מנחם מענדל טאלער: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
(18 גרסאות ביניים של 11 משתמשים אינן מוצגות) | |||
שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:ממ טאלער. | [[קובץ:ממ טאלער.png|ממוזער|הרב מנחם מענדל טאלער]] | ||
הרב '''מנחם מענדל טאלר''' (יליד [[תשמ"ח]]), הוא עסקן ציבורי, | הרב '''מנחם מענדל טאלר''' (יליד [[תשמ"ח]]), הוא עסקן ציבורי, מנהל [[ישיבה גדולה ליובאוויטש בית שמש]], ממייסדי ומקימי [[חדר אור ליובאוויטש]], והכנסים הארציים לכבוד [[י"א ניסן]] בשיתוף [[מוסדות חב"ד בארץ הקודש]]. | ||
[[קובץ:מנחם מענדל טהאלער.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב טאלער (מימין) לצד [[ישיבה גדולה ליובאוויטש בית שמש|ראש ישיבת בית שמש]] בדינר ל[[ישיבה גדולה ליובאוויטש בית שמש|ישיבה]] בשם '''מיט א ברייטקייט''']] | |||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד בשנת [[תשמ"ח]] ב[[ירושלים]] לר' [[שלמה גדליהו טאלער]]. | נולד בשנת [[תשמ"ח]] ב[[ירושלים]] לר' [[שלמה גדליהו טאלער]]. | ||
למד בישיבת [[תומכי תמימים | למד בישיבת [[תומכי תמימים נתניה]] ובישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]], ולקראת שנת הלימודים [[תשס"ח]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית - 770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'. | ||
בעודו בחור, שימש כרכז מערכת ב[[שבועון בית משיח]], ובין פעולותיו היה מופקד על ההוצאה לאור של מוספי התוכן שיצאו לאור לקראת החגים. | בעודו בחור, שימש כרכז מערכת ב[[שבועון בית משיח]], ובין פעולותיו היה מופקד על ההוצאה לאור של מוספי התוכן שיצאו לאור לקראת החגים. | ||
בהגיעו | בהגיעו לפרקו, [[התחתן]] עם רעייתו מרת מושקא בת ר' [[משה ריבקין]], שליח הרבי באזור התעשיה ב[[בית שמש]]. | ||
לאחר נישואיו, קבע את מגוריו ב[[כפר חב"ד]] למד ב[[כולל אברכים]] ונמנה על הפעילים בעריכת הכנסים הארציים לכבוד י"א ניסן בשיתוף פעולה בין מטה משיח, ניידות חב"ד, צבאות השם, | לאחר נישואיו, קבע את מגוריו ב[[כפר חב"ד]] למד ב[[כולל אברכים]] ונמנה על הפעילים בעריכת הכנסים הארציים לכבוד [[י"א ניסן]] בשיתוף פעולה בין [[מטה משיח]], [[ניידות חב"ד]], [[צבאות השם]], ו[[שבועון בית משיח]]. | ||
עם הקמת [[ | עם הקמת [[חדר אור ליובאוויטש]], נמנה על ראשי העסקנים שפעלו למען פיתוחו וביסוסו, קבלת שטח וסמל מוסד, וניווט את המוסד עם כלל האתגרים. | ||
לקראת שנת הלימודים [[תשע"ט]] הקים את [[ישיבה גדולה ליובאוויטש בית שמש]] יחד עם הרב [[נחמן לרנר]], והחל לשמש בה כמשגיח ראשי וכמנהל פועל. | לקראת שנת הלימודים [[תשע"ט]] הקים את [[ישיבה גדולה ליובאוויטש בית שמש]] יחד עם הרב [[ישראל נחמן לרנר]], והחל לשמש בה כמשגיח ראשי וכמנהל פועל. | ||
לאורך השנים היה שותף בפעולות רבות לביסוס ופיתוח מוסדות חב"ד בארץ הקודש. | לאורך השנים היה שותף בפעולות רבות לביסוס ופיתוח מוסדות חב"ד בארץ הקודש{{הבהרה}}. | ||
{{מיון רגיל:טאלר, מנחם מענדל}} | {{מיון רגיל:טאלר, מנחם מענדל}} | ||
שורה 24: | שורה 25: | ||
[[קטגוריה:משפחת טאלער]] | [[קטגוריה:משפחת טאלער]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשמ"ח]] | [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשמ"ח]] | ||
[[קטגוריה:צוות | [[קטגוריה:צוות תומכי תמימים בית שמש]] | ||
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]] | [[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]] | ||
[[קטגוריה:צוות תלמוד תורה חדר אור ליובאוויטש]] | |||
[[קטגוריה:עסקנים חב"דיים]] | |||
[[קטגוריה:מנהלים רוחניים]] | |||
[[קטגוריה:צוות חב"ד אינפו]] |
גרסה אחרונה מ־15:37, 27 באוקטובר 2024
הרב מנחם מענדל טאלר (יליד תשמ"ח), הוא עסקן ציבורי, מנהל ישיבה גדולה ליובאוויטש בית שמש, ממייסדי ומקימי חדר אור ליובאוויטש, והכנסים הארציים לכבוד י"א ניסן בשיתוף מוסדות חב"ד בארץ הקודש.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בשנת תשמ"ח בירושלים לר' שלמה גדליהו טאלער.
למד בישיבת תומכי תמימים נתניה ובישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת, ולקראת שנת הלימודים תשס"ח נסע ללמוד בישיבת תומכי תמימים המרכזית - 770 במסגרת שנת ה'קבוצה'.
בעודו בחור, שימש כרכז מערכת בשבועון בית משיח, ובין פעולותיו היה מופקד על ההוצאה לאור של מוספי התוכן שיצאו לאור לקראת החגים.
בהגיעו לפרקו, התחתן עם רעייתו מרת מושקא בת ר' משה ריבקין, שליח הרבי באזור התעשיה בבית שמש.
לאחר נישואיו, קבע את מגוריו בכפר חב"ד למד בכולל אברכים ונמנה על הפעילים בעריכת הכנסים הארציים לכבוד י"א ניסן בשיתוף פעולה בין מטה משיח, ניידות חב"ד, צבאות השם, ושבועון בית משיח.
עם הקמת חדר אור ליובאוויטש, נמנה על ראשי העסקנים שפעלו למען פיתוחו וביסוסו, קבלת שטח וסמל מוסד, וניווט את המוסד עם כלל האתגרים.
לקראת שנת הלימודים תשע"ט הקים את ישיבה גדולה ליובאוויטש בית שמש יחד עם הרב ישראל נחמן לרנר, והחל לשמש בה כמשגיח ראשי וכמנהל פועל.
לאורך השנים היה שותף בפעולות רבות לביסוס ופיתוח מוסדות חב"ד בארץ הקודש[דרושה הבהרה].