כתף: הבדלים בין גרסאות בדף
(הוספת ערך) תגית: קישורים לדפי פירושונים |
אין תקציר עריכה |
||
| (2 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ | {{איברים}} | ||
ה'''כתפיים''' הם החלק המחבר את הגפה העליונה לגו. לחגורת הכתף אפשרויות תנועה רבות ומורכבות, שהינן הבסיס התנועתי ליכולת המוטורית המפותחת של הגפה העליונה. חגורת הכתפיים כוללת את '''השכמות''', עצם השכם המחברת בין עצם הזרוע לעצם הבריח, שצורתה שטוחה ודקה{{הערה|בחלקה היא אף שקופה לאור.}}, בעלת מבנה משולש, הממוקמת בחלקו האחורי העליון של כלוב הצלעות ומכסה חלק מהן. | ה'''כתפיים''' הם החלק המחבר את הגפה העליונה לגו. לחגורת הכתף אפשרויות תנועה רבות ומורכבות, שהינן הבסיס התנועתי ליכולת המוטורית המפותחת של הגפה העליונה. חגורת הכתפיים כוללת את '''השכמות''', עצם השכם המחברת בין עצם הזרוע לעצם הבריח, שצורתה שטוחה ודקה{{הערה|בחלקה היא אף שקופה לאור.}}, בעלת מבנה משולש, הממוקמת בחלקו האחורי העליון של כלוב הצלעות ומכסה חלק מהן. | ||
| שורה 21: | שורה 21: | ||
(בתורת הקבלה, מכונות הכתפיים בשם 'פרקין תתאין' כיון שמסתכלים על הידיים בסוד 'שאו ידיכם קודש', כשהזרועות מונפות כלפי מעלה, ואזי האצבעות שמורות על המוחין שבחסד - הן העליונות, 'פרקין עילאין', ואילו הכתפיים הן החלק התחתון, 'פרקין תתאין'{{הערה|פרי עץ חיים שער התפילין.}}). | (בתורת הקבלה, מכונות הכתפיים בשם 'פרקין תתאין' כיון שמסתכלים על הידיים בסוד 'שאו ידיכם קודש', כשהזרועות מונפות כלפי מעלה, ואזי האצבעות שמורות על המוחין שבחסד - הן העליונות, 'פרקין עילאין', ואילו הכתפיים הן החלק התחתון, 'פרקין תתאין'{{הערה|פרי עץ חיים שער התפילין.}}). | ||
במקומות מסויימים בחסידות הכתפיים מורות בעיקר על צד האחור, וכלשון חז"ל "כמאן דשדי בתר כתפוי לשונאו, שלא ברצונו", כלומר מי שמשליך חפץ לחברו מאחורי הכתף, כיון שאין רצונו בכך וכל ההשפעה היא בדרך אחור{{הערה|1=ראו לדוגמא [https://chabadlibrary.org/books/4001381062 לקוטי תורה דרושים לשמיני עצרת פד, ב], [https://chabadlibrary.org/books/4001380701 לקוטי תורה מסעי צד, ב]. ועוד. בנוגע למשמעות המושג השפעה בדרך אחור, ראו ביתר הרחבה בערכים [[אחור באחור]] ו[[אחור בפנים]].}}. | במקומות מסויימים בחסידות הכתפיים מורות בעיקר על צד האחור, וכלשון חז"ל "כמאן דשדי בתר כתפוי לשונאו, שלא ברצונו", כלומר מי שמשליך חפץ לחברו מאחורי הכתף, כיון שאין רצונו בכך וכל ההשפעה היא בדרך אחור{{הערה|1=ראו לדוגמא [[קונטרס אחרון - פרק ו']], [https://chabadlibrary.org/books/4001381062 לקוטי תורה דרושים לשמיני עצרת פד, ב], [https://chabadlibrary.org/books/4001380701 לקוטי תורה מסעי צד, ב]. ועוד. בנוגע למשמעות המושג השפעה בדרך אחור, ראו ביתר הרחבה בערכים [[אחור באחור]] ו[[אחור בפנים]].}}. | ||
