אליעזר ננס: הבדלים בין גרסאות בדף

הרב ר' '''אליעזר ננס''' (מכונה '''לייזר ננס'''{{הערה|ומכונה '''סובוטא''' כלומר '''איש השבת''' וכינויו הנוסף בספריו; '''אברהם נעצאך-נצח'''}}), ([[ה' סיון]] ערב [[חג השבועות]] [[תרנ"ז]] - [[י"ג אדר|י"ג אדר שני]] ערב [[פורים]] [[תשנ"ז]]), היה חסיד [[בעל שמועה]] שמסר נפשו על שמירת הגחלת היהודית ב[[רוסיה]] הסובייטית, נשלח ל[[סיביר]] לעשרים שנות מאסר וגלות בתנאים מזוויעים, ולמרות הכל הצליח לשמור על יהדותו כולל שמירת [[מצוות]] וחגים. באחרית ימיו שימש בהנהלת [[כולל חב"ד]] בארץ הקודש ועד השותפים בייסוד בית הכנסת ב[[שיכון חב"ד ירושלים]].

נולד ב[[שבת קודש]] [[ה' סיון]] [[תרנ"ז]] ב[[חרסון]] שב[[אוקראינה]] להוריו אביו רבי מרדכי אריה לייב ננס ע"ה ואימו מרת חיה רבקה ננס ע"ה. שם משפחתו המקורי כפי שנקרא סבו ר' דובער היה גוראריה וכידוע שהיה קשור לבית רבי{{הערה|שם=יחזקאל גולד|מפי יחזקאל גולד}}.

באחד מחגי ה[[פסח]] לא קיבל את ה[[מצה|מצות]] שאשתו הייתה שולחת מידי שנה. ועקב כך לא אכל מאומה במשך כל ימי החג. דאג להניח [[תפילין]] וללמד [[תורה]] ליהודים אחרים שגלו לשם. בין פעולותיו הרבות דאג לקבורת ישראל לרב מ[[פולין]] שנפטר שם.

ניהל את [[כולל חב"ד]] ב[[ארץ ישראל|ישראל]], יחד עם הרב [[שלמה יוסף זווין]].

גם אחרי [[ג' תמוז תשנ"ד]] המשיך בפרסום האמונה ב[[נצחיות חייו של הרבי]] וב[[בשורת הגאולה]], ואף הקפיד שבמניין שבביתו ינגנו [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]].

על היחידות הראשונה שהיה אצל הרבי מספרים: לפניו המתין יהודי, שחזות פניו העידה שאין הוא בין המקורבים. ללא חתימת זקן, וגם הכיפה נראתה יותר לצורך כבוד האכסניה… היהודי נכנס, ור' לייזר הרגיש פיק ברכיים – עוד מספר דקות יזכה למימוש הציפייה רבת השנים. אך הדקות מתארכות, והיהודי שהה אצל הרבי 40 דקות, ורק לאחר מכן נכנס ר' אליעזר ליחידות. לאחר 7־9 דקות הוא חש שהיחידות הסתיימה, ואז פנה אל הרבי בשאלה: האיש שלפני, שהה כל כך הרבה זמן, ואני, לאחר שהמתנתי ב[[סיביר]] 20 שנה, זוכה ליחידות כל כך קצרה?! ענה לו הרבי: "ער האט געדארפט הויבען", הוא היה צריך את זה כדי להתרומם!

במשך הזמן רשם ר' לייזר את קורות חייו ב[[רוסיה]] הסובייטית אצל השליח במילאנו שבאיטליה דאז, הרב [[יהודה אלחרר]]. במשך תקופה ארוכה, מתקופת מאסרו וגלותו במחנות ריכוז סובייטיים ועד עלייתו לארץ. רשימות אלו יצאו לאור ב[[אידיש]] ונקראו בשם "מיינע צוואנציק יאר אין סאוועטישע טורמעס" תחת שם המחבר אברהם נעצאך (מאימת הרוסים).

כעבור שנים יצא לאור בתרגום לעברית על ידי [[היכל מנחם]] [[ירושלים]] בעריכת הרב [[נפתלי צבי גוטליב]] והרב מרדכי שיינר) בספר (2 כרכים) "האיש שלא נכנע", הספר תורגם גם ל[[אנגלית]] ("סובוטא") ולשפות נוספות.

ב[[חשון]] [[תשס"ה]] התכנסה 'ועדת השמות' בעיריית ירושלים, שהחליטה להנציח 31 אנשים, בקריאת רחוב על שמם בעיר. בין רשימת האנשים שהוחלט להנציח את שמם היה הרב אליעזר ננס, זאת לאחר מאמצים מרובים ושתדלנות מצד ר' [[בנימין זילברשטרום]]. ב[[אלול]] [[תשס"ז]] התקיימה חנוכת וטקס קריאת שם למעבר המדרגות המוליך מ[[שיכון חב"ד ירושלים|שיכון חב"ד]] ו[[ישיבה גדולה תורת אמת|הישיבה הגדולה]] אל [[בית הכנסת]] חב"ד וה[[ישיבה קטנה תורת אמת|ישיבה הקטנה]] הנמצאים ברחוב חנה "מעלה הרב ננס". במעמד שנערך על ידי העירייה, נכחו אישי ציבור, רבנים ותושבים רבים מהסביבה, שבאו והזכירו את איש מסירות הנפש.

כמו כן האולם התחתון של "היכל מנחם - ירושלים" ברחוב ישעיהו 22 נקרא על שמו.[[קובץ:רחוב אליעזר ננס.jpg|שמאל|ממוזער|250px|טקס הסרת הלוט]]

*'''חסידים אנשי מעשה''', רפאל בכר, ספר [[דמותו של חסיד (ספר)|דמותו של חסיד]] ע' 115–120.

*[[זלמן רודרמן]], ספר '''האיש שלא נכנע''', ע' 167–181.