חב"דפדיה:עקרונות וקווים מנחים לכתיבת ערכים/אישים: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־21:52, 25 בספטמבר 2025

עקרונות וקווים מנחים

מדיניות הכתיבה בנושאים ספציפיים

דף זה מציג עקרונות וקוים מנחים ליצירת ערכי אישים, הוא מתייחס לשאלות שעולות לעתים באשר ליצירת ערך על אישיות מסוימת. אם ברצונכם לכתוב ערך על אישיות שעליה יש לכם מידע, עיינו קודם בדף זה, ואז קבלו את ההחלטה.

בשונה מאנציקלופדיות רבות בהן רק בודדים זוכים לערך, בחב"דפדיה הכללים רחבים יותר, אולם גם כאן יש גבולות, וערכים על דמויות שאינן מתאימות לעקרונות שלהלן נמחקים.

על מי ראוי לכתוב ערך[עריכת קוד מקור]

יש לכתוב ערך רק על מי שעומד בקריטריונים הבאים:

יש על נשוא הערך מידע עובדתי בעל חשיבות אנציקלופדית, כפי שיפורט להלן.
נשוא הערך הינו חסיד חב"ד, או שהוא קשור לחב"ד בקשר שיש בו חשיבות אנציקלופדית.
נשוא הערך הוא מעל גיל 30 (למעט מקרים יוצאי דופן).

חשיבות אנציקלופדית[עריכת קוד מקור]

יש להבחין בין חשיבות כללית לבין חשיבות אנציקלופדית. המבחן המרכזי לחשיבות, הוא מידת ההשפעה של האיש והתיעוד שלה, ולא רק החשיבות הסובייקטיבית או המקומית. אדם עשוי להיות דמות מרכזית בקהילתו או בתחומו, אך אם אין מידע עובדתי אנציקלופדי ורצוי גם מתועד עם מקורות – אין בכך כדי להצדיק ערך אנציקלופדי.

חשיבות אנציקלופדית נמדדת לא רק לפי מעמדו או תפקידו של נשוא הערך, אלא גם לפי מעשיו תרומתו והשפעתו. לפעמים החשיבות תיקבע לפי היקף התיעוד, איכות המקורות שיש על הדמות (לדוגמה, סביר שאם היה לנו מידע נוסף על חסידים מדורות קדומים - שכיום רק שמם ידוע לנו - היו לנו ערכים עליהם).

נקודות שעשויות לסייע בבירור חשיבות אנציקלופדית של דמות

'השפעה או תפקיד: ערך ייכתב רק על מי שהשפיעו באופן כלשהו - אך בצורה משמעותית - על חסידות חב"ד.

חיפוש גוגל: אם האינטרנט שלכם אינו חסום לחיפוש בגוגל, חפשו את האדם בגוגל. אם הוא לא מספיק חשוב כדי להופיע בגוגל באף שפה, רוב הסיכויים הם שהוא אינו ראוי לערך. קחו בחשבון שיכולים להיות אנשים שיופיעו בגוגל פעמים רבות ועם זאת עדיין אינם מצדיקים ערך.

פרסום: פרסום אינו טיעון בלעדי לטובת כתיבת הערך. ישנם אישים חשובים שאינם מפורסמים שעליהם יש לכתוב ערך, ולעומת זאת קיימים אנשים ידועים שאינם מצדיקים ערך.

קשר לחב"ד[עריכת קוד מקור]

כאשר מדובר על אדם שאינו חסיד חב"ד, לא די בחשיבותו העצמית, אלא ראשית יש לוודא שאכן יש לדמות קשר משמעותי לחב"ד. לדוגמה: רב מפורסם ובעל השפעה, הוא בעל חשיבות אנציקלופדית, אך כל עוד אין לו קשר משמעותי לחב"ד, אין סיבה לערך אודותיו בחב"דפדיה. דוגמה לקשרים משמעותיים: התכתבויות ופגישות עם הרבי. השפעה ושותפות בפעילות חב"ד. דוגמה לקשר לא משמעותי אנציקלופדית: ביקור ב-770, נאום בשבח חב"ד. מכתב מהרבי או פגישה, שאין בהם כל חידוש או אמירה יוצאת דופן.

קריטריונים ספציפיים[עריכת קוד מקור]

תנאים ואמוראים: תנאים, אמוראים, גאונים, ראשונים ואחרונים יהיו זכאים לערך רק אם ישנם ביאורים מרבותינו נשיאינו על עניינו של נשוא הערך.

בית רבי: אם האישיות קשורה ישירות (לא בני דודים שניים וכדו') למשפחת רבותינו נשיאינו היא זכאית לערך.

גדולי ישראל: גדולי ישראל שאינם חסידי חב"ד זכאים לערך גם אם אין להם קשר משמעותי לחב"ד, ובלבד שיופיע בגוף הערך הקשר שהיה ביניהם לבין הרבי או הקשר שהיה להם עם חסידי חב"ד, או שהיו ביניהם חילוקי דעות משמעותיים.

