מאיר מזוז: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־10:53, 27 בספטמבר 2024

הרב מאיר ניסים מאזוז (מכונה בתואר הרב הנאמ"ן^[1]; יליד שנת תש"ה) הינו ראש ישיבת 'כסא רחמים' בבני ברק, מנהיגה הרוחני של מפלגת 'יחד' ומשמש כממלא מקום בהנהגת היהדות החרדית-ספרדית תחת הרב עובדיה יוסף^[2].

תולדות חיים

הרב מאיר מזוז נולד בתוניס בי"ג ניסן תש"ה, לאביו הרב מצליח מאזוז.

למד בישיבת "חברת התלמוד" אצל הרב יצחק בוחניך.

ביום כ"א טבת תשל"א נרצח אביו בידי זדים, ואז עלה הרב מאיר לארץ הקודש, הקים את ישיבת "כסא רחמים" בבני ברק, ומאז משמש כראש הישיבה.

משנת תשע"ה הוא מוסר שיעורים שבועיים ברדיו קול ברמה. סיכום השיעור מופץ בעלון "בית נאמן" מדי שבוע.

הרב מאזוז הוא מנהיגה הרוחני של מפלגת יחד של אלי ישי, ויש כאלו מקרב הציבור הספרדי שרואים בו כממלא מקומו של הרב עובדיה יוסף בהנהגת הציבור הספרדי.

קשריו עם חב"ד

עם הרבי וחב"ד

הרב מצליח מאזוז, אביו של הרב מאיר, העריך מאוד את פעולותיהם של שליחי הרבי בארצו ועבד עמם בשיתוף פעולה. כמו כן היה בקשרי מכתבים עם הרבי.

בהדרכת אביו, היה גם הרב מאיר קרוב לחסידות חב"ד ולרבי. בהיותו בן שבע עשרה שנה, החל ללמד כר"מ בישיבת תומכי תמימים תוניס, והמשיך בזה במשך כתשע שנים^[3]. החל מאותה תקופה, היה קשור אל הרב ניסן פינסון, שייסד את הישיבה בתוניס בשליחותו של הרבי, והיה משתתף בהתוועדויות שארגן.

בשנת תשכ"ה כשעמד הרב מאיר מאזוז להתחתן, שלח אביו הרב מצליח מאזוז, מכתב לרבי (בג' חשון תשכ"ה) ובו הזמין את הרבי לחתונה. הרבי ענה במכתב ברכה בז' מרחשון תשכ"ה.^[4]

לאחר נישואיו של הרב מאזוז, אשתו לא נפקדה, ולבקשתו שלח הרב פינסון בקשה לרבי שיתפלל עליו, והרבי השיב שהוא יזכיר אותו על ציון חמיו בערב ראש השנה תשכ"ז. ואכן, לאחר תשעה חודשים בכ"ו סיוון תשכ"ח נולד לו בן^[5].

גם אחר עלייתו לארץ הקודש, המשיך בקשרי הידידות עם חסידי חב"ד, ומעודד את פעולותיהם להפצת היהדות. כששמע אודות דבריו של הרבי על צורת הלוחות, שלא היו עגולים אלא מרובעים, ציוה הרב מאזוז לשנות את צורת הלוחות שבגג ישיבת "כסא רחמים" (וכפי שנראה בתמונה של הבנין שמופיעה על נייר המכתבים).

בחודש ניסן תשמ"ו, בעת חגיגת סיום המחזור השני של לימוד הרמב"ם היומי, כאשר אחד ממנהיגי הציבור הליטאי התנגד לכך, כתב הרב מאזוז מאמר, בו הוכיח מספרי הקדמונים את המעלות הרבות שיש בלימוד הרמב"ם על הסדר.

בשנת תשמ"ז קיבל הרב מאזוז את הספר "חידושים וביאורים בש"ס" חלק ג'. ובמכתבו אל הרב חנניה יוסף אייזנבך כתב: "נגה עלינו אור בהיר.. עיינתי בכמה סימנים מהספר ואורו עיני, ובפרט מש"כ בסימן מה על ציור הגביעים בכתי"ק הרמב"ם שלכאורה הם מהופכים, ש"י ודפח"ח. וחמרא למריה וטיבותא לשקייה להדר"ג נר"ו עורך הספר בטוב טעם ודעת, חכמה מפוארה בכלי מפואר. ואין לי להאריך כי אם בהבעת תודה שנית על האוצר הנפלא שזכיתי בו".

במענה מחורף תשמ"ח כתב הרבי לרב שלום דובער ליפשיץ שדיווח על ביקורו אצל הרב מאזוז במסגרת ההכנות לכינוס הרבנים הספרדיים שעל ידי צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש: "כמדומה שהוא (אביו?) היה חב"דניק גלוי בארץ מולדתו ובהמשך לזה – במרוקו וטוניס – הי' אז רק חב"ד העסקנים והמנהיגים בכל צרכי ציבור וכל בנין דשם נעשו ע"י חב"ד. ואי שימת לב – כלל דחב"ד בארץ הקודש לכל זה וכל כיוצא בזה – הביאה למצב שבהווה באה"ק. אזכיר עה"צ שיבשר טוב בכל הנ"ל ובהכנס (המצורף בזה)"^[6].

בד' תשרי תשנ"א קיבלה אשתו התקף לב, ואושפזה בבית רפואה, הרופאים אז קבעו כי היא תישאר חסרת הכרה כל הזמן. אחד מידידיו עבר אז אצל הרבי בחלוקת דולרים, וכאשר הוא הזכיר את מצב אשתו של הרב מאזוז ברך הרבי: "הצלחה רבה בשורות טובות רפואה קרובה". ואכן, לאחר שבועיים היא השתחררה^[7]. בי' כסלו תשנ"ב הוא עבר אצל הרבי יחד עם משפחתו בחלוקת דולרים. הרבי הביא לו תשעה דולרים, על אף שלא היה לכך שום קשר. למעשה, אשתו חיה תשעה שנים לאחר מכן ונפטרה בט"ז כסלו תשס"א, והרב מאזוז הבין כי לכך כיוון הרבי בהביאו את תשעת הדולרים^[7].

בהקדמתו לספר הקבלה "מעין החכמה" כתב כי נבואתו של הרבי על מלחמת המפרץ, עודדה אותו במהלך המלחמה.

