהמזון נהפך לחלק מגופו של האדם, הוא [[משפיע]] על אופיו ותכונות נפשו. לכן שמירת ה[[כשרות]] כה נחוצה ל[[יהודי]], בשביל לשמור על [[נפש]] האדם מתכונות שליליות הבאות ממאכלות אסורות.
שורה 19: שורה 19:
כך כותב [[הרבי]]:
כך כותב [[הרבי]]:


{{ציטוט|מקור=[[ליקוטי שיחות]] חלק י"ג עמוד 260|תוכן=מבואר ב[[תורה שבעל פה|ספרים]] (גם מ[[מדע|חכמי הטבע]]) שה[[טבע|טבעיים]] והנטיות של האדם - הם מושפעים במידה גדולה מסוג מאכלים ומשקאות שהוא אוכל ושותה. שהרי המזון נעשה "[[דם]] ו[[בשר]] כבשרו"{{הערה|[[ליקוטי אמרים פרק ה']].}} - הנה כמו שההשפעה של ה[[מזון]] נוגע ל[[בריאות]] גופנית, ב[[גשמיות]], כך זה משפיע גם על התכונות של ה[[נפש]], כמובא בספרים, שעל ידי אכילת [[בשר]] מ[[בהמה|חיה]] טורפת נמשכת גם בנפש האדם תכונת ה[[אכזריות]] וכו'.
{{ציטוט|מקור=[[ליקוטי שיחות]] חלק י"ג עמוד 260|תוכן=מבואר ב[[תורה שבעל פה|ספרים]] (גם מ[[מדע|חכמי הטבע]]) שה[[טבע|טבעיים]] והנטיות של האדם - הם מושפעים במידה גדולה מסוג מאכלים ומשקאות שהוא אוכל ושותה. שהרי המזון נעשה "[[דם]] ו[[בשר]] כבשרו"{{הערה|[[ליקוטי אמרים פרק ה']].}} - הנה כמו שההשפעה של ה[[מזון]] נוגע ל[[בריאות]] גופנית, ב[[גשמיות]], כך זה משפיע גם על התכונות של ה[[נפש]], כמובא בספרים, שעל ידי אכילת [[בשר]] מ[[בהמה|חיה]] טורפת נמשכת גם בנפש האדם תכונת האכזריות וכו'.


וכשם שהם משפיעים על התכונות וה[[מידות]], על דרך זה, הוא ההשפעה של המאכלים על ה[[שכל]], על אופן [[השגה|השגתו]] והבנתו של האדם: אם הוא ניזון במאכלים גסים ועבים, אזי זה משפיע גסות ועביות ב[[מוח]] האדם. לאידך המוח צלול יותר וההבנה זכה יותר בעת שהוא אוכל מאכלים זכים, כמובא בספרים (וגם בספרי הטבעיים). ומזה מובן שמאכלים לא [[כשרות|כשרים]], היינו מאכלים שהם היפך ה[[תורה]], יש להם השפעה של נזק גדול על הזַכּוּת וה[[טהרה]] של שכל יהודי, ועד - השפעה ונטיה היפך התורה בשכלו של האדם האוכל.}}
וכשם שהם משפיעים על התכונות וה[[מידות (באדם)|מידות]], על דרך זה, הוא ההשפעה של המאכלים על ה[[שכל]], על אופן השגתו והבנתו של האדם: אם הוא ניזון במאכלים גסים ועבים, אזי זה משפיע גסות ועביות ב[[מוח]] האדם. לאידך המוח צלול יותר וההבנה זכה יותר בעת שהוא אוכל מאכלים זכים, כמובא בספרים (וגם בספרי הטבעיים). ומזה מובן שמאכלים לא [[כשרות|כשרים]], היינו מאכלים שהם היפך ה[[תורה]], יש להם השפעה של נזק גדול על הזַכּוּת וה[[טהרה]] של שכל יהודי, ועד - השפעה ונטיה היפך התורה בשכלו של האדם האוכל.}}


[[הרבי הריי"צ]] כותב שב[[חסידות חב"ד]] לא הדגישו במיוחד את המצוות הקשורות לאכילה{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ז' עמוד י"ח.}}.
[[הרבי הריי"צ]] כותב שב[[חסידות חב"ד]] לא הדגישו במיוחד את המצוות הקשורות לאכילה{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ז' עמוד י"ח.}}.
שורה 53: שורה 53:
==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==
*מענה באגרות קודש, חלק כח, עמ' רי (מכ' אייר תשל"ג).  
*מענה באגרות קודש, חלק כח, עמ' רי (מכ' אייר תשל"ג).  
*אל תאמרו מה, אימרו מדוע - https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/559769
*מנחם ברונפמן, '''יאכלו חסידים וישבעו''', שבועון כפר חב"ד גליון 1880 עמוד 48
*מנחם ברונפמן, '''יאכלו חסידים וישבעו''', שבועון כפר חב"ד גליון 1880 עמוד 48
*חיים ברנדלר, '''אכילה לשם שמים''', שערי ישיבה כא, עמוד 720
*חיים ברנדלר, '''אכילה לשם שמים''', שערי ישיבה כא, עמוד 720
*[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/559769 '''אל תאמרו מה, אימרו מדוע'''] {{בית חב"ד (אתר)}}
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}


[[קטגוריה:אכילה ושתיה]]
[[קטגוריה:אכילה ושתיה]]
[[קטגוריה:מאכלים ומשקאות|*]]
[[קטגוריה:מאכלים ומשקאות|*]]