![](/images/0/08/סמל_ב"ה.png)
יצחק בלוי – הבדלי גרסאות
מאין תקציר עריכה |
מ קישורים פנימיים |
||
| (15 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{דמות|שם=יצחק בלוי|תמונה= | {{דמות|שם=יצחק בלוי|תמונה=578A8812.JPG|שמאל|ממוזער|תאריך לידה=כ"ב בסיוון תשכ"ה|מקום לידה=[[ירושלים]]|מדינה=[[מדינת ישראל]]|מקום מגורים=יד בנימין|כינוי=איציק}} | ||
ר' '''יצחק בלוי''' (מכונה '''איציק''', יליד [[תשכ"ה]], 1965) הוא חשמלאי ואיש ציבור, חבר ועדת איתור חברים ל[[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]. | |||
== תולדות חיים == | == תולדות חיים == | ||
נולד ב[[ירושלים]] ב[[כ"ב בסיוון]] [[תשכ"ה]] (21 ביוני 1965 למניינם) לאביו הרב [[יוסף ישראל בלוי]], מראשי עסקני חב"ד | נולד ב[[ירושלים]] ב[[כ"ב בסיוון]] [[תשכ"ה]] (21 ביוני 1965 למניינם) לאביו הרב [[יוסף ישראל בלוי]], מראשי עסקני [[חב"ד]] ב[[ארץ הקודש]]{{הערה|משפחת בלוי ידועה בשל מעורבותה בענייני הציבור הכללי}}, ולאמו מרת מרים. | ||
לאחר הקמתה של שכונת [[נחלת הר חב"ד]] | למד בילדותו בתלמוד תורה בקריית מלאכי ב[[ישיבה קטנה]] למד ב[[תומכי תמימים לוד|ישיבת תומכי תמימים לוד]] ולמד [[ישיבה גדולה]] ב[[תומכי תמימים כפר חב"ד|ישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד]] | ||
לאחר הקמתה של שכונת [[נחלת הר חב"ד]] ב[[קריית מלאכי|קרית מלאכי]], עברה המשפחה להתגורר בשכונה שאביו נמנה על ראשי העוסקים בבניינה. | |||
שירת ב[[צה"ל]] בתור לוחם מעברים. | שירת ב[[צה"ל]] בתור לוחם מעברים. | ||
בהגיעו לגיל | בהגיעו לגיל ה[[נישואין]] [[חתונה|התחתן]] עם רעייתו מרת חנה מינסקי בת הרב [[יעקב מינסקי]], ולאחר מספר שנים עברה משפחתו להתגורר ב[[ארצות הברית]] [[ניו יורק]] שם התמקצע כחשמלאי. | ||
לאחר שנולדו לו מספר ילדים חזר להתגורר ב[[קריית גת]]. לאחר מכן עבר לשכונת [[נחלת הר חב"ד]] ומשם ליישוב יד בנימין. | לאחר שנולדו לו מספר ילדים חזר להתגורר ב[[קריית גת]]. לאחר מכן עבר לשכונת [[נחלת הר חב"ד]] ומשם ליישוב יד בנימין. | ||
== עסקנותו הציבורית == | |||
מעורב | מעורב (היה מעורב) בדיונים משפטיים רבים בניהם משפטים שבהם גם אביו היה מעורב | ||
בניהם הדיונים המשפטיים לגבי [[אגודת חסידי חב"ד באה"ק]], שלאחר דיונים משפטיים ארוכים הוחלט במסגרת פסק הדין שתוקם ועדת איתור שתמנה חמישה נציגים ביניהם הוא,{{הערה|[https://chabad.info/special/971536/ אחרי שנים: עמותת אגודת חסידי חב"ד לקראת הבראה] {{חב"ד אינפו}}}} שמייצג את עמדת הניטרליים, לאחר זמן רב הצליחו הצדדים להגיע לפשרה שבא מטעמו ממנים לאגודה את ר' [[חיים לוריא]] ר' [[אליהו שלוסברג]] ואת ר' [[מתי טוכפלד]], לאחר ערעור [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]] החליטה השופטת לדחות את הפשרה (ואת המינויים) ולתת לצדדים זמן להגיע לפשרה חדשה ואם לא היא הודיעה שתאלץ לפרק את [[אגודת חסידי חב"ד באה"ק]], אך לבסוף הוחלט לחזור לפשרה, ולנסות לראות אך האגודה פועלת חצי שנה והאם החברים בה מסתדרים, ואם לא יפרקו את האגודה. | |||