כאשר עסק הרב שלום דובער וולפא בעריכת כתבי הרבי בחידושי הש"ס למסכת סנהדרין וקיבצם לספר אוצר חידושים בש"ס, הגיה הרב מאזוז חלק מהכתבים והוסיף את הערותיו, בעיקר בסוגיות הקשורות לעיבור השנה.

הרב מאזוז מעודד את הכתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש ואף מורה למעשה בפועל לשומעי לקחו להשתמש בה^[8].

השתתף פעמים רבות בכנסים חב"דיים ובאירועים בבתי חב"ד בארץ.

באדר ב' תשפ"ד כתב אות בספר תורה המיועד לזכותו של הרבי, לשלמות הארץ ולאחדות ישראל^[9]^[10].

הערכתו לרבותינו נשיאנו

בשיעוריו מרבה לדבר על הרבי, על גאונותו ועל המהפך שחולל בעולם. במאמר שכתב בשבועון כפר חב"ד משנת תשמ"ב כתב על הרבי^[5]:

האדמו"ר מליובאוויטש מרן רבי מנחם מענדל שניאורסאהן שליט"א הוא הגבר הוקם על, שהקים עולה של היהדות, וזכה לפירסום עצום שאין לו אח ורע בדורנו. כדוגמת רבי חייא שאמר עליו רבנו הקדוש "כמה גדולים מעשי חייא" שעשה לתורה שלא תשתכח מישראל, כן זכה האדמו"ר לייסד מרכזים גדולים לתורה ברחבי תבל, על ידי פעילותם העניפה של חסידיו המפוזרים בעולם כולו.

בהתוועדות שנערכה בי' שבט תשנ"ב בבני ברק דיבר בשבחו של אדמו"ר הריי"צ, והסביר את שמו "יוסף יצחק" בגימטראיות. באותה התוועדות, מחה נגד אלו שהתנגדו לציפייה המוגברת של חסידי חב"ד בביאת משיח ואמונתם שהרבי הוא המשיח. אמנם, לאחר ג' תמוז, התבטא כמה פעמים שהאמונה שהרבי משיח אינה נכונה.

הערות על מנהגי חב"ד

בהקדמה לספר עבד לעבדי השם (של הרב חיים רבי) כתב הרב מאזוז מאמר כמענה לשאלה האם מותר לספרדי לשנות מנהגיו למנהגי חב"ד. במאמר השיג הרב מאזוז על כמה ממנהגי חב"ד כגון חבישת פאה נכרית, סעודה שלישית, טבילה במקווה על חשבון זמן תפילה ובשבת, תפילה בשעה עשר בבוקר, אי שינה בסוכה, לימוד חסידות לצעירים וכן בנוגע להתייחסות אל הרבי כנביא וכמשיח.

כתגובה לכך הוציא הרב שלום דובער וולפא את הספרים לקט שכחת הפאה (על חבישת פאה נכרית) וותורה יבקשו מפיהו (על שאר ההשגות), בהם משיב הרב וולפא על השגותיו של הרב מאזוז אחת לאחת ומוכיח כי אין כל פסול במנהגים אלו שיסודם בהררי קודש.

בהזדמנות הבהיר הרב מאזוז כי אין דבריו מופנים אל חסידי חב"ד אלא על ספרדים שהללו לא ישנו ממנהג אבותיהם. כמו כן הבהיר אז שאינו מתנגד לרבי ולתנועת חב"ד אלא ל"אנשים בודדים שכתבו "יחי אדוננו מורנו ובוראנו" רח"ל הנקראים אלוקיים"^[11].

מספריו

בית נאמן - שאלות ותשובות בהלכה
בית נאמן- על התורה (נכון לשנת תשפ"ג הופיע על החומשים בראשית ושמות).
מקור נאמן - שאלות ותשובות קצרות בהלכה, בהשקפה ועוד, ב' חלקים
אמת קנה - חידושים על תהלים
הגהות והערות על תרגום אונקלוס לתורה
לאוקמי גרסא- הגהות והערות על סדר התפילה
אסף המזכיר - קונטרס המערכות, מערכות וכללים לפי סדר אלף בית
קובץ מאמרים - מאמרי השקפה ומוסר
ה' נסי - על הגדה של פסח
סנסן ליאיר - על פורים
סלת נקיה - על קידוש החודש
דרכי העיון (מאמרים בשיטת הלימוד) - על שיטת העיון הספרדית
חידושים על מסכת קידושין - נדפסו בספר הזיכרון 'עט הזמיר' ובקובץ ויען שמואל
ארים ניסי (ב"ח) - על מסכת יבמות ועל מסכת גיטין
לא תשיך - על פרק איזהו נשך (מסכת בבא מציעא)
שרשים ומסורת ביהדות תוניסיה
מגדולי ישראל - אסופת מאמרים בתולדות גדולי ישראל ושיטתם בהלכה ובלימוד, מהראשונים ועד אחרוני זמנינו, ד' חלקים, תשע"ח

כמו כן פרסם מאמרים, שו"ת והערות רבות בירחון "אור תורה" שמוציאה לאור ישיבתו.

קישורים חיצונים

הערות שוליים

↑ הכינוי מבוסס על חתימתו: 'נאמ"ן' ראשי תבות נאום אנכי מאיר ניסים".
↑ לדעת חלק גדול מהציבור הספרדי
↑ מיום י"א שבט תשכ"ב עד ניסן תשל"א.
↑ צילום המכתבים בתשורה - עמאר, אלול תשפ"ב, עמ' 53.
↑ ^5.0 ^5.1 משוש דור ודור - מאמר מאלף מהרב מאזוז על שיטת חב"ד יוצרה ומחוללה הקדוש זיע"א ונושא דגלה בדורנו, כ"ק מרן רבינו הגדול שליט"א, שבועון כפר חב"ד גליון 65 (ע' 6 - 7).
↑ ליקוט מענות קודש מילואים ח"ב ע' 103
↑ ^7.0 ^7.1 שבועון כפר חב"ד, גליון 991.
↑ הרב מאיר מאזוז מייעץ: לכתוב לרבי ב'אגרות קודש', כ"ב תמוז התשע"א
↑ וידאו 'מרן הגאון ר'מאיר מזוז ראה'י כסא רחמים כותב אות בס"ת משיח נאו' לרבי מה"מ שליט"א שלמות הארץ ואחדות ישראל' בערוץ היוטיוב Schimon Elkayam שמעון אלקיים.
↑ הספר תורה הינו פרי יוזמתו של ר' שמעון אלקיים, זכה לתמיכה נרחבת של כלל רבני ומשפיעי חב"ד.
↑ מכתב ההבהרה של הרב מאזוז

[1] הכינוי מבוסס על חתימתו: 'נאמ"ן' ראשי תבות נאום אנכי מאיר ניסים".

