ישראל מרוז'ין: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־12:29, 11 בדצמבר 2024

רבי ישראל פרידמן מרוז'ין (ג' תשרי תקנ"ז - ג' בחשוון תרי"א). מכונה "הרוז'ינר" וכמו כן מכונה "הרוז'ינאי", מייסד חסידות רוז'ין המפוארת שהיה חסידות אב להרבה ענפי חסידויות שיצאו ממנה.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

רבי ישראל נולד בעיירה פראהבישט שבאוקראינה פלך ויניצה, למחרת ראש השנה - ג' תשרי תקנ"ז, לרבי שלום שכנא מפרוביטש בן רבי אברהם המלאך ולחוה בת מלכה בת רבי מנחם נחום מצ'רנוביל בעל המאור עיניים.

כבן שש היה כשנפטר עליו אביו, ואחיו רבי אברהם מפראהביטש גידלו וחינכו. בהיותו בן שבע התארס עם הרבנית שרה, בתו של רבי משה שהיה ראש ישיבה בברדיטשוב ואחר כך היה רב בבוצ'אן. ובהיותו בן שלוש-עשרה התקיימה חתונתו בבוצ'אן. בהיותו בן ט"ז שנים נפטר אחיו, ורבי ישראל נתמנה כממלא מקום אחיו ואבותיהם.

את תחילת כהונתו כאדמו"ר עשה בפראהביטש, עיר מגורי אביו, משם עבר לסקווירא ומשם לרוז'ין שעל שמה נתפרסם הוא ושושלתו אחריו.

הוא נודע בעבודת ה' נשגבה על דרך מלכות, אך הוא עצמו סיגף עצמו בסיגופים שונים. היה הולך עם נעלי זהב ללא סוליות, וכאשר היה צועד על השלג היו נראים על השלג סימני דם מרגליו. היה ממעט באכילה. כל צדיקי החסידות העריצו אותו וענו אחריו מקודש מקודש, במיוחד האוהב ישראל מאפטא שלמרות היותו בכחמישים שנה מבוגר מהרוז'ינער העריצו והתבטל לפניו.

באביב של שנת תקצ"ח בעקבות עלילה של משכילים נאסר רבי ישראל על ידי שלטון הצאר. הוא הואשם בכך שציווה להרוג שני משכילים שהגיעו לרגל אחריו בחצרו, ובדרכם חזרה התהפכה העגלה בה נסעו ומתו. לאחר כמעט שנתיים - בשנת ת"ר, שוחרר ממאסרו למאסר בית, משם הצליח להבריח את הגבול הרוסי, ולאחר נדודים וטלטולים רבים וקשים התיישב, בשנת תר"ב, באחוזת "פוטוק" שבעיירה סדיגורא הסמוכה לעיר צ'רנוביץ' אשר בבוקובינה שבאותה תקופה הייתה חלק מהאימפריה האוסטרו הונגרית, וכיום חלק מאוקראינה, שם המשיך את דרכו המלכותית.

לאחר פטירת הרבנית שרה, בשנת תר"ז, נשא את רבנית מלכה, אלמנת רבי צבי הירש מרימנוב.

דבריו אודות רבותינו נשיאינו[עריכה | עריכת קוד מקור]

אדמו"ר הזקן[עריכה | עריכת קוד מקור]

אודות אדמו"ר הזקן אמר כי הוא והרמב"ם באו משורש אחד, ומכאן החשיבות הגדולה שנתן אדמו"ר הזקן בספריו לדברי הרמב"ם^[1].

אדמו"ר האמצעי[עריכה | עריכת קוד מקור]

אחד ממלמדי בניו של ר' ישראל היה מחסידי אדמו"ר האמצעי, וברשותו היו מספר כתבים מאמרים שלו, אותם היה מקפיד להסתיר מהרוז'ינר בארון נעול^[2]. באחת הפעמים בהם עסק המלמד בכתבים, יצא לאיזה עניין - מבלי להסתיר את הכתבים. כשחזר - ראה את ר' ישראל עומד בחדרו ומעיין בכתבים. כשהבחין הרוז'ינר במלמד, שאלו של מי הכתבים, וענה לו המלמד כי הם מאמריו של אדמו"ר האמצעי. בשומעו זאת, נאמר הרוז'ינר בהתפעלות:"רוח הקודש, רוח הקודש אמיתי..."^[3]

דברי רבותינו נשיאנו אודותיו[עריכה | עריכת קוד מקור]

אדמו"ר הזקן[עריכה | עריכת קוד מקור]

אדמו"ר הזקן אמר על הרוזינאי "אמרו צדיק כי טוב", כי היה אז שבע עשרה שנה בגימטריא טוב (ועוד מטעמים אחרים).

