לדלג לתוכן

לשכת הנזירים – הבדלי גרסאות

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
ב. שורה (שיחה | תרומות)
תגית: שינוי יעד הפניה
מ. רובין (שיחה | תרומות)
הסרת ההפניה לדף לשכת הנזירים (בית המקדש)
תגיות: הסרת הפניה קישורים לדפי פירושונים
 
שורה 1: שורה 1:
#הפניה [[לשכת הנזירים (בית המקדש)]]
'''לשכת הנזירים''' הייתה לשכה ב[[בית המקדש]] שבה היה הנזיר משלים את נזירותו. לשכה זו הייתה בקרן מזרחית דרומית שב[[עזרת הנשים]], ושמשה את הנזירים המביאים את קורבנם בסיום ימי נזירותם. שם היו הנזירים מבשלים את שלמיהם, מגלחים את שיער ראשם, ושורפים את השיער באש הבוערת תחת סיר הבישול של השלמים.
 
==צורת הלשכה==
ככל ארבעת הלשכות שהיו בפינות עזרת הנשים – כך גם בלשכה זו לא היה גג, וכן הם עתידים להיות לעתיד לבוא, שכן נאמר בנביא: "ויוציאני אל החצר החיצונה, ויעבירני אל ארבעת מקצועי החצר... בארבעת מקצועות החצר חצרות קטורות...", ואין קטורות אלא שאינן מקורות.
 
==מידותיה==
גודלה היה כארבעים אמה על ארבעים אמה, ויש אומרים שארכה היה ארבעים אמה ממזרח למערב ורוחבה שלושים אמה מצפון לדרום, על פי האמור בנביא – "בארבעת מקצועות החצר חצרות קטורות ארבעים אורך ושלשים רוחב מדה אחת לארבעתם".
 
==מקומה==
כאמור לשכה זו הייתה בזווית דרומית מזרחית. ככל ארבעת הלשכות שהיו בפינות עזרת הנשים, הייתה לשכה זו בתוך חצר עזרת נשים, כלומר בזווית הפנימית. ויש מי שפירש שלשכות עזרת הנשים היו מחוץ לחצר.
 
==כירת לשכת הנזירים==
לפי המתואר במשנה הקפידו לעשות בלשכת הנזירים כירת בישול מיוחדת, שלא תבוא לידי טומאה. שכן, אבן כשלעצמה אינה מקבלת טומאה, אך אם האבן מטויחת בטיח היא מקבלת טומאה, וכאן בלשכת הנזירים, שהתורה הקפידה על טומאת הנזיר, הקפידו להכין כירה עשויה אבנים בלא טיח, ובכך אינה מקבלת טומאה. ולשון המשנה: "זו הייתה כירת הנזירים שבירושלים שכנגד הסלע", והסבירו הפרשנים, שאבני הכירה בלשכת הנזירים הוצבו על סלע ההר בלא טיח, ולכן האבנים לא נטמאו.
 
{{בית המקדש}}
[[קטגוריה:בית המקדש]]

גרסה אחרונה מ־18:46, 31 במרץ 2025

לשכת הנזירים הייתה לשכה בבית המקדש שבה היה הנזיר משלים את נזירותו. לשכה זו הייתה בקרן מזרחית דרומית שבעזרת הנשים, ושמשה את הנזירים המביאים את קורבנם בסיום ימי נזירותם. שם היו הנזירים מבשלים את שלמיהם, מגלחים את שיער ראשם, ושורפים את השיער באש הבוערת תחת סיר הבישול של השלמים.

צורת הלשכה[עריכה | עריכת קוד מקור]

ככל ארבעת הלשכות שהיו בפינות עזרת הנשים – כך גם בלשכה זו לא היה גג, וכן הם עתידים להיות לעתיד לבוא, שכן נאמר בנביא: "ויוציאני אל החצר החיצונה, ויעבירני אל ארבעת מקצועי החצר... בארבעת מקצועות החצר חצרות קטורות...", ואין קטורות אלא שאינן מקורות.

מידותיה[עריכה | עריכת קוד מקור]

גודלה היה כארבעים אמה על ארבעים אמה, ויש אומרים שארכה היה ארבעים אמה ממזרח למערב ורוחבה שלושים אמה מצפון לדרום, על פי האמור בנביא – "בארבעת מקצועות החצר חצרות קטורות ארבעים אורך ושלשים רוחב מדה אחת לארבעתם".

מקומה[עריכה | עריכת קוד מקור]

כאמור לשכה זו הייתה בזווית דרומית מזרחית. ככל ארבעת הלשכות שהיו בפינות עזרת הנשים, הייתה לשכה זו בתוך חצר עזרת נשים, כלומר בזווית הפנימית. ויש מי שפירש שלשכות עזרת הנשים היו מחוץ לחצר.

כירת לשכת הנזירים[עריכה | עריכת קוד מקור]

לפי המתואר במשנה הקפידו לעשות בלשכת הנזירים כירת בישול מיוחדת, שלא תבוא לידי טומאה. שכן, אבן כשלעצמה אינה מקבלת טומאה, אך אם האבן מטויחת בטיח היא מקבלת טומאה, וכאן בלשכת הנזירים, שהתורה הקפידה על טומאת הנזיר, הקפידו להכין כירה עשויה אבנים בלא טיח, ובכך אינה מקבלת טומאה. ולשון המשנה: "זו הייתה כירת הנזירים שבירושלים שכנגד הסלע", והסבירו הפרשנים, שאבני הכירה בלשכת הנזירים הוצבו על סלע ההר בלא טיח, ולכן האבנים לא נטמאו.