![](/images/0/08/סמל_ב"ה.png)
ניגון נאשי קראמקי: הבדלים בין גרסאות בדף
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) |
יענקי דונט (שיחה | תרומות) הרחבה |
||
| (9 גרסאות ביניים של 7 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
==המילים== | ==המילים== | ||
המילים ברוסית הם: | המילים ברוסית הם: | ||
# наши крамки на улице без клямки можно торговать можно тогрговать | |||
# --- ?эй! что у вас | |||
# ---"תקעו בחודש, בחודש השביעי, שובה ישראל".! это наша наша торговля | |||
{{ציטוטון|נאַשי קראַמקי נאַ אוּליצעֶ בּיעֶז קְלְיאַמקִי, | '''המילים בכתיב עברי:'''{{ש}} | ||
{{ציטוטון|נאַשי קראַמקי נאַ אוּליצעֶ בּיעֶז קְלְיאַמקִי, מאָז'נאַ טאַרגאַוואַט, מאָז'נאַ טאַרגאַוואַט.}} | |||
{{ציטוטון| | {{ציטוטון|הֶעי, טְשטאָ אוּ וואַס?}} | ||
{{ציטוטון|תקעו בחודש, בחודש השביעי, שובה ישראל}}. | {{ציטוטון|תקעו בחודש, בחודש השביעי, שובה ישראל}}. | ||
{{ציטוטון| | {{ציטוטון|עֵטָא נאַשאַ טאַרגאַווליאַ, עטא נאש טאַרגאַווליאַ}}. | ||
'''תרגום:''' | '''תרגום:''' | ||
| שורה 21: | שורה 25: | ||
הרקע לניגון היא פגישתם של [[חסידי חב"ד ליובאוויטש]] בחסידי [[חסידות חב"ד - קאפוסט|חב"ד קאפוסט]] בשובם מנסיעתם לרבי לחגי תשרי, כשחסידי קופוסט שואלים את חסידי ליובאוויטש איזה [[מאמר|מאמרים]] שמעו בעת שבתם אצל הרבי בליובאוויטש מ[[אדמו"ר המהר"ש]], כך שהם רומזים על העובדה שאדמו"ר המהר"ש נהג לומר מאמרים קצרים ומתומצתים יותר, בעוד שאדמו"רי קאפוסט נהגו לומר מאמרים עמוקים ארוכים ומפורטים. על כך עונים להם חסידי ליובאוויטש, כי אף שהמאמרים שאמר אדמו"ר המהר"ש הם קצרים יותר ופחות מודגש בהם קו ה[[השכלה (חסידות)|השכלה שבחסידות]], בכל זאת חסידי ליובאוויטש עוסקים יותר ב[[עבודה]] ובהפנמת הדברים, כשהדבר מרומז בניגון - לקחת ולהמשיך את הלימוד להנהגת החיים הכללית. | הרקע לניגון היא פגישתם של [[חסידי חב"ד ליובאוויטש]] בחסידי [[חסידות חב"ד - קאפוסט|חב"ד קאפוסט]] בשובם מנסיעתם לרבי לחגי תשרי, כשחסידי קופוסט שואלים את חסידי ליובאוויטש איזה [[מאמר|מאמרים]] שמעו בעת שבתם אצל הרבי בליובאוויטש מ[[אדמו"ר המהר"ש]], כך שהם רומזים על העובדה שאדמו"ר המהר"ש נהג לומר מאמרים קצרים ומתומצתים יותר, בעוד שאדמו"רי קאפוסט נהגו לומר מאמרים עמוקים ארוכים ומפורטים. על כך עונים להם חסידי ליובאוויטש, כי אף שהמאמרים שאמר אדמו"ר המהר"ש הם קצרים יותר ופחות מודגש בהם קו ה[[השכלה (חסידות)|השכלה שבחסידות]], בכל זאת חסידי ליובאוויטש עוסקים יותר ב[[עבודה]] ובהפנמת הדברים, כשהדבר מרומז בניגון - לקחת ולהמשיך את הלימוד להנהגת החיים הכללית. | ||
יצויין שהשנה היחידה שנאמרו בה מאמרים עם שלושה ד"ה אלו - 'תקעו בחודש', ובחודש השביעי', 'שובה ישראל' על ידי כ"ק אדמו"ר מהר"ש הייתה שנת תר"ל. מאמרים אלו נדפסו ב[https://col.org.il/files/uploads/original/2019/03/5ca05f30afeed_1554014000.pdf ספר המאמרים תרכ"ט]. | |||
ראש השנה חל אז ביום ב' ג'. יוצא אפוא שהחסידים הגיעו לשבת שלפני ראש השנה, ובו נאמר המאמר 'תקעו בחודש'. בראש השנה נאמר המאמר 'ובחודש השביעי', ובשבת שובה נאמר המאמר 'שובה ישראל'. | |||
ניגון זה הוא ניגון ק"י ב[[ספר הניגונים]]. | ניגון זה הוא ניגון ק"י ב[[ספר הניגונים]]. | ||
| שורה 33: | שורה 41: | ||
* [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=528 לשמיעת הניגון בעיבודו של ר' אלאור ולנר] | * [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=528 לשמיעת הניגון בעיבודו של ר' אלאור ולנר] | ||
{{ניגוני חב"ד}} | |||
{{מיון רגיל:נאשי קראמקי}} | |||
[[קטגוריה:ניגוני התוועדות]] | [[קטגוריה:ניגוני התוועדות]] | ||
[[קטגוריה:ניגונים ברוסית]] | [[קטגוריה:ניגונים ברוסית]] | ||
[[קטגוריה:נסיעה לרבי]] | [[קטגוריה:נסיעה לרבי]] | ||
[[קטגוריה:חסידות קאפוסט]] | |||
גרסה אחרונה מ־17:25, 25 באוגוסט 2025
נאשי קראמקי הוא ניגון בשפה הרוסית ומסתיים במילים "תקעו בחודש, בחודש השביעי, שובה ישראל".