הצמח צדק[עריכה | עריכת קוד מקור]

הצמח צדק היה מכנה את ר' ישראל "הרוז'ינר הקדוש"^[4], ופעם סיפר לבניו: בשעה שהצדיק הקדוש מרוז'ין אומר תהלים, כל העולם פתוח לפניו. ובתהלים של שבת הוא רואה בשרשים שבכל עניני העולם, ואז הוא יכול לתקן בשורש ובמילא נדחית ומתבטלת הגזירה, ואני הנני מסכים על הצעת הצדיק הקדוש מרוז'ין.

סיפר הרבי המהר"ש את סיפור הדבר: אהבה גדולה וחיבה יתירה הייתה בין הרבי הצמח צדק לבין הרבי מרוז'ין. פעם אירע ענין כללי גדול, ושלח הרבי הצמח צדק את הגה"צ המפורסם רבי יצחק אייזיק הלוי אל הרבי מרוז'ין לטכס עצה לביטול הגזירה.

בבוא רבי יצחק אייזיק אל הצדיק מרוז'ין, קיבל אותו בסבר פנים מאירות, ובשמעו דבר השליחות שמסר לו הרבי ה"צמח צדק", אמר: נאמר כמה פרקי תהלים, ויפתח השי"ת שערי אור ונראה מה נעשה. ביום השבת כשהרבי מרוז'ין אמר תורה כדרכו, הנה באמצע פסק מלומר וציווה שכל החסידים שהיו באותו מעמד יצאו מן החדר, ועליו פקד להישאר וכאשר יצאו כולם אמר לו הרבי מרוז'ין: עצתי נאמנה כי ישלחו שני שלוחים לעיר המלוכה בטענות אלו, והגזירה תיבטל בעזרת ה', וגם האדמו"ר שלכם מסכים עמדי...^[5]

כשנסתלק הרוז'ינאי, ג' חשון תרי"א, היה יום גשום מאד. בשעה שלש קרא הצמח צדק בליובאוויטש את המשרת שיקרע לו קריעה ל"ע, והורה להביא לו התפילין שלו. אז לא היו שום ידיעות טלגרפיות. כשהרבנית שאלה אותו מה קרה, אמר שהרוז'ינאי נסתלק, וחשב עצמו לאבל.

הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]

בחלוקת דולרים של כ"ח תשרי תשנ"ב עבר הת' מרדכי הכהן פלדמן מסידני ואמר לרבי שיש לו יום הולדת בג' חשוון. הרבי העניק לו דולר נוסף באומרו: "שתהיה לך שנת הצלחה. זה יום הולדת של רוז'ינער. שהקב"ה יעזור שתלך בדרכיו. אבל שתשאר חסיד חב"ד ולא [חסיד] רוז'ין"^[6].

משפחתו ותלמידיו[עריכה | עריכת קוד מקור]

נכדו האדמו"ר מקופיטשניץ, מברך ברכת המזון על גביע של רבי ישראל מרוז'ין (בצד: האדמו"ר ממאקווא)

סבו, רבי אברהם המלאך.

בניו

רבי שלום יוסף פרידמן מסדיגורה.
רבי אברהם יעקב מסדיגורה (הראשון)
רבי דוד משה פרידמן מצ'ורטקוב
רבי דב בער פרידמן מלאובה
רבי מנחם נחום משטפנשט
רבי מרדכי שרגא פרידמן מהוסיאטין

בנותיו

גיטל, אשת רבי יוסף מנזון - בניהם רבי לוי יצחק מאוז'ירן
חיה מלכה, אשת האדמו"ר יצחק טוורסקי, מסקווירא
לאה, אשת רבי דוד הלפרין - בניהם רבי שלום מוורסלוי
מרים, אשת האדמו"ר מנחם מנדיל הגר, מויז'ניץ

כמו כן רבים מצאצאיו נמנים כיום על חסידי חב"ד.

