כפרות: הבדלים בין גרסאות בדף
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) (←פולמוסים הלכתיים: סדר) |
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (6 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
==שורש המנהג== | ==שורש המנהג== | ||
בשולחן ערוך מוזכרים שני דיעות בנוגע למנהג זה: הבית יוסף מתנגד למנהג והרמ"א מחזק אותו. למעשה ההכרעה למעשה התקבלה בעד המנהג מפני כמה וכמה סיבות, לא רק בקרב האשכנזים שפוסקים כשיטת הרמ"א, אלא בעיקר מפני שעל פי תורת הקבלה יש ענין גדול במנהג הכפרות, כי התרנגולות נקראות "גבר" בפסוק ושחיטתם מורה על המתקת ה[[ה' גבורות]] שביסוד, בערב יום כיפור המכון בסדר ימי התשובה כנגד [[מידת היסוד]]. באגרות קודש מורה הרבי למחבר ספר להשמיט מספרו כלל את הדעה השוללת כפרות{{הערה|1=[ | בשולחן ערוך מוזכרים שני דיעות בנוגע למנהג זה: הבית יוסף מתנגד למנהג והרמ"א מחזק אותו. למעשה ההכרעה למעשה התקבלה בעד המנהג מפני כמה וכמה סיבות, לא רק בקרב האשכנזים שפוסקים כשיטת הרמ"א, אלא בעיקר מפני שעל פי תורת הקבלה יש ענין גדול במנהג הכפרות, כי התרנגולות נקראות "גבר" בפסוק ושחיטתם מורה על המתקת ה[[ה' גבורות]] שביסוד, בערב יום כיפור המכון בסדר ימי התשובה כנגד [[מידת היסוד]]. באגרות קודש מורה הרבי למחבר ספר להשמיט מספרו כלל את הדעה השוללת כפרות{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/9/2675.htm כרך ט' מכתב ב' תרעה]}} כדי שלא לזלזל במנהג קדוש זה. | ||
וכן ב[[שולחן ערוך (אדמו"ר הזקן)]] אין מוזכר הדעה השוללת כלל{{הערה|או"ח סימן תרה}}: נוהגין באלו הארצות ליקח בערב יום הכיפורים תרנגול כפרה לזכר ותרנגולת לנקבה ואומרים עליו זה חליפתי זה תמורתי זה כפרתי וכו' (ראשי תיבות חת"ך) זה השם החותך חיים לכל חי ומחזירו סביב ראשו ויאמר בני אדם כו', ועושין כן ג' פעמים וסומכין עליו ידיהם דוגמת סמיכה בקרבן, ושוחטין אותו מיד דתיכף לסמיכה שחיטה ויש נמנעין מלסמוך עליו ידיהם כדי שלא יהא נראה כמקדיש קדשים ושוחטן בחוץ, ואין לחוש לזה כיון שהתרנגול הוא דבר שאינו ראוי למזבח, אבל אם אין לו תרנגולים ולוקח שאר בעלי חיים לכפרה לא יקח תורים ובני יונה שהם ראוים למזבח ואם יסמוך ידיו עליהם יהא נראה כמקדיש קדשים ושוחטן בחוץ: | וכן ב[[שולחן ערוך (אדמו"ר הזקן)]] אין מוזכר הדעה השוללת כלל{{הערה|או"ח סימן תרה}}: נוהגין באלו הארצות ליקח בערב יום הכיפורים תרנגול כפרה לזכר ותרנגולת לנקבה ואומרים עליו זה חליפתי זה תמורתי זה כפרתי וכו' (ראשי תיבות חת"ך) זה השם החותך חיים לכל חי ומחזירו סביב ראשו ויאמר בני אדם כו', ועושין כן ג' פעמים וסומכין עליו ידיהם דוגמת סמיכה בקרבן, ושוחטין אותו מיד דתיכף לסמיכה שחיטה ויש נמנעין מלסמוך עליו ידיהם כדי שלא יהא נראה כמקדיש קדשים ושוחטן בחוץ, ואין לחוש לזה כיון שהתרנגול הוא דבר שאינו ראוי למזבח, אבל אם אין לו תרנגולים ולוקח שאר בעלי חיים לכפרה לא יקח תורים ובני יונה שהם ראוים למזבח ואם יסמוך ידיו עליהם יהא נראה כמקדיש קדשים ושוחטן בחוץ: | ||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
