כ' בכסלו – הבדלי גרסאות
דף חדש: {{חודש כסלו}} '''כ' בכסלו''' הוא היום העשרים בחודש כסלו והיום השני הנחגג כראש השנה לחסידות. ==אירועים ב… |
להאיר נקודה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| (15 גרסאות ביניים של 13 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{חודש כסלו}} | {{חודש כסלו}} | ||
'''כ' בכסלו''' הוא היום העשרים ב[[חודש כסלו]] והיום השני הנחגג כ[[ראש השנה לחסידות]]. | '''כ' בכסלו''' הוא היום העשרים ב[[חודש כסלו]] והיום השני הנחגג כ[[חג הגאולה י"ט כסלו|חג הגאולה]] וכ[[ראש השנה לחסידות]]. | ||
==אירועים ביהדות== | ==אירועים ביהדות== | ||
*ג'תי"ד - בני [[יהודה]] ו[[בנימין]] התקבצו ב[[ירושלים]] לדון על הנשים הנכריות. | *ג'תי"ד - בני [[יהודה]] ו[[בנימין]] התקבצו ב[[ירושלים]] לדון על הנשים הנכריות. | ||
*[[תשמ"א]] - רבי [[יצחק הוטנר]], ראש ישיבות 'רבינו חיים ברלין' בניו יורק, ו'פחד יצחק' ב[[ירושלים]], נפטר. | *[[תשמ"א]] - רבי [[יצחק הוטנר]], ראש ישיבות 'רבינו חיים ברלין' בניו יורק, ו'פחד יצחק' ב[[ירושלים]], נפטר. | ||
*[[תשמ"ב]] - רבי יוחנן טברסקי מ[[רחמסטריווקא]], נפטר. | *[[תשמ"ב]] - רבי [[יוחנן טברסקי]] מ[[רחמסטריווקא]], נפטר. | ||
== | ==ימי חב"ד== | ||
==== כ' כסלו - יום טוב השני של [[חג הגאולה י"ט כסלו|חג הגאולה]] ==== | |||
לאחר ששוחרר אדמו"ר הזקן ממאסרו הובא על פי בקשתו לביתו של החסיד ר' [[מרדכי מליעפלי]], באותו בית בו התגורר ר' [[מרדכי מליעפלי]], התגורר בקומה התחתונה ר' [[נטע נוטקין]], מגדולי ה[[מתנגד|מתנגדים]], שהיה מאותם המלשינים שהלשינו על אדמו"ר הזקן, ובטעות העבירו את רבינו הזקן לביתו של המתנגד. | |||
משראה המתנגד את [[אדמו"ר הזקן]] נכנס לביתו, נבהל מאוד. עם כל זאת ביקש מאדמו"ר הזקן לשבת וציווה להעמיד את המיחם ובעצמו ניקה את הצלחת. בתוך כך נכנס בדברים עם אדמו"ר הזקן, והתחיל לדבר עימו קשות ואמר לו: הנה אתם מדמים בנפשכם שכבר ניצלתם, דעו לכם שכאשר נפלתם עתה בידי לא תצאו מכאן עד אשר תחתמו לי שאתם מבטלים את נוסח התפילה החדש שלכם, ושאר הדברים שחידשתם שלא נהגו בהם אבותינו, שהיו גדולי ארץ כמותכם. מה היה חסר לכם אם היו אומרים "נעריצך" ולא "כתר". | |||
בסיום הדברים כשיצא אדמו"ר הזקן מביתו התבונן ר' נטע בדמותו האצילית של אדמו"ר הזקן, וייחסו כלפיו נהפך מן הקצה לקצה, עד שלאחר זמן, במאסר השני, היה מהשתדלנים שפעלו לשחרורו. עבור שתדלנותו הציב תנאי, שאדמו"ר הזקן יבקר בביתם של שלושה מגדולי המתנגדים. אחד מהם היה ר' [[יהושע צייטלין]] מ[[שקלוב]]. | |||
[[אנ"ש]] שהמתינו במשך כל אותו היום בביתו של ר' מרדכי מליעפלי לבואו של אדמו"ר הזקן, היו במבוכה גדולה. | |||
החסידים החליטו ללכת אל אותו מתנגד הגר בקומה התחתונה של ביתו של ר´ [[מרדכי מליעפלי]] ולשמוע מה בפיו. כאשר הגיעו לביתו של המתנגד הייתה הדלת סגורה, ומבעד לדלת הם שמעו את קולו של המתנגד הטוען: "נעריצך לא מוצא חן בעיניכם רק הנוסח החדש של כתר?" ומיד הבינו החסידים שבטעות הכניסו את [[אדמו"ר הזקן]] לביתו של המתנגד. החסידים דפקו בחוזקה על דלתו של המתנגד עד שפתח להם. הם השתוממו לראות את אדמו"ר הזקן יושב כשראשו שעון על ידיו ושומע חירופים וגידופים מאותו מתנגד. | |||
