רבי חיים יוסף דוד אזולאי – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה תגית: קישורים לדפי פירושונים |
לוח אור זרוע (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
|תאריך פטירה=[[י"א באדר]] [[תקס"ו]] | |תאריך פטירה=[[י"א באדר]] [[תקס"ו]] | ||
|רבותיו=רבי [[חיים בן עטר]], רבי [[שלום שרעבי]], רבי יצחק רפפורט, רבי יונה נבון ועוד | |רבותיו=רבי [[חיים בן עטר]], רבי [[שלום שרעבי]], רבי יצחק רפפורט, רבי יונה נבון ועוד | ||
|חיבוריו= [[חיים יוסף דוד אזולאי#חיבוריו| | |חיבוריו= [[חיים יוסף דוד אזולאי#חיבוריו|רבים מאוד. וראה להלן]] | ||
}} | }} | ||
'''רבי חיים יוסף דוד אזולאי''' (מכונה '''החיד"א''') (ה'תפ"ד - [[י"א אדר]] [[תקס"ו]]) היה מגדולי פוסקי ה[[הלכה]], [[קבלה|מקובל]], [[שד"ר]] וביבליוגרף. חיבר עשרות ספרים, והתפרסם מאד בקרב כל קהילות ישראל בפקחותו וטוב ליבו{{הערה|הקדמת תולדות החיד"א}}. | '''רבי חיים יוסף דוד אזולאי''' (מכונה '''החיד"א''') (ה'תפ"ד - [[י"א אדר]] [[תקס"ו]]) היה מגדולי פוסקי ה[[הלכה]], [[קבלה|מקובל]], [[שד"ר]] וביבליוגרף. חיבר עשרות ספרים [בהלכה, דרשות, פירושים (עה"ת, ש"ס) וביבליוגרפי'], והתפרסם מאד בקרב כל קהילות ישראל בפקחותו וטוב ליבו{{הערה|הקדמת תולדות החיד"א}}. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
| שורה 18: | שורה 18: | ||
==החיד"א בתורת רבותינו נשיאינו == | ==החיד"א בתורת רבותינו נשיאינו == | ||
תורתו של החיד"א התקבלה ללא עוררין בכל תפוצות ישראל, ומובן שמפסקיו ודרשותיו וביאוריו הובאו גם אצל [[רבותינו נשיאינו]]. | |||
[[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]] מרבה להביא בשיחותיו ובאגרותיו את דברי החיד"א, הן מספרי החיד"א בנגלה והן מספרי החיד"א בתורת הדרוש והקבלה. {{הערה| ראו למשל (להלן רק דוגמאות מעטות מתוך ריבוי המ"מ לספרי החיד"א): אג"ק ח"א ע' ח שמציין לשו"ת חיים שאל. וכן אג"ק ח"ב ע' שלח שמציין לשו"ת הנ"ל. אג"ק ח"ד, עמ' קו, הערה 2 שמציין לשיורי ברכה. לקו"ש חל"ו ע' 185, הערה 47 שמציין לשער יוסף ולעין זוכר. בלקו"ש חי"ח, ע' 66, הערה 41 מציין לצוארי שלל. בלקו"ש ח"כ ע' 125 מביא הרבי מיוסף תהלות להחיד"א, ועיי"ש בהערה 13. הרבי מבאר בשיחה את דברי החיד"א בלקו"ש חל"ה ע' 101. ספרו של החיד"א, "שם הגדולים", מוזכר פעמים רבות בשיחות הרבי ובאגרותיו, וראו למשל ביאורו של החיד"א לשם שניאור, שנעתק בלקו"ש חלק ו, עמ' 37, הערה 17. ל"ברכי יוסף" מציין הרבי פעמים רבות, למשל: אג"ק חי"ח ע' תקנה. הגש"פ עם ליקוטי טעמים ומנהגים, פיסקא "מצוה עלינו לספר ביצי"מ". בלקו"ש ח"ב ע' 507 הערה 38 מביא הרבי מהספרים מחזיק ברכה וחיים שאל. ועוד הרבה.}} | [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]] מרבה להביא בשיחותיו ובאגרותיו את דברי החיד"א, הן מספרי החיד"א בנגלה והן מספרי החיד"א בתורת הדרוש והקבלה. {{הערה| ראו למשל (להלן רק דוגמאות מעטות מתוך ריבוי המ"מ לספרי החיד"א): אג"ק ח"א ע' ח שמציין לשו"ת חיים שאל. וכן אג"ק ח"ב ע' שלח שמציין לשו"ת הנ"ל. אג"ק ח"ד, עמ' קו, הערה 2 שמציין לשיורי ברכה. לקו"ש חל"ו ע' 185, הערה 47 שמציין לשער יוסף ולעין זוכר. בלקו"ש חי"ח, ע' 66, הערה 41 מציין לצוארי שלל. בלקו"ש ח"כ ע' 125 מביא הרבי מיוסף תהלות להחיד"א, ועיי"ש בהערה 13. הרבי מבאר בשיחה את דברי החיד"א בלקו"ש חל"ה ע' 101. ספרו של החיד"א, "שם הגדולים", מוזכר פעמים רבות בשיחות הרבי ובאגרותיו, וראו למשל ביאורו של החיד"א לשם שניאור, שנעתק בלקו"ש חלק ו, עמ' 37, הערה 17. ל"ברכי יוסף" מציין הרבי פעמים רבות, למשל: אג"ק חי"ח ע' תקנה. הגש"פ עם ליקוטי טעמים ומנהגים, פיסקא "מצוה עלינו לספר ביצי"מ". בלקו"ש ח"ב ע' 507 הערה 38 מביא הרבי מהספרים מחזיק ברכה וחיים שאל. ועוד הרבה.}} | ||
