ישיבה גדולה ליובאוויטש בית שמש
| ישיבה גדולה ליובאוויטש בית שמש | |
|---|---|
זאל הישיבה גדולה | |
| אפיון | ישיבה גדולה |
| תאריך יסוד | אלול תשע"ט |
| מיקום | סורא 1 בית שמש |
| ראש הישיבה | הרב ישראל נחמן לרנר |
| משגיח ראשי | הרב נתנאל הכהן סוחייק |
| משפיע ראשי | הרב מנחם טל |
| מספר תלמידים | 128 (נכון לאלול תשפ"ה) |
| קובץ הערות | הערות וביאורים |
ישיבה גדולה ליובאוויטש - 'תומכי תמימים ליובאוויטש' בית שמש הוקמה לקראת שנת הלימודים תש"פ על ידי ראש הישיבה הרב ישראל נחמן לרנר.
תולדות הישיבה עריכה
הישיבה הוקמה לקראת שנת הלימודים תש"פ על ידי הרב ישראל נחמן לרנר לאחר ששימש כר"מ בישיבה קטנה בצפת, והרב מנחם מנדל טאהלער.
בכ"ז ניסן תשע"ט נערכה אסיפת התוועדות של צוות ההנהלה בהשתתפות רבנים ומשפיעים בארה"ק[1], אסיפה זו הייתה התוועדות היסוד של הישיבה[2] והרבנים המשתתפים בה קיבלו תשורה מיוחדת[3].
לפני הקמת הישיבה חל עיכוב בקבלת התקציבים המגיעים לישיבה מהרשויות, אך ביום בו התקיימה התוועדות היסוד קיבלו את התקציבים[4].
זמן קצר קודם תחילת שנת הלימודים פתחה הישיבה בקמפיין נרחב על מנת לממן את בניית מבנה הישיבה ושאר עלויות הייסוד, והקמפיין נחתם בהצלחה.
הישיבה התמקמה במתחם גדול, ובו זאל, חדר אוכל ומטבח, כיתות לימוד, ופנימיה. במתחם זה נמצאת גם הישיבה הקטנה.
הישיבה מוציאה לאור מדי תקופה קובץ הערות וביאורים וגיליון היכל ליובאוויטש. כמו כן תלמידי הישיבה מסייעים בעריכת הספרים שבהוצאת 'מכון פענוחים'.
נכון לשנת הלימודים תשפ"ו מונה הישיבה כ-130 תמימים.
לקראת שנת הלימודים תשפ"ב קיבלה הנהלת הישיבה הקצאה של שטח מעיריית בית שמש שייתן מענה לצמיחה המואצת של הישיבה במתחם חדש ומרווח, באופן שיאפשר גם התפתחותה של הישיבה הקטנה, כאשר תלמידי הישיבה הגדולה יעבור למתחם החדש ויתפנה מקום במתחם הישיבות[5]. מפני סיבות שונות הקשורות בכמה עניינים, הוקפאה ההקצאה, ולאחר מאמצים רבים נמצא מתחם ברחוב אחיה השילוני שברמה ג', אשר אליו עברה הישיבה עם תחילת זמן חורף תשפ"ב.
בכ"ב אלול תשפ"ב עקב הרחבתה של הישיבה התקיים דינר תמיכה למען החזקת הישיבה, בנוכחות מאות ידידים ותומכים, בה גוייסו למעלה ממיליון וחצי שקלים.
לקראת שנת הלימודים תשפ"ד הופשרה ההקפאה והישיבה קיבלה חזרה את ההקצאה עבורה. עקב עיכובים בבניית המתחם בהקצאה החדשה עבור הישיבה, נפתחה שנת הלימודים תשפ"ד באופן זמני בקמפוס הישיבה התיכונית במבשרת ציון הסמוכה לירושלים, בה למדו עד לאחרי שבת סליחות, ולאחר חודש החגים החלו הלימודים בבית מדרש צאנז ברמה ד', בשכונה בה התקבלה ההקצאה עבור הישיבה, עד להשלמת הזאל שבמשכן הקבע. לאחר חנוכה חנכה הנהלת הישיבה את המתחם החדש הכולל מבנה זאל וחדר אוכל, מבנה נוסף המשמש כפנימייה, ושורת קרוואנים המשמשת למשרדים, כיתות, מטבח, ומחסנים. בכל העת נעשים שיפוצים מאסיביים להמשך הרחבת המתחם. לקראת שנת הלימודים תשפ"ה המשיכה הישיבה בהרחבת השטח ובנתה שורה נוספת של קראוונים המהווה פנימיה.
מאפייני הישיבה עריכה
הישיבה שמה דגש על התקשרות איתנה והיצמדות להוראות הרבי מלך המשיח, דבר המתבטא במספר תחומים, וביניהם: עניינו העיקרי של נשיא הדור - להביא לימות המשיח; הישיבה דוגלת בחיות בענייני הגאולה ובשורת הגאולה של הרבי מלך המשיח, ובישיבה מתקיימים סדרי לימוד קבועים בגאולה ומשיח ובשיחות ה'דבר מלכות', כאשר מתוך הלימוד העיוני יוצאים לאור קבצי 'הלכתא למשיחא' - שו"ת בענייני הגאולה ומלך המשיח. כמו כן בחידון גאולה ומשיח הארצי בשנת תשפ"ה - החתן וסגנו היו שניהם מתלמידי הישיבה, ואף בתחרות החיבורים בגאולה ומשיח שנערכה במקביל, זכו בחורים מתלמידי הישיבה בשני המקומות הראשונים. כמו כן הישיבה שמה דגש על שמירת האופי החסידי של התמימים, וישנו סינון משמעותי בקבלת הבחורים לישיבה. דגש עיקרי נוסף בקו הישיבה הוא היגיעה וההתמסרות המוחלטת של התמימים לעניינם העיקרי - לימוד התורה, כרצון קדשו של הרבי מלך המשיח.