למרות שהכתפיים מחולקות לכתף ימין וכתף שמאל, אין בהם התחלקות ניכרת והם מתאחדים בגוף, והדבר מורה על השורש שלהם הוא בבחינת אחורי הדעת{{הערה|מאמרי אדמו"ר האמצעי חלק ז' (במדבר ב') עמוד שנ.}}. | למרות שהכתפיים מחולקות לכתף ימין וכתף שמאל, אין בהם התחלקות ניכרת והם מתאחדים בגוף, והדבר מורה על השורש שלהם הוא בבחינת אחורי הדעת{{הערה|מאמרי אדמו"ר האמצעי חלק ז' (במדבר ב') עמוד שנ.}}. | ||
| שורה 34: | שורה 34: | ||
[[עבודת השם|ובעבודת ה']] הוא התפילה, שעניינה הכללי הוא המשכת הדעת במידות{{הערה|אוה"ת בראשית, ויחי עמ' 1992.}} | [[עבודת השם|ובעבודת ה']] הוא התפילה, שעניינה הכללי הוא המשכת הדעת במידות{{הערה|אוה"ת בראשית, ויחי עמ' 1992.}} | ||
==ברייטע פלייצעס== | ==ברייטע פלייצעס== | ||
| שורה 40: | שורה 39: | ||
הרבי השתמש בביטוי זה בהקשרים שונים, כגון בנוגע לביצוע ה[[שליחות]]{{הערה|"כ"ק מורי וחמי אדמו"ר יש לו 'גענוג ברייטע פלייצעס' לפעול שליחותו בכל מקום ובכל זמן על ידי כל אדם ובלבד שיעמוד השליח בקישור עם המשלח" (אגרות קודש חלק ו' עמוד שמט).}}, בנוגע להשתמטות מהשתתפות ב[[בחירות]]{{הערה|אג"ק חלק יא קסז.}}, ועוד. | הרבי השתמש בביטוי זה בהקשרים שונים, כגון בנוגע לביצוע ה[[שליחות]]{{הערה|"כ"ק מורי וחמי אדמו"ר יש לו 'גענוג ברייטע פלייצעס' לפעול שליחותו בכל מקום ובכל זמן על ידי כל אדם ובלבד שיעמוד השליח בקישור עם המשלח" (אגרות קודש חלק ו' עמוד שמט).}}, בנוגע להשתמטות מהשתתפות ב[[בחירות]]{{הערה|אג"ק חלק יא קסז.}}, ועוד. | ||
==ראו גם== | |||
*[[אפוד]] | |||
*[[י"ב גבולי אלכסון]] | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:אברי גוף האדם]] | [[קטגוריה:אברי גוף האדם]] | ||
גרסה אחרונה מ־16:34, 31 באוקטובר 2024
| איברי גוף האדם |
|---|
| מושגים כלליים |
| ראש • פנים • נשימה • דם • גידים • ורידי הדם • עורקים • עצבים • בשר • עצמות • עור • שערות הראש והזקן |
| איברי הראש |
| גולגולת • מצח • מוח • קרום שעל המוח • אויר שבין המוח לגלגולת • קרום שעל האויר • שערות הראש והזקן • זקן • עיניים • עפעפיים • אוזניים • אף • פה • שפתיים • לשון • חיך • שיניים • צואר - (קנה, ושט וורידים) • עורף • לחיים • סנטר |
| איברי הגוף |
| בית החזה • בית השחי • בטן • טבור • אגן • לב • ריאות • כליות • כיס המרה • כבד • קיבה • איברי הפסולת • איברי ההולדה • סיומא דגופא • יסוד דנוקבא |
| גפיים |
| כתפיים • ידיים • רגליים • עקב • אצבעות • ציפורניים |
| ראו גם |
| אשר יצר • בריאות ורפואה • אדם - מין המדבר (תבנית) |
הכתפיים הם החלק המחבר את הגפה העליונה לגו. לחגורת הכתף אפשרויות תנועה רבות ומורכבות, שהינן הבסיס התנועתי ליכולת המוטורית המפותחת של הגפה העליונה. חגורת הכתפיים כוללת את השכמות, עצם השכם המחברת בין עצם הזרוע לעצם הבריח, שצורתה שטוחה ודקה[1], בעלת מבנה משולש, הממוקמת בחלקו האחורי העליון של כלוב הצלעות ומכסה חלק מהן.
החלק התחתון של הכתפיים נקרא בשם בית השחי.
