סעדיה ליברוב: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
 
(91 גרסאות ביניים של 43 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[תמונה:ליברוב סעדיה.jpg|left|thumb|270px|ר' סעדיה עומד לימין הרבי בקריאת התורה]]
הרב '''סעדיה ליברוב''' נולד בקריאדי שב[[רוסיה]]. למד ב[[תומכי תמימים ליובאוויטש]]. התחתן לאשתו מרים מרייאשא.


יצא את [[רוסיה]] בשנת [[תש"ו]], משם הגיע ל[[צרפת]] לאחר מכן נשלח ע"י [[כ"ק אדמו"ר שליט"א]] ל[[מרוקו]] לבדו ללא משפחתו.
[[קובץ:ליברוב סעדיה.jpg|שמאל|ממוזער|270px|ר' סעדיה ליברוב עומד לימין [[הרבי]] ב[[קריאת התורה]]]]
הרב '''סעדיה ליברוב''' ([[ח' שבט]] [[תר"ס]] - [[ה' ניסן]] [[תשמ"ג]]) היה משלוחי הרבי ב[[מרוקו]] וב[[אנטוורפן]], ו[[משפיע]] חסידי מפורסם.


מאוחר יותר התיישב ע"פ הוראת [[כ"ק אדמו"ר שליט"א]] ב[[אנטוורפן]] שבבלגיה. שם פעל רבות עם יהודי העיר, מסר שיעורים בחסידות והתוועדות עם החסידים בעיר, עד היום - עשרות שנים לאחר פטירתו - ישנו רבים שעדיין מדברים על שיעורי [[תניא]] שהיה מוסר.
==תולדות חיים==
נולד ב[[ח' שבט]] [[תר"ס]] בקליאדי שב[[רוסיה]] לאביו ר' צבי הירש יהודה ליברוב ולאמו מרת רבקה שיינא.


נפטר בה' [[ניסן]] תשמ"ג ב[[אנטוורפן]] ונקבר ב[[הר הזיתים]].
למד ב[[תומכי תמימים ליובאוויטש]] בחצרו של [[אדמו"ר הרש"ב]].


בשנת [[תשס"ח]] יצא לאור ספר [[תולדות ר' סעדיה]] על חייו ומסירות נפשו.
בהגיעו לגיל חתונה, נשא לאשה את מרים מרייאשא איידעלמאן בתו של ר' [[משה מנחם מענדל איידלמן|משה מנחם מענדל]] וקריינא דבורה.


שאלת משיחיותו של הרבי מלובביץ' נהפכה זה מכבר לסוגיה ציבורית החורגת בהרבה מגבולות חסידות חב"ד. העובדה שכ-330 שנה אחרי טראומת משיחיות השקר של שבתי צבי שוב נמצא ביהדות גורם חשוב הטוען למשיחיות - לא סתם טענה שמדובר בתקופת גאולה, לטענה זו שותפים רבים, בוודאי בחוגי הימין הדתי-לאומי, אלא משיחיות פרסונלית), משכה גם את תשומת הלב הן של עולם שומרי המצוות, שנדרש לגבש התייחסות ערכית לתופעה, והן של עולם המחקר, שנמצא לו לפתע כר לחקר תופעה משיחית "בזמן אמת", תוך כדי התהוותה.  
בשנת [[תר"פ]], לאחר הסתלקות אדמו"ר הרש"ב, בזמן שבנו כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]] לא חש בטוב ולא יכל לעבור לפני התיבה ביקש מר' סעדיה שיתפלל לפני התיבה ויאמר קדיש בשליחותו.


כשם שהתופעה עצמה מרתקת, כך גם שני סוגי ההתייחסות אליה - הדתית והמחקרית. בתחום הראשון בלטה התייחסותו של מנהיג הציבור הליטאי בישראל (המתנגד מסורתית לחסידות בדיוק בשל החשד שהיא מסתירה מאחוריה שאיפה משיחית), הרב אליעזר שך. הרב שך, שהיה ידוע באופן כללי במנהיגותו החריפה והתקיפה, נהג כך גם כלפי גילויי המשיחיות של חב"ד. מיוחסת לו האימרה כי "חב"ד היא הדת הכי קרובה ליהדות", כלומר מבחינתו עצם התופעה המשיחית כבר הוציאה אותה מחוץ לגבולות היהדות. ראוי לציין שהוא אמר את הדברים עוד לפני פטירת הרבי מלובביץ', בקיץ 1994, אירוע שהחריף עוד יותר את הבעייתיות של המשיחיות החב"דית - כשחוגים נרחבים בתוכה סירבו לקבל את העובדה שהמוות סתם את הגולל על אפשרות משיחיותו של הרבי, ונתלו באמונות סמי-נוצריות שהרבי לא מת אלא "נסתר מן העין", והוא עתיד להתגלות. חוגים אחרים, מצומצמים יותר, הרחיקו לכת באימוץ המודל הנוצרי ואף ייחסו לרבי מעמד של בורא העולם ממש).  
יצא את [[רוסיה]] ב'[[יציאת רוסיה תש"ז|בריחה הידועה]]' בשנת [[תש"ז]], משם הגיע ל[[צרפת]] ובה שימש משפיע לאנ"ש ושד"ר{{הערה|תולדות ר' סעדיה פרק שישי}}.