חסידים מדורות קודמים: חסיד או אישיות הקשורה בחסידות חב"ד מדורות קודמים, ניתן לכתוב עליהם ערך למרות שיהיה קצרמר, ובלבד שמתקיימים בו שלושת התנאים הבאים: 1. אדם שנולד לפני שנת תרס"ב. 2. אישיות משמעותית: חסיד הקשור באירוע מפורסם אך לא ידוע מתי נולד, מי היו ילדיו וכו', דוגמה נוספת אבי משפחה מפורסמת. 3. ניתן לכתוב קצרמר, בתנאי שנעשה מאמץ סביר לאסוף אודות נשוא הערך (כלומר אין כאן פתח לכתיבת קצרמרים במקרה שיש אפשרות לכתוב ערך סביר).

חסידים בני זמננו: יש לכתוב ערך רק על אישים שיש אודתם מידע אנציקלופדי המצדיק ערך. להלן קריטריונים לנושא משרות ספציפיים. ככלל ממולץ שלא לכתוב על נושא משרה בטרם מלאו 5 שנים לתפקידו. (לדוגמה שליח שיצא לשליחות, או ראש ישיבה שהתמנה לפני 3 שנים).

שלוחים: שליח זכאי לערך כל עוד יש אודותיו מידע אנציקלופדי (ובלבד שהוא בשליחות יותר מחמש שנים). שליח שעיסוקו העיקרי אינו שליחות (לדוגמה: מורה וכדו') יש לבחון את היקף פעילותו והשפעתו ובהתאם לכך להחליט על זכאותו.
מנהלי מוסדות (ישיבות, בתי ספר ועוד) זכאים לערך בצירוף פעילות נוספת ופרסום בעל משמעות. לעומת זאת ר"מ בישיבה, מלמד בת"ת, וכל משרה חינוכית זכאים לערך רק אם יש בקורות חייהם או בפעולותיהם/שיטתם החינוכית ייחוד משמעותי אותו ניתן לציין בערך ("מחנך מסור / שיעוריו נודעים בעמקותם" לא נחשב ייחוד).
משפיעים: משפיעי קהילה המונה יותר ממאה איש זכאים לערך, משפיע ראשי בישיבה המונה יותר משישים תלמידים. משפיעים שאינם נכללים בקטגוריה הנ"ל, זכאים לערך רק אם יש בפעולותיהם/שיטתם החינוכית ייחוד משמעותי אותו ניתן לציין ולתאר בערך כך שיהיה בו תוכן אנציקלופדי מעבר למשפטים בנאליים שניתן לכתוב על כל משפיע. ("מתוועד בחיות ומעורר על ההתקשרות").
סופרים: המונח "סופר" יכול לתאר רק אדם שכתב לפחות שני ספרים שנמכרו באופן מסחרי, או שכותב בקביעות במשך למעלה משנה מדור באחד מהעלונים החב"דיים. הוצאת חוברת (קובץ) אינה יכולה לתאר אדם כסופר. בדרך כלל, אין לכתוב ערכים על שמות עט, אלא ליצור משם העט הפניה לשם האמיתי. בערך על סופר, יש לפרט את שמות הספרים שכתב, שם הוצאת הספרים ושנת ההוצאה לאור.

למה חשוב לא ליצור ערכים שאינם עומדים בקריטריונים[עריכת קוד מקור]

אנציקלופדיה שמכבדת את עצמה לא יכול להציג ערכים על אישים שאין בהם שום מידע משמעותי ואנציקלופדי. עובדות גנריות כמו: נולד ל... למד ב... והתחתן עם... לא יוצרות ערך. גם אם מוספים להם סופרלטיבים לא אובייקטיביים שמתאימים לכתבה תיאורית זה לא הופך אותם לערך אנציקלופדי. לדוגמה:'מחשובי חסידי כפר חב"ד' 'נודע כעמקן', 'מתייחד ביחס חם למושפעיו' 'מרצה מפורסם' וכו', כל אלו הם סופרלטיבים ולא עובדות. במקום לכתוב שהוא חשוב או למדן לכתוב תיאור עובדתי של תפקידיו, ספרים שכתב, בימות שבהם נאם וכיו"ב, כך שהקורא יסיק לבדו על עמקנותו או על כך שהוא מרצה מפורסם.
ליצירת ערכים לא ראויים, יש נזקים היקפיים לכל הפרוייקט. הדבר הכי חשוב להתקדמותה של חב"דפדיה הוא הזמן שכל המשתמשים תורמים לה. כמעט בכל ערך, נדרשת השקעה משותפת של עורכים רבים עד להגעתו למצב תקני, וגם אחר כך בתחזוקתו השוטפת: עדכונים שיפורים וכו'. ערך שאינו עומד בקריטריונים, נוצר בדרך כלל על ידי משתמשים לא מנוסים, שאינם מכירים לא את הכללים ולא את סגנון הניסוחים המתאים ויוצרים ערכים לא בשלים. כך שבמקרה זה הבעיה משמעותית עוד יותר.

