לדלג לתוכן

שלמה מאיר יששכר מארק – הבדלי גרסאות

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
אין תקציר עריכה
 
(8 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 4: שורה 4:


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
הרב שלמה מאיר יששכר מארק נולד ב[[ח"י אלול]] [[תשי"ט]] לרב ד"ר יחזקאל מארק ולחיה שרה (מצאצאי [[הבעש"ט]]).


הרב שלמה מאיר יששכר מארק נולד ב[[ח"י אלול]] [[תשי"ט]] לאביו הרב ד"ר יחזקאל מארק ולאמו מרת חיה שרה (מצאצאי [[הבעש"ט]])
בשנת [[תשל"ה]], כאשר למד בישיבת "איתרי" ב[[ירושלים]], התקרב ל[[חסידות חב"ד]], ועבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים]] בלוד ואחר כך ב[[כפר חב"ד]].  
 
בשנת [[תשל"ה]], כאשר למד בישיבת "איתרי" ב[[ירושלים]], התקרב ל[[חב"ד]], ועבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים]] בלוד ואחר כך ב[[כפר חב"ד]].  


ב[[א' אייר]] [[תשל"ז]] נשלח עם קבוצת תלמידים על ידי הנהלת הישיבה בכפר להיות התלמידים המייסדים של ישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש]] ב[[צפת]].
ב[[א' אייר]] [[תשל"ז]] נשלח עם קבוצת תלמידים על ידי הנהלת הישיבה בכפר להיות התלמידים המייסדים של ישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש]] ב[[צפת]].


מ[[י"ח מנחם אב]] [[תשל"ח]] עד [[ז' מר חשוון]] [[תש"מ]] שהה ב-[[770]], במסגרת [[קבוצה]] [[תשל"ט]].
מ[[י"ח מנחם אב]] [[תשל"ח]] עד [[ז' מר חשוון]] [[תש"מ]] שהה ב-[[770]], במסגרת [[קבוצה]] [[תשל"ט]], במהלך שנת הקבוצה זכה להכנס לרבי ליחידות בקודש פנימה.


במסגרת הקובץ [[שערי ישיבה]]{{הערה|חלק ב, צפת, [[תש"מ]]}} יצא לאור ליקוט "דיני ומנהגי הש"ץ על פי [[מנהגי חב"ד]]" שליקט וערך, ובמהדורה שנייה עם תיקונים והוספות בקובץ [[מעשי למלך]] [[תשמ"ט]], על ידי [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]].
במסגרת הקובץ [[שערי ישיבה]]{{הערה|חלק ב, צפת, [[תש"מ]]}} יצא לאור ליקוט "דיני ומנהגי הש"ץ על פי [[מנהגי חב"ד]]" שליקט וערך, ובמהדורה שנייה עם תיקונים והוספות בקובץ [[מעשי למלך]] [[תשמ"ט]], על ידי [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]].
שורה 17: שורה 16:
ב[[כ"ח סיון]] [[תשמ"א]] [[נישואין|נשא]] את חדוה רחל, בתו של הרב [[רפאל עמוס קרניאל]].  
ב[[כ"ח סיון]] [[תשמ"א]] [[נישואין|נשא]] את חדוה רחל, בתו של הרב [[רפאל עמוס קרניאל]].  


שימש כשליח הרבי לאופקים ([[תשמ"ו]] - [[תשנ"ג]]), ולבית חב"ד מכבים - רעות ([[תשנ"ג]] - [[תשס"ז]]{{הערה|[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=17032 מודה אני / ראיון] ב{{שטורעם}}.}}), וכיום משמש כעורך לשוני ומגיה במסגרת [[הוצאת ספרים קה"ת]] . במסגרת זו מגיה ומכין לדפוס ספרים חוברות ועלונים רבים, במיוחד - עריכת תרגום ה[[אגרות קודש]] של הרבי מאידיש לעברית.
שימש כשליח הרבי בבית חב"ד אופקים ([[תשמ"ו]] - [[תשנ"ג]]), ובבית חב"ד מכבים - רעות ([[תשנ"ג]] - [[תשס"ז]]{{הערה|[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=17032 מודה אני / ראיון] ב{{שטורעם}} {{קישור שבור}}.}}), וכיום משמש כעורך לשוני ומגיה במסגרת [[הוצאת ספרים קה"ת]]. במסגרת זו מגיה ומכין לדפוס ספרים חוברות ועלונים רבים, במיוחד - עריכת תרגום ה[[אגרות קודש]] של הרבי מאידיש לעברית.


בנוסף חבר במקהלת אנ"ש השרה באירועים מיוחדים של אנ"ש חב"ד בארץ ישראל.
כיהן בעבר כחבר במקהלת חסידי חב"ד.


מאז [[תשס"ז]] ועד [[תשפ"ג]] התגורר בכפר חב"ד. בתשפ"ג עבר לגור יחד עם משפחתו בשכונת [[נחלת הר חב"ד]] ב[[קרית מלאכי]].
בשנת תשנ"ה חתם על פסק דין הפוסק שצריכה להיות "התגלות הרבי מלך המשיח שיל"ו"{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1wSaGVKexrkCK9KDlAJaMKULPRlNzmXmd/view עמוד 32.]}}.