הרב דיצחק קראוס, ראש המדרשה לנשים באוניברסיטת בר-אילן, מגלם בכפל תאריו את כפל ההתייחסות לסוגיה: הפן הפנים-דתי והפן המחקרי. בספרו החדש הוא מבקש להתמודד לעומק עם תופעת המשיחיות החב"דית, לבחון את מקורותיה, סיבות לעיתויה, ההצדקות התיאולוגיות שבהן השתמשה, השלבים השונים בהתפתחותה והאמצעים שבהן מימשה את תפיסתה. כבר בראשית הספר הוא מצביע על עובדה משמעותית: המשיחיות היתה שם מן הרגע הראשון. הוא מצטט בהרחבה את נאומו הראשון של הרבי כ"נשיא" החסידות (התואר המוענק בחבלמנהיג) משבט תשי"א (1951), כדי להדגיש שכבר אז דיבר הרבי על דורו כדור ביאת משיח. למעשה, הוא מדגיש שכבר המנהיג שקדם לרבי, חותנו הרי"ץ (הרב יצחק שניאורסון), דיבר על תקופתו כעידן גאולה. חשוב להדגיש שעולם המחקר יודע זה מכבר על קיומו של גרעין משיחי בחב"ד עוד בתקופת האדמו"ר הקודם, אבל מכיוון שהציבור הרחב נוטה לייחס את ההתפרצות המשיחית ל-13 שנותיו האחרונות של הרבי (מאז עודד את שירת השיר "אנחנו רוצים משיח עכשיו", ב-1981), ומכיוון שהספר נועד לציבור הרחב, הרי יש בהחלט חשיבות להדגשה זו גם אם אין בה חידוש מחקרי.  
לאחר הסתלקות אדמוהריי"צ, מיד התקשר לרבי, וכתב את מכתביו אל הרבי עם תוארים הנכתבים לרבי, פעל בענין [[קבלת הנשיאות של הרבי]] ויחד עם עשרות מחסידי חבבצרפת חתם על כתב התקשרות בז' תשרי תשי"א{{הערה|תולדות ר' סעדיה פרק שביעי}}.


ההצדקה התיאולוגית שבה השתמש הרבי לרעיון שדורו הוא דור משיח היא העובדה שהוא האדמו"ר השביעי של חב"ד (מכאן שמו של הספר). שבע הוא מספר בעל משמעות מיסטית בתרבויות שונות, ובהן היהדות, ובמיוחד בזרם הקבלי-חסידי שלה. בהקשר שלנו, מכיוון שאדמו"רי חב"ד האחרונים ראו עצמם לא כמנהיגים לחסידיהם בלבד אלא לדור כולו, הרי שדורו של האדמו"ר השביעי של חב"ד נחשב כולו כדור בעל מעמד מיוחד. לפי הרבי, זהו הדור שבו צפויה סוף-סוף הגאולה המשיחית המיוחלת.  
בהיותו ב[[צרפת]] כתב לו [[הרבי]] באגרת מחודש מנחם אב תש"י שעליו להתענין בשליחות ב[[מרוקו]] או ב[[אוסטרליה]].