[2] לדעת חלק גדול מהציבור הספרדי

[3] מיום י"א שבט תשכ"ב עד ניסן תשל"א.

[4] צילום המכתבים בתשורה - עמאר, אלול תשפ"ב, עמ' 53.

[כפר_חבד-5] 5.0 ^5.1 משוש דור ודור - מאמר מאלף מהרב מאזוז על שיטת חב"ד יוצרה ומחוללה הקדוש זיע"א ונושא דגלה בדורנו, כ"ק מרן רבינו הגדול שליט"א, שבועון כפר חב"ד גליון 65 (ע' 6 - 7).

[6] ליקוט מענות קודש מילואים ח"ב ע' 103

[כפר_חבד_2-7] 7.0 ^7.1 שבועון כפר חב"ד, גליון 991.

[8] הרב מאיר מאזוז מייעץ: לכתוב לרבי ב'אגרות קודש', כ"ב תמוז התשע"א

[9] וידאו 'מרן הגאון ר'מאיר מזוז ראה'י כסא רחמים כותב אות בס"ת משיח נאו' לרבי מה"מ שליט"א שלמות הארץ ואחדות ישראל' בערוץ היוטיוב Schimon Elkayam שמעון אלקיים.

[10] הספר תורה הינו פרי יוזמתו של ר' שמעון אלקיים, זכה לתמיכה נרחבת של כלל רבני ומשפיעי חב"ד.

