לדלג לתוכן

רבינו תם – הבדלי גרסאות

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
Tzirgal (שיחה | תרומות)
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
תולדות חיים: הגהה, הרחבה
 
(6 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{אין תמונה}}
רבי '''יעקב בן מאיר''' (נפטר בד' תמוז ד'תתקל"א), הידוע בשם '''רבינו תם''', הוא נכדו של [[רש"י]] ומראשוני בעלי התוספות, היה מנהיגם של יהודי צרפת ומשורר.
רבי '''יעקב בן מאיר''' (נפטר בד' תמוז ד'תתקל"א), הידוע בשם '''רבינו תם''', הוא נכדו של [[רש"י]] ומראשוני בעלי התוספות, היה מנהיגם של יהודי צרפת ומשורר.
==תולדות חייו==
 
נולד בעיר רמרו שבפרובינציית שמפאן, צרפת, לאביו רבי מאיר בן שמואל, מראשוני בעלי התוספות ותלמידו של רש"י, ולאימו יוכבד, ביתו האמצעית של רש"י.
==תולדות חיים==
רבותיו היו אביו ואחיו הגדול. התגורר ברמרו, טרואה ובלואה.
נולד בעיר רמרוט (״רמרוק״) שב[[צרפת]] לרבי מאיר בן שמואל{{הערה|מראשוני בעלי התוספות ותלמידו של רש"י}} וליוכבד{{הערה|בתו האמצעית של רש"י}}.
רבותיו היו אביו ואחיו הגדול. התגורר ברמרוט, טרואה ובלואה.


לאחר שבגר, זכה במהירות לתהילה כתלמיד חכם המוביל בדורו. אברהם בן דאוד, מציין בספר הקבלה את מעלותיו של רבינו תם, פנו אליו בשאלות מכל רחבי צרפת, כולל פרובאנס, ואפילו מאיטליה. רבינו תם יצר בית דין רבני, אותו כינה בית הדין הגדול בדורו. רבה הייתה השפעתו של רבינו תם על פתרון סוגיות קהילתיות רבות הקשורות בחינוך, במעמד האישה ובשיפור החיים היהודיים.
לאחר שבגר, זכה במהירות לתהילה כתלמיד חכם המוביל בדורו. אברהם בן דאוד, מציין בספר הקבלה את מעלותיו של רבינו תם, פנו אליו בשאלות מכל רחבי צרפת, כולל פרובאנס, ואפילו מאיטליה. רבינו תם יצר בית דין רבני, אותו כינה בית הדין הגדול בדורו. רבה הייתה השפעתו של רבינו תם על פתרון סוגיות קהילתיות רבות הקשורות בחינוך, במעמד האישה ובשיפור החיים היהודיים.
שורה 10: שורה 12:
בשנת ד'תתקל"ב הוא נכח בעלילת הדם בבלואה, שם נידונו למוות 40 יהודים. לאחר אירוע זה, היום בו קרה - [[כ' סיון]] - הוכרז יום צום ואבל על יהודי אשכנז.
בשנת ד'תתקל"ב הוא נכח בעלילת הדם בבלואה, שם נידונו למוות 40 יהודים. לאחר אירוע זה, היום בו קרה - [[כ' סיון]] - הוכרז יום צום ואבל על יהודי אשכנז.


נטמן בבית הקברות היהודי הישן ברמרו יחד עם אחיו.
נטמן בבית הקברות היהודי הישן ברמרוט יחד עם אחיו.
 
בר״ח אייר תשפ״ה נדפס התניא בבית הכנסת שעל יד אוהלם של הבעלי תוספות (בו נקבר רבינו תם) ברמרוט.
 
כינויו 'רבינו תם' דבק בו בעקבות למדנותו וגאונותו הרבה, בדומה ל[[יעקב אבינו]] שעליו נכתב {{ציטוטון|איש תם יושב אהלים}}.


==פסיקותיו בהלכה==
==פסיקותיו בהלכה==
===תפילין דרבינו תם===
===תפילין דרבינו תם===
{{ערך מורחב|תפילין רבינו תם}}
מסופר שכאשר רש"י אחז בנכדו התינוק, נגע התינוק ב[[תפילין]] שהיו על ראשו של רש"י. רש"י ניבא שהנכד הזה יחלוק עליו אחר כך על סדר הפרשיות שמניחים בתפילין של ראש. רבינו תם אכן חלק על דעתו של סביו. כיום מייצרים גם "תפילין רש"י" וגם "תפילין דרבינו תם". [[השולחן ערוך]] מחייב להניח את תפילין של רש"י וממליץ ליהודים יראי שמים להניח את שתיהן כדי לצאת ידי חובה את שתי הדעות ההלכתיות.
מסופר שכאשר רש"י אחז בנכדו התינוק, נגע התינוק ב[[תפילין]] שהיו על ראשו של רש"י. רש"י ניבא שהנכד הזה יחלוק עליו אחר כך על סדר הפרשיות שמניחים בתפילין של ראש. רבינו תם אכן חלק על דעתו של סביו. כיום מייצרים גם "תפילין רש"י" וגם "תפילין דרבינו תם". [[השולחן ערוך]] מחייב להניח את תפילין של רש"י וממליץ ליהודים יראי שמים להניח את שתיהן כדי לצאת ידי חובה את שתי הדעות ההלכתיות.


