השתלשלות תורה שבעל פה – הבדלי גרסאות

גרסה אחרונה מ־20:08, 16 באוקטובר 2025

השתלשלות התורה שבעל פה כוללת את כל חידושי התורה מאז מתן תורה בהר סיני, ועד לדברי התורה המכוונים לאמיתתה של תורה ונלמדים על פי הכללים המסורים לחכמי ישראל מדור לדור, המתחדשים על ידי אנשים פשוטים בני דורנו.

הרבי פעל להנחלת זכירת סדר השתלשלות התורה שבעל פה אפילו אצל ילדים.

היסטוריה[עריכה | עריכת קוד מקור]

במעמד הר סיני, כאשר הקב"ה נתן למשה רבינו את התורה שבכתב, הוא נתן לו יחד עמה גם את התורה שבעל פה ואת הכללים שבהם ניתן להשתמש כדי לדרוש את דברי התורה ולהבין דבר מתוך דבר.

מלבד ה'תורה', הכוללת חמשה חומשים^[1] עד לימי בית המקדש השני, המשיכה להיכתב התורה שבכתב, הנביאים^[2] וכתובים^[3], כשהתנ"ך כולל יחד עשרים וארבעה ספרים.

במהלך למעלה מאלף שנים לאחר מתן תורה, השתמרה התורה שבעל פה במסורה מרב לתלמיד ומאב לבן מדור לדור, ולא ניתנה להיכתב, ורק כאשר יצאו לגלות לאחר חורבן בית המקדש השני, על מנת שלא תשתכח התורה, הותר האיסור משום 'עת לעשות לה' הפרו תורתך', והחלו לקבץ את דברי התורה שבעל פה.

פירושי התורה שבכתב נלקטו בספרי המדרשים, כשהם עצמם מחולקים לספרים הכוללים דרושים הלכתיים, כגון: מכילתא^[4], ספרא^[5], ספרי^[6], ספרים הכוללים דרושים המפרשים את הפסוקים ומרחיבים אותם, כגון: מדרש רבה, מדרש תנחומא, ילקוט שמעוני, ושאר ספרי המדרשים, וכן את ספר הזוהר הכולל פירוש המבאר את פנימיות דברי התורה.

ההלכות שעברו עד אז במסורה בעל פה, נכתבו ונוסחו על ידי רבי יהודה הנשיא שחתם את ששה סדרי משנה^[7], כשדברי ההלכה שלא נכללו במשניות - נכללו בקובצי הברייתא והתוספתא.

במאות השנים שלאחר מכן, דברי התורה נכללו בגמרא, הבלולה מפירושים למשנה, דיונים הלכתיים, ודברי אגדה ומדרש, כשדברים אלו עצמם מחולקים בין 2 קבצים עיקריים, האחד ה'תלמוד בבלי' המרכז את דברי אמוראי בבל שהיתה המרכז היהודי העיקרי באותן שנים, והשני ה'תלמוד ירושלמי' המרכז את דברי אמוראי ארץ ישראל.

בשנים הבאות לא היה ספר אחד המאגד את דברי כלל גדולי ישראל שפעלו באותם דורות, ומה שהשתמר בידינו הם תשובות וספרי רבנן סבוראי, הסבוראים, ותשובות וספרי הגאונים.

בתקופת הראשונים, קמו שלושה מגדולי ישראל שניסו לסכם את התורה שבעל פה בקובץ הלכתי מסכם, כשכל אחד מהם עשה זאת בצורה מעט שונה:

האלפ"ס, רבינו יצחק אלפסי - ניפה מתוך דברי הגמרא את כל הדרשות והדיונים, והותיר את המסקנא בלבד, כשהוא משתמש רק בלשון הגמרא.
הרא"ש - פסק דברי הלכה היוצאים מתוך דברי הגמרא, לפי סדר דברי הגמרא.
הרמב"ם - סידר את כלל ההלכות והמצוות בסדרת ספרי 'היד החזקה', לפי סדר הגיוני בצורה שתקל לשנן את ההלכות ולמצוא כל הלכה במקומה.

לאחר שכל אחד מספרים אלו פסק בצורה שונה ורבתה המחלוקת, כתב רבינו יעקב בן אשר, בנו של 'הרא"ש' את ספרו 'ארבעה טורים' וחילק את כל ההלכות לארבעה תחומים מרכזיים^[8].