תורותיו[עריכה | עריכת קוד מקור]

דברי תורתו פורסמו בספרים רבים ולאחרונה לוקטו כל מאמריו הפזורים בספרים ומתוך כתבי יד, בספר עירין קדישין השלם ויצא לאור על ידי מכון שפתי צדיקים.

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

תולדות יצחק אייזיק (תולדות רי"א מהומיל) כפר חב"ד תשמ"ז, עמ' 111-116
אוצר סיפורי חב"ד חלק ו'

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

↑ עירין קדישין, רוז'ין
↑ נראה משום ההקפדה שהיו לכמה מצדיקי אותו דור על אדמו"ר האמצעי משום דרכו לגלות לכל אף את העניינים הכמוסים והנעלים ביותר בתורת הנסתר והחסידות
↑ מפי המשפיע ר' שמואל גרונם; מובא ב"רשימות דברים" לרב יהודה חיטריק
↑ רשימות היומן עמוד ת"ד
↑ קובץ מכתבים - אמירת תהילים,עמ' 203
↑ דברי משיח תשנ"ב חלק א' ע' 375

[1] עירין קדישין, רוז'ין

[2] נראה משום ההקפדה שהיו לכמה מצדיקי אותו דור על אדמו"ר האמצעי משום דרכו לגלות לכל אף את העניינים הכמוסים והנעלים ביותר בתורת הנסתר והחסידות