מעורב | כמו כן מעורב במשפט על סגירת [[רשת אהלי יוסף יצחק]], לאחר שיושב ראש העמותה [[יוסף יצחק אהרונוב]] הורשע בהלבנת כספים החליטה המדינה לסגור את העמותות שלו, ור' יצחק נלחם בעד סגירת העמותה מכיוון שלטענתו לאחר שהעמותה שהרבי הקים התפרקה (בעקבות אי דיווח לרשם העמותות) הקים אהרונוב את העמותה הזאת עם השם של העמותה הראשונה ומאילוצים משפטיים שינה את שם העמותה לשם רשת חינוך חב"ד. | ||
מעורב במשפט על הקמת קו רכבת סמוך לביתו נכדו שלומי הרטמן מצא פתרון חלופי שיחסוך למדינה מיליארדים{{הערה|[https://col.org.il/news/138863 בהתנגדות לרכבת: הסבא והנכד 'גנבו' את ההצגה] | מעורב במשפט על הקמת קו רכבת סמוך לביתו, נכדו שלומי הרטמן מצא פתרון חלופי שיחסוך למדינה מיליארדים.{{הערה|[https://col.org.il/news/138863 בהתנגדות לרכבת: הסבא והנכד 'גנבו' את ההצגה] {{חב"ד און ליין}}}} | ||
התמודד בבחירות למועצה האזורית נחל שורק בשנים [[תשס"ט]], [[תשע"ג]] ו[[תשע"ח]] אך לא | התמודד בבחירות למועצה האזורית נחל שורק בשנים [[תשס"ט]], [[תשע"ג]], ו[[תשע"ח]], אך לא נבחר. | ||
== פעלו והשפעתו == | == פעלו והשפעתו == | ||
הקים את עמותת גב לחינוך על מנת לתמוך במנהלי בתי הספר | הקים את עמותת גב לחינוך על מנת לתמוך במנהלי בתי הספר ולגמול להם על עבודתם, לאחר פעילות רבה בעניין, הצליח לעלות את שכר המנהלים בישראל ב4,000 שקלים לאחר שהורד. | ||
== משפחתו == | == משפחתו == | ||
| שורה 32: | שורה 34: | ||
*בתו, רחל הרטמן - [[קריית מלאכי]] | *בתו, רחל הרטמן - [[קריית מלאכי]] | ||
*בתו, שרה פרידמן - [[רמלה]] | *בתו, שרה פרידמן - [[רמלה]] | ||
*חתנו, שניאור זלמן הרטמן בן הרב [[יוסף הרטמן]] | *חתנו, שניאור זלמן הרטמן בן הרב [[יוסף הרטמן]]. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{מיון רגיל:בלוי, יצחק}} | |||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ"ה]] | [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ"ה]] | ||
[[קטגוריה:אישי ציבור]] | [[קטגוריה:אישי ציבור]] | ||
גרסה אחרונה מ־18:42, 9 באוקטובר 2025
| יצחק בלוי | |
|---|---|
| |
| איציק | |
| לידה | כ"ב בסיוון תשכ"ה |
| ירושלים | |
| מדינה | מדינת ישראל |
| מקום מגורים | יד בנימין |
ר' יצחק בלוי (מכונה איציק, יליד תשכ"ה, 1965) הוא חשמלאי ואיש ציבור, חבר ועדת איתור חברים לאגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בירושלים בכ"ב בסיוון תשכ"ה (21 ביוני 1965 למניינם) לאביו הרב יוסף ישראל בלוי, מראשי עסקני חב"ד בארץ הקודש[1], ולאמו מרת מרים.
