אברהם דוב הכט – הבדלי גרסאות

גרסה אחרונה מ־07:15, 26 בספטמבר 2025

הרב אברהם דוב הכט (ה'תרפ"ב - ה'תשע"ג) - מתלמידי תומכי תמימים באטווצק, רב קהילות וראש ישיבה במסצ'וסטס, וכיהן כיושב ראש איגוד רבני אמריקה.

שליח הרבי הריי"צ והרבי, לחם בתוקף לתיקון החוק מיהו יהודי,

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

החסיד ר' אברהם דוב הכט נולד לר' יהושע הכט, מראשוני החסידים בארצות הברית, ולשרה, בתו של ר' יהושע אסטער.

את לימודיו בישיבות התחיל בישיבת ר' חיים ברלין בשכונת בראנזוויל בעיר ניו-יורק, ואחרי מספר שנים הצטרף לשני אחיו ר' שלמה זלמן ור' משה יצחק, ולמד בישיבת תורה ודעת בוויליאמסבורג.

התקרבותו לחב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

התקרבותו של ר' אברהם לחסידות חב"ד החלה כאשר אחיו, שלמה זלמן, משך אותו להצטרף לשיעור תניא שמסר ר' ישראל ג'ייקובסון. ר' ישראל הגיע לבראנזוויל מספר שנים אחרי משפחת הכט, ובזמן קצר כבר היה מעורה בחיי הקהילה, ופעיל בהפצת תורת החסידות בישיבות השונות. האחים הכט הפכו לבני בית אצל ר' ישראל.

בתרצ"ט התכוננה קבוצת בחורים לנסיעה לאטווצק, לשהות וללמוד אצל הרבי הריי"צ, ולהצטרף לאחיו ר' שלמה זלמן (ורעייתו), ועוד שני תלמידים^[1] שנסעו בתחילת השנה. הקבוצה מנתה את ר' אברהם דוב, עם עוד חמישה חברים ור' ישראל ג'ייקובסון.

אותם ימים היו טרום ימי מלחמת העולם השנייה, וההורים התנגדו בכל תוקף לנסיעה מסוכנת זו. אחד מחברי הקבוצה, מרדכי פישר, כתב מכתב לרבי הריי"צ שהנסיעה התבטלה משום חשש ההורים. הרבי הריי"צ מיהר להשיב שאין מה לפחד כלל.

בבוקרו של כ"ג מנחם אב, יצאה האוניה מחופי ארצות הברית. הנסיעה ארכה ארבעה ימים, וביום שני לפנות ערב הגיעה הקבוצה לחופי צרפת, שם ערך להם קבלת פנים ר' שניאור זלמן שניאורסאהן. באותה הזדמנות פגשו ר' אברהם וחביריו לראשונה את הרבי, שדיבר עמהם מספר דקות על גודל זכות הנסיעה לרבי, וברכם בהצלחה רבה בלימודים.

ביום רביעי ר"ח אלול, הגיעה הקבוצה ליעדה באטווצק שבפולין. את הקבוצה קיבלו ראש הישיבה, הרב יהודה עבער והתלמידים הוותיקים. יומיים לאחר מכן, ביום שישי בצהריים נכנסו חברי הקבוצה ליחידות אצל הרבי הריי"צ, וזכו לשמוע מאמר חסידות.

בחזרה לארצות הברית[עריכה | עריכת קוד מקור]

פחות משבוע מהגעתם של ר' אברהם וחבריו אל הרבי, קיבלו הוראה מהשגרירות האמריקאית, שעליהם לעזוב את אדמת פולין.

קודם נסיעתם נכנסו אל הרבי הריי"צ ליחידות, והרבי בירכם. הרבי התבטא באותה יחידות: "שהשי"ת זאל העלפין אז מיר זאלין זיך זעהן געזונטרהייט" [בתרגום חופשי: שהשם יתברך יעזור שנתראה בבריאות]. ואכן בנסים גדולים הצליחה הקבוצה להימלט מפולין, ולהגיע אל העיר ריגא, חזרה לעבר ארצות הברית.

בחודש חשוון ה'ת"ש, הגיעה הקבוצה לחופי ארצות הברית.