ערכים גבוליים[עריכת קוד מקור]

יש ערכי אישים רבים, שחשיבותם גבולית. אנו ממליצים ומבקשים לשפר ערכים קיימים, למרות הפיתוי והסיפוק ביצירת ערכים חדשים. ערך שנוצר וחשיבותו גבולית וקיים דיון על מחיקתו, רמת הכתיבה וההתאמה של הערך לחב"דפדיה יצטרפו לשיקולי החשיבות. לדוגמה: ערך על שליח / משפיע ותיק שאין בפעולותיו ובסיפור חייו דבר מה יוצא דופן, אך הערך כתוב היטב מבחינת שפה אנציקלופדית, לעומת ערך שכתוב בצורה שדורשת השקעה רבה לשיפורו ובכך פוגע בזמן שיוקדש לערכים אחרים שחשיבותם אינה מוטלת בספק.

מחיקת ערך לבקשת נשוא הערך[עריכת קוד מקור]

ערך שהנשוא שלו (האדם שעליו נכתב הערך) מבקש את מחיקתו, יש לכבד את בקשתו, ובתנאי שלא מדובר באישיות פומבית, שהמידע אודותיו נמצא במילא במרחב הציבורי. קשה להגדיר קריטריונים מלאים וחד משמעיים בנושא, ולכן יש מקום לדון בכל מקרה לגופו ולהתייעץ עם עורכים נוספים בדף השיחה של הערך הספציפי.

דוגמה לבקשות שיש להתחשב בהם: ר"מ בישיבה, מחבר ספר, שליח שאינו מפורסם.
דוגמה לבקשות שאין להתחשב בהם: מנהל ארגון גדול או עסקן ציבורי (דוד נחשון, שמעון רבינוביץ), ראש ישיבה או שליח מפורסם (יוסף יצחק ווילישאנסקי, שלמה קונין).

מחיקת פרטים מסויימים[עריכת קוד מקור]

במקרה שאדם מבקש למחוק מערכו פרטים אישיים ואחרים, שאין בהם עניין לציבור ושאינם מפורסמים ממילא, יש להיענות לבקשתו. דוגמאות: אדם ישב בכלא בישראל, בשל תאונת דרכים שנעשתה בשגגה, או בכלא בארה"ב בשל בעיות בויזה. אדם נפטר בייסורים והמשפחה מבקשת שלא יכתב שסבל מייסורים לפני פטירתו. אדם כותב ספרים בשם עט, שמו ידוע למכיריו אך הציבור הרחב אינו מכירו. וכיו"ב. בבקשות אלו יש לשקול מספר פרמטרים: 1. רצונו של נשוא הערך/בני משפחתו. 2. מידת הפרסום של הפרטים, גם במקרה שהפרטים נודעו בעבר, אך אינם ידועים כיום או שחיפוש במרשתת לא חושף אותם בקלות (כלומר פרטים שאם יכתבו בערך חב"דפדיה תהיה המפרסם הראשי שלהם). 3. מידת העניין הציבורי בפרסום: למנוע נזק וכיו"ב.

ביקורת ועובדות שליליות בערכי אישים[עריכת קוד מקור]

ראו חב"דפדיה:עקרונות וקווים מנחים לכתיבת ביקורת

בני משפחה[עריכת קוד מקור]

להלן הנחיות כיצד לשלב את בני משפחתו של נשוא הערך בערך. באופן כללי בני המשפחה הרלוונטיים יכתבו בגוף הערך. לדוגמה: ההורים יכתבו במשפט 'נולד ל...' האשה תכתב במשפט 'נשא את...'. הילדים הנשואים בלבד יכתבו בפסקה נפרדת תחת הכותרת 'משפחתו'.

וביתר פירוט:

סבים, הורים, בעל/אשה, חם/חמות: לא יכללו בפיסקה 'משפחתו' אלא ייכתבו בגוף הערך בפרקים העוסקים בתולדות חייו.
אחים/גיסים: אין לכתוב עליהם בפסקה משפחתו. (הם אמורים להיכתב כ'ילדים' בערך של אביו או חמיו של נשוא הערך, שהוא אבי האחים/גיסים - במקרה חריג - כאשר אין ערך לאב/לאם, ויש חשיבות מיוחדת באישים אלו - ניתן לכתוב אותם בפסקה 'משפחתו').
ילדים: יש לכתוב בפסקה בנים ובנות מעל גיל 30 - או כאלו שכבר נשואים - בלבד. אם יש צורך, ניתן לכתוב אותם בפסקה נפרדת תחת הכותרת 'משפחתו'.
נכדים: אין לכתוב עליהם בערך - הם אמורים להמצא בפיסקה 'משפחתו' בערך הבן/החתן. כאמור לגבי אחים/גיסים., גם אצל נכדים עשויים להיות חריגים.