בישיבה ישנו דגש על לימוד הלכה בעיון, כך שבשונה מכל ישיבות חב"ד לומדים בסדר אחר הצהריים במשך שעתיים הלכות שבת מהגמרא והראשונים עד פסיקת ההלכה בשולחן ערוך אדמו"ר הזקן וספרי האחרונים, כשמידי שבוע נמסר שיעור כללי על החומר הנלמד על ידי הרב משה קורנוויץ.
הפצת המעיינות עריכה
מחמת מיקומה של הישיבה בלב העיר החרדית בית שמש, זוכים תלמידי הישיבה לפעול בהפצת המעיינות ובשורת הגאולה בהיקף גדול ביותר המתמשך לאורך מעגל השנה כולו - בחלוקת דברי חסידות וחומרים בענייני גאולה ומשיח, מסירת שיעורים לבחורי ישיבות ואברכים מהציבור החרדי, ואף התוועדויות כלליות הנערכות ביומי דפגרא בהם משתתפים כלל סוגי הקהילות השכנות, בהשתתפות רבנים חשובים.
כתיבה תורנית עריכה
הישיבה מעודדת את הבחורים להתעסק בכתיבה תורנית בפרוייקטים של הישיבה: קובץ הערות וביאורים. גיליון היכל ליובאוויטש. ספר המאמרים מלוקט עם פענוח המראי מקומות. הלכתא למשיחא - כתיבת שאלות ותשובות בגאולה ומשיח כתשתית להקמת מערכת שתענה לאנשים על שאלות בנושא בסמס ובאתר יעודי (בדוגמת סמס לרב). ועוד.
צוות הישיבה עריכה
- הרב ישראל נחמן לרנר - ראש הישיבה
- הרב מנחם מענדל טהאלער - מנהל רוחני
- הרב נתנאל סוחייק - משגיח ראשי
- הרב משה קלמן וואגעל - משגיח
- הרב מנחם טל - משפיע ראשי.
רבני שיעור א':
- הרב לוי יצחק גולדשמיד - משפיע
- הרב יוסף יצחק טריאסטר - משפיע
- הרב מנחם מענדל גרליק - ר"מ
- הרב יצחק מאיר ברסקי - ר"מ
- הרב מנחם מענדל חדאד - משיב בהלכה
- הרב יצחק אהרון אקסלרוד - משפיע בחסידות ערב
רבני שיעור ב':
- הרב מנחם מענדל פרידמן - משפיע
- הרב חיים דוד וילהלם- ר"מ.
- הרב לוי יצחק גולדשמיד - ר"מ.
- הרב שמואל אבא דינרי - משיב בהלכה
- הרב יוסף יצחק מיכאלשוילי - משפיע בחסידות ערב
- הרב שלום דובער שניאורסון משפיע בחסידות בוקר וערב.
רבני שיעור ג':
- הרב משה קורנוויץ – משפיע ונו"נ בהלכה
- הרב יששכר מאיר שמואל הכהן רייכמן - משיב בהלכה
- הרב דובער יורקוביץ' - ר"מ
- הרב ברוך בועז יורקוביץ' - משפיע בחסידות ערב
צוות גשמי:
- הרב מאיר ריבקין - מנהל אדמיניסטרטיבי
- ר' יגאל קופצ'יק - מנהל מטבח
- הת' מנחם מענדל חביב - מנכ"ל ארגון "קרן הישיבה" וידידיה
צוות הישיבה בעבר עריכה
- הרב זושא פויזנר - משפיע
- הרב הוד דוד אריה - משפיע
- הרב לוי ביסברג - משיב בהלכה
- הרב שמחה בונים אברמוביץ - ר"מ בנגלה שיעור א'
- הרב לוי ליטוואק - ר"מ שיעור ב'
ראו גם עריכה
לקריאה נוספת עריכה
- שניאור זלמן לווין, 'נביא הדור' - הזכות שלנו להביא את הבשורה לאנשי הדור שבועון בית משיח מס' 1326 ע' 18–24
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים
- ↑ ההתוועדות קמה על בסיס דברי הרבי הריי"צ, אשר בעת ההכרזה על פתיחת ישיבת תומכי-תמימים שבליובאוויטש, כינס הרבי הרש"ב את זקני החסידים לוועידה מיוחדת בה הכריז על דבר הקמת הישיבה.
- ↑ התוועדות היסוד של הישיבה.
- ↑ קובץ 'צבאו של מלך המשיח'.
- ↑ ראש הישיבה הרב נחמן לרנר מספר זאת בדקה 1:34.
- ↑ דיווח באתר חב"ד אינפו.