כשהגיע הרבי לארצות הברית, בט' אדר ב' ה'ת"ש, עבר ר' אברהם ללמוד בישיבת תומכי תמימים שפתח הרבי, שם למד עד חתונתו בשנת ה'תש"ד, עם ליבא גרונהוט. לאחר חתונתו העתיק את מושבו אל דרוצ'סטר בוסטון, מסצ'וסטס.

במסצ'סטס פתח ר' אברהם ישיבה ומוסדות תורה, ועסק בעצמו בגיוס הכספים עבור המוסדות.

רב קהילת הסורים[עריכה | עריכת קוד מקור]

בקיץ ה'תש"ה נסע ר' אברהם עם רעייתו לנופש בהרים. בכפר הנופש היה בית כנסת אחד, בו חלקו במשותף קהילות האשכנזים והספרדים.

באחד הימים ביקשו חברי הקהילה הספרדית מר' אברהם שימסור לפניהם שיעור תורה. ר' אברהם הסכים בחפץ לב, ולשיעור הגיע קהל רב. אנשי הקהילה נהנו מאד, ובסיום ביקשו שיקבל על עצמו את הנהגת הקהילה הסורית. נשיא הקהילה נפגש עם הרבי הריי"צ, והתייעץ אודות המינוי. הרבי הריי"צ המליץ בחום.

בחודש חשוון ה'תש"ו מונה ר' אברהם באופן רשמי לרב קהילת בני מגן דוד, שבשכונת בנסונהרסט - ניו יורק. הוא הקים מוסדות חינוך עבור ילדי הקהילה, ועם השנים קשר קשרים עם אישי ציבור רבים. דלתות רבני הספרדים היו פתוחות לפניו, והיה מרבה להשתתף בוועידות וכינוסים שונים.

במקביל להנהגת הקהילה הסורית, ניהל ביד רמה את איגוד רבני אמריקא, והשקיע במרץ רב לתיקון החוק האומלל - "מיהו יהודי", כשלצורך כך הוא מנצל את קשריו המסועפים עם ראשי הממשלה בארץ, שרים, חברי כנסת ועוד.

בשנת תשנ"ב חתם על פסק הקובע שהתקיימו אצל הרבי כל סימני הרמב"ם והוא "בחזקת משיח" ולכן מברכים אותו בברכת "יחי המלך".

פטירתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

ר' אברהם דב נפטר ביום ראשון, כ"ד טבת תשע"ג. נטמן בבית החיים "מונטיפיורי" שברובע קווינס, ניו יורק.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

נחמה קנטור, קראון הייטס, ניו יורק.
אסתר קפלן, קראון הייטס, ניו יורק. בעלה הרב נחום יצחק קפלן.
אלי הכט, שליח הרבי בלומיטה, קליפורניה.
יוסי הכט, שליח הרבי בניס, צרפת.
רחל וויינברג, דטרויט, מישיגן.
שיינא פאסטן, ניו יורק.
יהושע הכט, שליח הרבי בנוראק, קונטיקט.
ארי הכט, שליח הרבי בס. פרנסיסקו.
ישראל הכט, שליח הרבי בלוס אנג'לס, קליפורניה.

נכדיו

הרב יוסף חיים קנטור - שליח הרבי ורבה הראשי של מדינת תאילנד

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

קורות חייו באנגלית בספרו: My Spiritual Journey: An Autobiography, 2006.
בן שמונים לגבורות, ספר יובל לכבודו בהוצאת איגוד רבני אמריקה, תשס"ב

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

דוד זקליקובסקי, הרב החב"די שהנהיג קהילות ספרדיות (אנגלית) באתר
הרב הכט והרבי

הערות שוליים

^ בערל ליווי ואברהם ברנצקי.

[1] בערל ליווי ואברהם ברנצקי.