המתנגד, בראותו את החסידים נבהל ופניו נפלו. רבי מרדכי מליעפלי רץ בחמת זעם להכות את המתנגד, אך אדמו"ר הזקן רמז לו שלא יעשה לו מאומה וכי יעזוב אותו לנפשו. לפני שיצא אדמו"ר הזקן מבית המתנגד, אמר שצריכים לתת כבוד לאכסניא, שתה כוס [[מים]] חמין והלך עם רבי מרדכי לביתו. | |||
"החייתני ממש" - אמר רבינו הזקן לרבי מרדכי - ועוד הוסיף אדמו"ר הזקן: "ותאמין לי שכל ימי שבתי במאסר לא היה קשה לי כמו אותן שלוש השעות ששהיתי בביתו של המתנגד". | |||
למרות ש[[אדמו"ר הזקן]] הורה לחסידיו שלא להכות את המתנגד, היה שם יהודי שלא נמנה על החסידים, וטען שהוא לא מחויב לשמוע לקולו של אדמו"ר הזקן מכיון שהוא לא רבו. הוא נפנה אל המתנגד, ואמר:<blockquote>אספר לכם משל. [[משל]] לשני שרים חשובים של ה[[מלך]], שהתווכחו ביניהם באיזה אופן לשבץ את כתר המלך ביהלומים, אם באופן זה או באופן אחר. בנתיים עבר שם עובר דרך חובק אשפתות, והחל לצעוק אל אחד מהשרים שהשני צודק. נענו לו שניהם: אנחנו מבינים בדבר ויש לנו ויכוח אם כי מטרתינו שווה, אך מה לך ולהביע דיעות בין שני שרי המלך?</blockquote>סיים האיש את המשל ואמר: "גדולי עולם מתווכחים באיזה אופן לפאר את כתר המלך, אם על ידי אמירת "כתר" או על ידי אמירת "נעריצך", אך אתה אדם פשוט וגס רוח מה לך להתערב בויכוח בין ענקי עולם?" והעניק לו סטירה. | |||
=== אירועים === | |||
*[[תקנ"ז]] - הושלמה ההדפסה הראשונה של [[ספר התניא]]. | |||
*[[תקנ"ט]] - [[אדמו"ר הזקן]] יצא מוויכוח בן 3 שעות בבית [[מתנגד]], לאחר מאסרו. [[אדמו"ר הזקן]] התבטא, כי שעות אלו היו קשים לו יותר מכל המאסר (53 יום). | |||
*[[תק"ס]] - הגנרל פרוקורור שלח פקודה אל מושל ליטא, שבהתאם להוראת הקיסר חייבים להניח לתנועה החסידית להתקיים. | |||
*[[תש"ג]] - [[אדמו"ר הריי"צ]] הורה לרבי לערוך את [[לוח היום יום]]. | |||
*[[תש"י]] - הרב [[שניאור זלמן גרליק]] מונה על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]] לרבה של [[כפר חב"ד]]. | |||
*[[תשד"מ]] - [[הרבי]] הזכיר לראשונה את [[תקנת לימוד הרמב"ם היומי]]. | |||
*[[תשמ"ו]] - החל שלב שמיעת העדויות ב[[משפט הספרים]]. | |||
===[[יום הולדת|נולדו]]=== | |||
*[[תרצ"ב]] - הרב [[מרדכי גורודצקי]], יו"ר [[ועד נחלת הר חב"ד]], ומראשי עסקני חב"ד המקומיים, וחבר הנהלת [[אגודת חסידי חב"ד ארץ הקודש]]. | |||
*[[תש"כ]] - הרב [[משה שמואל אוירכמן]], [[שליח]] [[הרבי]] ויושב ראש מוסדות חב"ד ב[[קריית ים]]. | |||
===[[פטירה|נפטרו]]=== | |||
*? - הרב [[אברהם משולם זלמן לנדא]] (קורניצער), מגדולי חסידי [[אדמו"ר הזקן]], מתלמידי [[חדרים (תקופת אדמו"ר הזקן)|ה'חדרים']], ולאחר [[הסתלקות|הסתלקותו]] - ממקושרי [[אדמו"ר האמצעי]] ו[[אדמו"ר הצמח צדק]]. | |||
*[[תש"א]] - הרבנית [[מרים גיטל שניאורסון]], דודתו של [[הרבי]]. | |||
*[[תשמ"א]] - הרב [[ישעיהו גופין]], מנהל [[בית הספר למלאכה]] ב[[כפר חב"ד]]. | |||
{{להיום יום|כ'|כסלו}} | {{להיום יום|כ'|כסלו}} | ||
[[קטגוריה:ימי חב"ד| | [[קטגוריה:ימי חב"ד - חודש כסלו|ב כ]] | ||