[3] מפי המשפיע ר' שמואל גרונם; מובא ב"רשימות דברים" לרב יהודה חיטריק

[4] רשימות היומן עמוד ת"ד

[5] קובץ מכתבים - אמירת תהילים,עמ' 203

[6] דברי משיח תשנ"ב חלק א' ע' 375

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
+[[קובץ:ריפ רוזין.jpg|ממוזער|תמונה המיוחסת לרבי ישראל פרידמן מרוזין]]
+רבי '''ישראל פרידמן מרוז'ין''' ([[ג' תשרי]] [[תקנ"ז]] - [[ג' בחשוון]] [[תרי"א]]). מכונה '''"הרוז'ינר"''' וכמו כן מכונה '''"הרוז'ינאי"''', מייסד [[חסידות רוז'ין]] המפוארת שהיה חסידות אב להרבה ענפי חסידויות שיצאו ממנה.
-== רבי ישראל מרוז'ין ==
+==תולדות חיים==
+רבי ישראל נולד ב[[עיירה]] פראהבישט שב[[אוקראינה]] פלך [[ויניצה]], למחרת [[ראש השנה]] - [[ג' תשרי]] [[תקנ"ז]], לרבי [[שלום שכנא מפרוביטש]] בן רבי [[אברהם המלאך]] ולחוה בת מלכה בת רבי [[מנחם נחום מצ'רנוביל]] בעל המאור עיניים.
-הצדיק הקדוש רבי '''ישראל פרידמן מרוז'ין''' ([[ג' בתשרי]] [[ה'תקנ"ז]] - [[ג' בחשון]] [[ה'תרי"א]]; [[1796]] - [[1850]]). מכונה '''"הרוז'ינר"''' וכמו כן מכונה '''"הרוז'ינאי"''', מייסד [[חסידות רוז'ין]] המפוארת שהיה חסידות אב להרבה ענפי חסידויות שיצאו ממנה.
+כבן שש היה כשנפטר עליו אביו, ואחיו רבי [[אברהם מפראהביטש]] גידלו וחינכו. בהיותו בן שבע התארס עם הרבנית שרה, בתו של רבי משה שהיה ראש ישיבה בברדיטשוב ואחר כך היה רב בבוצ'אן. ובהיותו בן שלוש-עשרה התקיימה חתונתו בבוצ'אן. בהיותו בן ט"ז שנים נפטר אחיו, ורבי ישראל נתמנה כממלא מקום אחיו ואבותיהם.
-==קורות חייו==
+את תחילת כהונתו כאדמו"ר עשה בפראהביטש, עיר מגורי אביו, משם עבר לסקווירא ומשם לרוז'ין שעל שמה נתפרסם הוא ושושלתו אחריו.
-רבי ישראל נולד בעיירה פראהבישט (פוהרבישצ'ה, אנגלית:Pohrebysche, רוסית:Погребище) שב[[אוקראינה]] פלך [[ויניצה]], למחרת [[ראש השנה]] - ג' תשרי תקנ"ז, לרבי [[שלום שכנא מפראהביטש]] בן רבי [[אברהם המלאך]] ולחוה בת מלכה בת רבי [[מנחם נחום מצ'רנוביל]] בעל ה"[[מאור עיניים (צ'רנוביל)|מאור עיניים]]".
-כבן שש היה כשנפטר עליו אביו, ואחיו רבי [[אברהם מפראהביטש]] גידלו וחינכו. בהיותו בן שבע התארס עם שרה, בתו של רבי משה שהיה [[ראש ישיבה]] בברדיצ'וב ואחר כך היה רב בבוצ'אן. ובהיותו בן שלוש-עשרה התקיימה חתונתו בבוצ'אן. בהיותו בן ט"ז שנים נפטר אחיו, ורבי ישראל נתמנה כממלא מקום אחיו ואבותיהם.
+הוא נודע בעבודת ה' נשגבה על דרך [[מלכות]], אך הוא עצמו סיגף עצמו בסיגופים שונים. היה הולך עם נעלי [[זהב]] ללא סוליות, וכאשר היה צועד על השלג היו נראים על השלג סימני דם מרגליו. היה ממעט באכילה. כל צדיקי החסידות העריצו אותו וענו אחריו מקודש מקודש, במיוחד האוהב ישראל מאפטא שלמרות היותו בכחמישים שנה מבוגר מהרוז'ינער העריצו והתבטל לפניו.
-את תחילת כהונתו כאדמו"ר עשה בפראהביטש, עיר מגורי אביו, משם עבר לסקווירא ומשם ל[[רוז'ין]] - עיר בפלך [[ז'יטומיר]] כ-70 ק"מ דרומית לז'יטומיר, שעל שמה נתפרסם הוא ושושלתו אחריו.
