עקיבא איגר: הבדלים בין גרסאות בדף
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) |
|||
| (3 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
נולד בעיר אייזנשטייט ב[[הונגריה]] ביום [[י"א חשוון]] [[תקכ"ב]], לאביו רבי יעקב משה גינז, ממשפחה רבנית ידועה. אמו הרבנית גיטל הייתה ידועה בצדקותה וחכמתה, הייתה בתו של רבי עקיבא איגר הראשון, רבה של פרשבורג. | נולד בעיר אייזנשטייט ב[[הונגריה]] ביום [[י"א חשוון]] [[תקכ"ב]], לאביו רבי יעקב משה גינז, ממשפחה רבנית ידועה. אמו הרבנית גיטל הייתה ידועה בצדקותה וחכמתה, הייתה בתו של רבי עקיבא איגר הראשון, רבה של פרשבורג. | ||
הוא למד | הוא למד [[ישיבה|בישיבת]]<nowiki/>ו של דודו רבי וואלף איגר בברעסלוי. | ||
בהגיעו לפרקו [[נישואין|נשא לאישה]] את בתו של רבי יצחק מרגליות מליטא, גביר גדול ובעל יחוס. ממנה היו לו שני בנים ושתי בנות, ולאחר מכן נפטרה בצעירותה.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16058&hilite=c52e1f7c-1a43-4ac5-839c-e8c3921cc6b4&st=%D7%A2%D7%A7%D7%99%D7%91%D7%90+%D7%90%D7%99%D7%92%D7%A8 שמועסן מיט יונגע קינדער]}} | בהגיעו לפרקו [[נישואין|נשא לאישה]] את בתו של רבי יצחק מרגליות מליטא, [[עשיר|גביר]] גדול ובעל [[ייחוס|יחוס]]. ממנה היו לו שני בנים ושתי בנות, ולאחר מכן נפטרה בצעירותה.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16058&hilite=c52e1f7c-1a43-4ac5-839c-e8c3921cc6b4&st=%D7%A2%D7%A7%D7%99%D7%91%D7%90+%D7%90%D7%99%D7%92%D7%A8 שמועסן מיט יונגע קינדער]}} | ||
נסתלק לישיבה של מעלה [[י"ג בתשרי]] [[תקצ"ח]]. | נסתלק לישיבה של מעלה [[י"ג בתשרי]] [[תקצ"ח]]. | ||
| שורה 14: | שורה 14: | ||
חתנו של רבי עקיבא הרב בירנבוים העיד, כי [[ספר התניא]] היה מונח על שולחנו של חותנו הקדוש בתמידות!{{דרוש מקור}}{{הערה|1=ראה גם באגרות סופרים עמ' 56 שם מעיד חתנו הנ"ל שבין ספריו היה גם ספר התניא.}} | חתנו של רבי עקיבא הרב בירנבוים העיד, כי [[ספר התניא]] היה מונח על שולחנו של חותנו הקדוש בתמידות!{{דרוש מקור}}{{הערה|1=ראה גם באגרות סופרים עמ' 56 שם מעיד חתנו הנ"ל שבין ספריו היה גם ספר התניא.}} | ||
== | ==קשריו עם רבותינו נשיאנו== | ||
===עם [[אדמו"ר האמצעי]]=== | ===עם [[אדמו"ר האמצעי]]=== | ||
בהיות ה[[אדמו"ר האמצעי]] במעייני הרפואה ב[[קארלסבאד]], התראה עם רבי עקיבא איגר. | בהיות ה[[אדמו"ר האמצעי]] במעייני הרפואה ב[[קארלסבאד]], התראה עם רבי עקיבא איגר. | ||
| שורה 26: | שורה 26: | ||
הם דיברו בענין המחלוקת בין ה[[חסידים]] וה[[מתנגדים]], והגאון רבי עקיבא איגר ברוב צדקתו אמר שאין הוא נוטה לשום צד ובעיניו כולם צדיקים.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15745&hilite=52a65474-004e-4d1d-9699-e45031ec684f&st=%D7%A2%D7%A7%D7%99%D7%91%D7%90+%D7%90%D7%99%D7%92%D7%A8 אוצר סיפורי חב"ד בשם ילקוטי סיפורים עמודים פה-פו].}} | הם דיברו בענין המחלוקת בין ה[[חסידים]] וה[[מתנגדים]], והגאון רבי עקיבא איגר ברוב צדקתו אמר שאין הוא נוטה לשום צד ובעיניו כולם צדיקים.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15745&hilite=52a65474-004e-4d1d-9699-e45031ec684f&st=%D7%A2%D7%A7%D7%99%D7%91%D7%90+%D7%90%D7%99%D7%92%D7%A8 אוצר סיפורי חב"ד בשם ילקוטי סיפורים עמודים פה-פו].}} | ||
באותה הזדמנות, שהייתה בין השנים [[תקפ"א]] - [[תקפ"ה]], אמר לפניו גם מאמר חסידות. המאמר נדפס ב[[מאמרי אדמו"ר האמצעי]].{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15919&hilite=1c940180-7898-4df6-bb41-0234c49680ab&st=%D7%A2%D7%A7%D7%99%D7%91%D7%90+%D7%90%D7%99%D7%92%D7%A8&pgnum=6 שם בהערות].}} רבי עקיבא איגר נהנה אך כבדה אוזנו משמוע, כפי שכתב [[אדמו"ר האמצעי]] במכתבו. כמו כן אמר לו כמה מחידושי חתנו [[אדמו"ר הצמח צדק]], ורבי עקיבא נהנה מהחידושים. | באותה הזדמנות, שהייתה בין השנים [[תקפ"א]] - [[תקפ"ה]], אמר לפניו גם מאמר חסידות הנקרא "[[אל תצר את מואב]]". המאמר נדפס ב[[מאמרי אדמו"ר האמצעי]].{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15919&hilite=1c940180-7898-4df6-bb41-0234c49680ab&st=%D7%A2%D7%A7%D7%99%D7%91%D7%90+%D7%90%D7%99%D7%92%D7%A8&pgnum=6 שם בהערות].}} רבי עקיבא איגר נהנה אך כבדה אוזנו משמוע, כפי שכתב [[אדמו"ר האמצעי]] במכתבו. כמו כן אמר לו כמה מחידושי חתנו [[אדמו"ר הצמח צדק]], ורבי עקיבא נהנה מהחידושים. | ||
גרסה אחרונה מ־12:18, 31 במרץ 2025
רבי עקיבא איגר היה רב, פוסק הלכה, ראש ישיבה ומגדולי דורו.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בעיר אייזנשטייט בהונגריה ביום י"א חשוון תקכ"ב, לאביו רבי יעקב משה גינז, ממשפחה רבנית ידועה. אמו הרבנית גיטל הייתה ידועה בצדקותה וחכמתה, הייתה בתו של רבי עקיבא איגר הראשון, רבה של פרשבורג.