[11] מכתב ההבהרה של הרב מאזוז

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-{{בעריכה}}
+[[קובץ:מאיר מזוז.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מאזוז ב[[חלוקת דולרים]]. [[י' כסלו]] [[תשנ"ב]]]]
-הרב הגאון [[מאיר מאזוז]] נולד בתוניס ביום [[י"ג ניסן]] בשנת [[תש"ה]], לאביו הגאון מצליח מאזוז הי"ד (שהיה דיין ומנהיג עדת יהדות תוניס, ראש ישיבת "חברת התלמוד", מייסד ישיבת "כסא רחמים", ונודע בספרו שו"ת "איש מצליח").
+הרב '''מאיר ניסים מאזוז''' (מכונה בתואר הרב ה'''נאמ"ן'''{{הערה|הכינוי מבוסס על חתימתו: 'נאמ"ן' ראשי תבות '''נ'''אום '''א'''נכי '''מ'''איר '''נ'''יסים".}}; יליד שנת [[תש"ה]]) הינו ראש ישיבת 'כסא רחמים' ב[[בני ברק]], מנהיגה הרוחני של מפלגת 'יחד' ומשמש כממלא מקום בהנהגת היהדות החרדית-ספרדית תחת הרב [[עובדיה יוסף]]{{הערה|לדעת חלק גדול מהציבור הספרדי}}.
-בהדרכת אביו הגאון, נתעלה רבי מאיר בלימוד התורה כבר מילדותו.
+==תולדות חיים==
+הרב מאיר מזוז נולד ב[[תוניסיה|תוניס]] ב[[י"ג ניסן]] [[תש"ה]], לאביו הרב [[מצליח מאזוז]].
-ביום כ"א [[טבת]] [[תשל"א]] נרצח אביו בידי זדים, ואז עלה הרב מאיר ל[ארץ הקודש]], הקים את ישיבת "כסא רחמים" ב[[בני ברק]], ומאז משמש כראש הישיבה.
+למד בישיבת "חברת התלמוד" אצל הרב יצחק בוחניך.
-== קשרי אביו הי"ד עם ליובאוויטש ==
+ביום [[כ"א טבת]] [[תשל"א]] נרצח אביו בידי זדים, ואז עלה הרב מאיר ל[[ארץ הקודש]], הקים את ישיבת "כסא רחמים" ב[[בני ברק]], ומאז משמש כ[[ראש ישיבה|ראש הישיבה]].
-הגאון מצליח מאזוז, אביו של הרב מאיר, העריך מאד את פעולותיהם של [[שליח|שליחי]] [[הרבי]] בארצו ועבד עמם בשיתוף פעולה מתוך אהבה והערצה. וכך כותב בספרו "איש מצליח" ח"ב סימן לא, בתשובה משנת [[תשכ"א]] בעניני מקוואות: "ומעשה בעירנו שבא חכם אשכנזי, הרב [[ניסן פינסון]] יצ"ו מחסידי ליובאוויטש, שדרכם תמיד לזכות את הרבים העי"א, ורצה לעשות פה מקוה טהרה".
-הוא היה קשור בקשרי מכתבים עם כ"ק [[אדמו"ר שליט"א]], ולפנינו מכתב שכתב לו הרבי בשנת [[תשכ"ח]] במענה לשאלתו בדבר מקום דירת אחותו ובעלה שהיה מכהן כרב בעיר צפאקס. לימים, כאשר ביקר הרב מאזוז אצל הרבי מה"מ ב[[חודש כסלו]] [[תשנ"ב]], הזכיר הרבי את המכתבים שקיבל מאביו.
+משנת [[תשע"ה]] הוא מוסר שיעורים שבועיים ברדיו קול ברמה. סיכום השיעור מופץ בעלון "בית נאמן" מדי שבוע.
-== קשרי הרב מאיר עם חב"ד ==
+הרב מאזוז הוא מנהיגה הרוחני של מפלגת יחד של [[אלי ישי]], ויש כאלו מקרב הציבור הספרדי שרואים בו כממלא מקומו של הרב [[עובדיה יוסף]] בהנהגת הציבור הספרדי.
-בהדרכת אביו, היה גם הרב מאזוז קרוב ל[[חסידות חב"ד]] ולכ"ק אדמו"ר שליט"א. בהיותו בן שבע עשרה שנה, החל ללמד כר"מ בישיבת [[תומכי תמימים תוניס]], והמשיך בזה במשך כתשע שנים, מיום י"א [[שבט]] [[תשכ"ב]] עד [[ניסן]] [[תשל"א]]. מאז היה קשור בעבותות אהבה והערכה אל הרב ניסן פינסון ע"ה, שיסד את הישיבה שם בשליחותו של הרבי.
-במאמרו שכתב הרב מאזוז ב[[גליון כפר חב"ד]] (גליון 991) כתב כך: "בשנת תש"כ הגיע הרב ניסן פינסון שי' אל האבא עליו השלום לתוניס.. לפני כן רבי ניסן הלך לג'רבה והקים שם ישיבה.. בתחילה המלמדים חששו ללכת איתו שמא יכניס להם לימודי צרפתית.. בסוף הוא הצליח לשכנע אותם: "אל תדאגו, אנחנו מתכוונים אך ורק לחזק אצלכם את לימוד התורה", ובאמת הוא חיזק אותם. אבל גם לאחר שהצליח בג'רבה, בתוניס היו לו מתנגדים.. אבא עליו השלום היה מעודד כל דבר שיש בו חיזוק לתורה.. ואז ביום יו"ד שבט תשכ"ב הוקמה הישיבה.. כמה אנשים היום לומדים תורה, לומדים בישיבות, או עכ"פ קרובים ליהדות, בזכות השליח של הרבי!".
+== קשריו עם חב"ד ==
+===עם הרבי וחב"ד===
+הרב מצליח מאזוז, אביו של הרב מאיר, העריך מאוד את פעולותיהם של [[שליח]]י [[הרבי]] בארצו ועבד עמם בשיתוף פעולה. כמו כן היה בקשרי מכתבים עם [[הרבי]].
-בהקדמתו לספר "שירי דוד" בעניני חכמת התכונה שהוציא לאור מחדש, כותב עוד על תקופה זו: "בשנת [[תשכ"ה]] כשהייתי ר"מ בישיבת ליובאוויטש חב"ד בתוניס, קבעתי שיעור עם הכיתה הגדולה שעה לשבוע בספר "שירי דוד". והיות כי לא היה לנו רק טופס אחד מהספר, הוכרחתי לתמצת את הדברים בצורת שיעור עם כללים ותרגילים לעבודות בית. ביניהם היה גם בנו של המנהל רבי ניסן פינסון הי"ו (כעת הבן בעיר ניס בצרפת), וב"ה ראיתי הצלחה בעמלי ותוך שנה כבר ידעו לסדר לוח בעצמם כולל המולדות והתקופות, ואפילו השוואת התאריכים שלנו לתאריכים לועזיים מלפני מאות שנים. אחד התלמידים (כעת בארץ ישראל) שלח לי אז מתנה לראש השנה "לוח לעשר שנים" שערך בעצמו, נקי ובר משגיאות. המנהל נסע עם בנו לארה"ב לעשות ימים נוראים אצל האדמו"ר מליובאוויטש. לאחר מכן סיפר ששאל את האדמו"ר אם כדאי שבנו ישאר בישיבת "[[תומכי תמימים]]" שמה, ואמר לו: יש לו עוד מה ללמוד בתוניס".