לפי עמדה זו, לחסידי חב"ד יש תפקיד מיוחד בגאולה הצפויה: מכיוון שפעולותיו של כל יהודי משמעותיות לגבי מימושו של הפוטנציאל המשיחי, עליהם להבטיח שכל יהודי יעשה את חלקו כדי שהפוטנציאל לא יוחמץ. בכך מוטלת על החסידים אחריות היסטורית מרחיקת לכת, כמעט קוסמית, ששכרה בצדה: הכבוד העצום להיות שותפים בתהליך, שפעילותם מתנה את עצם הצלחתו. כך מבין קראוס את כוח המשיכה של המטלות הקשות שהטיל הרבי על חסידיו: מאי-נוחות בעמידה בדוכן תוך ניסיון לחזר אחר יהודים שיניחו תפילין, ועד אי-נוחות גבוהה בהרבה - שליחים שיצאו לקצווי עולם כדי למלא שם את התפקיד שהוטל עליהם במימוש הגאולה. עם זאת, לפי קראוס, הרבי לא העז לבחון את אמונתם של חסידיו באופן מיידי וטוטאלי: הוא העמיס עליהם את משימות הגאולה באופן הדרגתי: ראשית, בניית החצר עצמה, שנמצאה במצב קשה לאחר השואה. משם הוא עבר להפצת החסידות ברחבי העם היהודי, ורק לאחר מכן פנה לשלב השלישי, שלא תיתכן גאולה אוניברסלית בלעדיו - הפצת המסר של חב"ד גם ללא-יהודים.  
בשנים הבאות ניסה לצאת בשליחות למרוקו, וחרף הקשיים, ציית לעידודי הרבי ולאחר מאמצים רבים בשנת תשי"ג יצא בשליחות הרבי למרוקו{{הערה|תולדות ר' סעדיה}}.


קראוס בחר להתמקד במחקרו בשני אפיקים: התיאולוגי והמעשי. רוצה לומר: מהי הפילוסופיה הדתית שבאמצעותה ביקש הרבי לשכנע את חסידיו שתקופתו היא אמנם תקופה משיחית; כיצד התפתחה התיאולוגיה הזו מהצבעה על הדור כ"דור גאולה", ועד רמיזות לעצמו (ועוד יותר: מתן לגיטימציה לאחרים להצביע עליו) כמשיח. ברוח דומה, הוא מפרט גם את השלבים המעשיים השונים של מימוש התפיסה המשיחית.
בשנים הבאות נסע לשליחות ל[[אנטוורפן]] שבבלגיה. שם פעל רבות עם יהודי העיר, מסר שיעורים בחסידות ו[[התוועדות]] עם החסידים בעיר,  


זו כמובן התמקדות לגיטימית, אבל היא משאירה את הסיפור חסר בכמה היבטים חשובים, בעיקר ההיסטורי והסוציולוגי. לדוגמה, מה גרם להתפרצות המשיחית דווקא בעיתוי שבו התפרצה? אם נצא מנקודת הנחה שהקישור ל"דור השביעי" אינו הגורם להתפרצות המשיחית, אלא רק האמצעי שדרכו ביקש הרבי לשכנע את שומעיו לאחר שהחליט לנקוט מדיניות משיחית, יש צורך להצביע על הגורמים ההיסטוריים לכך: משבר השואה? אולי המשבר האישי הכרוך בעובדה שלא היו לו ילדים, וגם לא קרובים אחרים, שיוכלו למלא את מקומו בבוא העת, ולכן היה צורך לשכנע את החסידים שמשימת החסידות מסתיימת בדורו שלו? ואולי זו דווקא ההכרה שההתפתחות הטכנולוגית, בתוספת השכלתו הכללית, בכלל מאפשרות לראשונה לחסידות יומרה משיחית גלובלית? הספר אינו מפרט בסוגיות אלה.  
עד היום - עשרות שנים לאחר פטירתו - ישנם רבים שעדיין מדברים על שיעורי [[תניא]] שהיה מוסר{{מקור}}.
 
מסופר כי פעם בעת שהלך ברחוב כשעיניו כלפי מטה כמנהגו, החווה כלפיו הרבי כשהוא אומר לאחד החסידים "ככה חסיד הולך והלוואי וילמדו ממנו".
 
נפטר ב[[ה' ניסן]] [[תשמ"ג]] ב[[אנטוורפן]] ונקבר ב[[הר הזיתים]] בסמיכות לקברו של בעל התורת חסד.
 
==ספר תולדותיו==
בשנת [[תשס"ח]] יצא לאור ספר "תולדות ר' סעדיה" על חייו ומסירות נפשו, כפי שנכתבו על ידי נכדו, החוקר החב"די [[מרדכי צבי ליברוב]] ("צ. מר דרור") מ[[מלבורן]] שב[[אוסטרליה]]. מהדורה ראשונה יצא לאור לכבוד חגיגת סיום כתיבת ו[[הכנסת ספר תורה]] לזכרו ולזכר רעייתו על ידי בנם הרב [[שניאור זלמן ליברוב (בלגיה)|שניאור זלמן ליברוב]] ואשתו יהודית ליברוב. [[אנטוורפן]], [[אייר]] [[תשס"ח]].