[1]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-{{לעריכה}}
+[[קובץ:הרב אברהם דוב העכט.jpg|שמאל|ממוזער|הרב אברהם דוב הכט]]
+הרב '''אברהם דוב הכט''' (ה'[[תרפ"ב]] - ה'[[תשע"ג]]) - מתלמידי [[תומכי תמימים]] [[תומכי תמימים אטוואצק|באטווצק]], רב קהילות וראש ישיבה ב[[מסצ'וסטס]], וכיהן כיושב ראש [[אגודת הרבנים דארצות הברית וקנדה|איגוד רבני אמריקה]].
-{{בעבודה}}
+שליח [[הרבי הריי"צ]] ו[[הרבי]], לחם בתוקף לתיקון החוק [[מיהו יהודי]],
+==תולדות חיים==
+ה[[חסיד]] ר' '''אברהם דוב הכט''' נולד לר' יהושע הכט, מראשוני החסידים ב[[ארצות הברית]], ולשרה, בתו של ר' יהושע אסטער.
+את לימודיו בישיבות התחיל בישיבת ר' חיים ברלין בשכונת [[בראנזוויל]] בעיר ניו-יורק, ואחרי מספר שנים הצטרף לשני אחיו ר' [[שלמה זלמן הכט|שלמה זלמן]] ור' [[משה יצחק הכט|משה יצחק]], ולמד ב[[ישיבת תורה ודעת]] ב[[וויליאמסבורג]].
-== == '''הערך נמצא בשלבי עריכה ברגעים אלה!''' == ==
+===התקרבותו לחב"ד===
+התקרבותו של ר' אברהם ל[[חסידות חב"ד]] החלה כאשר אחיו, שלמה זלמן, משך אותו להצטרף לשיעור [[תניא]] שמסר ר' [[ישראל ג'ייקובסון]]. ר' ישראל הגיע לבראנזוויל מספר שנים אחרי משפחת הכט, ובזמן קצר כבר היה מעורה בחיי הקהילה, ופעיל בהפצת [[תורת החסידות]] בישיבות השונות. האחים הכט הפכו לבני בית אצל ר' ישראל.
+ב[[תרצ"ט]] התכוננה קבוצת בחורים לנסיעה ל[[תומכי תמימים אטוואצק|אטווצק]], לשהות וללמוד אצל [[הרבי הריי"צ]], ולהצטרף לאחיו ר' שלמה זלמן (ורעייתו), ועוד שני תלמידים{{הערה|[[בערל ליווי]] ו[[אברהם ברנצקי]].}} שנסעו בתחילת השנה. הקבוצה מנתה את ר' אברהם דוב, עם עוד חמישה חברים ור' ישראל ג'ייקובסון.
+אותם ימים היו טרום ימי [[מלחמת העולם השנייה]], וההורים התנגדו בכל תוקף לנסיעה מסוכנת זו. אחד מחברי הקבוצה, מרדכי פישר, כתב מכתב לרבי הריי"צ שהנסיעה התבטלה משום חשש ההורים. [[הרבי הריי"צ]] מיהר להשיב שאין מה לפחד כלל.
-==ביוגרפיה==
+בבוקרו של [[כ"ג מנחם אב]], יצאה האוניה מחופי ארצות הברית. הנסיעה ארכה ארבעה ימים, וביום שני לפנות ערב הגיעה הקבוצה לחופי [[צרפת]], שם ערך להם קבלת פנים ר' [[שניאור זלמן שניאורסאהן]]. באותה הזדמנות פגשו ר' אברהם וחביריו לראשונה את [[הרבי]], שדיבר עמהם מספר דקות על גודל זכות הנסיעה לרבי, וברכם בהצלחה רבה בלימודים.
-ר' '''אברהם דוב''' '''העכט''' נולד בשנת ה'[[תרפ"ב]] (1922) לאביו ר' [[יהושע העכט]], מראשוני החסידים ב[[ארצות הברית]], ולאמו מרת שרה, בתו של ר' יהושע אסטער.
+ביום רביעי ר"ח [[אלול]], הגיעה הקבוצה ליעדה באטווצק שב[[פולין]]. את הקבוצה קיבלו [[ראש ישיבה|ראש הישיבה]], הרב [[יהודה עבער]] והתלמידים הוותיקים. יומיים לאחר מכן, ביום שישי בצהריים נכנסו חברי הקבוצה ל[[יחידות]] אצל [[הרבי הריי"צ]], וזכו לשמוע [[מאמר חסידות]].