לתשומת לבכם: הפסקה 'משפחתו' נכתבת לעיתים קרובות בערכי אישים בחב"דפדיה. בעבר היא כללה לעיתים מספר רב של בני המשפחה מעבר לגבול הטעם הטוב, מצב זה הוביל לגיבוש המדיניות דעיל, אך ישנם ערכים רבים, שטרם הותאמו, לכן במידה ונתקלתם בערך הכולל בני משפחה שלא על פי המדיניות הנ"ל, נודה לכם על אם תתקנו זאת.

ראו גם[עריכת קוד מקור]

חב"דפדיה:מה חב"דפדיה איננה

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-{| class="toccolours" style="clear: both; margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center; width: 75%;"
+{{קיצור דרך|[[חב:אישים]]}}
-|-
+{{עקרונות וקווים מנחים}}
-| דף זה הינו '''ארגז חול פרטי'''. מטרתו של דף זה, לנסח דף '''עקרונות וקוים מנחים''' בטרם ייתקבל כמדיניות רשמית.
+דף זה מציג '''עקרונות וקוים מנחים ליצירת ערכי אישים''', הוא מתייחס לשאלות שעולות לעתים באשר ליצירת ערך על אישיות מסוימת. אם ברצונכם לכתוב ערך על אישיות שעליה יש לכם מידע, עיינו קודם בדף זה, ואז קבלו את ההחלטה.
-|-
-|
-נא לא לערוך דף זה, להערות והארות נא לפנות ל'''[[שיחת משתמש:ר'ובן/חב"דפדיה:עקרונות וקוים מנחים ליצירת ערכי אישים|דף השיחה]]'''.
-|}
+בשונה מאנציקלופדיות רבות בהן רק בודדים זוכים לערך, ב[[חב"דפדיה]] הכללים רחבים יותר, אולם גם כאן יש גבולות, וערכים על דמויות שאינן מתאימות לעקרונות שלהלן [[תבנית:למחוק|נמחקים]].
-דף ה'''עקרונות וקוים מנחים ליצירת ערכי אישים''' דן בשאלות שעולות לעתים באשר ליצירת ערך על אישיות מסוימת. אם ברצונכם לכתוב ערך על אישיות שעליה יש לכם מידע, עיינו קודם בדף זה, ואז קבלו את ההחלטה. אם נוצרת סתירה כלשהי בין דף זה לדף [[חב"דפדיה:עקרונות וקווים מנחים]], האחרון הוא הקובע.
+==על מי ראוי לכתוב ערך==
+יש לכתוב ערך רק על מי שעומד בקריטריונים הבאים:
+* יש על נשוא הערך מידע '''עובדתי''' בעל '''חשיבות אנציקלופדית''', כפי שיפורט להלן.
+* נשוא הערך הינו חסיד חב"ד, או שהוא קשור לחב"ד בקשר שיש בו חשיבות אנציקלופדית.
+* נשוא הערך הוא מעל גיל 30 (למעט מקרים יוצאי דופן).
-בשונה מאנציקלופדיות רבות בהן רק בודדים זוכים לערך, ב[[חב"דפדיה]] הכללים נוחים יותר, אולם גם כאן יש גבולות, וערכים על דמויות שאינן ראויות להיכלל בחב"דפדיה '''נמחקים במהרה'''.
+===חשיבות אנציקלופדית===
+יש להבחין בין חשיבות כללית לבין חשיבות אנציקלופדית. המבחן המרכזי לחשיבות, הוא מידת ההשפעה של האיש והתיעוד שלה, ולא רק החשיבות הסובייקטיבית או המקומית. אדם עשוי להיות דמות מרכזית בקהילתו או בתחומו, אך אם אין מידע עובדתי אנציקלופדי ורצוי גם מתועד עם מקורות – אין בכך כדי להצדיק ערך אנציקלופדי.
-העיקרון המנחה של הכללים המוצגים כאן, הוא שערך על אדם ייכתב רק על מי שקשורים באופן כלשהו לחב"ד.
+חשיבות אנציקלופדית נמדדת לא רק לפי מעמדו או תפקידו של נשוא הערך, אלא גם לפי מעשיו תרומתו והשפעתו. לפעמים החשיבות תיקבע לפי היקף התיעוד, איכות המקורות שיש על הדמות (לדוגמה, סביר שאם  היה לנו מידע נוסף על חסידים מדורות קדומים - שכיום רק שמם ידוע לנו - היו לנו ערכים עליהם).
-==על מי ראוי לכתוב ערך==
+;נקודות שעשויות לסייע בבירור חשיבות אנציקלופדית של דמות
-===קריטוריונים כלליים===