הוא למד בישיבתו של דודו רבי וואלף איגר בברעסלוי.
בהגיעו לפרקו נשא לאישה את בתו של רבי יצחק מרגליות מליטא, גביר גדול ובעל יחוס. ממנה היו לו שני בנים ושתי בנות, ולאחר מכן נפטרה בצעירותה.[1]
נסתלק לישיבה של מעלה י"ג בתשרי תקצ"ח.
עוסק בספר התניא[עריכה | עריכת קוד מקור]
חתנו של רבי עקיבא הרב בירנבוים העיד, כי ספר התניא היה מונח על שולחנו של חותנו הקדוש בתמידות![דרוש מקור][2]
קשריו עם רבותינו נשיאנו[עריכה | עריכת קוד מקור]
עם אדמו"ר האמצעי[עריכה | עריכת קוד מקור]
בהיות האדמו"ר האמצעי במעייני הרפואה בקארלסבאד, התראה עם רבי עקיבא איגר.
רבי עקיבא איגר יצא מפתח ביתו עם נר דלוק בידו לקבל את פניו, וכשראה את רבנו אמר לו: אור זרוע לצדיק.
אמר לו רבנו: עקיבא שנכתב בה"א כשר, והפסוק אור זרוע לצדיק ולישרי לב שמחה - סופי תיבות - עקיבה.
מסופר שאמר הרבי האמצעי לפני בואו שאינו רוצה לדבר עמו בלימוד כי הוא מחלק, "ואנא חילוק לא ידענא".
הם דיברו בענין המחלוקת בין החסידים והמתנגדים, והגאון רבי עקיבא איגר ברוב צדקתו אמר שאין הוא נוטה לשום צד ובעיניו כולם צדיקים.[3]
באותה הזדמנות, שהייתה בין השנים תקפ"א - תקפ"ה, אמר לפניו גם מאמר חסידות הנקרא "אל תצר את מואב". המאמר נדפס במאמרי אדמו"ר האמצעי.[4] רבי עקיבא איגר נהנה אך כבדה אוזנו משמוע, כפי שכתב אדמו"ר האמצעי במכתבו. כמו כן אמר לו כמה מחידושי חתנו אדמו"ר הצמח צדק, ורבי עקיבא נהנה מהחידושים.
באגרת נ"ז באגרות קודש שלו כותב אדמו"ר האמצעי:
וממשיך לכתוב אודות הפגישה הזו.
אצל אדמו"ר הצמח צדק[עריכה | עריכת קוד מקור]
אדמו"ר הצמח צדק כותב:
פוק חזי כמה החמירו גאוני וחכמי הדור ה"ה הגאון המנוח מ' עקיבא איגר ז"ל וב"ד
— אגרות-קודש אדמו"ר ה"צמח צדק" אגרת כ"ז
.
באגרות אחרות כותב אדמו"ר הצ"צ על רבי עקיבא תארים מיוחדים, כגון: "הגאון המפורסם" וכדו' ומצטטו רבות.
בספריה[עריכה | עריכת קוד מקור]
בידי אדמו"ר הריי"צ היה שולחן ערוך, עם כתב יד של הגאון רבי עקיבא איגר, שקיבל במתנה מהרב מאיר אשכנזי.[7].
בספריית אגודת חסידי חב"ד ישנה תמונה נדירה ומקורית של רבי עקיבא, שהודפסה בספר 'מבית הגנזים'.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
הערות שוליים
- ↑ שמועסן מיט יונגע קינדער
- ↑ ראה גם באגרות סופרים עמ' 56 שם מעיד חתנו הנ"ל שבין ספריו היה גם ספר התניא.
- ↑ אוצר סיפורי חב"ד בשם ילקוטי סיפורים עמודים פה-פו.
- ↑ שם בהערות.
- ↑ מין ממיני איילים.
- ↑ נוסח אחר: גרוע.
- ↑ אגרות הריי"צ