+בהדרכת אביו, היה גם הרב מאיר קרוב ל[[חסידות חב"ד]] ול{{ה|רבי}}. בהיותו בן שבע עשרה שנה, החל ללמד כ[[ר"מ]] בישיבת [[תומכי תמימים תוניס]], והמשיך בזה במשך כתשע שנים{{הערה|מיום [[י"א שבט]] [[תשכ"ב]] עד [[ניסן]] [[תשל"א]].}}. החל מאותה תקופה, היה קשור אל הרב [[ניסן פינסון]], שייסד את הישיבה בתוניס בשליחותו של הרבי, והיה משתתף בהתוועדויות שארגן.
-במאמרו שפורסם ב"שבועון כפר חב"ד" (גליון 65 י"ג אלול תשמ"ב) כתב:
-"האדמו"ר מליובאוויטש מרן רבי מנחם מענדל שניאורסאהן שליט"א הוא הגבר הוקם על, שהקים עולה של היהדות, וזכה לפירסום עצום שאין לו אח ורע בדורנו. כדוגמת רבי חייא שאמר עליו רבנו הקדוש "כמה גדולים מעשי חייא" שעשה לתורה שלא תשתכח מישראל, כן זכה האדמו"ר לייסד מרכזים גדולים לתורה ברחבי תבל, על ידי פעילותם העניפה של חסידיו המפוזרים בעולם כולו.
+בשנת תשכ"ה כשעמד הרב מאיר מאזוז להתחתן, שלח אביו הרב מצליח מאזוז, מכתב לרבי (בג' חשון תשכ"ה) ובו הזמין את הרבי לחתונה. הרבי ענה במכתב ברכה בז' מרחשון תשכ"ה.{{
+ הערה|צילום המכתבים בתשורה - עמאר, אלול תשפ"ב, עמ' 53.}}
-"לעולם לא אשכח את לילות [[י"ט כסלו]] היפים והנעלים, או את [[יו"ד שבט]] ו[[י"ב תמוז]], במסיבה חסידית עם הרב ניסן פינסון שליט"א בתוניס. איך בהתרוממות הרוח שרים יחד המונים ותלמידי חכמים "ברוך אלקינו שבראנו לכבודו" בדבקות רבה, כשחוזרים ומדגישים חזור ושנן את המילים "והבדילנו מן התועים".
+לאחר נישואיו של הרב מאזוז, אשתו לא נפקדה, ולבקשתו שלח הרב פינסון בקשה לרבי שיתפלל עליו, והרבי השיב שהוא יזכיר אותו על [[אוהל אדמו"ר הריי"צ|ציון חמיו]] בערב [[ראש השנה]] [[תשכ"ז]]. ואכן, לאחר תשעה חודשים ב[[כ"ו סיוון]] [[תשכ"ח]] נולד לו בן{{הערה|שם=כפר חבד|'''משוש דור ודור''' - מאמר מאלף מהרב מאזוז על שיטת חב"ד יוצרה ומחוללה הקדוש זיע"א ונושא דגלה בדורנו, כ"ק מרן רבינו הגדול שליט"א, [[שבועון כפר חב"ד]] [https://drive.google.com/file/d/14LEHmBHetZUSWywnwg98Ra902vhVQPeU/view?usp=sharing גליון 65] (ע' 6 - 7).}}.
-== מופתים גלויים "בדידי הוי עובדא" ==
+גם אחר עלייתו לארץ הקודש, המשיך בקשרי הידידות עם חסידי חב"ד, ומעודד את פעולותיהם להפצת היהדות.
-עוד ממשיך הרב מאזוז לספר בגליון הנ"ל: "כמעט כל מי שהיה לו קשר עם חב"ד, בין שהוא מחסידי חב"ד ובין שאינו מחסידי חב"ד, יש לו חוויות ועובדות בלתי נשכחות, בבחינת "בדידי הוי עובדא", ואני הכותב אחד מהם. אחרי 3 שנות נשואין שלא נפקדתי בזרע של קיימא (גם אחרי טיפול ברופאים), ואני הייתי מלמד בישיבת "אהלי יוסף יצחק" בתוניס, נסע מנהל הישיבה רבי ניסן הי"ו הנ"ל אל האדמו"ר בניו יורק, ובקש מהרבי להזכיר בתפלה את כותב הטורים, וכן היה שהזכיר אותי על ציון כ"ק מורו וחמיו האדמו"ר רבי יוסף יצחק זצ"ל בערב ראש השנה, ובדיוק באותו חודש נתקבלה תפלתו, ובמלאות תשעה חדשים נולד לי בן לחיים טובים ולשלום בכ"ו בסיון ה'תשכ"ח.
+כששמע אודות דבריו של הרבי על [[לוחות הברית#צורת הלוחות|צורת הלוחות]], שלא היו עגולים אלא מרובעים, ציוה הרב מאזוז לשנות את צורת הלוחות שבגג ישיבת "כסא רחמים" (וכפי שנראה בתמונה של הבנין שמופיעה על נייר המכתבים).
-וב"כפר חב"ד" (גליון 991) מפרט יותר: "לפני 12 שנה, רעייתי ע"ה קיבלה אירוע מוחי ל"ע. ביום ד' בתשרי [[תנש"א]] לקחתי אותה לבית הרפואה "תל השומר", ואחרי בדיקות רבות ובדיקת סי-טי הרופא אמר לי: "זהו זה, היא תשאר ככה כל הזמן בלי הכרה. אין מה לעשות".. אחרי כמה ימים נסע תלמיד חכם אחד לרבי ובחזרתו לארץ הקודש הביא לי דולר מהרבי, ואמר: "הרבי אמר, הצלחה רבה בשורות טובות רפואה קרובה". אחרי שבועיים, ברוך ה', פתאום היא פקחה את עיניה והתחילה לדבר.. ביום יו"ד כסלו תשנ"ב היינו אצל הרבי, אני ורעייתי ז"ל, ותבדל לחיים בתנו גאולה תחי'. הרבי נתן לנו תשעה דולרים, ולא ידענו מדוע נתן דוקא תשעה. חזרנו לארץ ביום ששי ט"ו בכסלו. רעייתי חיתה אח"כ תשע שנים בדיוק, היא נפטרה בט"ז כסלו תשס"א. תשעה דולרים - כאילו רמז לתשע שנים".
+ב[[חודש ניסן]] [[תשמ"ו]], בעת חגיגת [[סיום הרמב"ם|סיום המחזור השני של לימוד הרמב"ם היומי]], כאשר אחד ממנהיגי הציבור הליטאי התנגד לכך, כתב הרב מאזוז מאמר, בו הוכיח מספרי הקדמונים את המעלות הרבות שיש בלימוד [[הרמב"ם]] על הסדר.
-בראיון שהעניק ל"כפר חב"ד" (גליון 677) מספר עוד על פעולות חב"ד בתוניס:
+בשנת [[תשמ"ז]] קיבל הרב מאזוז את הספר "[[חידושים וביאורים בש"ס]]" חלק ג'. ובמכתבו אל הרב [[חנניה יוסף אייזנבך]] כתב: "נגה עלינו אור בהיר.. עיינתי בכמה סימנים מהספר ואורו עיני, ובפרט מש"כ בסימן מה על ציור הגביעים בכתי"ק [[הרמב"ם]] שלכאורה הם מהופכים, ש"י ודפח"ח. וחמרא למריה וטיבותא לשקייה להדר"ג נר"ו עורך הספר בטוב טעם ודעת, [[חכמה]] מפוארה בכלי מפואר. ואין לי להאריך כי אם בהבעת תודה שנית על האוצר הנפלא שזכיתי בו".