בהגדה של פסח עם ליקוטי טעמים ומנהגים, מביא הרבי מפירושו של החיד"א על ההגדה. {{הערה|למשל בפסקא "את פתח לו".}} | בהגדה של פסח עם ליקוטי טעמים ומנהגים, מביא הרבי מפירושו של החיד"א על ההגדה. {{הערה|למשל בפסקא "את פתח לו". | ||
הרבי הריי"צ סיפר כי אביו אדמו"ר הרש"ב הורה לו ללמוד את ההגדה עם ,,פירוש אזולאי".}} | |||
בשיחת ליל ז' מר חשוון תשמ"ו {{הערה|התוועדויות תשמ"ו, ח"א, עמ' 536.}}, אמר הרבי: "העירני חכם אחד (כלשון הרגיל בכמה ספרים) אודות דברי החיד"א ז"ל [פוסק בישראל ועד שמביאים כמה הלכות בשמו -מספרו שו"ת חיים שאל וכיו"ב, וכמו כן מביאים בשמו ענינים השייכים לפנימיות התורה סודות התורה] בספרו מדבר קדמות, ערך קיווּי, וזה לשונו{{הערה|כאן מובא בקיצור לשון החיד"א, וראו כל לשונו בשיחה במקור.}}: "אמרו בילקוט תהלים רמז תשל"ו, אפילו אין ביד ישראל אלא הקיווּי כדאי הם לגאולה בשכר הקיווי וכו'. . ובזה פירש. . מטבע ברכת "את צמח דוד מהרה תצמיח וקרנו תרום בישועתך כי לישועתך קוינו כל היום", דאומרו כי לישועתך אינו מובן מה נתינת טעם היא. . אבל ע"פ האמור אתי שפיר, והכי פירושה: את צמח דוד וכו', וכי תימא שאין לנו זכות מכל מקום תצמיח, כי לישועתך קוינו, ויש לנו הקיווּי, ובשכר הקיווי כדאי שתגאלנו". על דברי החיד"א הללו חזר הרבי פעמים רבות בשיחותיו, ואף הורה לפרסמם{{הערה|שם, עמ' 538.}}. | בשיחת ליל ז' מר חשוון תשמ"ו {{הערה|התוועדויות תשמ"ו, ח"א, עמ' 536.}}, אמר הרבי: "העירני חכם אחד (כלשון הרגיל בכמה ספרים) אודות דברי החיד"א ז"ל [פוסק בישראל ועד שמביאים כמה הלכות בשמו -מספרו שו"ת חיים שאל וכיו"ב, וכמו כן מביאים בשמו ענינים השייכים לפנימיות התורה סודות התורה] בספרו מדבר קדמות, ערך קיווּי, וזה לשונו{{הערה|כאן מובא בקיצור לשון החיד"א, וראו כל לשונו בשיחה במקור.}}: "אמרו בילקוט תהלים רמז תשל"ו, אפילו אין ביד ישראל אלא הקיווּי כדאי הם לגאולה בשכר הקיווי וכו'. . ובזה פירש. . מטבע ברכת "את צמח דוד מהרה תצמיח וקרנו תרום בישועתך כי לישועתך קוינו כל היום", דאומרו כי לישועתך אינו מובן מה נתינת טעם היא. . אבל ע"פ האמור אתי שפיר, והכי פירושה: את צמח דוד וכו', וכי תימא שאין לנו זכות מכל מקום תצמיח, כי לישועתך קוינו, ויש לנו הקיווּי, ובשכר הקיווי כדאי שתגאלנו". על דברי החיד"א הללו חזר הרבי פעמים רבות בשיחותיו, ואף הורה לפרסמם באופן מיוחד: לשלוח מכתב לעשרה אנשים, ולבקש מהם, שגם הם ישלחו את תוכנו לעשרה אנשים, וכן הלאה{{הערה|שם, עמ' 538.}}. | ||
