המשך: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(האומנם אינו המשך וא"כ אינו שייך לכאן כלל.)
אין תקציר עריכה
שורה 26: שורה 26:


'''אדמו"ר הרש"ב''':
'''אדמו"ר הרש"ב''':
*'''[[המשך האומנם|האומנם]]''' - [[תרמ"ג]].
*'''[[המשך נר חנוכה|נר חנוכה תרמ"ג]]''' - [[תרמ"ג]].
*'''[[המשך תרנ"ט| המשך יום טוב של ראש השנה]]''' - [[תרנ"ט]].
*'''[[המשך תרנ"ט| המשך יום טוב של ראש השנה]]''' - [[תרנ"ט]].
*'''[[המשך תרס"ו| המשך יום טוב של ראש השנה]] - [[תרס"ו]].
*'''[[המשך תרס"ו| המשך יום טוב של ראש השנה]] - [[תרס"ו]].

גרסה מ־20:29, 23 במרץ 2025

מאמרי רבותינו נשיאנו
האמנם  •  דער פרומער וארא  •  אל תצר את מואב  •  איתא במדרש תילים  •  והדרת פני זקן  •  כתב יד דא"ח ישן לא נודע למי  •  באתי לגני  •  ושאבתם מים בששון  •  וידעת תרנ"ז - מוסקבה  •  החלצו תרנ"ט  •  אחת שאלתי  •  וקבל היהודים  •  ראשית גוים עמלק
מאמרי הרבי
אשרי תבחר  •  ביום עשתי עשר  •  גדול יהיה  •  ושבתי בשלום  •  כי ישאלך בנך  •  לא תהיה משכלה  •  ואתה תצווה את בני ישראל  •  על כן קראו הימים האלה ימי הפורים  •  בורא ניב שפתיים תשמ"ח
המשכים
המשך והחרים  •  המשך וככה תרל"ז  •  המשך שמח תשמח תרנ"ז  •  המשך רנ"ט  •  המשך תרס"ו  •  המשך תער"ב
מושגים
ניגון הכנה למאמר  •  דיבור המתחיל  •  יאיר נתיב  •  ביכלאך  •  בלתי מוגה  •  מוגה  •  המשך

המשך הוא כינוי בחסידות חב"ד לקבוצת מאמרי חסידות שנאמרו או נכתבו בזה אחד זה במשך תקופה, ובנויים כרצף כך שכל מאמר קשור - ובהמשך - למאמר שלפניו.

ההמשך הראשון שנאמר במאמרי הרביים הינו "המשך והחרים תרל"א" לאדמו"ר המהר"ש שלאחר מכן חידש את מושג ה'המשך' באמירת ההמשך "וככה" המכונה ההמשך הגדול, או וככה הגדול שנאמר בשנת תרל"ז[1].

ענין ההמשך

בדרך כלל אמירת מאמר חסידות המכונה גם דא"ח נאמרו בשבת או בימים טובים וחגים ורובם ככולם בנויים על דיבור המתחיל - פסוק או מאמר רז"ל הקשור לתקופה, מקשה עליו ומבארו, וכל מאמר הינו ענין בפני עצמו. אך החידוש של "המשך" הוא - לא על פי סדר שלפי הזמן אלא לפי הענין המתבאר, ונמשך פעמים שבועות וחודשים ואף שנים[1].

ההמשכים בחסידות חב"ד הנם חלק משמעותי וחשוב בתורת מאמרי החסידות, ונלמדים בעיון ובהעמקה רבה.

אמירת ההמשכים אצל אדמו"ר הרש"ב הייתה תלויה וקשורה במצב הישיבה תומכי תמימים שבליובאויטש, מכיון שעיקר המתעסקים בלימוד החסידות היו תלמידי הישיבה - התמימים, וכפי שניתן לראות שההמשך הראשון נאמר שנה וחצי אחר הקמת הישיבה, והאחרון מסתיים בשנים בו נסגר הישיבה בליובאוויטש עקב מלחמת העולם הראשונה.

סיום ההמשך

כבר בסיום ההמשך הראשון בתולדות ימי החסידות בתרל"א, נחגג המאורע בצורה נדירה, אדמו"ר המהר"ש קרא לבנו אדמו"ר הרש"ב וציווה עליו להביא בקבוק משקה ואמר לו "בא נשמח אני ואתה" ודיבר איתו שעה שעתיים בעניני חסידות בחדרו הפרטי[2].

כך גם בסיום אמירת ההמשך הידוע של אדמו"ר הרש"ב המשך יום טוב של ראש השנה תרס"ו קרא לבנו אדמו"ר הריי"צ וציווה עליו להביא בקבוק בנדיקטין וסיפר לו את המאורע הנ"ל עם אביו[2].

המשכים מפורסמים

ההמשכים המפורסמים ביותר בחסידות נאמרו על ידי אדמו"ר הרש"ב, ויועדו במיוחד עבור תלמידי התמימים, אמירתם החלה רק לאחרי פתיחת הישיבה, וחלק מתוכם נמשך קרוב לארבע שנים רצופות. שאר המאמרים נמשכו על פני תקופות קצרות יותר.

בין ההמשכים המפורסמים:

אדמו"ר המהר"ש:

אדמו"ר הרש"ב:


אדמו"ר הריי"צ:

הרבי:

הערות שוליים