-"אני זוכר את הרב ניסן פינסון שי' שליח הרבי בתוניס, שהיה מקבץ ילדים בני עשר מג'רבא, מביא אותם לבית הכנסת ומלמד אותם להתפלל. תמיד חיבב את כולם.. הם לימדו אצלנו תניא וכיבדו מאד כל הוראה של הרבי. הרבי בעצם החיה את היהדות בתוניס. הוא הקים בה מקוואות ומוסדות תורה.. כמה מהתלמידים שלמדו אצלי במוסדות חב"ד בתוניס הם כיום מרביצי תורה בישראל".
-ב[[חודש ניסן]] [[תשמ"ו]], בעת חגיגת [[סיום הרמב"ם|סיום המחזור השני של לימוד הרמב"ם היומי]], כשנשמעו קולות צורמים ב[[בני ברק]] נגד התקנה הקדושה, כתב הגאון שליט"א מאמר, להוכיח מספרי הקדמונים את המעלות הרבות שיש בלימוד הרמב"ם על הסדר, ואח"כ סיים:
+במענה מ[[חורף]] [[תשמ"ח]] כתב הרבי לרב [[שלום דובער ליפשיץ]] שדיווח על ביקורו אצל הרב מאזוז במסגרת ההכנות לכינוס הרבנים הספרדיים שעל ידי [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]]: {{ציטוטון|כמדומה שהוא (אביו?) היה '''חב"דניק גלוי''' בארץ מולדתו ובהמשך לזה – במרוקו וטוניס – הי' אז רק חב"ד העסקנים והמנהיגים בכל צרכי ציבור וכל בנין דשם נעשו ע"י חב"ד. ואי שימת לב – '''כלל''' דחב"ד בארץ הקודש לכל זה '''וכל כיוצא בזה''' – הביאה למצב שבהווה באה"ק. אזכיר עה"צ שיבשר טוב בכל הנ"ל ובהכנס (המצורף בזה)}}{{הערה|ליקוט מענות קודש מילואים ח"ב ע' 103}}.
-"ולכן אין ספק, שתקנה גדולה תיקן בימינו האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א, לזכות את הרבים ללמוד פרקי הרמב"ם יום יום, הכוללים את כל דיני התורה שבעל פה בלשון צחה וקצרה. וכמובן.. ח"ו לפקפק ולצאת נגד לימוד זה. וכל המסייעים להפיץ לימוד זה ברבים, זכות הרמב"ם ז"ל תגן עליהם ועל זרעם אחריהם לדורות. והשי"ת יחיש לגאלנו בקרוב בביאת משיחנו בב"א".
-בשנת [[תשמ"ז]] קיבל הרב מאזוז את הספר "[[חידושים וביאורים בש"ס]]" חלק ג'. ובמכתבו אל הגאון ר' [[חנניה יוסף אייזנבך]] שליט"א ראש ישיבת [[תומכי תמימים בני ברק (גדולה)]], כותב: "נגה עלינו אור בהיר.. עיינתי בכמה סימנים מהספר ואורו עיני, ובפרט מש"כ בסימן מה על ציור הגביעים בכתי"ק הרמב"ם ז"ל שלכאורה הם מהופכים, ש"י ודפח"ח. וחמרא למריה וטיבותא לשקייה להדר"ג נר"ו עורך הספר בטוב טעם ודעת, חכמה מפוארה בכלי מפואר. ואין לי להאריך כי אם בהבעת תודה שנית על האוצר הנפלא שזכיתי בו".
+ב[[ד' תשרי]] [[תשנ"א]] קיבלה אשתו התקף לב, ואושפזה בבית רפואה, הרופאים אז קבעו כי היא תישאר חסרת הכרה כל הזמן. אחד מידידיו עבר אז אצל הרבי ב[[חלוקת דולרים]], וכאשר הוא הזכיר את מצב אשתו של הרב מאזוז ברך הרבי: "הצלחה רבה בשורות טובות רפואה קרובה". ואכן, לאחר שבועיים היא השתחררה{{הערה|שם=כפר חבד 2|[[שבועון כפר חב"ד]], גליון 991.}}. ב[[י' כסלו]] [[תשנ"ב]] הוא עבר אצל הרבי יחד עם משפחתו בחלוקת דולרים. הרבי הביא לו תשעה דולרים, על אף שלא היה לכך שום קשר. למעשה, אשתו חיה תשעה שנים לאחר מכן ונפטרה ב[[ט"ז כסלו]] [[תשס"א]], והרב מאזוז הבין כי לכך כיוון הרבי בהביאו את תשעת הדולרים{{הערה|שם=כפר חבד 2}}.
-כאשר עסק הרב [[שלום דובער וולפא]] בעריכת כתבי אדמו"ר שליט"א בחידושי הש"ס למסכת סנהדרין, הגיה הרב מאזוז חלק מהכתבים והוסיף את הערותיו, בעיקר בסוגיות הקשורות לעיבור השנה.
+בהקדמתו לספר [[הקבלה]] "מעין החכמה" כתב כי נבואתו של הרבי על [[מלחמת המפרץ]], עודדה אותו במהלך המלחמה.
-כששמע אודות דבריו של הרבי על [[צורת הלוחות]], שלא היו עגולים אלא מרובעים, ציוה הרב מאזוז לשנות את צורת הלוחות שבגג ישיבת "כסא רחמים" (וכפי שנראה בתמונה של הבנין שמופיעה על נייר המכתבים).
-כשביקר אצל הרבי ב[[כסלו]] [[תשנ"ב]], השתתף בחגיגת סיום הלכות שבת לרמב"ם שהתקיימה באותה תקופה ב[[770]]- ואמר: "דוד המלך בתהלים רמז אודות [[אדמו"ר הזקן]] ו[[ספר התניא]], באמרו: "כי אתה תאיר נרי, ה' אלקי יגיה חשכי". "תאיר נרי" אלו שני אורותיו של רבי "שני-אור" אור הנגלה ואור החסידות. ואילו "תאיר נרי הויה אלקי" ראשי תיבות: "[[תניא]]".
+כאשר עסק הרב [[שלום דובער וולפא]] בעריכת כתבי הרבי בחידושי הש"ס ל[[מסכת סנהדרין]] וקיבצם לספר [[אוצר חידושים בש"ס]], הגיה הרב מאזוז חלק מהכתבים והוסיף את הערותיו, בעיקר בסוגיות הקשורות ל[[שנת העיבור|עיבור השנה]].
-ועוד אמר באותה הזדמנות: "את התפעלותי מעוצמת אור היהדות הבוקע מכאן, מבית מדרשו של הרבי שליט"א ומאיר את אמריקא החשוכה, מצאתי ראיתי בפסוק: "מבשן אשיב, אשיב ממצולות ים". "בשן" עולה "אמריקא", "אשיב" ר"ת: "אין שום יאוש בעולם" (כדברי הרה"ק מברסלב). "ממצולות ים" אלו חמישים שערי טומאה בהם שקועה אמריקא (י"ם עולה חמישים). בהתוועדות של הרבי בשבת ראיתי כיצד נתלים אנשים על הקירות ועל התקרה בכדי לשמוע את דברי תורתו של הרבי. זהו ה"אשיב ממצולות ים" אפילו באמריקא".
+הרב מאזוז מעודד את ה[[כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש]] ואף מורה למעשה בפועל לשומעי לקחו להשתמש בה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62860 הרב מאיר מאזוז מייעץ: לכתוב לרבי ב'אגרות קודש']''', כ"ב תמוז התשע"א {{אינפו}}}}.