-בתחילה למד בישיבת [[חיים ברלין]] ב[[בראנזוויל]], ואחרי מספר שנים הצטרף לשני אחיו ר' [[שלמה זלמן העכט|שלמה זלמן]] ו[[משה יצחק העכט|משה יצחק]], לישיבת [[תורה ודעת]] ב[[ווילאמסבורג]].
+===בחזרה לארצות הברית===
+פחות משבוע מהגעתם של ר' אברהם וחבריו אל הרבי, קיבלו הוראה מהשגרירות האמריקאית, שעליהם לעזוב את אדמת פולין.
-==התקרבותו לחסידות חב"ד==
+קודם נסיעתם נכנסו אל [[הרבי הריי"צ]] ליחידות, והרבי בירכם. הרבי התבטא באותה יחידות: {{ציטוטון|שהשי"ת זאל העלפין אז מיר זאלין זיך זעהן געזונטרהייט}} [בתרגום חופשי: שהשם יתברך יעזור שנתראה בבריאות]. ואכן ב[[נס|נסים]] גדולים הצליחה הקבוצה להימלט מפולין, ולהגיע אל העיר [[ריגא]], חזרה לעבר [[ארצות הברית]].
-התקרבותו של ר' אברהם לחסידות חב"ד החלה כאשר אחיו, שלמה זלמן, משך אותו להצטרף לשיעור תניא שמסר ר' [[ישראל יעקובסון]]
+בחודש [[חשוון]] ה'[[ת"ש]], הגיעה הקבוצה לחופי ארצות הברית.
-עם הגיעו של ר' [[ישראל יעקובסון]] לארצות הברית, קבע את מושבו בבראנזוויל בשכנות למשפחת העכט. ר' ישראל פעל בענייני הכלל בשכונה, והתמקד במסירת שיעורי חסידות בישיבות.
+כשהגיע הרבי לארצות הברית, ב[[ט' אדר]] ב' ה'[[ת"ש]], עבר ר' אברהם ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים]] שפתח הרבי, שם למד עד חתונתו בשנת ה'[[תש"ד]], עם ליבא גרונהוט. לאחר חתונתו העתיק את מושבו אל דרוצ'סטר [[בוסטון]], [[מסצ'וסטס]].
-ר' ישראל לבד התעסקותו בעניני הכלל בשכונת בראנזוויל, פעל בשליחותו של הרבי הקודם בהפצת חסידות, ומסירת שיעורי חסידות בישיבות ליטאיות וכד'. גם לישיבת 'תורה ודעת' הגיע ר' ישראל כדי למסור שיעורים תניא, ובהמשך גם שיעורים בביתו לבחורים שהתענינותם גברה בתורת החסידות. עם הזמן החל האח הבכור שלמה זלמן להתקרב יותר ויותר לחסידות ולדרכי החסידות, ויחד עימו הביא גם את אחיו אברהם דוב לשיעורים, והיו מעין קבע בביתו של ר' ישראל.
+במסצ'סטס פתח ר' אברהם [[ישיבה]] ומוסדות [[תורה]], ועסק בעצמו בגיוס הכספים עבור המוסדות.
-בג' ניסן תרח"ץ, בא ר' שלמה זלמן בקישורי התנאים עם ב"ג, ביתו של ר' ישראל, מי שלימד אותו חסידות. ר' ישראל, שבדיוק פעל על הבחורים לחזור דא"ח בכל שבת, תיאר רק שבוע קודם לכן את חזרת הדא"ח על ידי החתן המיועד במכתב שכתב אל השד"ר ר' מרדכי חפץ: "הנה בש"ק העבר חזר שלמה יחי' [העכט] את המאמר נעשה נא, והפליא את כל השומעים כזקן ורגיל חזר המאמר. שמחתי עברה כל גבול. על כל התלמידים עשה זאת רושם גדול עד מאד. והתקרבות והתחזקות כזה ללימוד דא"ח". מיד לאחר התנאים, הפסיק החתן את גילוח זקנו, דבר שעשה רושם גדול על כל בחורי הישיבה – הנשמע כדבר הזה – נער אמריקאי לא מגולח?!
+==רב קהילת הסורים==
+בקיץ ה'[[תש"ה]] נסע ר' אברהם עם רעייתו לנופש בהרים. בכפר הנופש היה בית כנסת אחד, בו חלקו במשותף קהילות האשכנזים והספרדים.