בהמשך לעבודה זו, חיברו רבי יוסף קארו והרמ"א את ה'שולחן ערוך' המתמצת את ההלכות שבבעל הטורים בצורה קצרה ותמציתית, כשמאז ועד היום, התקבל השולחן ערוך כספר ההלכה העיקרי שאין לחלוק עליו, וסביבו התחברו פירושים שונים כשהעיקריים שבהם:

אורח חיים - מגן דוד, מגן אברהם
יורה דעה - טורי זהב, שפתי כהן
אבן העזר - חלקת מחוקק, בית שמואל
חושן משפט - מאירת עיניים, שפתי כהן

אף שאלו הספרים העיקריים של השתלשלות התורה שבעל פה, כל מה שהתחדש על פי כללי התורה האמיתיים, כדרשת חז"ל על הפסוק "וזאת התורה אשר שם משה לפני בני ישראל", שהתורה שייכת ומתחדשת על ידי כל עם ישראל, ו"אפילו מה שתלמיד ותיק עתיד להורות לפני רבו, כבר נאמר למשה בסיני"^[9].

ידיעת סדר התורה שבעל פה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת תש"ב הופיעה רשימה ראשונית (ללא עיצוב ויזואלי) בחוברת שהפיק הרבי בשם סדר ברכות ותפילות עם תרגום אנגלי, תחת הכותרת 'התורה שלנו'^[10].

בלוח כיס יומי לתלמיד שערך והפיץ הרבי בשנת תש"ג, צירף הרבי רשימה של סדר השתלשלות תורה שבעל פה, עם מידע מועט על כל אחד מהספרים העיקריים שהתחברו על ידי גדולי ישראל לאורך השנים, תחת הכותרת 'תורה ומסורה' והכותרת 'מפתח ספרים ומחברים'.

בשנת תש"ד יזם הרבי את ההוצאה לאור של החוברת תורה וישראל בה נדפסו בפני עצמם ההוספות שצורפו ללוח כיס יומי לתלמיד עם מספר הרחבות.

בהמשך לכך, החל הרבי באותן שנים לצרף לסידור תהילת השם שהודפס אז תרשים ויזואלי המשרטט את סדר השתלשלות התורה שבעל פה^[11].

בלוח לא פורטו שמותיהם של הספרים שהתחברו על ידי גדולי ישראל בדורות אלו, אך אינם חוליה הכרחית בהבנת סדר השתלשלות התורה שבעל פה כגון סדר עולם, ספר הבהיר, וכדומה.

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

הקדמת הרמב"ם לספר משנה תורה
נספח לספר ילקוט יומי - אנציקלופדיה של כיס

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

וזאת התורה אשר שם משה, בתוך 'שיחות לנוער' סיון תשכ"ח
לוח השתלשלות התורה - בעיצוב צבעוני מחודש

הערות שוליים

^ בראשית, שמות, ויקרא, במדבר, דברים.
^ המחולקים בעצמם לנביאים ראשונים: יהושע שופטים שמואל מלכים ירמיה יחזקאל וישעיה, ונביאים אחרונים: הושע יואל עמוס עובדיה יונה מיכה נחום חבקוק צפניה חגי זכריה ומלאכי.
^ רות, תהלים, איוב, משלי, קהלת, שיר השירים, איכה, דניאל, אסתר, עזרא נחמיה ודברי הימים.
^ על חומשים בראשית-שמות.
^ על חומש ויקרא.
^ על חומשים במדבר-דברים.
^ זרעים, מועד, נשים, נזיקין, קדשים, טהרות, הכוללים יחד שישים מסכתות.
^ אורח חיים - חיי היום יום שבת ומועדים, יורה דעה - דיני איסורים, כשרות, עבודה זרה, וכו'. אבן העזר - דיני אישות, וחושן משפט - הלכות ודינים שבין אדם לחברו.
^ תלמוד ירושלמי פאה ב, ד.
^ עמוד 125 (זמין בקישור לאחר הרשמה חינמית)
^ התרשים התפרסם ככל הנראה לראשונה בגליון שיחות לנוער ביידיש שיצא לאור בחודש סיון ה'תש"ד.