בהקשר לכך ציין גם הרבי בדבר גדולתו של החיד"א: "שאין צורך להאריך על דבר גדולתו של החיד"א - פוסק בנגלה דתורה, כפי שרואים בספרי השו"ת שלו (חיים שאל ועוד), ופוסק גם בנסתר דתורה, כפי שמצינו בספריו שמביא כמה עניינים בנסתר דתורה, ומכריע בהם כו'". בהמשך גם ציין הרבי את העובדה שהחיד"א היה [[שד"ר]], ובכך היה הופך את המעות שקיבל בחו"ל - למעות ארץ ישראל, שהוא בדוגמת אמרת [[אדמו"ר הצמח צדק]] "[[עשה כאן ארץ ישראל]]". {{הערה|שם בשיחה עמ' 536.}}. | בהקשר לכך ציין גם הרבי בדבר גדולתו של החיד"א: "שאין צורך להאריך על דבר גדולתו של החיד"א - פוסק בנגלה דתורה, כפי שרואים בספרי השו"ת שלו (חיים שאל ועוד), ופוסק גם בנסתר דתורה, כפי שמצינו בספריו שמביא כמה עניינים בנסתר דתורה, ומכריע בהם כו'". בהמשך גם ציין הרבי את העובדה שהחיד"א היה [[שד"ר]], ובכך היה הופך את המעות שקיבל בחו"ל - למעות ארץ ישראל, שהוא בדוגמת אמרת [[אדמו"ר הצמח צדק]] "[[עשה כאן ארץ ישראל]]". {{הערה|שם בשיחה עמ' 536.}}. | ||
| שורה 32: | שורה 33: | ||
פעם אחת אמר הרבי תהלים מתוך התהלים עם פירוש "יוסף תהילות" להחיד"א. היה זה בכ"ג כסלו תש"מ. הרבי נכנס לקריאת התורה עם תהלים "יוסף תהילות". לאחר קריאת התורה, אמר הרבי את מזמור התהלים שלו מספר זה {{הערה|יומן רי"מ זליגסון.}}. | פעם אחת אמר הרבי תהלים מתוך התהלים עם פירוש "יוסף תהילות" להחיד"א. היה זה בכ"ג כסלו תש"מ. הרבי נכנס לקריאת התורה עם תהלים "יוסף תהילות". לאחר קריאת התורה, אמר הרבי את מזמור התהלים שלו מספר זה {{הערה|יומן רי"מ זליגסון.}}. | ||
הרבי הרש"ב כותב {{הערה| נדפס בשו"ת תורת שלום, (שונות, סימן א, מצוות ישוב ארץ ישראל בזמנינו) https://chabadlibrary.org/books/maharshab/shut/5/index.htm}}: "כמה גדולים נ"ע עוד מקדם קדמתה יצאו מירושלים לחברון. ואחד מידידינו כותב לי, וחושב כמה גדולים שיצאו מירושלים לחברון, וכמו הר"ר יוסף קונקי והר"ר יוסף הלוי הנזיר והר"ר משה המון יצא מירושלים לצפת, והחיד"א ז"ל יצא לחברון, ובוודאי משום שמצא תוספת מעלה וקדושה יתירה". | הרבי הרש"ב כותב {{הערה|באג"ק שלו חלק ד ע' קצג, קונטרס ע"ד כולל חב"ד, העוסק [בחלק שנדפס באג"ק] במעלת הישוב בחברון. | ||
[מיותר.. נדפס בשו"ת תורת שלום, (שונות, סימן א, מצוות ישוב ארץ ישראל בזמנינו) https://chabadlibrary.org/books/maharshab/shut/5/index.htm]}}: "כמה גדולים נ"ע עוד מקדם קדמתה יצאו מירושלים לחברון. ואחד מידידינו כותב לי, וחושב כמה גדולים שיצאו מירושלים לחברון, וכמו הר"ר יוסף קונקי והר"ר יוסף הלוי הנזיר והר"ר משה המון יצא מירושלים לצפת, והחיד"א ז"ל יצא לחברון, ובוודאי משום שמצא תוספת מעלה וקדושה יתירה". | |||
==חיבוריו== | ==חיבוריו== | ||
{{טורים|תוכן= | {{טורים | ||
===הלכה, פרשנות, דרושים=== | | תוכן = ===הלכה, פרשנות, דרושים=== | ||
*'''עבודת הקודש'''. | *'''עבודת הקודש'''. | ||
*'''חדרי בטן''' - דרושי מוסר על סדר הפרשיות, יו"ל מכתב יד בירושלים תש"ג | *'''חדרי בטן''' - דרושי מוסר על סדר הפרשיות, יו"ל מכתב יד בירושלים תש"ג | ||
| שורה 86: | שורה 88: | ||
*תורת החיד"א - פירושים, רמזים ודרשות על פרשת השבוע מלוקטים מספרי החיד"א 5 כרכים. | *תורת החיד"א - פירושים, רמזים ודרשות על פרשת השבוע מלוקטים מספרי החיד"א 5 כרכים. | ||
*אגרות והסכמות רבינו חיד"א, עם תולדות חייו, רשימת ספריו, מכון רבינו חיד"א בני ברק, תשס"ו | *אגרות והסכמות רבינו חיד"א, עם תולדות חייו, רשימת ספריו, מכון רבינו חיד"א בני ברק, תשס"ו | ||
* תהלים החיד"א - על פי דרך שתיקן, לומר את כל הפסוקים בתהלים המתחילים באותיות שמו של אדם, לרפואתו. נדפס פעמים רבות. וראה קישורים חיצוניים. | |||
}} | }} | ||