-בשנת תרצ"ט נסעו שישה בחורים אל אטווצק שבפולין על מנת לשהות שם וללמוד אצל הרבי הקודם שעליו כל-כך שמעו קודם לכן. ר' אברהם דוב נסע יחד עם עוד חמשה מחבריו ר' מרדכי דוב אלטיין, מאיר גרינברג, זרח גורדון, יצחק קאלאדני ומרדכי פישר. לנסיעה זו הצטרף גם אחיו של ר' אברהם ר' שלמה זלמן ורעייתו חיה, ור' ישראל יעקבסאהן הממונה על שליחתם.
+באחד הימים ביקשו חברי הקהילה הספרדית מר' אברהם שימסור לפניהם שיעור [[תורה]]. ר' אברהם הסכים בחפץ לב, ולשיעור הגיע קהל רב. אנשי הקהילה נהנו מאד, ובסיום ביקשו שיקבל על עצמו את הנהגת הקהילה הסורית. נשיא הקהילה נפגש עם הרבי הריי"צ, והתייעץ אודות המינוי. [[הרבי הריי"צ]] המליץ בחום.
-באותם ימים טרופים, עת אדמת אירופה החלה לבעור אט אט, כל אחד ששמע על רעיון מטורף זה, לנסוע לעבר האש, עת אין אף אחד יודע מה ילד יום, לא יכל להבין על מה ולמה, האם אין מספיק ישיבות בארה"ב שמוכרחים להרחיק לכת אל תוך הסכנה? דבר זה לא היה ניתן להבין בשכל אנושי. ומשום כך עלה חשש בלב הוריהם של הבחורים, וכן בליבם של הבחורים עצמם, האם כדאית היא נסיעה זו?
+בחודש [[חשוון]] ה'[[תש"ו]] מונה ר' אברהם באופן רשמי לרב קהילת בני מגן דוד, שבשכונת בנסונהרסט - ניו יורק. הוא הקים מוסדות חינוך עבור ילדי הקהילה, ועם השנים קשר קשרים עם אישי ציבור רבים. דלתות רבני הספרדים היו פתוחות לפניו, והיה מרבה להשתתף בוועידות וכינוסים שונים.
-בשלב כלשהוא, התיישב הבחור מרדכי פישר וכתב מכתב אל הרבי הקודם בו הוא כותב, שנסיעתם בוטלה עקב פחדם של הוריהם, ושאל האם לנסוע או לא?
+במקביל להנהגת הקהילה הסורית, ניהל ביד רמה את איגוד רבני אמריקא, והשקיע במרץ רב לתיקון החוק האומלל - "[[מיהו יהודי]]", כשלצורך כך הוא מנצל את קשריו המסועפים עם ראשי הממשלה בארץ, שרים, חברי כנסת ועוד.
-תשובתו של הרבי לא אחרה לבוא, ובמילים ברורות השיב: שאין להם ממה לפחד כלל!
-כששמע זאת ר' אברהם יחד עם חבריו, נפלטה אנחת רווחה מפיהם, כעת יש להם ברכה ההסכמה מאת הרבי עבור העניין ואין להם ממה לפחד כלל וכלל. כעת לאחר שהגיעו למסקנא הבלתי ניתנת לשינוי אשר הם נוסעים, היה צורך לדאוג עבור הדרכונים והאשרות כניסה לפולין.
+בשנת [[תשנ"ב]] חתם על פסק הקובע שהתקיימו אצל הרבי כל סימני ה[[רמב"ם]] והוא "בחזקת משיח" ולכן מברכים אותו בברכת "[[יחי המלך]]".
-בהשתדלותו של ר' ישראל יעקבסאהן, קיבלו הבחורים את האשרות הנסיעה והדרכונים במהירות, וכך החל ר' אברהם לספור את הימים, לקראת היום המיוחל בו יסעו הם אל הרבי.
+==פטירתו==
+ר' אברהם דב נפטר ביום ראשון, [[כ"ד טבת]] [[תשע"ג]]. נטמן ב[[בית עלמין|בית החיים]] "מונטיפיורי" שברובע קווינס, [[ניו יורק]].