-"בתקופת הטילים שעברה עלינו בשנה האחרונה, חשתי על עצמי ובשרי את העידוד והבטחון שהרעיף עלינו כ"ק אדמו"ר שליט"א. לא רציתי אפילו להסתכל בחוברת ההוראות של אב"כ. אמרתי לבני שי': "אגורה באהלך עולמים אחסה בסתר כנפיך סלה" - "אב"כ" ר"ת "אחסה בסתר כנפיך". "באברתו יסך לך" בגימטריא תנש"א".
+השתתף פעמים רבות בכנסים חב"דיים ובאירועים בבתי חב"ד בארץ.
-בענין זה כתב גם בהקדמתו לספר הקבלה "מעין החכמה": "אחרי תשעה באב התחילו האיומים.. והצורר פלש לכווית. במקביל פורסם שהאדמו"ר מליובאוויטש עמד בתפלה עשר שעות רצופות (בגיל פט!) על קבר חותנו אדמו"ר מהריי"ץ.. כשבוע לפני המלחמה חלמתי לפנות בוקר שאני מברך י"ז פעמים רצופות "שהחיינו".. חלום זה עודד אותי מאד יחד עם דברי האדמו"ר מליובאוויטש, שארץ ישראל היא המקום הבטוח ביותר וכו'.. וביום פורים בשעה שבע בבוקר הודיע הקריין ברדיו "נסתיימה המלחמה" פתאום בלי כל הודעה מוקדמת.. ונתקיימה נבואתו של האדמו"ר מליובאוויטש.. שביום פורים יגמר הכל".
+ב[[אדר ב']] [[תשפ"ד]] כתב אות ב[[ספר תורה]] המיועד לזכותו של הרבי, ל[[שלמות הארץ]] ולאחדות ישראל{{הערה|וידאו 'מרן הגאון ר'מאיר מזוז ראה'י כסא רחמים כותב אות בס"ת משיח נאו' לרבי מה"מ שליט"א שלמות הארץ ואחדות ישראל' בערוץ היוטיוב Schimon Elkayam שמעון אלקיים.}}{{הערה|הספר תורה הינו פרי יוזמתו של ר' [[שמעון אלקיים]], זכה לתמיכה נרחבת של כלל רבני ומשפיעי חב"ד.}}.
-ב[[התוועדות]] יו"ד שבט תשנ"ב אמר בבני ברק: "בשם "יוסף יצחק" רואים דברים נפלאים. "יוסף" בגימטריא 6 פעמים שם הוי'. "יצחק" הוא 8 פעמים שם הוי'. ושני השמות ביחד הם חב"ד פעמים שם הוי'. גם שם העיר שלנו "בני ברק" עולה בדיוק "יוסף יצחק".
+===הערכתו לרבותינו נשיאנו===
+בשיעוריו מרבה לדבר על הרבי, על גאונותו ועל המהפך שחולל בעולם. במאמר שכתב ב[[שבועון כפר חב"ד]] משנת [[תשמ"ב]] כתב על הרבי{{הערה|שם=כפר חבד}}:
+{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=האדמו"ר מליובאוויטש מרן רבי מנחם מענדל שניאורסאהן שליט"א הוא הגבר הוקם על, שהקים עולה של היהדות, וזכה לפירסום עצום שאין לו אח ורע בדורנו. כדוגמת רבי חייא שאמר עליו רבנו הקדוש "כמה גדולים מעשי חייא" שעשה לתורה שלא תשתכח מישראל, כן זכה האדמו"ר לייסד מרכזים גדולים לתורה ברחבי תבל, על ידי פעילותם העניפה של חסידיו המפוזרים בעולם כולו.}}
-"כשנתבקשתי לבוא לערב זה להילולא, אמרתי, את הרבי הריי"צ זצ"ל זכיתי להכיר במקצת מתוך ספריו. בהם ניכר כמה טרח, כמה מסירות נפש היתה לו. ביחוד התגלה הדבר בשנת תרפ"ז, אומרים שזה היה המאסר השביעי שנאסר למען התורה.. היו כאלה שכאשר נודע להם שאני מתכונן לבוא להילולא, ניסו להניאני מלבוא..
+ב[[התוועדות]] שנערכה ב[[י' שבט]] [[תשנ"ב]] ב[[בני ברק]] דיבר בשבחו של [[אדמו"ר הריי"צ]], והסביר את שמו "יוסף יצחק" בגימטראיות. באותה התוועדות, מחה נגד אלו שהתנגדו לציפייה המוגברת של חסידי חב"ד ב[[ביאת משיח]] ואמונתם שהרבי הוא המשיח. אמנם, לאחר ג' תמוז, התבטא כמה פעמים שהאמונה שהרבי משיח אינה נכונה.
-"האם אפשר לעכל דרגא כזו של [[מסירות נפש]], להיות עשרות שנים בכלא הסובייטי, בגלל מה? בגלל מקואות, תלמוד תורה והפצת מצוות. לסיים את החיים בסיביר, אפשר להבין זאת?.. לא חונכתי לשקר ולא חונכתי להחניף, אני אומר את כל האמת, "השומע ישמע והחדל יחדל". ומי שרוצה להוכיח שאני טועה, בבקשה שיוכיח שאני טועה. ואם אני לא טועה, אדרבא שיקבלו את האמת.
+===הערות על [[מנהגי חב"ד]]===
-"האם יש ספק בחשיבותו של ערב זה, הנערך ליום הילולת האדמו"ר הקדוש. אדם שמסר את עצמו על התורה, שעמד מול אקדח שלוף, ואמר לו החוקר: תדע לך, האקדח הזה שינה את דעתם של אלפי בני אדם לפניך. ענה לו: נכון, הצעצוע הזה שינה את דעתם של בני אדם שיש להם שני אלים ועולם אחד. אבל אני יש לי אל אחד ושני עולמות. אני לא אשנה את דעתי. קור רוח כזה, מסירות נפש כזו, יש מי שיכול לדבר אחריו? יש מי שיכול להתנגד לדברים אלה?
+בהקדמה לספר עבד לעבדי השם (של הרב חיים רבי) כתב הרב מאזוז מאמר כמענה לשאלה האם מותר לספרדי לשנות מנהגיו למנהגי חב"ד. במאמר השיג הרב מאזוז על כמה מ[[מנהגי חב"ד]] כגון חבישת פאה נכרית, סעודה שלישית, טבילה במקווה על חשבון זמן תפילה ובשבת, תפילה בשעה עשר בבוקר, אי שינה בסוכה, [[לימוד החסידות|לימוד חסידות]] לצעירים וכן בנוגע להתייחסות אל הרבי כנביא וכמשיח.
-"איך יש בני אדם שפוסלים את הערב הזה, רק משום ששם חב"ד נקרא עליו, הרי כבר העיד דוד המלך: חבר אני לכל אשר יראוך. ואני מוסיף ואומר: אל תקרי חבר אלא חב"ד, שהרי הרי"ש והדל"ת מתחלפים.. אתה רואה אנשים שמזכים את הרבים, שמזכים גם כאלו שמעולם לא הניחו תפילין, שלא השאירו פינה בעולם שלא הלכו אליה וזיכו אותה.