יהודים ספרדים וחסידים רבים מניחים תפילין של רבינו תם (בנוסף על הנחת רש"י) על פי הדעות המובאות בשולחן ערוך ובפירושיו הנרחבים.
יהודים ספרדים וחסידים רבים מניחים תפילין של רבינו תם (בנוסף על הנחת רש"י) על פי הדעות המובאות בשולחן ערוך ובפירושיו הנרחבים.
===מזוזה===
===מזוזה===
מחלוקת הלכתית נוספת בין רבינו תם לרש"י נוגעת לקביעת המזוזה. רש"י פוסק שיש להרכיבה על משקוף הדלת במצב אנכי. רבינו תם סובר שיש להרכיבה בצורה אופקית. בפתרון פשרה, יהודים אשכנזים רבים מניחים את המזוזה על המשקוף במשופע. ספרדים קובעים את המזוזה במאונך, כדעת רש"י, [[הרמב"ם]] והשולחן ערוך.
מחלוקת הלכתית נוספת בין רבינו תם לרש"י נוגעת לקביעת המזוזה. רש"י פוסק שיש להרכיבה על משקוף הדלת במצב אנכי. רבינו תם סובר שיש להרכיבה בצורה אופקית. בפתרון פשרה, יהודים אשכנזים רבים מניחים את המזוזה על המשקוף במשופע. ספרדים קובעים את המזוזה במאונך, כדעת רש"י, [[הרמב"ם]] והשולחן ערוך.
{{ראשונים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ראשונים]]

גרסה אחרונה מ־10:15, 20 באוגוסט 2025

אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית

רבי יעקב בן מאיר (נפטר בד' תמוז ד'תתקל"א), הידוע בשם רבינו תם, הוא נכדו של רש"י ומראשוני בעלי התוספות, היה מנהיגם של יהודי צרפת ומשורר.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בעיר רמרוט (״רמרוק״) שבצרפת לרבי מאיר בן שמואל[1] וליוכבד[2]. רבותיו היו אביו ואחיו הגדול. התגורר ברמרוט, טרואה ובלואה.

לאחר שבגר, זכה במהירות לתהילה כתלמיד חכם המוביל בדורו. אברהם בן דאוד, מציין בספר הקבלה את מעלותיו של רבינו תם, פנו אליו בשאלות מכל רחבי צרפת, כולל פרובאנס, ואפילו מאיטליה. רבינו תם יצר בית דין רבני, אותו כינה בית הדין הגדול בדורו. רבה הייתה השפעתו של רבינו תם על פתרון סוגיות קהילתיות רבות הקשורות בחינוך, במעמד האישה ובשיפור החיים היהודיים.

בשנת ד"תתק"ז, במהלך מסע הצלב השני, הוא כמעט נהרג על ידי מבצעי הפוגרומים, אך השתדלות של אציל חשוב הצילה אותו.

בשנת ד'תתקל"ב הוא נכח בעלילת הדם בבלואה, שם נידונו למוות 40 יהודים. לאחר אירוע זה, היום בו קרה - כ' סיון - הוכרז יום צום ואבל על יהודי אשכנז.

נטמן בבית הקברות היהודי הישן ברמרוט יחד עם אחיו.

בר״ח אייר תשפ״ה נדפס התניא בבית הכנסת שעל יד אוהלם של הבעלי תוספות (בו נקבר רבינו תם) ברמרוט.

כינויו 'רבינו תם' דבק בו בעקבות למדנותו וגאונותו הרבה, בדומה ליעקב אבינו שעליו נכתב "איש תם יושב אהלים".

פסיקותיו בהלכה[עריכה | עריכת קוד מקור]

תפילין דרבינו תם[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – תפילין רבינו תם

מסופר שכאשר רש"י אחז בנכדו התינוק, נגע התינוק בתפילין שהיו על ראשו של רש"י. רש"י ניבא שהנכד הזה יחלוק עליו אחר כך על סדר הפרשיות שמניחים בתפילין של ראש. רבינו תם אכן חלק על דעתו של סביו. כיום מייצרים גם "תפילין רש"י" וגם "תפילין דרבינו תם". השולחן ערוך מחייב להניח את תפילין של רש"י וממליץ ליהודים יראי שמים להניח את שתיהן כדי לצאת ידי חובה את שתי הדעות ההלכתיות.

יהודים ספרדים וחסידים רבים מניחים תפילין של רבינו תם (בנוסף על הנחת רש"י) על פי הדעות המובאות בשולחן ערוך ובפירושיו הנרחבים.

מזוזה[עריכה | עריכת קוד מקור]

מחלוקת הלכתית נוספת בין רבינו תם לרש"י נוגעת לקביעת המזוזה. רש"י פוסק שיש להרכיבה על משקוף הדלת במצב אנכי. רבינו תם סובר שיש להרכיבה בצורה אופקית. בפתרון פשרה, יהודים אשכנזים רבים מניחים את המזוזה על המשקוף במשופע. ספרדים קובעים את המזוזה במאונך, כדעת רש"י, הרמב"ם והשולחן ערוך.


הערות שוליים

  1. ^ מראשוני בעלי התוספות ותלמידו של רש"י
  2. ^ בתו האמצעית של רש"י