-*'''קשר לחב"ד''': האישיות אמורה להיות קשורה לחב"ד באופן בולט.
-*'''ספרים''': אם האישיות שאודותיה מדובר בערך מופיעה בהוצאה מודפסת (ספר או חוברת), מכובדת ומוכרת, אזי אתם מוזמנים ואף מתבקשים לכתוב עליה ערך, יש לציין את הספר (עם שם הסופר ושנת הוצאה לאור) בפסקה "לקריאה נוספת".
+* '''השפעה או תפקיד'': ערך ייכתב רק על מי שהשפיעו באופן כלשהו - אך בצורה משמעותית - על חסידות חב"ד.
-*'''באינטרנט''': העובדה שהאישיות מופיעה באינטרנט אינה מספיקה ליצירת ערך. באם היא זכאית מתוקף הכללים האחרים יש להוסיף את הקישור ומקורו בפסקה "קישורים חיצוניים".
+*'''חיפוש גוגל''': אם האינטרנט שלכם אינו חסום לחיפוש בגוגל, חפשו את האדם בגוגל. אם הוא לא מספיק חשוב כדי להופיע בגוגל באף שפה, רוב הסיכויים הם שהוא אינו ראוי לערך. קחו בחשבון שיכולים להיות אנשים שיופיעו בגוגל פעמים רבות ועם זאת עדיין אינם מצדיקים ערך.
 *'''פרסום''': פרסום אינו טיעון בלעדי לטובת כתיבת הערך. ישנם אישים חשובים שאינם מפורסמים שעליהם יש לכתוב ערך, ולעומת זאת קיימים אנשים ידועים שאינם מצדיקים ערך.
-===קריטוריונים ספציפיים===
+===קשר לחב"ד===
-*'''בית רבי''': אם האשיות קשורה ישירות (לא בני דודים וכדו') למשפחת רבותינו נשיאינו היא זכאית לערך.
+כאשר מדובר על אדם שאינו חסיד חב"ד, לא די בחשיבותו העצמית, אלא ראשית יש לוודא שאכן יש לדמות קשר משמעותי לחב"ד. לדוגמה: רב מפורסם ובעל השפעה, הוא בעל חשיבות אנציקלופדית, אך כל עוד אין לו קשר משמעותי לחב"ד, אין סיבה לערך אודותיו בחב"דפדיה. דוגמה לקשרים משמעותיים: התכתבויות ופגישות עם הרבי. השפעה ושותפות בפעילות חב"ד. דוגמה לקשר לא משמעותי אנציקלופדית: ביקור ב-770, נאום בשבח חב"ד. מכתב מהרבי או פגישה, שאין בהם כל חידוש או אמירה יוצאת דופן.
-*'''ייחוס''' - ייחוס בהחלט איננו תנאי מספיק לערך, אך יש לו השפעה מסויימת על בחינת חשיבותו של נשוא ערך.
+===קריטריונים ספציפיים===
+*'''תנאים ואמוראים''': תנאים, אמוראים, גאונים, ראשונים ואחרונים יהיו זכאים לערך רק אם ישנם ביאורים מרבותינו נשיאינו על עניינו של נשוא הערך.
-*'''חסידים מהדורות הקודמים''': כל חסיד מהדורות הקודמים זכאי לערך רק באם קים מידע על תולדות חיו מלבד תאריך לידתו, פטירתו ותפקידו. באם ישנו, מומלץ להביא מידע על החסיד מתורת רבותינו נשיאינו.
+*'''בית רבי''': אם האישיות קשורה ישירות (לא בני דודים שניים וכדו') למשפחת רבותינו נשיאינו היא זכאית לערך.
-*'''חסידים בני זמננו''': לא כל חסיד חב"ד זכאי לערך. יש לכתוב ערכים אך ורק על כאלו המתאימים לאחד מקריקטריונים הבאים: אישיות ציבורית, אישיות תורנית, מנהל מוסד (כמפורט להלן) וראש ישיבה.
+*'''גדולי ישראל''': גדולי ישראל שאינם חסידי חב"ד זכאים לערך גם אם אין להם קשר משמעותי לחב"ד, ובלבד שיופיע בגוף הערך הקשר שהיה ביניהם לבין הרבי או הקשר שהיה להם עם חסידי חב"ד, או שהיו ביניהם חילוקי דעות משמעותיים.
-*'''שלוחים''': שליח זכאי לערך רק אם הוא שליח ראשי בעירו או שהוא נמצא בשליחות חמש שנים.