[1] בראשית, שמות, ויקרא, במדבר, דברים.

[2] המחולקים בעצמם לנביאים ראשונים: יהושע שופטים שמואל מלכים ירמיה יחזקאל וישעיה, ונביאים אחרונים: הושע יואל עמוס עובדיה יונה מיכה נחום חבקוק צפניה חגי זכריה ומלאכי.

[3] רות, תהלים, איוב, משלי, קהלת, שיר השירים, איכה, דניאל, אסתר, עזרא נחמיה ודברי הימים.

[4] על חומשים בראשית-שמות.

[5] על חומש ויקרא.

[6] על חומשים במדבר-דברים.

[7] זרעים, מועד, נשים, נזיקין, קדשים, טהרות, הכוללים יחד שישים מסכתות.

[8] אורח חיים - חיי היום יום שבת ומועדים, יורה דעה - דיני איסורים, כשרות, עבודה זרה, וכו'. אבן העזר - דיני אישות, וחושן משפט - הלכות ודינים שבין אדם לחברו.

[9] תלמוד ירושלמי פאה ב, ד.

[10] עמוד 125 (זמין בקישור לאחר הרשמה חינמית)

[11] התרשים התפרסם ככל הנראה לראשונה בגליון שיחות לנוער ביידיש שיצא לאור בחודש סיון ה'תש"ד.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-{{בעבודה מתמשכת}}
+[[קובץ:השתלשלות התורה.jpg|ממוזער|250px|תרשים השתלשלות התורה שבעל פה, כפי שצורף ל[[סידור תהילת השם]]]]
-[[קובץ:השתלשלות התורה.jpg|ממוזער|תרשים השתלשלות התורה שבעל פה, כפי שצורף ל[[סידור תהילת השם]]]]
 '''השתלשלות התורה שבעל פה''' כוללת את כל חידושי התורה מאז [[מתן תורה]] בהר סיני, ועד לדברי התורה המכוונים לאמיתתה של תורה ונלמדים על פי הכללים המסורים לחכמי ישראל מדור לדור, המתחדשים על ידי אנשים פשוטים בני דורנו.
@@ שורה 8: / שורה 7: @@
 במעמד הר סיני, כאשר הקב"ה נתן למשה רבינו את ה[[תורה שבכתב]], הוא נתן לו יחד עמה גם את ה[[תורה שבעל פה]] ואת הכללים שבהם ניתן להשתמש כדי לדרוש את דברי התורה ולהבין דבר מתוך דבר.
-תורה בפירושה ניתנה
+מלבד ה'תורה', הכוללת חמשה חומשים{{הערה|בראשית, שמות, ויקרא, במדבר, דברים.}} עד לימי בית המקדש השני, המשיכה להיכתב ה[[תורה שבכתב]], הנביאים{{הערה|המחולקים בעצמם לנביאים ראשונים: יהושע שופטים שמואל מלכים ירמיה יחזקאל וישעיה, ונביאים אחרונים: הושע יואל עמוס עובדיה יונה מיכה נחום חבקוק צפניה חגי זכריה ומלאכי.}} וכתובים{{הערה|רות, תהלים, איוב, משלי, קהלת, שיר השירים, איכה, דניאל, אסתר, עזרא נחמיה ודברי הימים.}}, כשהתנ"ך כולל יחד עשרים וארבעה ספרים.
-כל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש ניתן למשה מסיני.
-מלבד ה'תורה', הכוללת חמשה חומשים{{הערה|בראשית, שמות, ויקרא, במדבר, דברים.}} עד לימי בית המקדש השני, המשיכה להיכתב ה[[תורה שבכתב]], הנביאים{{הערה|המחולקים בעצמם לנביאים ראשונים: יהושע שופטים שמואל מלכים ירמיה יחזקאל וישעיה, ונביאים אחרונים: הושע יואל עמוס עובדיה יונה מיכה נחום חבקוק צפניה חגי זכריה ומלאכי.}} וכתובים{{הערה|רות, תהילים, איוב, משלי, קהלת, שיר השירים, איכה, דניאל, אסתר, עזרא נחמיה ודברי הימים.}}, כשהתנ"ך כולל כולל יחד עשרים וארבעה ספרים.