+באביב של שנת [[תקצ"ח]] בעקבות עלילה של [[תנועת ההשכלה|משכילים]] נאסר רבי ישראל על ידי שלטון הצאר. הוא הואשם בכך שציווה להרוג שני [[תנועת ההשכלה|משכילים]] שהגיעו לרגל אחריו בחצרו, ובדרכם חזרה התהפכה העגלה בה נסעו ומתו. לאחר כמעט שנתיים - בשנת [[ת"ר]], שוחרר ממאסרו למאסר בית, משם הצליח להבריח את הגבול הרוסי, ולאחר נדודים וטלטולים רבים וקשים התיישב, בשנת [[תר"ב]], באחוזת "פוטוק" שב[[עיירה]] סדיגורא הסמוכה לעיר [[צ'רנוביץ']] אשר בבוקובינה שבאותה תקופה הייתה חלק מהאימפריה האוסטרו הונגרית, וכיום חלק מ[[אוקראינה]], שם המשיך את דרכו המלכותית.
-הוא נודע בעבודת ה' על דרך מלכות, אך הוא עצמו סיגף עצמו בסיגופים שונים. היה הולך עם נעלי זהב ללא חוליות, וכאשר היה צועד על השלג היו נראים על השלג סימני דם מרגליו. היה ממעט באכילה.
+לאחר פטירת הרבנית שרה, בשנת [[תר"ז]], [[נישואין|נשא]] את רבנית מלכה, אלמנת רבי [[צבי הירש מרימנוב]].
-באביב של שנת תקצ"ח בעקבות עלילה של [[מתנגד]]יםנאסר רבי ישראל על ידי שלטון ה[[צאר]]. הוא הואשם בכך שציווה להרוג שני מוסרים (יהודים שהיו מלשינים לשלטון על העלמות מס בקרב הקהילה היהודית ועל חייבי-גיוס לא רשומים במפקד אוכלוסין). לאחר כמעט שנתיים - בשנת ת"ר, הצליח לברוח מהמאסר בעזרת שוחד שחסידיו שילמו למנהל בית הכלא, ולהבריח את הגבול הרוסי, ולאחר נדודים וטלטולים רבים וקשים התיישב, בשנת תר"ב, באחוזת "פוטוק" שבעיירה [[סדיגורא]] הסמוכה לעיר [[צ'רנוביץ]] אשר ב[[בוקובינה]] שבאותה תקופה הייתה חלק מ[[האימפריה האוסטרו הונגרית]], וכיום חלק מ[[אוקראינה]], שם המשיך את דרכו המלכותית.
+==דבריו אודות רבותינו נשיאינו==
+===אדמו"ר הזקן===
+אודות אדמו"ר הזקן אמר כי הוא וה[[רמב"ם]] באו משורש אחד, ומכאן החשיבות הגדולה שנתן אדמו"ר הזקן בספריו לדברי הרמב"ם{{הערה|עירין קדישין, רוז'ין}}.
+===אדמו"ר האמצעי===
+אחד מ[[מלמד תינוקות|מלמדי]] בניו של ר' ישראל היה מ[[חסיד]]י [[אדמו"ר האמצעי]], וברשותו היו מספר כתבים [[מאמר|מאמרים]] שלו, אותם היה מקפיד להסתיר מהרוז'ינר בארון נעול{{הערה|נראה משום ההקפדה שהיו לכמה מצדיקי אותו דור על [[אדמו"ר האמצעי]] משום דרכו לגלות לכל אף את העניינים הכמוסים והנעלים ביותר ב[[תורת הנסתר]] וה[[חסידות]]}}. באחת הפעמים בהם עסק המלמד בכתבים, יצא לאיזה עניין - מבלי להסתיר את הכתבים. כשחזר - ראה את ר' ישראל עומד בחדרו ומעיין בכתבים. כשהבחין הרוז'ינר במלמד, שאלו של מי הכתבים, וענה לו המלמד כי הם מאמריו של [[אדמו"ר האמצעי]]. בשומעו זאת, נאמר הרוז'ינר בהתפעלות:"[[רוח הקודש]], [[רוח הקודש]] אמיתי..."{{הערה|1=מפי המשפיע ר' [[שמואל גרונם]]; מובא ב"רשימות דברים" לרב [[יהודה חיטריק]]}}
-לאחר פטירת הרבנית שרה, בשנת [[ה'תר"ז]], נישא לרבנית מלכה, אלמנת רבי [[הירש מרימנוב]].
+== דברי רבותינו נשיאנו אודותיו ==
+===אדמו"ר הזקן===
+[[אדמו"ר הזקן]] אמר על הרוזינאי "אמרו [[צדיק]] כי [[טוב]]", כי היה אז שבע עשרה [[שנה]] בגימטריא [[טוב]] (ועוד מטעמים אחרים).
-== האדמו"ר הזקן מספר בשבחו ==
+===הצמח צדק===
+[[הצמח צדק]] היה מכנה את ר' ישראל "הרוז'ינר הקדוש"{{הערה|1=רשימות היומן עמוד ת"ד}}, ופעם סיפר לבניו: בשעה שה[[צדיק]] ה[[קדוש]] מרוז'ין אומר [[תהלים]], כל ה[[עולם]] פתוח לפניו. וב[[תהלים]] של [[שבת]] הוא רואה בשרשים שבכל עניני ה[[עולם]], ואז הוא יכול לתקן ב[[שורש]] ובמילא נדחית ומתבטלת הגזירה, ואני הנני מסכים על הצעת ה[[צדיק]] ה[[קדוש]] מרוז'ין.
