ראש – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-{{תבנית:איברים}}
+{{מפנה|ראש}}{{תבנית:איברים}}
 ה'''ראש''' הוא האיבר הכללי שבאדם. לא זו בלבד שהוא למעלה מכל האיברים, ומנהיג אותם וממנו נמשכת חיותם, אלא שחיות כולם '''כלולה''' בו. בחינת הראש נמצאת בכל שלושת המימדים עולם, שנה ונפש (עש"ן): כפי שהיא בעולמות, כפי שהיא בזמן (שנה), וכפי שהיא בנפש (באדם).
@@ שורה 18: / שורה 18: @@
 ==בעולמות (באלוקות)==
 ===בפרט ובכלל===
-בכל דרגה ועניין בחינת ה"ראש" שלה היא הדרגה הכוללת ומחיה כל מה שתחתיה. '''מלכות''' נקראת ראש{{הערה|לדוגמא, מאמרי אדמו"ר הזקן תורה ומועדים עמ' תקכ"ג.}} כי ממנה התהוות כל העולמות, '''חכמה''' דאצילות נקראת ראש{{הערה|לדוגמא, מאמרים תשל"ח ד"ה ושבתי בשלום הערה 92.}} כי בה לבד שורה אוא"ס ב"ה{{הערה|תניא פרק ל"ה בהגהה.}} והיא "ראשית ההשתלשלות", '''אריך אנפין''' נקרא ראש{{הערה|לדוגמא, ליקו"ת נצבים נ"ג ב'.}} כי הוא "ראש ומקור לנאצלים", '''עתיק''' נקרא "ראש צורים"{{הערה|לדוגמא, ספר המאמרים תשכ"ח ד"ה ומראש צורים אראנו.}}, '''א"ק''' נקרא ראש{{הערה|ראה בשעה שהקדימו אות קסז, וראה בביאור מכון "דעת – לימוד היהדות באור החסידות", שמבאר זאת על פי המובא במשנת חסידים מסכת כללות העולמות רפ"ב: דא"ק לגבי '''כל''' עולמות אבי"ע כמו א"א לגבי אצילות '''בלבד''', וכמ"ש בע"ח ושע"ק.}}, וכן '''אור הקו''' נקרא ראש{{הערה, לדוגמא, המשך תרס"ו ש"פ ניצבים-וילך עמ' שמ"ו.}} שהרי כולל הכל.
+בכל דרגה ועניין בחינת ה"ראש" שלה היא הדרגה הכוללת ומחיה כל מה שתחתיה. '''מלכות''' נקראת ראש{{הערה|לדוגמא, מאמרי אדמו"ר הזקן תורה ומועדים עמ' תקכ"ג.}} כי ממנה התהוות כל העולמות, '''חכמה''' דאצילות נקראת ראש{{הערה|לדוגמא, מאמרים תשל"ח ד"ה ושבתי בשלום הערה 92.}} כי בה לבד שורה אוא"ס ב"ה{{הערה|תניא פרק ל"ה בהגהה.}} והיא "ראשית ההשתלשלות", '''אריך אנפין''' נקרא ראש{{הערה|לדוגמא, ליקו"ת נצבים נ"ג ב'.}} כי הוא "ראש ומקור לנאצלים", '''עתיק''' נקרא "ראש צורים"{{הערה|לדוגמא, ספר המאמרים תשכ"ח ד"ה ומראש צורים אראנו.}}, '''א"ק''' נקרא ראש{{הערה|ראה בשעה שהקדימו אות קסז, וראה בביאור מכון "דעת – לימוד היהדות באור החסידות", שמבאר זאת על פי המובא במשנת חסידים מסכת כללות העולמות רפ"ב: דא"ק לגבי '''כל''' עולמות אבי"ע כמו א"א לגבי אצילות '''בלבד''', וכמ"ש בע"ח ושע"ק.}}, וכן '''אור הקו''' נקרא ראש{{הערה|לדוגמא, המשך תרס"ו ש"פ ניצבים-וילך עמ' שמ"ו.}} שהרי כולל הכל.
 ===שלושת הראשים הכלליים===
@@ שורה 26: / שורה 26: @@
 '''ובעבודה:''' כללות כל העבודה היא להמשיכם בגלוי בעולמות בי"ע ע"י עבודת הבירורים{{הערה|ד"ה ויקח לו יעקב תרע"ח סה"מ תרע"ח ע' עו ואילך.}}
+{{ערך מורחב|ערך=[[צחצחות]]}}
 ==בזמן (שנה)==
@@ שורה 33: / שורה 35: @@
 '''עניינו בעבודה'''' ראש חודש הוא מולד הלבנה, שאז היא נקודה בלבד – ביטול, ולכן זהו הזמן המוכשר לגלות כח הביטול שישנו בכל אחד מישראל{{הערה|ספר המאמרים מלוקט, ד"ה בחודש השלישי, מבה"ח סיון תשכ"ט.}}.
-הדבר נובע מכך שמצד אחד דומה ראש חודש לימות החול (שמותר במלאכה), אך מצד שני לשבת (שאינו בכלל  ימי המעשה){{הערה|לומדים זאת מהפסוק ביחזקאל (מ"ד ב')  "שער החצר הפנימית הפונה קדים יהיה סגור ששת ימי המעשה וביום השבת יפתח וביום החודש יפתח". וראה רד"ק על הפסוק, "שהיה מנהגם שלא לעשות מלאכה בר"ח כמו הנשים היום".}}
+הדבר נובע מכך שמצד אחד דומה ראש חודש לימות החול (שמותר במלאכה), אך מצד שני לשבת (שאינו בכלל ימי המעשה){{הערה|לומדים זאת מהפסוק ביחזקאל (מ"ד ב') "שער החצר הפנימית הפונה קדים יהיה סגור ששת ימי המעשה וביום השבת יפתח וביום החודש יפתח". וראה רד"ק על הפסוק, "שהיה מנהגם שלא לעשות מלאכה בר"ח כמו הנשים היום".}}
 דמיונו לשבת הוא שאז מקבלת כנסת ישראל באופן ישיר מחכמתו{{הערה|ולא רק מהמידות כבימי המעשה. ואז גם באדם מאירות בחינות חב"ד שלמעלה מהמדות הטבעיות ומורגשת האמת האלקית שהוא לבדו ואין זולתו}}, ולכן הוא שעת הכושר לישראל להתבוננות באמיתת מציאותו של הקב"ה, ועד שמצד ההתבוננות ירגיש את האלוקות וימנע עצמו '''כל היום''' מעשיית מלאכה.