+*'''חסידים מדורות קודמים''': חסיד או אישיות הקשורה בחסידות חב"ד מדורות קודמים, ניתן לכתוב עליהם ערך למרות שיהיה קצרמר, ובלבד שמתקיימים בו שלושת התנאים הבאים: 1. אדם שנולד לפני שנת תרס"ב. 2. אישיות משמעותית: חסיד הקשור באירוע מפורסם אך לא ידוע מתי נולד, מי היו ילדיו וכו', דוגמה נוספת אבי משפחה מפורסמת. 3. ניתן לכתוב קצרמר, בתנאי שנעשה מאמץ סביר לאסוף אודות נשוא הערך (כלומר אין כאן פתח לכתיבת קצרמרים במקרה שיש אפשרות לכתוב ערך סביר).
-*'''רמי"ם ומלמדים''': ר"מ, מלמדים, מנהלי מוסדות וכל משרה חינוכית זכאי לערך באם מלאו חמש שנים לשמשרתם. מומלץ להביא קישור לפעילותו של השליח.
+*'''חסידים בני זמננו''': יש לכתוב ערך רק על אישים שיש אודתם מידע אנציקלופדי המצדיק ערך. להלן קריטריונים לנושא משרות ספציפיים. ככלל ממולץ שלא לכתוב על נושא משרה בטרם מלאו 5 שנים לתפקידו. (לדוגמה שליח שיצא לשליחות, או ראש ישיבה שהתמנה לפני 3 שנים).
+:* '''שלוחים''': שליח זכאי לערך כל עוד יש אודותיו מידע אנציקלופדי (ובלבד שהוא בשליחות יותר מחמש שנים). שליח שעיסוקו העיקרי אינו שליחות (לדוגמה: מורה וכדו') יש לבחון את היקף פעילותו והשפעתו ובהתאם לכך להחליט על זכאותו.
+:* '''מנהלי מוסדות''' (ישיבות, בתי ספר ועוד) זכאים לערך בצירוף פעילות נוספת ופרסום בעל משמעות. לעומת זאת '''ר"מ''' בישיבה, '''מלמד''' בת"ת,  וכל משרה חינוכית זכאים לערך רק אם יש בקורות חייהם או בפעולותיהם/שיטתם החינוכית ייחוד משמעותי אותו ניתן לציין בערך ("מחנך מסור / שיעוריו נודעים בעמקותם" לא נחשב ייחוד).
+:* '''משפיעים''': משפיעי קהילה המונה יותר ממאה איש זכאים לערך, משפיע ראשי בישיבה המונה יותר משישים תלמידים. משפיעים שאינם נכללים בקטגוריה הנ"ל, זכאים לערך רק אם יש בפעולותיהם/שיטתם החינוכית ייחוד משמעותי אותו ניתן לציין ולתאר בערך כך שיהיה בו תוכן אנציקלופדי מעבר למשפטים בנאליים שניתן לכתוב על כל משפיע. ("מתוועד בחיות ומעורר על ההתקשרות").
+:* '''סופרים''': המונח "סופר" יכול לתאר רק אדם שכתב לפחות שני ספרים שנמכרו באופן מסחרי, או שכותב בקביעות במשך למעלה משנה מדור באחד מהעלונים החב"דיים. הוצאת חוברת (קובץ) אינה יכולה לתאר אדם כסופר. בדרך כלל, אין לכתוב ערכים על שמות עט, אלא ליצור משם העט הפניה לשם האמיתי. בערך על סופר, יש לפרט את שמות הספרים שכתב, שם הוצאת הספרים ושנת ההוצאה לאור.
-*'''סופרים''': המונח "סופר" יכול לתאר רק אדם שכתב לפחות ספר אחד. הוצאת חוברת אינה יכולה לתאר אדם כסופר. אין לכתוב ערכים על שמות עט, את שם העט יש לעשות להפניה  לשמו המקורי. יש לכתוב בערך את הספרים אותם הוציא לאור עם שם הוצאת הספרים ושנת ההוצאה לאור.
+===למה חשוב לא ליצור ערכים שאינם עומדים בקריטריונים===
+* אנציקלופדיה שמכבדת את עצמה לא יכול להציג ערכים על אישים שאין בהם שום  מידע משמעותי ואנציקלופדי. עובדות גנריות כמו: נולד ל... למד ב... והתחתן עם... לא יוצרות ערך. גם אם מוספים להם סופרלטיבים לא אובייקטיביים שמתאימים לכתבה תיאורית זה לא הופך אותם לערך אנציקלופדי. לדוגמה:'מחשובי חסידי כפר חב"ד' 'נודע כעמקן', 'מתייחד ביחס חם למושפעיו' 'מרצה מפורסם' וכו', כל אלו הם סופרלטיבים ולא עובדות. במקום לכתוב שהוא חשוב או למדן לכתוב תיאור עובדתי של תפקידיו, ספרים שכתב, בימות שבהם נאם וכיו"ב, כך שהקורא יסיק לבדו על עמקנותו או על כך שהוא מרצה מפורסם.