שאלות נוספות שאינן עולות הן: כיצד הגיבו החסידים למדיניות המשיחית? האם מיד נעשתה פופולרית, או שהרבי היה צריך להתגבר על התנגדות בתחום זה? ובכלל, האם התקשה בייצוב מנהיגותו? איך התמודד עם התופעות הסותרות לכאורה את ההנחה שמדובר בעידן משיחי, כמו השואה וההתבוללות? כל אלה הן שאלות נכבדות שהספר אינן מתמודד איתן. ומכאן שסוגיית משיחיותו של הרבי מלובביץ' עוד יכולה לספק כר נרחב למחקר גם עבור חוקרים נוספים.
==משפחתו==
==משפחתו==
'''רעייתו''':
רעייתו, מרים מריישא ליברוב - נפטרה ג' אדר ב' תש"ס.  
* מרת מרים מרייאשא ליברוב.


'''אחיו ואחותו''':
*אחיו, ר' [[הלל ליברוב]]
*אחיו, ר' נחום נהרג בשואה,
*אחותו, סימה (גינזבורג)
'''בניו''':
'''בניו''':
*הרב [[שמואל מנחם מענדל ליברוב]] - לונדון אנגליה, התחתן לבתו של הרב [[מנחם מענדל פוטרפס]].
*הרב [[חיים שמואל מנחם מענדל ליברוב]] - לונדון אנגליה, חתנו של הרב [[מנחם מענדל פוטרפס]].
*הרב [[שלום דובער ליברוב]] - ברינואה [[צרפת]].
*הרב [[שלום דובער ליברוב]] - ברינואה [[צרפת]].
*הרב [[אלכסנדר סנדר ליברוב]] - מנצ'סטר אנגליה.
*הרב [[אלכסנדר סנדר ליברוב]] - [[מנצ'סטר]] אנגליה.
*הרב [[שניאור זלמן ליברוב (בלגיה)|שניאור זלמן ליברוב]] - [[אנטוורפן]] בלגיה.
*הרב [[שניאור זלמן ליברוב (בלגיה)|שניאור זלמן ליברוב]] - [[אנטוורפן]] בלגיה.
'''בנותיו''':
'''בנותיו''':
* מרת גרינפלד - נפטרה בגיל צעיר ב[[אנטוורפן]], בלגיה.
* מרת רבקה שיינא, אשת הרב [[שלום בער נאטיק]], יער [[צרפת]] - נפטרה י סיון תשע"ט..
* מרת פרידא חנה, אשת הרב [[שמחה צירקינד]], משלוחי הרבי ב[[קנדה]].
* מרת קריינא דבורה, אשת הרב שמואל גרינפלד{{הערה|1=[https://chabad.info/bdh/631864/ אנטוורפן, בלגיה: הרב שמואל גרינפלד ע"ה].}}, ונולדו לה 2 בנות. נפטרה בגיל צעיר ב[[אנטוורפן]], בלגיה, בשנת תשכ"ה.
* מרת אסתר הדסה - נפטרה בצעירותה.
 
==לקריאה נוספת==
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[[חב"ד במרוקו]]''', תיעוד פעולות חב"ד במרוקו, חשוון ה'תשע"ז. פרקים ז, נד.
*יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד ברחבי תבל, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ד
*[http://www.teshura.com/teshurapdf/Rabbi%20Saadya%20Liberow%20-%204%20Adar%20I%2C%205768.pdf תולדות ר' סעדיה] מאתר [[תשורה (אתר)|תשורה]]
*הרשל רוזנבלום, '''[https://anash.org/giving-his-life-for-the-rabbeyim-remembering-reb-saadya/ תמונות וזכרונות מחייו של ר' סעדיה]''', לרגל היארצייט של הרב ליברוב, ניסן תש"פ (אנגלית)


[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב|ליברוב סעדיה]]
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|ליברוב סעדיה]]
{{מיון רגיל:ליברוב סעדיה}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|ליברוב סעדיה]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:שלוחים בבלגיה]]
[[קטגוריה:שלוחים שנפטרו]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב"ד הר הזיתים]]
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]
[[קטגוריה:שלוחים במרוקו]]
[[קטגוריה:משפחת ליברוב]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ"ג]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תר"ס]]
[[קטגוריה:משפחת איידלמן]]

גרסה אחרונה מ־22:41, 5 בדצמבר 2024

ר' סעדיה ליברוב עומד לימין הרבי בקריאת התורה

הרב סעדיה ליברוב (ח' שבט תר"ס - ה' ניסן תשמ"ג) היה משלוחי הרבי במרוקו ובאנטוורפן, ומשפיע חסידי מפורסם.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בח' שבט תר"ס בקליאדי שברוסיה לאביו ר' צבי הירש יהודה ליברוב ולאמו מרת רבקה שיינא.