-[[אדמו"ר הזקן]] אמר על הרוזינאי ״אמרו צדיק כי טוב״, כי היה אז שבע עשרה שנה בגימטריא טוב (ועוד מטעמים אחרים).
+סיפר הרבי [[המהר"ש]] את סיפור הדבר: [[אהבה]] גדולה וחיבה יתירה הייתה בין הרבי [[הצמח צדק]] לבין הרבי מרוז'ין.
+פעם אירע ענין כללי גדול, ושלח הרבי [[הצמח צדק]] את הגה"צ המפורסם רבי יצחק אייזיק הלוי אל הרבי מרוז'ין לטכס עצה לביטול הגזירה.
-כשנסתלק הרוז׳ינאי, ג׳ חשון תרי״א, היה יום גשום מאד. בשעה שלש קרא ה״צמח צדק״ בליובאוויטש את המשרת שיקרע לו קריעה ל״ע, והורה להביא לו התפילין שלו. אז לא היו שום ידיעות טלגרפיות. כשהרבנית שאלה אותו מה קרה, אמר שהרוז׳ינאי נסתלק וחשב עצמו לאוע.
+בבוא רבי יצחק אייזיק אל הצדיק מרוז'ין, קיבל אותו בסבר פנים מאירות, ובשמעו דבר השליחות שמסר לו הרבי ה"צמח צדק", אמר: נאמר כמה פרקי [[תהלים]], ויפתח השי"ת שערי אור ונראה מה נעשה. ביום ה[[שבת]] כשהרבי מרוז'ין אמר תורה כדרכו, הנה באמצע פסק מלומר וציווה שכל החסידים שהיו באותו מעמד יצאו מן החדר, ועליו פקד להישאר וכאשר יצאו כולם אמר לו הרבי מרוז'ין: עצתי נאמנה כי ישלחו שני שלוחים לעיר המלוכה בטענות אלו, והגזירה תיבטל בעזרת ה', וגם האדמו"ר שלכם מסכים עמדי...{{הערה|קובץ מכתבים - אמירת תהילים,עמ' 203}}
-== ידידו של [[הצמח צדק]] ==
+כשנסתלק הרוז'ינאי, [[ג' חשון]] [[תרי"א]], היה יום [[גשם|גשום]] מאד. בשעה שלש קרא [[הצמח צדק]] בליובאוויטש את המשרת שיקרע לו קריעה ל"ע, והורה להביא לו ה[[תפילין]] שלו. אז לא היו שום ידיעות טלגרפיות. כשהרבנית שאלה אותו מה קרה, אמר שהרוז'ינאי נסתלק, וחשב עצמו לאבל.
-הצמח צדק אמר לבניו: בשעה שהצדיק הקדוש מרוז׳ין אומר תהלים, כל העולם פתוח לפניו
-ובתהלים של שבת הוא רואה בשרשים שבכל עניני העולם, ואז הוא יכול
-לתקן בשורש ובמילא נדחית ומתבטלת הגזירה, ואני הנני מסכים על הצעת
-הצדיק הקדוש מרוז׳ין.
-סיפר המהר"ש את סיבת הדבר: אהבה גדולה וחיבה יתירה היתה בין הרבי ה״צמח צדק״ לבין הרבי מרוז׳ין.
-פעם אירע ענין כללי גדול ושלח הרבי ה״צמח צדק״ את הגה"צ המפורסם רבי יצחק אייזיק הלוי אל הרבי מרוז׳ין להתיישב ולטכס עצה נכונה בביטול הגזירה.
-בבוא רבי יצחק אייזיק הלוי אל הצדיק מרוז׳ין, קיבל אותו בסבר פנים מאירות, ובשמעו דבר השליחות שמסר לו הרבי ה״צמח צדק״, אמר: נאמר כמה פרקי תהלים, ויפתח השי״ת שערי אור ונראה מה נעשה. ביום השבת - מספר הצדיק החסיד רבי יצחק אייזיק הלוי למורי הרשב״ץ ־ כשהרבי מרוזיין אמר תורה כדרכו, הנה באמצע פסק מלומר
+===הרבי===
-וציווה שכל החסידים שהיו באותו מעמד יצאו מן החדר ועלי פקד להישאר וכאשר יצאו כולם אמר לי הרבי מרוז׳ין:
+ב[[חלוקת דולרים]] של [[כ"ח תשרי]] [[תשנ"ב]] עבר הת' מרדכי הכהן פלדמן מסידני ואמר לרבי שיש לו יום הולדת ב[[ג' חשוון]]. הרבי העניק לו דולר נוסף באומרו: {{ציטוטון|שתהיה לך שנת הצלחה. זה יום הולדת של רוז'ינער. שהקב"ה יעזור שתלך בדרכיו. אבל שתשאר חסיד חב"ד ולא [חסיד] רוז'ין}}{{הערה|דברי משיח תשנ"ב חלק א' ע' 375}}.
