יוסי מ. (שיחה | תרומות)
יצירת דף עם התוכן "'''חייל''' הוא העובד בשירות צבא מסויים. ==בחסידות== בחסידות{{הערה|מאמרי מן המיצר תרפ"ד, תרצ"..."
 
שולם ס. (שיחה | תרומות)
דקדוק ותיקון קישור
 
(16 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
'''חייל''' הוא העובד בשירות [[צבא]] מסויים.
[[קובץ:הפרטיזן במלחמת השחרור.jpg|ממוזער|חיילים ב[[מלחמת השחרור]] בינהם ניתן לראות את הרב [[חיים זושא וילימובסקי|זושא וילימובסקי]], (עם [[זקן]] מלא).]]
'''חייל''' הוא הלוחם בשירות [[צבא]]. בדרך כלל הכונה בחייל הוא, ללוחם פשוט.
 
==ראשי תיבות==
ה[[ראשי תיבות]] של המילה "חיל" הוא '''ח'''סיד '''י'''רא שמים ו'''למדן'''. בלשון זו, נוהגים לברך [[ילד]] בעיקר ב[[אופשערניש]] שלו{{הערה|כך היא הלשון שהרבי משתמש במכתביו}}.
 
הרבי מסביר{{הערה|אגרות קודש כרך י"ז ו'רי"ז}} את הלשון (מה קודם למה): דבר ראשון צריך שהוא יהיה [[חסיד]] - ביטול הרגש עצמו. ומאחר שהוא חסיד, זה נותן מקום ל[[יראת שמים]]. ורק אחרי שמבטל הרגש עצמו, ומכניס יראת שמים, אז הוא יכול להיות למדן.


==בחסידות==
==בחסידות==
שורה 6: שורה 12:
כשחייל פשוט יוצא ל[[מלחמה]], זהו על פי הנחיותיהם של המפקדים וראשי הצבא. ומכל מקום, מי שבפועל הולך וכובש הוא החייל הפשוט, ועל ידי זה, הוא פועל את המעלה גם במפקדיו, שינצחו את המלחמה.
כשחייל פשוט יוצא ל[[מלחמה]], זהו על פי הנחיותיהם של המפקדים וראשי הצבא. ומכל מקום, מי שבפועל הולך וכובש הוא החייל הפשוט, ועל ידי זה, הוא פועל את המעלה גם במפקדיו, שינצחו את המלחמה.


כך גם בנשמה: שורש הנשמה כפי שהיא למעלה, היא ב[[אהבה ויראה]] וב[[ביטול]] מוחלט לה', ודוקא על ידי ש[[הארה]] ממנה [[תכלית ירידת הנשמה לעולם הזה|יורדת לעולם הזה]] הגשמי והנחות, נעשית עליה גם ב[[עצם הנשמה]]; שנהיית בבחינת {{מהלך|שלמעלה ממדידה והגבלה}}.
כך גם בנשמה: שורש הנשמה כפי שהיא למעלה, היא ב[[אהבה ויראה]] וב[[ביטול]] מוחלט לה', ודוקא על ידי ש[[הארה]] ממנה [[תכלית ירידת הנשמה לעולם הזה|יורדת לעולם הזה]] הגשמי והנחות, נעשית עליה גם ב[[עצם הנשמה]]; שנהיית בבחינת {{מונחון|מהלך|שלמעלה ממדידה והגבלה}}.
 
==חייל בצבאות השם==
'''חיילי צבאות השם''', הם החברים בארגון [[צבאות השם]], אותו ייסד הרבי. תפקידם הוא, [[מלחמה|להלחם]] ב[[יצר הרע]] ולהכניעו, ובכך להביא את ה[[משיח]].
 
==חיילי בית דוד==
{{ערך מורחב|חיילי בית דוד (מושג)}}
'''"חיילי בית דוד"''' הוא הכינוי שניתן לתלמידי ה[[תמימים]], על ידי [[הרבי הרש"ב]], מייסד ישיבת '''"[[תומכי תמימים]]"'''.
 
הכינוי ניתן על-יסוד מאמר חז"ל "[[כל היוצא למלחמת בית דוד כותב גט כריתות לאשתו]]". [[אדמו"ר הרש"ב]] הסביר כי על תלמידי התמימים, לכתוב גט כריתות - להתנתק לגמרי, מ"אשתו" - ענייני העולם.
 
האויבים שעל חיילי בית דוד להלחם בהם, מחולקים לשני תקופות, על פי הפסוק{{הערה|[[תהלים פ"ט]] נב}} {{ציטוטון|אשר חרפו אויביך ה' אשר חרפו עקבות משיחך}}. תקופה ראשונה; עליהם להלחם במחרפי השם (כפי שהיה בהקמת הישיבה, שהיה עליהםלהלחם ב[[משכילים]]). ובתקופה האחרונה, תפקידם של חיילי בית דוד הוא, להלחם במחרפי [[מלך המשיח]].
 
==הקנטוניסטים==
[[קובץ:הרצל_יעקב_צם.jpg|שמאל|ממוזער|125px|דיוקן של הקנטוניסט הרצל יעקב צם, ששירת בצבא הרוסי במשך 41 שנה, והגיע לדרגת קצין]]
{{ערך מורחב|גזירת הקנטוניסטים}}
'''הקנטוניסטים''' היו [[ילדי ישראל|ילדים יהודים]], אשר נחטפו מהוריהם בגיל קטן, בגזירת הצאר, לשירות במוסד [[צבא|צבאי]], על מנת להשכיח מהם את רוח ה[[יהדות]].
 
חלקם הגדול אכן הפסיק לקיים [[תורה]] ו[[מצוות]], אך בלבם נשארו יהודים עם לב חם ליהדות. פעמים רבות [[מסירות נפש|מסרו את נפשם]] על [[קידוש ה']], כאשר לא הסכימו להמיר את דתם.
 
[[אדמו"רי חב"ד]] פעלו רבות, להצלת הילדים. ה[[צמח צדק]] אף ייסד ארגון חשאי, בשם "תחיית המתים", שהציל והבריח ילדים רבים מצפורני הצבא.


{{הערות שוליים|}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:צבא]]