למד בתומכי תמימים ליובאוויטש בחצרו של אדמו"ר הרש"ב.

בהגיעו לגיל חתונה, נשא לאשה את מרים מרייאשא איידעלמאן בתו של ר' משה מנחם מענדל וקריינא דבורה.

בשנת תר"פ, לאחר הסתלקות אדמו"ר הרש"ב, בזמן שבנו כ"ק אדמו"ר הריי"צ לא חש בטוב ולא יכל לעבור לפני התיבה ביקש מר' סעדיה שיתפלל לפני התיבה ויאמר קדיש בשליחותו.

יצא את רוסיה ב'בריחה הידועה' בשנת תש"ז, משם הגיע לצרפת ובה שימש משפיע לאנ"ש ושד"ר[1].

לאחר הסתלקות אדמו"ר הריי"צ, מיד התקשר לרבי, וכתב את מכתביו אל הרבי עם תוארים הנכתבים לרבי, פעל בענין קבלת הנשיאות של הרבי ויחד עם עשרות מחסידי חב"ד בצרפת חתם על כתב התקשרות בז' תשרי תשי"א[2].

בהיותו בצרפת כתב לו הרבי באגרת מחודש מנחם אב תש"י שעליו להתענין בשליחות במרוקו או באוסטרליה.

בשנים הבאות ניסה לצאת בשליחות למרוקו, וחרף הקשיים, ציית לעידודי הרבי ולאחר מאמצים רבים בשנת תשי"ג יצא בשליחות הרבי למרוקו[3].

בשנים הבאות נסע לשליחות לאנטוורפן שבבלגיה. שם פעל רבות עם יהודי העיר, מסר שיעורים בחסידות והתוועדות עם החסידים בעיר,

עד היום - עשרות שנים לאחר פטירתו - ישנם רבים שעדיין מדברים על שיעורי תניא שהיה מוסר[דרוש מקור].

מסופר כי פעם בעת שהלך ברחוב כשעיניו כלפי מטה כמנהגו, החווה כלפיו הרבי כשהוא אומר לאחד החסידים "ככה חסיד הולך והלוואי וילמדו ממנו".

נפטר בה' ניסן תשמ"ג באנטוורפן ונקבר בהר הזיתים בסמיכות לקברו של בעל התורת חסד.

ספר תולדותיו[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת תשס"ח יצא לאור ספר "תולדות ר' סעדיה" על חייו ומסירות נפשו, כפי שנכתבו על ידי נכדו, החוקר החב"די מרדכי צבי ליברוב ("צ. מר דרור") ממלבורן שבאוסטרליה. מהדורה ראשונה יצא לאור לכבוד חגיגת סיום כתיבת והכנסת ספר תורה לזכרו ולזכר רעייתו על ידי בנם הרב שניאור זלמן ליברוב ואשתו יהודית ליברוב. אנטוורפן, אייר תשס"ח.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

רעייתו, מרים מריישא ליברוב - נפטרה ג' אדר ב' תש"ס.

אחיו ואחותו:

  • אחיו, ר' הלל ליברוב
  • אחיו, ר' נחום נהרג בשואה,
  • אחותו, סימה (גינזבורג)

בניו:

בנותיו:

  • מרת רבקה שיינא, אשת הרב שלום בער נאטיק, יער צרפת - נפטרה י סיון תשע"ט..
  • מרת פרידא חנה, אשת הרב שמחה צירקינד, משלוחי הרבי בקנדה.
  • מרת קריינא דבורה, אשת הרב שמואל גרינפלד[4], ונולדו לה 2 בנות. נפטרה בגיל צעיר באנטוורפן, בלגיה, בשנת תשכ"ה.
  • מרת אסתר הדסה - נפטרה בצעירותה.

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. תולדות ר' סעדיה פרק שישי
  2. תולדות ר' סעדיה פרק שביעי
  3. תולדות ר' סעדיה
  4. אנטוורפן, בלגיה: הרב שמואל גרינפלד ע"ה.