בתנ"ך ובמדרש[עריכה | עריכת קוד מקור]
הכתף מופיעה בתנ"ך בהקשרים שונים, כך לדוגמא מוגדש שמשא הלוויים בני קהת הוא בכתף[2], בברכת משה לשבטים[3], ועוד.
(בנוסף למשמעות הישירה של כתף, היא מופיעה גם כהשאלה, כמו בתיאור המשכן: "חמש עשרה אמה קלעים לכתף"[4]).
על הסיבה שבית המקדש לא נבנה במקום הכי גבוה אלא דווקא נמוך מעט, דורשים חז"ל שהוא מכיון ש"אין לך נאה בשור יותר מבין כתפיו"[5].
בהלכה ומנהג[עריכה | עריכת קוד מקור]
- כתפיים מגולות - בשולחן ערוך נפסק שמי שכתפיו מגולות, אסור לו לעבור לפני התיבה[6].
- חליצת כתף - בעבר היה נהוג שהאבל חולץ את כתפיו לאות אבל, אך הפוסקים כתבו שבימינו המנהג שלא לחלוץ כתף כלל מכיון שהדבר נחשב לזלזול ובושה גדולה אפילו לשפל שבישראל[7].
- מלקות בערב יום כיפור - נוהגים בערב יום כיפור לפני תפילת מנחה לטבול במקווה ולהתכופף בהטיה כלפי צד צפון ולקבל 39 מלקות, על כתף ימין, על כתף שמאל, וחוזר חלילה, תוך כדי אמירת תיבות הפסוק 'והוא רחום'[8].
בחסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]
על פי פנימיות התורה, הזרועות הם הביטוי הגשמי למידת החסד ומידת הגבורה האלוקיות[9], שמורות על פעולה והשפעה, ובאופן פרטי, כל אחת מהזרועות מתחלקת לשלושה חלקים, פרק היד הימני העליון שהוא האצבעות של יד ימין מורה על בחינת חב"ד שבחסד, הפרק האמצעי שהוא הזרועות מורה על בחינת חג"ת שבחסד, ואילו הכתפיים הן בחינת נה"י שבחסד[10], ובמאמרי אדמו"ר הזקן מבואר שההתכללות של הידיים והרגליים יחד הם במספר י"ב (3 פרקים ביד ימין, 3 פרקים ביד שמאל, 3 פרקים ברגל ימין ו3 פרקים ברגל שמאל), והתכללות זאת קשורה עם ההתכללות של י"ב מחנות וי"ב שבטים, שהשורש שלהם הוא מי"ב גבולי אלכסון[11].
(בתורת הקבלה, מכונות הכתפיים בשם 'פרקין תתאין' כיון שמסתכלים על הידיים בסוד 'שאו ידיכם קודש', כשהזרועות מונפות כלפי מעלה, ואזי האצבעות שמורות על המוחין שבחסד - הן העליונות, 'פרקין עילאין', ואילו הכתפיים הן החלק התחתון, 'פרקין תתאין'[12]).
במקומות מסויימים בחסידות הכתפיים מורות בעיקר על צד האחור, וכלשון חז"ל "כמאן דשדי בתר כתפוי לשונאו, שלא ברצונו", כלומר מי שמשליך חפץ לחברו מאחורי הכתף, כיון שאין רצונו בכך וכל ההשפעה היא בדרך אחור[13].
למרות שהכתפיים מחולקות לכתף ימין וכתף שמאל, אין בהם התחלקות ניכרת והם מתאחדים בגוף, והדבר מורה על השורש שלהם הוא בבחינת אחורי הדעת[14].
בגימטריא ת"ק[עריכה | עריכת קוד מקור]
| ערך מורחב – חמש מאות |
בצד האחורי של הראש נמצא מוח הדעת, ומתחתיו שתי הכתפיים. עניין זה בגוף משתלשל מכך שדעת הוא שורש שני הקוים דימין ושמאל - חסד וגבורה. ושתי בחינות אלו (שתי ה"כתפיים" של הדעת) נמצאות בדעת תחתון, למעלה יותר - בדעת דאריך אנפין, ולמעלה יותר בדעת דעתיק.
שתי כתפיים אלו כלולות כל אחת מהן מחמש[15], אלא שלמעלה (באריך אנפין ובעתיק) הן בבחינת גדולה ולכן הם חמש מאות – ת"ק.