-"ראו נא איזו טובה גדולה עשה הרמב"ם לעם ישראל, במלה אחת בהלכות תשובה (פ"ג ה"ה). הרמב"ם כתב מילה שזיכתה אלפים ורבבות בימינו להכנס לגן עדן.. הוא פסק שההגדרה שאמרה הגמרא (ברכות יז,א) על "פושעי ישראל בגופן" שיורדים לגיהנם, היא רק למי שלא הניח תפילין "מעולם". ומכאן שאם הניח תפילין פעם בחיים הוא יצא כבר מגדר חמור זה של "קרקפתא דלא מנח תפילין מעולם". אמרו חסידי חב"ד, אם כן יש תרופה לדור. נזכה יהודים בהנחת תפילין בכל מקום, גם בתחנה המרכזית.. לולא המעשה הזה, כמה אלפים ורבבות מעולם לא ידעו מה זה תפילין?.. והנה מאז אלפים ורבבות חזרו בתשובה.
-"יש האומרים שהדיבורים על ה[[גאולה]] ו[[משיח]], דומים ל"שבתאות". ואני חייב לומר לכם רבותי, עוד לא שמעתי על חסיד חב"ד אחד שלא צם ב[[תשעה באב]], ולא שמעתי על חסיד חב"ד אחד שלא צם ב[[עשרה בטבת]]. לא שמעתי שהקלו באחד המנהגים של התורה.
+כתגובה לכך הוציא הרב [[שלום דובער וולפא]] את הספרים [[לקט שכחת הפאה]] (על חבישת פאה נכרית) ו[[ותורה יבקשו מפיהו]] (על שאר ההשגות), בהם משיב הרב וולפא על השגותיו של הרב מאזוז אחת לאחת ומוכיח כי אין כל פסול במנהגים אלו שיסודם בהררי קודש.
-"יש לדעת כי בכל דור ודור ישנו האדם שראוי להיות משיח. זה קבלה מחכמי ישראל בכל הדורות וגם מפורש בגמרא במסכת סנהדרין (צח,ב) שם אנו מוצאים כי תלמידי בית המדרש, כל אחד מהם ראה את ראש הישיבה שלו כי הוא המשיח.. כך גם רב אמר שהמשיח הוא רבנו הקדוש רבי יהודה הנשיא. מה רע בדבר הזה הרי זו גמרא ערוכה?! אנו רואים שם בגמרא יותר מזה "אמר רב נחמן אי מן חיי כגון אנא".. חותנו של הרמ"א נקרא רבי שכנא.. והוא הוסיף שם בגמרא "ואני אומר שכנא שמו".. בעל "אור החיים" כותב בעצמו בפרשת ראה "משיח ה' שמו חיים".
+בהזדמנות הבהיר הרב מאזוז כי אין דבריו מופנים אל חסידי חב"ד אלא על ספרדים שהללו לא ישנו ממנהג אבותיהם. כמו כן הבהיר אז שאינו מתנגד לרבי ולתנועת חב"ד אלא ל"אנשים בודדים שכתבו "יחי אדוננו מורנו ובוראנו" רח"ל הנקראים אלוקיים"{{הערה|[https://chabad.info/special/37099/ מכתב ההבהרה של הרב מאזוז]}}.
-"אז למה מרעישים כיום כאשר אומרים "הרבי שלנו משיח או מעותד או מועמד להיות משיח". מה רע בדבר, מישהו אמר כבר ביטלנו את התעניות?.. כמה וכמה התחילו להרבות במצוות בצדקה ובמעשים טובים בכדי להתכונן לביאת המשיח.. לפי דעתי אין שום פגיעה בדבר הזה.. למה שלא יהיה משיח? יש לנו מועמד יותר טוב?
+== מספריו ==
+*'''בית נאמן''' - שאלות ותשובות בהלכה
+*'''בית נאמן-''' על התורה (נכון לשנת תשפ"ג הופיע על החומשים בראשית ושמות).
+*'''מקור נאמן''' - שאלות ותשובות קצרות בהלכה, בהשקפה ועוד, ב' חלקים
+*'''אמת קנה''' - חידושים על [[תהלים]]
+*'''הגהות והערות על תרגום אונקלוס לתורה'''
+*'''לאוקמי גרסא'''- הגהות והערות על סדר התפילה
+*'''אסף המזכיר''' - קונטרס המערכות, מערכות וכללים לפי סדר אלף בית
+*'''קובץ מאמרים''' - מאמרי [[השקפה]] ו[[מוסר]]
+*'''ה' נסי''' - על [[הגדה של פסח]]
+*'''סנסן ליאיר''' - על [[פורים]]
+*'''סלת נקיה''' - על [[קידוש החודש]]
+*'''דרכי העיון''' (מאמרים בשיטת הלימוד) - על שיטת העיון הספרדית
+*'''חידושים על מסכת קידושין''' - נדפסו בספר הזיכרון 'עט הזמיר' ובקובץ ויען שמואל
+*'''ארים ניסי (ב"ח)''' - על [[מסכת יבמות]] ועל [[מסכת גיטין]]
+*'''לא תשיך''' - על פרק איזהו נשך (מסכת בבא מציעא)
+*'''שרשים ומסורת ביהדות תוניסיה'''
+*'''מגדולי ישראל''' - אסופת מאמרים בתולדות גדולי ישראל ושיטתם בהלכה ובלימוד, מהראשונים ועד אחרוני זמנינו, ד' חלקים, תשע"ח
-"אנחנו יודעים שכל הרבנים הספרדים כבדו את אדמור"י חב"ד.. רבי יהודה צדקה זצ"ל צדיק היה, חסיד היה אמיתי היה, אדם שלא ידע חנופה. הוא כתב מכתב לרבי, באיזה כבוד באיזו הערצה באיזו הערכה. אתה רואה רבבות רבבות מאחינו בני ישראל שהתחילו לשמור תורה ומצוות בזכות חב"ד, את כל אלה להעביר עליהם פס?! כל אלה פסולים?!..
+כמו כן פרסם מאמרים, שו"ת והערות רבות בירחון "אור תורה" שמוציאה לאור ישיבתו.
-"הביאו לי כתב יד שהרב בן ציון אבא שאול שליט"א (זצ"ל) חתם על פסק דין (ע"פ בקשתו של הרבי), שהקב"ה חייב כביכול להביא מיד את המשיח, שהגיע הזמן של הגאולה, כלו כל הקיצים.. כך גם הרב כדורי וכל הרבנים.. השי"ת יזכה אותנו לגאולה קרובה במהרה בימינו אמן".
+== קישורים חיצונים ==
+*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?id=1324&url=article_he הפרק בשמן ששון מחבריך]. {{אינפו}}
+*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1335 הרב מאזוז בביקור אצל הרבי (9:07)]
+*[https://col.org.il/news/61412 הרב מאזוז התעקש לשלם - כך למדתי מהרבי]
-<small>ערך זה מבוסס על הספר "[[שמן ששון מחבריך]]".</small>
+{{הערות שוליים}}
+{{מיון רגיל:מזוז, מאיר}}
-[[קטגוריה:ידידי חב"ד]]
+[[קטגוריה:רבני ספרד]]
+[[קטגוריה:אישים בבני ברק]]
+[[קטגוריה:מחברי ספרי שו"ת]]
+[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ה]]