-יום שני בבוקר השכים ר' אברהם והלך על עבר בית הדואר מתוך ציפייה לראות האם הגיעו עבורו האשרות עבור הנסיעה. ברגע שחזר הביתה עת עדיין הוריו ישנו העיר ר' אברהם את אימו והראה לה בהתרגשות את האשרות. אימו שהייתה בבהלה מעניין הנסיעה, העירה מיד את בעלה. הוריו היו בהלם מעצם בקשתו עבור דרכון בימים טרופים אלו. אך בראותם את רצונו העז לנסיעה, ואת דבקותו במטרה, החליטו לתת לו למלאות את רצונו, והחלו יחד לערוך את ההכנות לנסיעה המיוחלת ביום רביעי בשעה 11:30 בבוקר.
+==משפחתו==
+*נחמה קנטור, [[קראון הייטס]], [[ניו יורק]].
+*אסתר קפלן, [[קראון הייטס]], [[ניו יורק]]. בעלה הרב [[נחום יצחק קפלן]].
+*אלי הכט, [[שליח|שליח הרבי]] בלומיטה, [[קליפורניה]].
+*יוסי הכט, [[שליח|שליח הרבי]] בניס, [[צרפת]].
+*רחל וויינברג, [[דטרויט]], [[מישיגן]].
+*שיינא פאסטן, [[ניו יורק]].
+*יהושע הכט, [[שליח|שליח הרבי]] בנוראק, קונטיקט.
+*ארי הכט, [[שליח|שליח הרבי]] בס. פרנסיסקו.
+*ישראל הכט, [[שליח|שליח הרבי]] בלוס אנג'לס, [[קליפורניה]].
-יום רביעי 11:30 בבוקר, המזח כבר הרבה זמן לא היה נראה כמו איך שהוא היה נראה באותה עת, קולות השמחה והריקודים של אנ"ש והתמימים שהגיעו ללוות את התמימים הנוסעים לרבי, לא רק בני המשפחה עמדו שם בעיניים דומעות בסתר, עמדו שם רבים מחסידי חב"ד באותה תקופה, ששמעו על דבר הנסיעה המיוחדת, כולם היו שותפים בנסיעה זו...
+;נכדיו
+*הרב [[יוסף חיים קנטור]] - שליח הרבי ורבה הראשי של מדינת תאילנד
-ביום שני לפנות ערב, הגיע בשלום ר' אברהם עם חבריו אל עבר צרפת, שם חיכה להם החסיד ר' שניאור זלמן שניאורסאהן, שליווה אותם והסביר להם את דרכם בברכת הצלחה רבה.
+==לקריאה נוספת ==
+*קורות חייו באנגלית בספרו: My Spiritual Journey: An Autobiography, 2006.
+*'''בן שמונים לגבורות''', ספר יובל לכבודו בהוצאת איגוד רבני אמריקה, [[תשס"ב]]
+==קישורים חיצוניים==
+*[[דוד זקליקובסקי]], '''[https://www.chabad.org/news/article_cdo/aid/2098295/jewish/A-Chabad-Rabbi-who-Led-Sephardic-Congregations.htm הרב החב"די שהנהיג קהילות ספרדיות]''' (אנגלית) באתר {{בית חב"ד}}
+*'''[https://www.chabad.org/multimedia/video_cdo/aid/2133156/jewish/Rabbi-Abraham-D-Hecht-and-the-Rebbe.htm הרב הכט והרבי]''' {{וידאו}} {{בית חב"ד}}
-שם פגש ר' אברהם לראשונה את הרבי, אז חתנו של הרבי הקודם, הוא קידם אותנו בברכה לפני נסיעתנו ברכבת הארוכה לעבר וורשא, שם דיבר עימם הרבי על מעלת הזכות שיש בידם, שנוסעים הם אל הרבי, ללמוד אצלו ולהיות בזיוו. הוא בירך אותם בברכת הצלחה רבה בלימודם ובזה נפרדו לדרכם.
+{{הערות שוליים}}
-ביום רביעי ר"ח אלול שבוע ימים לאחר שעזב ר' אברהם את ניו-יורק הגיע הוא וחבריו אל העיר אטווצק שבפולין. בישיבה התקבלו הם בברכה ע"י ראש הישיבה ר' יהודה עבער, וע"י התלמידים ששהו שם כבר.
+{{מיון רגיל:הכט, אברהם דוב}}
+[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
