ישראל שכנא דוברוסקין: הבדלים בין גרסאות בדף
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) (החלפת תמונה מחב"ד און ליין לחב"ד אינפו) |
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| (2 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:ר' ישראל שכנא דברוסקין | [[קובץ:ר' ישראל שכנא ד.jpg|שמאל|ממוזער|הרב ישראל שכנא דוברובסקין (תשפ"ד)]] | ||
[[קובץ:דברוסקין י''א ניסן.jpeg|שמאל|ממוזער|הרב ישראל שכנא דוברובסקין (תשפ"ג)]] | |||
הרב '''ישראל שכנא דוברוסקין''' (יליד שנת [[תשכ"ה]], 1965) משפיע ב[[כפר חב"ד]], רב ברבנות תל אביב, מרצה במכללת [[בית רבקה כפר חב"ד]] ומחבר סדרת הספרים 'המאור שבתורה' על מאמרי [[הרבי הצמח צדק]]. | הרב '''ישראל שכנא דוברוסקין''' (יליד שנת [[תשכ"ה]], 1965) משפיע ב[[כפר חב"ד]], רב ברבנות תל אביב, מרצה במכללת [[בית רבקה כפר חב"ד]] ומחבר סדרת הספרים 'המאור שבתורה' על מאמרי [[הרבי הצמח צדק]]. | ||
| שורה 17: | שורה 18: | ||
לצד תפקידו ברבנות תל אביב, הוא מרצה קבוע במכללת [[בית רבקה כפר חב"ד]], משמש כמשפיע ב[[כפר חב"ד]] וכמנחה באירועים חב"דיים. כמו כן, מוסר דרשה קבועה מידי שבת ב[[בית הכנסת המרכזי (כפר חב"ד)|בית הכנסת המרכזי]] כחלק ממבצע [[הקהלת קהילות]]. | לצד תפקידו ברבנות תל אביב, הוא מרצה קבוע במכללת [[בית רבקה כפר חב"ד]], משמש כמשפיע ב[[כפר חב"ד]] וכמנחה באירועים חב"דיים. כמו כן, מוסר דרשה קבועה מידי שבת ב[[בית הכנסת המרכזי (כפר חב"ד)|בית הכנסת המרכזי]] כחלק ממבצע [[הקהלת קהילות]]. | ||
בשנת [[תשפ"ד]] ראויין על סיפורו של הניגון של דודו [[ישראל אריה דוברוסקין]] הי"ד לעיתון משפחה | בשנת [[תשפ"ד]] ראויין על סיפורו של הניגון של דודו [[ישראל אריה דוברוסקין]] הי"ד לעיתון משפחה. הראיון יצר תהודה רבה. | ||
==ספריו== | ==ספריו== | ||
גרסה אחרונה מ־23:25, 18 בספטמבר 2024
הרב ישראל שכנא דוברוסקין (יליד שנת תשכ"ה, 1965) משפיע בכפר חב"ד, רב ברבנות תל אביב, מרצה במכללת בית רבקה כפר חב"ד ומחבר סדרת הספרים 'המאור שבתורה' על מאמרי הרבי הצמח צדק.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בה' אדר ב' תשכ"ה בחיפה לאביו הרב חיים אהרון דוברוסקין ולאמו מרת ביילא.
בבחרותו למד בישיבת תומכי תמימים לוד, ולאחר מכן בתומכי תמימים כפר חב"ד. לקראת שנת הלימודים תשמ"ה נסע ללמוד בישיבת תומכי תמימים המרכזית בחצר הרבי ב-770 במסגרת שנת ה'קבוצה'.
לאחר סיום שנת הקבוצה נמנה על התלמידים השלוחים לישיבת תורת אמת ירושלים.
בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת סטערנא שרה בת החסיד ר' ברוך גופין ולאחר החתונה התיישב בסמיכות למגורי הורי רעייתו בכפר חב"ד, והחל לשמש כמגיד שיעור בישיבה קטנה (אחי תמימים ראשון לציון) ובישיבה גדולה בכפר חב"ד.
לאחר שנת לימוד בכולל אברכים והשלמת סמיכה לרבנות, החל לעבוד במשרדי הרבנות הראשית בתל אביב, ולאורך השנים הוסמך כרב מסדר חופה וקידושין, וזכה להשיא מאות זוגות כשהוא מלווה את בני הזוג אף בתהליך ההכנה לחתונה ומעניק להם יסודות של קדושה והנהגת הבית.
בשנת תשנ"ז החל ללקט ביאורים מתורת הצמח צדק עם ביאורים מתורת הרבי, אותם הוציא לאור בשם 'המאור שבתורה'.
לצד תפקידו ברבנות תל אביב, הוא מרצה קבוע במכללת בית רבקה כפר חב"ד, משמש כמשפיע בכפר חב"ד וכמנחה באירועים חב"דיים. כמו כן, מוסר דרשה קבועה מידי שבת בבית הכנסת המרכזי כחלק ממבצע הקהלת קהילות.
בשנת תשפ"ד ראויין על סיפורו של הניגון של דודו ישראל אריה דוברוסקין הי"ד לעיתון משפחה. הראיון יצר תהודה רבה.
ספריו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- המאור שבתורה, פנינים מתורתו של אדמו"ר הצמח צדק בשילוב ביאוריו של הרבי, 3 כרכים
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- אחיו הרב דב מנחם דוברוסקין - משפיע בישיבת תומכי תמימים מגדל העמק.
- אחיו הרב יחיאל מיכל דוברוסקין - ראש ישיבה קטנה תורת אמת ירושלים.
- אחיו הרב שניאור זלמן דוברוסקין - משפיע בישיבת תומכי תמימים בני ברק.
- בתו, מרת דבורה לאה רישא אשת ר' יוסף יצחק פודורובסקי
- בתו, מרת חיה מושקא אשת ר' אברהם אבא ירט
- בנו, ר' יוסף יצחק דוברוסקין
- בנו, ר' יחיאל מיכל דוברוסקין
- בנו, ר' מנחם מענדל דוברוסקין[1] מחברי המועצה בשדות דן.
- בתו, מרת נחמה חנה אשת ר' עמנואל יהודה אלדין
- בנו, ר' שלום דובער דוברוסקין[2]
- בנו, ר' שמואל לוי דוברוסקין[3]
- בנו, ר' שניאור זלמן דוברוסקין[4]