למד בילדותו בתלמוד תורה בקריית מלאכי בישיבה קטנה למד בישיבת תומכי תמימים לוד ולמד ישיבה גדולה בישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד
לאחר הקמתה של שכונת נחלת הר חב"ד בקרית מלאכי, עברה המשפחה להתגורר בשכונה שאביו נמנה על ראשי העוסקים בבניינה.
שירת בצה"ל בתור לוחם מעברים.
בהגיעו לגיל הנישואין התחתן עם רעייתו מרת חנה מינסקי בת הרב יעקב מינסקי, ולאחר מספר שנים עברה משפחתו להתגורר בארצות הברית ניו יורק שם התמקצע כחשמלאי.
לאחר שנולדו לו מספר ילדים חזר להתגורר בקריית גת. לאחר מכן עבר לשכונת נחלת הר חב"ד ומשם ליישוב יד בנימין.
עסקנותו הציבורית[עריכה | עריכת קוד מקור]
מעורב (היה מעורב) בדיונים משפטיים רבים בניהם משפטים שבהם גם אביו היה מעורב
בניהם הדיונים המשפטיים לגבי אגודת חסידי חב"ד באה"ק, שלאחר דיונים משפטיים ארוכים הוחלט במסגרת פסק הדין שתוקם ועדת איתור שתמנה חמישה נציגים ביניהם הוא,[2] שמייצג את עמדת הניטרליים, לאחר זמן רב הצליחו הצדדים להגיע לפשרה שבא מטעמו ממנים לאגודה את ר' חיים לוריא ר' אליהו שלוסברג ואת ר' מתי טוכפלד, לאחר ערעור בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש החליטה השופטת לדחות את הפשרה (ואת המינויים) ולתת לצדדים זמן להגיע לפשרה חדשה ואם לא היא הודיעה שתאלץ לפרק את אגודת חסידי חב"ד באה"ק, אך לבסוף הוחלט לחזור לפשרה, ולנסות לראות אך האגודה פועלת חצי שנה והאם החברים בה מסתדרים, ואם לא יפרקו את האגודה.
כמו כן מעורב במשפט על סגירת רשת אהלי יוסף יצחק, לאחר שיושב ראש העמותה יוסף יצחק אהרונוב הורשע בהלבנת כספים החליטה המדינה לסגור את העמותות שלו, ור' יצחק נלחם בעד סגירת העמותה מכיוון שלטענתו לאחר שהעמותה שהרבי הקים התפרקה (בעקבות אי דיווח לרשם העמותות) הקים אהרונוב את העמותה הזאת עם השם של העמותה הראשונה ומאילוצים משפטיים שינה את שם העמותה לשם רשת חינוך חב"ד.
מעורב במשפט על הקמת קו רכבת סמוך לביתו, נכדו שלומי הרטמן מצא פתרון חלופי שיחסוך למדינה מיליארדים.[3]
התמודד בבחירות למועצה האזורית נחל שורק בשנים תשס"ט, תשע"ג, ותשע"ח, אך לא נבחר.
פעלו והשפעתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
הקים את עמותת גב לחינוך על מנת לתמוך במנהלי בתי הספר ולגמול להם על עבודתם, לאחר פעילות רבה בעניין, הצליח לעלות את שכר המנהלים בישראל ב4,000 שקלים לאחר שהורד.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בנו, מנחם מענדל בלוי- כפר חב"ד חבר המועצה האזורית גוש דן וחבר ועד כפר חב"ד
- בנו, יהודה בלוי - שליח הרבי לשכונת נופי בין שמן לוד.
- בתו, רחל הרטמן - קריית מלאכי
- בתו, שרה פרידמן - רמלה
- חתנו, שניאור זלמן הרטמן בן הרב יוסף הרטמן.
הערות שוליים
- ↑ משפחת בלוי ידועה בשל מעורבותה בענייני הציבור הכללי
- ↑ אחרי שנים: עמותת אגודת חסידי חב"ד לקראת הבראה
- ↑ בהתנגדות לרכבת: הסבא והנכד 'גנבו' את ההצגה