וזהו "חמש עשרה אמה קלעים לכתף"[16] שהיה במשכן[17]: המשכן רומז לגילוי שיהיה לעתיד לבוא, שאז שם ה' יהיה פעמיים י-ה (ולא כמו עכשיו, ששתי האותיות האחרונות הן ו-ה). והעניין בזה, זה שהיום יכולות הקליפות לקבל חיות מאותיות ו-ה הוא משום שלא מאיר בהן האלוקות שלמעלה מעולמות, אבל לעתיד לבוא יאירו בהן "כתפין דעתיק" ואז הן יהיו באותה דרגה כמו שתי האותיות י-ה (וזהו "ביום ההוא יהיה ה' אחד"[18], שלעתיד לבוא יהיה ה' שתי פעמים י-ה).
ובעבודת ה' הוא התפילה, שעניינה הכללי הוא המשכת הדעת במידות[19]
ברייטע פלייצעס[עריכה | עריכת קוד מקור]
'ברייטע פלייצעס' הוא ביטוי מאידיש שמשמעו 'כתפיים רחבות', כלומר שאדם כזה שיש לו כתפיים רחבות אפשר 'לסמוך' ו'להישען' עליו.
הרבי השתמש בביטוי זה בהקשרים שונים, כגון בנוגע לביצוע השליחות[20], בנוגע להשתמטות מהשתתפות בבחירות[21], ועוד.
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
הערות שוליים
- ↑ בחלקה היא אף שקופה לאור.
- ↑ במדבר ז, ט: "ולבני קהת לא נתן כי עבודת הקודש עליהם בכתף ישאו".
- ↑ דברים לג, יב: "לבנימין אמר ידיד ה' ישכון לבטח עליו חופף עליו כל היום ובין כתפיו שכן".
- ↑ שמות כז, יד. וברשב"ם: "לצד מזרח בכניסת העזרה".
- ↑ לשון רש"י על דברים לג, יב, על פי זבחים נד, ב.
- ↑ שולחן ערוך אורח חיים נג, יג: "פוחח והוא מי שבגדו קרוע וזרועותיו מגולים לא ירד לפני התיבה".
- ↑ שולחן ערוך סימן שמ סעיף טז.
- ↑ 'אוצר' עמ' קפח (ועיין רמב"ם הלכות סנהדרין פט"ז ה"ט).
- ↑ כמו שכתוב בפתח אליהו: "חסד דרועא ימינא, גבורא דרועא שמאלא".
- ↑ אדמו"ר האמצעי נר מצוה ותורה אור, שער האמונה, פז, א.
- ↑ מאמרי אדמו"ר הזקן פרשיות ומועדים חלק א', פרשת בשלח, עמוד רנט (וראה שם עמוד רסח). ומקורו בזוהר פרשת ויחי דרמ"א ע"א..
- ↑ פרי עץ חיים שער התפילין.
- ↑ ראו לדוגמא קונטרס אחרון - פרק ו', לקוטי תורה דרושים לשמיני עצרת פד, ב, לקוטי תורה מסעי צד, ב. ועוד. בנוגע למשמעות המושג השפעה בדרך אחור, ראו ביתר הרחבה בערכים אחור באחור ואחור בפנים.
- ↑ מאמרי אדמו"ר האמצעי חלק ז' (במדבר ב') עמוד שנ.
- ↑ חמש חסדים שבקו הימין: חסד שבחסד, חסד שבגבורה וכו' עד חסד שבהוד. וחמש גבורות שבצד השמאל גבורה שבחסד, גבורה שבגבורה וכו' עד גבורה שבהוד.
- ↑ שמות כז יד.
- ↑ ד"ה לא היו ימים טובים לישראל, חמישה עשר באב תשמ"ז.
- ↑ זכריה יד ט.
- ↑ אוה"ת בראשית, ויחי עמ' 1992.
- ↑ "כ"ק מורי וחמי אדמו"ר יש לו 'גענוג ברייטע פלייצעס' לפעול שליחותו בכל מקום ובכל זמן על ידי כל אדם ובלבד שיעמוד השליח בקישור עם המשלח" (אגרות קודש חלק ו' עמוד שמט).
- ↑ אג"ק חלק יא קסז.