-עצתי נאמנה כי ישלחו שני שלוחים לעיר המלוכה בטענות אלו והגזירה תיבטל בעזרת ה׳ וגם האדמו״ר שלכם מסכים עמדי.
 ==משפחתו ותלמידיו==
-'''בניו'''
+[[קובץ:קאפישניץ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נכדו האדמו"ר [[חסידות רוז'ין|מקופיטשניץ]], מברך [[ברכת המזון]] על גביע של רבי ישראל מרוז'ין (בצד: [[שמעון למברגר|האדמו"ר ממאקווא]])]]
-* רבי שלום יוסף פרידמן מ[[סדיגורה]], בנו רבי [[יצחק פרידמן]] מבוהוש.
+* סבו, רבי [[אברהם המלאך]].
-* רבי אברהם יעקב מסדיגורה (הראשון).
-* רבי דוד משה פרידמן מצ'ורטקוב
-* רבי [[דב בער פרידמן]] מלאובה
-* רבי [[מנחם נחום משטפנשט]]
-* רבי [[מרדכי שרגא פרידמן]] מהוסיאטין.
-'''בנותיו'''
+;בניו:
-* גיטל - אשת רבי יוסף מנזון, בניהם רבי [[לוי יצחק מאוז'ירן]]
+* רבי שלום יוסף פרידמן מסדיגורה.
-* חיה מלכה - אשת האדמו"ר יצחק טוורסקי מסקווירא.
+* רבי אברהם יעקב מסדיגורה (הראשון)
-* לאה - אשת רבי דוד הלפרין, בניהם רבי [[שלום מוסלוי]]
+* רבי דוד משה פרידמן מ[[צ'ורטקוב]]
-* מרים - אשת האדמו"ר מנחם מנדיל הגר מויז'ניץ.
+* רבי דב בער פרידמן מלאובה
+* רבי מנחם נחום משטפנשט
+* רבי מרדכי שרגא פרידמן מהוסיאטין
-==תורותיו==
+;בנותיו:
-דברי תורתו פורסמו בספרים רבים. ולאחרונה לוקטו כל מאמריו הפזורים והן מתוך כתבי יד, בספר '''עירין קדישין השלם''' ויצא לאור על ידי [[מכון שפתי צדיקים]]
+* גיטל, אשת רבי יוסף מנזון - בניהם רבי לוי יצחק מאוז'ירן
+* חיה מלכה, אשת האדמו"ר יצחק טוורסקי, מסקווירא
+* לאה, אשת רבי דוד הלפרין - בניהם רבי שלום מוורסלוי
+* מרים, אשת האדמו"ר מנחם מנדיל הגר, מויז'ניץ
+כמו כן רבים מצאצאיו נמנים כיום על חסידי חב"ד.
-== מקורות ==
+==תורותיו==
+דברי תורתו פורסמו בספרים רבים ולאחרונה לוקטו כל מאמריו הפזורים בספרים ומתוך כתבי יד, בספר '''עירין קדישין השלם''' ויצא לאור על ידי מכון שפתי צדיקים.
+==לקריאה נוספת ==
+*'''תולדות יצחק אייזיק''' (תולדות רי"א מהומיל) כפר חב"ד תשמ"ז, עמ' 111-116
+*אוצר סיפורי חב"ד חלק ו'
-*אוצר סיפורי חב"ד חלק ו'
+==קישורים חיצוניים==
+* [https://col.org.il/news/107221 כשה"צמח צדק" עשה 'קריעה' על הרוז'ינר]
+* [https://www.inn.co.il/News/News.aspx/442241 התגלה תיק החקירה של ר"י רוזין]
-*(חלק מערך זה נלקח מתוך הויקפידיה העברית)
+{{הערות שוליים}}
+[[קטגוריה:אדמו"רי רוז'ין]]
+[[קטגוריה:משפחת המגיד]]
+[[קטגוריה:משפחת פרידמן (2)]]

ישראל מרוז'ין: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־12:29, 11 בדצמבר 2024

תוכן עניינים

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

דבריו אודות רבותינו נשיאינו[עריכה | עריכת קוד מקור]

אדמו"ר הזקן[עריכה | עריכת קוד מקור]

אדמו"ר האמצעי[עריכה | עריכת קוד מקור]

דברי רבותינו נשיאנו אודותיו[עריכה | עריכת קוד מקור]

אדמו"ר הזקן[עריכה | עריכת קוד מקור]

הצמח צדק[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]

משפחתו ותלמידיו[עריכה | עריכת קוד מקור]

תורותיו[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

תפריט ניווט