בראונזוויל

בראונזוויל (באנגלית: Brownsville) היא שכונת מגורים במזרח ברוקלין, ניו יורק, הגובלת עם צפון קראון הייטס^[1], קנרסי מדרום, ואיסט פלטבוש ממערב.

תושבה השכונה היו בתחילה עובדי מפעלים יהודים, ובראשית ההתיישבות החב"דית בניו יורק, התיישבו בשכונה רבים מחסידי חב"ד, אך בעקבות הגעת אדמו"ר הריי"צ לארצות הברית וקביעת 770 שבקראון הייטס כמרכז חסידות חב"ד, האוכלוסייה החב"דית התדלדלה בהדרגה עד שהשכונה התרוקנה לחלוטין.

לשכונה היה צביון יהודי מובהק, שהשתנה בשנות הכ"ף עם גלי ההגירה הגדולים של יוצאי אפריקה שכבשו את השכונות והבריחו מהן את התושבים היהודים.

בעקבות השינוי הדמוגרפי מאז שנות הנו"ן ועד היום, בראונזוויל מחזיקה בעקביות באחד משיעורי העוני והפשיעה הגבוהים ביותר מכל שכונות ניו יורק.

היסטוריה[עריכה | עריכת קוד מקור]

הראשונים שהתיישבו באזור, היו חקלאים הולנדים, ופועלים שייצרו לוחות אבן ומוצרים נוספים לבניית בניינים.

מאז שנת תר"י ואילך נעשו נסיונות שונים לחלק את הקרקעות ולשווק אותם לבניה, והם נכשלו מסיבות שונות. בשנת תר"מ האזור היה מוצף ביצות, ששימשו כשטח לפסולת, ואדים של מפעלי תעשיה גרמו לכך שתושבים אמידים לא ירצו להתיישב בה, דבר שהוזיל את מחירי הקרקע עד שלבסוף האוכלוסיה שהשתכנה באזור היתה אוכלוסיה ענייה שזה הדבר היחיד שיכלו להרשות לעצמם.

בשנת תרס"ד התגוררו בבראונזוויל כ-10,000 יהודים, ובהמשך הלך ועלה אחוז המהגרים הרוסים שהתיישבו בברנזוויל שעמד בשנת תר"פ על כ-80% מהעולים, כאשר למעלה מ-80,000 מתוך 100,000 תושבי האזור היו יהודים רוסים, ונפתחו בה בתי כנסת, מקוואות, מוסדות חינוך וחצרות חסידיות לרוב^[2], בפאתי השכונה נבנה בית עלמין יהודי, ועוד.

בעקבות כך, הוצמד לבראונזוויל הכינוי "ירושלים הקטנה".

בשנת תר"צ נחשבה כבר בראונזוויל לשכונה המאוכלסת בצפיפות ביותר בברוקלין כולה, והיתה השכונה עם הריכוז היהודי הגדול ביותר בארצות הברית.

בתקופה זו, נחשבה השכונה למרכז מסחרי-כלכלי, ובשנת תש"ב פעלו בשכונה 372 חנויות.

בתקופת הבריחה הגדולה כאשר האוכלוסייה האפרו-אמריקאית הלכה והתפשטה בשכונות ברוקלין, התרוקנה השכונה מתושביה היהודים תוך זמן קצר יחסית, כשיהודים רבים מוכרים את הדירות במחירי הפסד, ועוברים להתגורר בפלטבוש, בורו פארק, ושכונות יהודיות אחרות.

חסידות חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

ראשית ההתיישבות החב"דית בניו יורק, רבים מחסידי חב"ד התיישבו בשכונה, ביניהם הרב מנחם מענדל פריידין ששימש כרב קהילת אנשי דוקשיץ וחבר אגודת הרבנים, הרב ישראל ג'ייקובסון ששימש אף הוא כרב בית כנסת, הרב מנחם מענדל יהודה אריה לייב לוקשין שהיה מראשי אגודת חסידי חב"ד ארצות הברית ורב קהילת 'אגודת החסידים' בשכונה.

בנוסף לחסידים שהתגורר בשכונה והחזיקו בתפקידים רבניים, התגורר בה משפחות חב"דיות נוספות דוגמת משפחת ר' יהושע הכט ר' מרדכי שוסטרמן, ר' שלום לברטוב, ר' מרדכי אברהם ישעיהו גרונר, משפחת זקליקובסקי, ועוד.

בעת ביקורו הראשון של אדמו"ר הריי"צ בארצות הברית, שהה בראש השנה בשכונה, ומכיון שביקשו לשכור עבור הרבי דירה נוחה יותר שתהיה קרובה לבית כנסת בנוסח חב"די, שכרו דירה של רופא ברחוב סטאן 312, ובדירה זו התגוררו אדמו"ר הריי"צ ופמלייתו במשך ימי החג, וכן נערכו שם הסעודות, בעוד הרופא עצמו שכר לעצמו דירה אחרת בה השתכן בימי החג. במשך ב' הימים של ראש השנה התפלל אדמו"ר הריי"צ באריכות גדולה ולא עלה על יצועו כלל, וביום השני אמר שתי מאמרי חסידות במעמד קהל רב. בשל ריחוק מקום דירתו ממקום מים, לא הלך אדמו"ר הריי"צ לערוך 'תשליך', ובמקום זה נסע בעשרת ימי תשובה.

החסידים שהתגוררו בשכונה שלחו את ילדיהם ללמוד ב'ישיבת רבנו חיים ברלין' שפעלה בה, עד להגעת אדמו"ר הריי"צ לארצות הברית והקמת ישיבות תומכי תמימים וליובאוויטשער ישיבה.

עם הגעת אדמו"ר הריי"צ לארצות הברית וקביעת מגוריו ומרכז חסידות חב"ד ב-770 שבקראון הייטס, התדלדלה האכולוסיה החב"דית בהדרגה כשמשפחות רבות עברו לקראון הייטס.

בתקופה הראשונה בקראון הייטס, היו חסידים רבים שצעדו רגלית בשבתות למקווה טהרה בברנזוויל דווקא^[3], ור' אברהם מרדכי ישעיה גרונר נהג להזמין אותם להיכנס לביתו ולטעום מזונות וקפה.

גם לאחר שרוב המשפחות החב"דיות עזבו, ובפרט לאחר שהאוכלוסיה היהודית התדלדלה ובתי כנסת רבים עברו לידיים נוצריות, המשיכו חסידי חב"ד לפעול בשכונה להחזקת בתי הכנסת, בהם ר' שלום לברטוב שקיבל על עצמו לטפל באחד מבתי הכנסת בשכונה, והמשיך להחזיק בכך אף לאחר שעבר להתגורר בקראון הייטס כשהיה צועד לשם כך מידי שבת במסירות דרך ארוכה גם בימי שרב ובימים גשומים וזכה להתייחסות מהרבי בקשר לזה.

בקצה השכונה מצד מזרח, פעלה חלקת אנשי ליובאוויטש, בה נטמנו חסידי חב"ד בארצות הברית שנפטרו באותה תקופה (שימש את חסידי חב"ד בין השנים תרמ"ח-תר"צ).