-את המפגש הראשון עם הרבי הקודם, עשו הם ביום שישי בצהריים. ר' ישראל יעקבסאהן נכנס עימם יחד, עת חזר בפניהם הרבי מאמר חסידות שנחרט בהם לנצח...
+[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
+[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים אטווצק]]
-יום חלף, עוד יום חלף, אדמת פולין כבר החלה לבעור, עדיין לא הספיק ר' אברהם וחבריו ליישב בשלווה מטורח הדרך שעבר עליהם, אך מיד קפץ עליהם רוגזו של הצורר הנאצי...
+[[קטגוריה:שלוחים שנשלחו על ידי אדמו"ר הריי"צ]]
+[[קטגוריה:רבני חב"ד בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
-עם פרוץ המלחמה קיבלו הם הודעה מהשגרירות האמריקית שבאטווצק, בתור אזרחים אמריקאיים שעליהם לעזוב מיד את אדמת פולין, ר' ישראל יעקבסאהן הצליח להימלט עוד באותו יום, אך ר' אברהם וחבריו נשארו עדיין תקועים באדמת פולין.
+[[קטגוריה:משפחת הכט]]
+[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין מונטיפיורי]]
-לפני שנסעו, נכנסו לרבי הריי"צ ליחידות, והרבי הריי"צ בירך אותם. הרבי הריי"צ התבטא באותה יחידות: "שהשי"ת זאל העלפין אז מיר זאלין זיך זעהן געזונטרהייט [=שהש"ית יעזור שנתראה בבריאות].
+[[קטגוריה:בוגרי ישיבת תורה ודעת]]
+[[קטגוריה:בוגרי ישיבת חיים ברלין]]
-בניסי ניסים הצליח ר' אברהם וחבריו יחד עם אחיו שלמה זלמן ורעייתו חיה, לצאת את גבולות פולין, בברכתו של הרבי הקודם, ולהגיע אל עבר ריגא שם שבתו מספר ימים, בדרכם חזרה לעבר ארצות הברית בשלום. (אודות כל סיפור שהייתם באטווצק וסיפור יציאם בשלום מפולין יש להקדיש פרק בפני עצמו ועוד חזון למועד).
+[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ"ב]]
+[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ג]]
-לארצות הברית, הגיע ר' אברהם עם חבריו בחודש חשון ת"ש, כשהם מצפים ומייחלים לבואו של הרבי הקודם, אצלו שהו קודם לכן, בקושי כשבוע ימים.
+[[en:Avrohom Dov Hecht]]
-עם בואו של הרבי הוקדם בט' אדר ב' ת"ש, וייסוד ישיבת תומכי תמימים בניו יורק, התיישב ר' אברהם להשלים וללמוד את מה שהחסיר את נסע לאטווצק. שם ישב ושקד על לימודו, עד חתונתו בשנת תש"ד עם מרת ליבא גרונהוט. אז העתיק את מושבו אל דרוצ'סטר בוסטון, מסצ'וסטס.
+[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]
-במקום מגוריו החדש, פתח ר' אברהם ישיבה ומוסדות תורה, אז החל להסתובב כגבאי צדקה ולחפש מקורות מימון עבור הישיבה אותה החזיק, עד שגם משם העתיק ר' אברהם את מושבו חזרה לברוקלין - ניו יורק כרב קהילת הסורים...
-'''כיצד רב אשכנזי חסיד חב"ד ממונה להיות רב בקהילה סורית???
-'''
-בקיץ תש"ה נסע ר' אברהם יחד עם רעייתו לנופש באחד מאתרי הנופש אשר בארצות הברית, שם באותו אתר נופש היו שוהים גם חבריו. באותו מקום נופש היה בית כנסת אחד שחולק בין האשכנזים לספרדים. הספרדים היו מקיימים בו מנינים בין השעות 7:00 ל9:00 בבוקר והאשכנזים אחריהם. ולתפילות מנחה וערבית היו מצטרפים ומתפללים יחד.