+* ליצירת ערכים לא ראויים, יש נזקים היקפיים לכל הפרוייקט. הדבר הכי חשוב להתקדמותה של חב"דפדיה הוא הזמן שכל המשתמשים תורמים לה. כמעט בכל ערך, נדרשת השקעה משותפת של עורכים רבים עד להגעתו למצב תקני, וגם אחר כך בתחזוקתו השוטפת: עדכונים שיפורים וכו'. ערך שאינו עומד בקריטריונים, נוצר בדרך כלל על ידי משתמשים לא מנוסים, שאינם מכירים לא את הכללים ולא את סגנון הניסוחים המתאים ויוצרים ערכים לא בשלים. כך שבמקרה זה הבעיה משמעותית עוד יותר.
-*'''זמרים''': זמר לא יהיו זכאי לערך טרם הוצאת דיסק אחד לפחות הנמכר באופן מסחרי.
+==ערכים גבוליים==
+יש ערכי אישים רבים, שחשיבותם גבולית. אנו ממליצים ומבקשים לשפר ערכים קיימים, למרות הפיתוי והסיפוק ביצירת ערכים חדשים. ערך שנוצר וחשיבותו גבולית וקיים דיון על מחיקתו, רמת הכתיבה וההתאמה של הערך לחב"דפדיה יצטרפו לשיקולי החשיבות. לדוגמה: ערך על שליח / משפיע ותיק שאין בפעולותיו ובסיפור חייו דבר מה יוצא דופן, אך הערך כתוב היטב מבחינת שפה אנציקלופדית, לעומת ערך שכתוב בצורה שדורשת השקעה רבה לשיפורו ובכך פוגע בזמן שיוקדש לערכים אחרים שחשיבותם אינה מוטלת בספק.
-*'''תנאים ואמוראים''': תנאים, אמוראים, גאונים, ראשונים ואחרונים יהיו זכאים לערך רק אם יופיעו בערך בהרחבה באוריו של הרבי על עניינו של נשוא הערך, באור של הרבי על דעותיו אינו מספיק.
+==מחיקת ערך לבקשת נשוא הערך==
+ערך שהנשוא שלו (האדם שעליו נכתב הערך) מבקש את מחיקתו, יש לכבד את בקשתו, ובתנאי שלא מדובר באישיות פומבית, שהמידע אודותיו נמצא במילא במרחב הציבורי. קשה להגדיר קריטריונים מלאים וחד משמעיים בנושא, ולכן יש מקום לדון בכל מקרה לגופו ולהתייעץ עם עורכים נוספים בדף השיחה של הערך הספציפי.
+* דוגמה לבקשות שיש להתחשב בהם: ר"מ בישיבה, מחבר ספר, שליח שאינו מפורסם.
+* דוגמה לבקשות שאין להתחשב בהם: מנהל ארגון גדול או עסקן ציבורי ([[דוד נחשון]], [[שמעון רבינוביץ]]), ראש ישיבה או שליח מפורסם ([[יוסף יצחק ווילישאנסקי]], [[שלמה קונין]]).
-*'''גדולי ישראל''': גדולי ישראל שאינם חסידי חב"ד יהיו זכאים לערך באם יש להם קשר משמעותי לחב"ד, לדוגמה: אם ביקרו אצל הרבי או ניהלו עמו התכתבות רחבה או שהיו ביניהם חילוקי דעות גדולים (לדוגמה: [[הגאון מוילנא]]).
+===מחיקת פרטים מסויימים===
+במקרה שאדם מבקש למחוק מערכו פרטים אישיים ואחרים, שאין בהם עניין לציבור ושאינם מפורסמים ממילא, יש להיענות לבקשתו. דוגמאות: אדם ישב בכלא בישראל, בשל תאונת דרכים שנעשתה בשגגה, או בכלא בארה"ב בשל בעיות בויזה. אדם נפטר בייסורים והמשפחה מבקשת שלא יכתב שסבל מייסורים לפני פטירתו. אדם כותב ספרים בשם עט, שמו ידוע למכיריו אך הציבור הרחב אינו מכירו. וכיו"ב. בבקשות אלו יש לשקול מספר פרמטרים: 1. רצונו של נשוא הערך/בני משפחתו. 2. מידת הפרסום של הפרטים, גם במקרה שהפרטים נודעו בעבר, אך אינם ידועים כיום או שחיפוש במרשתת לא חושף אותם בקלות (כלומר פרטים שאם יכתבו בערך חב"דפדיה תהיה המפרסם הראשי שלהם). 3. מידת העניין הציבורי בפרסום: למנוע נזק וכיו"ב.
 ==ביקורת ועובדות שליליות בערכי אישים==