המילים[עריכה | עריכת קוד מקור]
המילים ברוסית הם:
- наши крамки на улице без клямки можно торговать можно тогрговать
- --- ?эй! что у вас
- ---"תקעו בחודש, בחודש השביעי, שובה ישראל".! это наша наша торговля
המילים בכתיב עברי:
"נאַשי קראַמקי נאַ אוּליצעֶ בּיעֶז קְלְיאַמקִי, מאָז'נאַ טאַרגאַוואַט, מאָז'נאַ טאַרגאַוואַט."
"הֶעי, טְשטאָ אוּ וואַס?"
"תקעו בחודש, בחודש השביעי, שובה ישראל".
"עֵטָא נאַשאַ טאַרגאַווליאַ, עטא נאש טאַרגאַווליאַ".
תרגום:
- החנויות שלנו ברחוב לא סגורות עם המנעול - ואפשר למכור סחורה.
- היי מה יש אצלכם?
- תקעו בחודש, בחודש השביעי, שובה ישראל.
תוכנו[עריכה | עריכת קוד מקור]
הניגון מתאר בדרך משל ומליצה את חנויות היהודים הפתוחות לרווחה בחודשים אלול-ותשרי והמוכרים קוראים לקונים לבוא ולסחור. על שאלת הקונים מה יש לכם למכור? עונים היהודים: "תקעו בחודש שופר, בחודש השביעי, שובה ישראל" - זה הסחורה שלנו. דהיינו הסחורה של החסידים כשהם חוזרים מהרבי, הם שלושה מאמרי חסידות בדיבור המתחיל - תקעו בחודש, בחודש השביעי, שובה ישראל.
הרקע לניגון היא פגישתם של חסידי חב"ד ליובאוויטש בחסידי חב"ד קאפוסט בשובם מנסיעתם לרבי לחגי תשרי, כשחסידי קופוסט שואלים את חסידי ליובאוויטש איזה מאמרים שמעו בעת שבתם אצל הרבי בליובאוויטש מאדמו"ר המהר"ש, כך שהם רומזים על העובדה שאדמו"ר המהר"ש נהג לומר מאמרים קצרים ומתומצתים יותר, בעוד שאדמו"רי קאפוסט נהגו לומר מאמרים עמוקים ארוכים ומפורטים. על כך עונים להם חסידי ליובאוויטש, כי אף שהמאמרים שאמר אדמו"ר המהר"ש הם קצרים יותר ופחות מודגש בהם קו ההשכלה שבחסידות, בכל זאת חסידי ליובאוויטש עוסקים יותר בעבודה ובהפנמת הדברים, כשהדבר מרומז בניגון - לקחת ולהמשיך את הלימוד להנהגת החיים הכללית.
יצויין שהשנה היחידה שנאמרו בה מאמרים עם שלושה ד"ה אלו - 'תקעו בחודש', ובחודש השביעי', 'שובה ישראל' על ידי כ"ק אדמו"ר מהר"ש הייתה שנת תר"ל. מאמרים אלו נדפסו בספר המאמרים תרכ"ט.
ראש השנה חל אז ביום ב' ג'. יוצא אפוא שהחסידים הגיעו לשבת שלפני ראש השנה, ובו נאמר המאמר 'תקעו בחודש'. בראש השנה נאמר המאמר 'ובחודש השביעי', ובשבת שובה נאמר המאמר 'שובה ישראל'.
ניגון זה הוא ניגון ק"י בספר הניגונים.
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- לשמיעת הניגון (החל מדקה 6:00) באתר היכל נגינה
- לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ
- לשמיעת הניגון בקולו הק' של הרבי
- לשמיעת הניגון בעיבודו של ר' אלאור ולנר