 במהלך למעלה מאלף שנים לאחר מתן תורה, השתמרה התורה שבעל פה במסורה מרב לתלמיד ומאב לבן מדור לדור, ולא ניתנה להיכתב, ורק כאשר יצאו לגלות לאחר חורבן [[בית המקדש השני]], על מנת שלא תשתכח התורה, הותר האיסור משום 'עת לעשות לה' הפרו תורתך', והחלו לקבץ את דברי התורה שבעל פה.
@@ שורה 20: / שורה 15: @@
 ההלכות שעברו עד אז במסורה בעל פה, נכתבו ונוסחו על ידי [[רבי יהודה הנשיא]] שחתם את [[ששה סדרי משנה]]{{הערה|זרעים, מועד, נשים, נזיקין, קדשים, טהרות, הכוללים יחד שישים מסכתות.}}, כשדברי ההלכה שלא נכללו במשניות - נכללו בקובצי הברייתא והתוספתא.
-במאות השנים שלאחר מכן, דברי התורה נכללו ב[[גמרא]], הבלולה מפירושים למשנה, דיונים הלכתיים, ודברי אגדה ומדרש, כשדברים אלו עצמם מחולקים בין 2 קבצים עיקריים, האחד ה'[[תלמוד בבלי]]' המרכז את דברי אמוראי בבל שהיתה המרכז היהודי העיקרי באותן שנים, והשני ה'[[תלמוד ירושלמי]]' המרכז את דברי אמוראי ארץ ישראל.
+במאות השנים שלאחר מכן, דברי התורה נכללו ב[[גמרא]], הבלולה מפירושים למשנה, דיונים הלכתיים, ודברי אגדה ומדרש, כשדברים אלו עצמם מחולקים בין 2 קבצים עיקריים, האחד ה'[[תלמוד בבלי]]' המרכז את דברי [[אמוראים|אמוראי]] [[בבל]] שהיתה המרכז היהודי העיקרי באותן שנים, והשני ה'[[תלמוד ירושלמי]]' המרכז את דברי אמוראי [[ארץ ישראל]].
-בשנים הבאות לא היה ספר אחד המאגד את דברי כלל גדולי ישראל שפעלו באותם דורות, ומה שהשתמר בידינו הם ספרי ותשובות רבנן סבוראי, הסבוראים, ותשובות וספרי הגאונים.
+בשנים הבאות לא היה ספר אחד המאגד את דברי כלל גדולי ישראל שפעלו באותם דורות, ומה שהשתמר בידינו הם תשובות וספרי רבנן סבוראי, ה[[סבוראים]], ותשובות וספרי ה[[גאונים]].
 בתקופת [[הראשונים]], קמו שלושה מגדולי ישראל שניסו לסכם את התורה שבעל פה בקובץ הלכתי מסכם, כשכל אחד מהם עשה זאת בצורה מעט שונה:
-*האלפ"ס, רבינו יצחק אלפסי - ניפה מתוך דברי הגמרא את כל הדרשות והדיונים, והותיר את המסקנא בלבד, כשהוא משתמ רק בלשון הגמרא.
+*[[רי"ף|האלפ"ס, רבינו יצחק אלפסי]] - ניפה מתוך דברי הגמרא את כל הדרשות והדיונים, והותיר את המסקנא בלבד, כשהוא משתמש רק בלשון הגמרא.
 *[[הרא"ש]] - פסק דברי הלכה היוצאים מתוך דברי הגמרא, לפי סדר דברי הגמרא.
 *[[הרמב"ם]] - סידר את כלל ההלכות והמצוות בסדרת ספרי '[[היד החזקה]]', לפי סדר הגיוני בצורה שתקל לשנן את ההלכות ולמצוא כל הלכה במקומה.
-לאחר שכל אחד מספרים אלו פסק בצורה שונה ורבתה המחלוקת, כתב רבינו  יעקב בן אשר, בנו של 'הרא"ש' את ספרו 'ארבעה טורים' וחילק את כל ההלכות לארבעה תחומים מרכזיים{{הערה|אורח חיים - חיי היום יום שבת ומועדים, יורה דעה - דיני איסורים, כשרות, עבודה זרה, וכו'. אבן העזר - דיני אישות, וחושן משפט - הלכות ודינים שבין אדם לחברו.}}.