===עבודתו בעריכת הסידור החדש===
מאז [[תשס"ז]] ועד [[תשפ"ג]] התגורר בכפר חב"ד. בתשפ"ג עבר לגור בשכונת [[נחלת הר חב"ד]] ב[[קרית מלאכי]].
{{להשלים}}


== משפחתו ==
== משפחתו ==
*רעייתו - מרת חדווה מארק - עובדת ברפואה שזכתה לאגרת מהרבי על לימודי הרפואה שלה.
*רעייתו - חדווה מארק - עובדת ברפואה שזכתה לאגרת מהרבי על לימודי הרפואה שלה.
*בנו - ר' מנחם מארק, אחיסמך.
*בנו - ר' מנחם מארק, אחיסמך, [[לוד]].
*בנו - ר' אהרן מארק, שיכון חב"ד, [[לוד]].
*בנו - ר' אהרן מארק, שיכון חב"ד, [[לוד]].
*חתנו - ר' משה שפרלינג, [[קרית מלאכי]].
*חתנו - ר' משה שפרלינג, [[קרית מלאכי]].
*חתנו - ר' שניאור זוהר,מוזיקאי חב"די, שיכון חב"ד, לוד.
*חתנו - ר' שניאור זוהר, מוזיקאי חב"די, שיכון חב"ד, [[לוד]].
*חתנו - ר' ניסן זיגמן, שליח ב[[יהוד]].  
*חתנו - ר' ניסן זיגמן, שליח ב[[יהוד]].  
*חתנו - ר'[[שניאור זלמן לויטין (קפריסין)]], שליח בקפריסין.
*חתנו - ר' [[שניאור זלמן לויטין (קפריסין)]], שליח בקפריסין.
*חתנו - ר' [[מנחם טויסטר]], קלידן ומוזיקאי חב"די,נחלת הר חב"ד, קרית מלאכי.
*חתנו - ר' [[מנחם טויסטר]], קלידן ומוזיקאי חב"די, נחלת הר חב"ד, קרית מלאכי.
*חתנו - ר' [[מנחם מענדל לרנר (נחלת הר חב"ד)]], יו"ר בי"כ [[תפארת אליעזר]], נחלת הר חב"ד, קריית מלאכי.
*חתנו - ר' [[מנחם מענדל לרנר (נחלת הר חב"ד)]], יו"ר בית הכנסת [[תפארת אליעזר]], נחלת הר חב"ד, קריית מלאכי.
*חתנו - ר' יוסי שץ, נחלת הר חב"ד, קריית מלאכי.
*חתנו - ר' יוסי שץ, נחלת הר חב"ד, קריית מלאכי.
* בנו - ר' ישראל מארק, נאות אפקה, רמלה.
* בנו - ר' ישראל מארק, נאות אפקה, רמלה.
*חתנו - ר' מנדי פרוס, לוד.
*חתנו - ר' מענדי פרוס, לוד, אחראי בטחון וחבר הנהלה בישיבת [[תומכי תמימים קרית גת]].
*חתנו - ר' יודי ברוד , שליח באל סלבדור.  
*חתנו - ר' [[יהודה לייב ברוד]] , שליח באל־סלוודור.
{{מיון רגיל: מארק, שלמה}}  
 
{{מיון רגיל: מארק, מאיר}}  
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת איתרי]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת איתרי]]
שורה 49: שורה 48:
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת חח"ל צפת]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת חח"ל צפת]]
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב"ד]]

גרסה אחרונה מ־08:07, 7 בדצמבר 2025

הרב מארק בהתוועדות חסידית
הרב מארק בחתונת בתו (תשפ"א)

הרב שלמה מאיר יששכר מארק (יליד שנת תשי"ט, 1959) משמש כעורך ומגיה לשוני בהוצאת הספרים קה"ת.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב שלמה מאיר יששכר מארק נולד בח"י אלול תשי"ט לרב ד"ר יחזקאל מארק ולחיה שרה (מצאצאי הבעש"ט).

בשנת תשל"ה, כאשר למד בישיבת "איתרי" בירושלים, התקרב לחסידות חב"ד, ועבר ללמוד בישיבת תומכי תמימים בלוד ואחר כך בכפר חב"ד.

בא' אייר תשל"ז נשלח עם קבוצת תלמידים על ידי הנהלת הישיבה בכפר להיות התלמידים המייסדים של ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש בצפת.

מי"ח מנחם אב תשל"ח עד ז' מר חשוון תש"מ שהה ב-770, במסגרת קבוצה תשל"ט, במהלך שנת הקבוצה זכה להכנס לרבי ליחידות בקודש פנימה.

במסגרת הקובץ שערי ישיבה[1] יצא לאור ליקוט "דיני ומנהגי הש"ץ על פי מנהגי חב"ד" שליקט וערך, ובמהדורה שנייה עם תיקונים והוספות בקובץ מעשי למלך תשמ"ט, על ידי צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש.

בכ"ח סיון תשמ"א נשא את חדוה רחל, בתו של הרב רפאל עמוס קרניאל.

שימש כשליח הרבי בבית חב"ד אופקים (תשמ"ו - תשנ"ג), ובבית חב"ד מכבים - רעות (תשנ"ג - תשס"ז[2]), וכיום משמש כעורך לשוני ומגיה במסגרת הוצאת ספרים קה"ת. במסגרת זו מגיה ומכין לדפוס ספרים חוברות ועלונים רבים, במיוחד - עריכת תרגום האגרות קודש של הרבי מאידיש לעברית.

כיהן בעבר כחבר במקהלת חסידי חב"ד.

בשנת תשנ"ה חתם על פסק דין הפוסק שצריכה להיות "התגלות הרבי מלך המשיח שיל"ו"[3].

מאז תשס"ז ועד תשפ"ג התגורר בכפר חב"ד. בתשפ"ג עבר לגור בשכונת נחלת הר חב"ד בקרית מלאכי.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. ^ חלק ב, צפת, תש"מ
  2. ^ מודה אני / ראיון בקישור שטורעם (הקישור אינו פעיל) (הקישור אינו פעיל).
  3. ^ עמוד 32.