-לספרדים היה ספר תורה משלהם, חזן משלהם, והם דאגו לחיי הקהילה שלהם, והאשכנזים דאגו לחיי קהילה משלהם.
-יום קייצי אחד, ר' אברהם נמצא בבית כנסת, עת ניגשים אליו כמה מראשי הקהילה הספרדית ובפיהם שאלה: אנו רואים אותך כאן לאחרונה, ורצינו לשאול האם אתה מדבר אנגלית רהוטה?
-ר' אברהם שלא הבין בדיוק להיכן הם חותרים בשאלתם לא ידע מה לענות, אך מששאלו ענה הוא, כן! מדבר אני אנגלית רהוטה. האם אני יכול לעזור לכם במשהו שאל ר' אברהם?
-כן, ברצוננו שתמסור לפנינו שיעור בצהרי שבת הקרובה, השיבו.
-ר' אברהם היה מופתע על שאלתם, אך הוא הגיב בחיוב, ואמר שהוא יבוא למסור שיעור.
-צהרי שבת השעה 3:00 בצהריים ר' אברהם עומד מול קהל בית הכנסת חמישים אנשים ונשים במספר, ומדבר ודורש אודות פרשת השבוע בדברי אגדה, המילים יצאו מפיו, ונכנסו לליבותיהם של אנשי הקהילה, כשבסיום הם ניגשו אל ר' אברהם כשבפיהם ההצעה שהוא מעולם לא חשב עליה, להיות רב קהילת הסורים!
-נשיא קהילת הספרדים, הלך ונפגש עם הרבי הקודם, והתייעץ על דבר היות ר' אברהם רב קהילת הסורים. הרבי הקודם המליץ ואמר שבתור תלמידו, ובתור בר נסיון בניהול מוסדות וכו' ממליץ הוא לו בר' אברהם לנהל את חיי קהילתם בהצלחה רבה.
-בחודש חשון תש"ו מונה ר' אברהם באופן רשמי לרב קהילת בני מגן דוד הסורים, שבשכונת בנסונהרסט - ניו יורק, שבסמיכות לשכנות בורו-פארק.
-עם הגעתו לחיי קהילה החדשים שלקח על עצמו, הקים ר' אברהם מוסדות חינוך עבור ילדי בני הקהילה, למרות קשייו הרבים בתחילה בתקשורת עם אנשי הקהילה, הבקיאים יותר בשפה העברית והערבית, כשלר' אברהם אין אף טיפת מידע בשפה הערבית, ובשפה העברית, אך בחסדי ה' המוסדות הלכו ושגשגו מיום ליום, עם פתיחת הישיבה עבור הנערים שגדלו.
-במשך חייו, היה ר' אברהם איש בעל קשרים רבים עם אישי ציבור מכל רחבי הקשת. בחצרות הספרדים כמו אצל גדולי התורה שבהם, הוא היה נכנס ויוצא, עם היותו רב הקהילה הסורית שבניו יורק, בפגישות עולמיות ובכינוסים.
-במשך חייו ניהל ר' אברהם ביד רמה את איגוד רבני אמריקא, תוך כדי שנלחם במשך השנים בתיקון החוק האומלל - "מיהו יהודי", אם היותו בעל קשרים מסועפים עם ראשי הממשלה בארץ, שרים ח"כ ועוד, שלח כל הזמן עוד ועוד מכתבים על דבר תיקון החוק, ולתוספת המילה "כהלכה", למען שלימות עם ישראל שבכל העולם כולו.
-ר' אברהם היה אחד משלוחי הרבי, שפעלו למען שלימות העם, ושלימות בקיום התורה והמצוות, ללא הבט על צור מחצבתו, על מקור אבותיו, שיטתו הייתה כפי שחזר עליה פעמים מספר בעת דרשותיו בקהילתו "כולנו בני איש אחד נחנו" כל יהודי ויהודי, ללא כל הבדל, אשכנזי וספרדי, הינו בן אברהם יצחק ויעקב, ללא כל ספק וללא כל הבדל מיהודי אחר.