+לאחר שכל אחד מספרים אלו פסק בצורה שונה ורבתה המחלוקת, כתב רבינו יעקב בן אשר, בנו של 'הרא"ש' את ספרו 'ארבעה טורים' וחילק את כל ההלכות לארבעה תחומים מרכזיים{{הערה|אורח חיים - חיי היום יום שבת ומועדים, יורה דעה - דיני איסורים, כשרות, עבודה זרה, וכו'. אבן העזר - דיני אישות, וחושן משפט - הלכות ודינים שבין אדם לחברו.}}.
 בהמשך לעבודה זו, חיברו רבי יוסף קארו והרמ"א את ה'שולחן ערוך' המתמצת את ההלכות שבבעל הטורים בצורה קצרה ותמציתית, כשמאז ועד היום, התקבל השולחן ערוך כספר ההלכה העיקרי שאין לחלוק עליו, וסביבו התחברו פירושים שונים כשהעיקריים שבהם:
@@ שורה 40: / שורה 35: @@
 ===ידיעת סדר התורה שבעל פה===
-ב[[לוח כיס יומי לתלמיד]] שערך והפיץ הרבי בשנת [[תש"ג]], צירף הרבי רשימה של סדר השתלשלות תורה שבעל פה, עם מידע מועט על כל אחד מהספרים העיקריים שהתחברו על ידי גדולי ישראל לאורך השנים.
+בשנת [[תש"ב]] הופיעה רשימה ראשונית (ללא עיצוב ויזואלי) בחוברת שהפיק הרבי בשם [[סדר ברכות ותפילות עם תרגום אנגלי]], תחת הכותרת 'התורה שלנו'{{הערה|1=[https://tablet.otzar.org/#/book/143259/p/124/t/1/fs/0/start/0/end/0/c עמוד 125] (זמין בקישור לאחר הרשמה חינמית)}}.
+ב[[לוח כיס יומי לתלמיד]] שערך והפיץ הרבי בשנת [[תש"ג]], צירף הרבי רשימה של סדר השתלשלות תורה שבעל פה, עם מידע מועט על כל אחד מהספרים העיקריים שהתחברו על ידי גדולי ישראל לאורך השנים, תחת הכותרת 'תורה ומסורה' והכותרת 'מפתח ספרים ומחברים'.
+בשנת תש"ד יזם הרבי את ההוצאה לאור של החוברת [[תורה וישראל (היסטוריה)|תורה וישראל]] בה נדפסו בפני עצמם ההוספות שצורפו ללוח כיס יומי לתלמיד עם מספר הרחבות.
+בהמשך לכך, החל הרבי באותן שנים לצרף ל[[סידור תהילת השם]] שהודפס אז תרשים ויזואלי המשרטט את סדר השתלשלות התורה שבעל פה{{הערה|1=התרשים התפרסם ככל הנראה לראשונה ב[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15969&pgnum=350 גליון שיחות לנוער ביידיש שיצא לאור בחודש סיון ה'תש"ד].}}.
+בלוח לא פורטו שמותיהם של הספרים שהתחברו על ידי גדולי ישראל בדורות אלו, אך אינם חוליה הכרחית בהבנת סדר השתלשלות התורה שבעל פה כגון [[סדר עולם]], [[ספר הבהיר]], וכדומה.
+==לקריאה נוספת==
+* הקדמת הרמב"ם לספר משנה תורה
+* נספח לספר [[ילקוט יומי - אנציקלופדיה של כיס]]
-בהמשך לכך, החל הרבי באותן שנים לצרף ל[[סידור תהילת השם]] שהודפס אז תרשים ויזואלי המשרטט את סדר השתלשלות התורה שבעל פה.
+==קישורים חיצוניים==
+*'''[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=26613&st=&pgnum=11 וזאת התורה אשר שם משה]''', בתוך 'שיחות לנוער' סיון תשכ"ח
+*'''[https://drive.google.com/file/d/1QKvCiFf1ENPlifEa9xXmSURgud2RB-j8/view?usp=drive_link לוח השתלשלות התורה - בעיצוב צבעוני מחודש]''' {{PDF}}
 {{הערות שוליים}}
 [[קטגוריה:תורה]]