-כתיבת דברי ביקורת או עובדות שליליות על אישים, בפרט אישים שעדיין בחיים, ראוי להיזהר עוד יותר מן הרגיל. את הטענות כנגד אדם יש להביא בהקשר מתאים ובמידה הראויה. כל הטענות השליליות על אדם צריכות להיות מגובות בסימוכין ראויים, על פי מקורות אמינים ובני-סמכא. אם לא סופקו מקורות לטענות או לעובדות הללו, מותר - וצריך - להסירן מן הערך ולהעביר אותן לדף השיחה עד להבאת מקורות מתאימים. חשוב להדגיש שהדרישה לסימוכין (בכל פרט ועובדה בחב"דפדיה אבל במיוחד בפסקאות ביקורת) איננה מיועדת רק להוכיח שהביקורת קיימת; הסימוכין נדרשים גם אם מקובל על כולם שהביקורת קיימת. הסימוכין מיועדים לאפשר לכל אחד - גם הכותבים וגם הקוראים - להתרשם בעצמו מתיאור העובדות שעליו מתבסס הערך, ולראות בעצמו אם התיאור נכון, אם הוא מנוסח כמו שצריך, אם הוא מובא בהקשר מתאים וכדומה. לצורך כך יש לתת מראה מקום מדויק שיאפשר לכל אחד לעיין בעצמו בחומר הראשוני או בתיאור שלו על ידי מקור משני בר-סמכא (למשל, כתבה עיתונאית רצינית ולא-מוטה).
+ראו [[חב"דפדיה:עקרונות וקווים מנחים לכתיבת ביקורת]]
+==בני משפחה==
+להלן הנחיות כיצד לשלב את בני משפחתו של נשוא הערך בערך. באופן כללי בני המשפחה הרלוונטיים יכתבו בגוף הערך. לדוגמה: ההורים יכתבו במשפט 'נולד ל...' האשה תכתב במשפט 'נשא את...'. הילדים הנשואים בלבד יכתבו בפסקה נפרדת תחת הכותרת 'משפחתו'.
+וביתר פירוט:
+*'''סבים''', '''הורים''', '''בעל/אשה''', '''חם/חמות''': לא יכללו בפיסקה 'משפחתו' אלא ייכתבו בגוף הערך בפרקים העוסקים בתולדות חייו.
+*'''אחים/גיסים''': אין לכתוב עליהם בפסקה משפחתו. (הם אמורים להיכתב כ'ילדים' בערך של אביו או חמיו של נשוא הערך, שהוא אבי האחים/גיסים - במקרה חריג - כאשר אין ערך לאב/לאם, ויש חשיבות מיוחדת באישים אלו - ניתן לכתוב אותם בפסקה 'משפחתו').
+*'''ילדים''': יש לכתוב בפסקה בנים ובנות מעל גיל 30 - או כאלו שכבר נשואים - בלבד. אם יש צורך, ניתן לכתוב אותם בפסקה נפרדת תחת הכותרת 'משפחתו'.
+*'''נכדים''': אין לכתוב עליהם בערך - הם אמורים להמצא בפיסקה 'משפחתו' בערך הבן/החתן. כאמור לגבי אחים/גיסים., גם אצל נכדים עשויים להיות חריגים.
+'''לתשומת לבכם:''' הפסקה 'משפחתו' נכתבת לעיתים קרובות בערכי אישים בחב"דפדיה. בעבר היא כללה לעיתים מספר רב של בני המשפחה מעבר לגבול הטעם הטוב, מצב זה הוביל לגיבוש המדיניות דעיל, אך ישנם ערכים רבים, שטרם הותאמו, לכן במידה ונתקלתם בערך הכולל בני משפחה שלא על פי המדיניות הנ"ל, נודה לכם על אם תתקנו זאת.
-פסקת ביקורת בערכי אישים איננה מיועדת לציטוט השמצות ועלבונות שהוטחו באיש. אם ההשמצות והעלבונות הללו הם בעלי חשיבות למהלך חייו או לדמותו של האיש, יש להביאם בתיאור קורות חייו בפירוט. אם הם אינם בעלי חשיבות, אז אין להביאם בערך. פסקת הביקורת כן מיועדת להציג השקפות עולם חולקות וטענות ענייניות שהועלו כנגד פעולותיו או השקפותיו של נשוא הערך, כמובן אם הן בעלות חשיבות מספקת. לגבי כל טענת ביקורת עניינית או אישית המופיעה בערך צריך להיות ברור מיהו הגורם (או מיהם הגורמים) שהעלו את הביקורת; אין להביא ביקורת בנוסח סביל כמו "כנגד ... הופנתה ביקורת על כך ש..." או בנוסח אנונימי כמו "היו שטענו ש...". יש לתאר ככל האפשר גם את הרקע לביקורת, את מידת התקבלותה ואת תוצאותיה.
+==ראו גם==
+*[[חב"דפדיה:מה חב"דפדיה איננה]]
-באם האדם המבוקר השיב על הביקורת יש להביא את תגובותיו עם מקורות.
+[[קטגוריה:חב"דפדיה - עזרה]]
+[[קטגוריה:חב"דפדיה - מדיניות פנים]]