בפסקי הסידור מכריע אדמו"ר הזקן כפי שיטת הקבלה האומרת שיש לקחת לכל נפש תרנגול: "בערב יום הכיפורים מנהג לשחוט תרנגול לבן הנקרא גבר ושוחטים אותו באשמורת הבוקר אחר סליחות כי אז חוט של חסד גובר בעולם ואנו שוחטין אותו להכניע הגבורות ומוציאין ממנו דמו כדי להמתיקו ונקרא כפרה כמו שעיר המשתלח. ויהיו הכפרות כפי חשבון בני אדם שבבית זכר לזכר נקבה לנקבה ולמעוברת שוחט ג' אחת בשבילה וזכר ונקבה בשביל ספק הולד". | בפסקי הסידור מכריע אדמו"ר הזקן כפי שיטת הקבלה האומרת שיש לקחת לכל נפש תרנגול: "בערב יום הכיפורים מנהג לשחוט תרנגול לבן הנקרא גבר ושוחטים אותו באשמורת הבוקר אחר סליחות כי אז חוט של חסד גובר בעולם ואנו שוחטין אותו להכניע הגבורות ומוציאין ממנו דמו כדי להמתיקו ונקרא כפרה כמו שעיר המשתלח. ויהיו הכפרות כפי חשבון בני אדם שבבית זכר לזכר נקבה לנקבה ולמעוברת שוחט ג' אחת בשבילה וזכר ונקבה בשביל ספק הולד". | ||
==פדיון הכפרות== | |||
ונוהגין ליתן הכפרות לעניים ויותר טוב לפדות הכפרה בממון ולחלק הממון לעניים כדי שלא יתביישו העניים במה שנותנים להם התנגולים שלקחו לכפרה. | |||
==ד' מיתות== | |||
יש אומרים שלפני שחיטת הכפרות קיים הרבי בתרנגול מעין "ד' מיתות בית דין": דורך עליו מעט - "סקילה", נוגע קלות בצווארו - "חנק", ושורף מעט מנוצותיו - "שריפה" (והשחיטה עצמה - "הרג"){{הערה|אף שלא היה ניתן לראות זאת, משום שהרבי קיים את מנהג הכפרות בחדרו ללא נוכחות איש, אך ר' [[חס"ד הלברשטאם]] מספר שמדי שנה הרבי הורה זאת לרבנית לעשות לתרנגולת שלה, ובמענה לשאלה כיצד ניתן לעשות זאת לדבר חי השיב הרבי שזהו מנהג ישראל. [[מעשה מלך]] עמ' 270. וכן ב[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30510&st=&pgnum=193 אוצר מנהגי חב"ד עמ' קעו].}}. | |||
==פולמוסים הלכתיים== | ==פולמוסים הלכתיים== | ||
| שורה 29: | שורה 36: | ||
בנוגע להכרעה למעשה בפועל, הורה ה[[מרא דאתרא]] של [[קראון הייטס]] הרב [[יוסף ישעיה ברוין]] שאכן לכתחילה אין לברך בלא בדיקת הסכין{{הערה|מכיון שכל ההשתדלות לזכות במצוה זו הוא הידור מצוה, ומה הטעם בהידור מצוה אם הוא מכניס את האדם לספק ברכה לבטלה גם אם הוא ספק רחוק.}}, אך במקומות הומי אדם אסור לבקש מהשוחט שיבדוק, אלא מי שמעוניין לקיים את המצוה ימתין בצד עד שהשוחט יבדוק את הסכין בעצמו, ואז יבקש רשות לכסות את הדם{{הערה|1=כך הורה בציבור בדברים שנשא בשעת רעווא דרעווין בשבת תשובה תשע"ז. לעומת זאת רבנים אחרים צידדו והורו שיש לברך בכל מקרה (ראו לדוגמה [http://haoros.com/download.asp?kovetzID=1114&ext=pdf פסיקת הרב ברוך אלכסנדר זושא ויינר] בתוך קובץ 'הערות וביאורים' אהלי תורה חג הסוכות תשע"ז עמוד 39).}}. | בנוגע להכרעה למעשה בפועל, הורה ה[[מרא דאתרא]] של [[קראון הייטס]] הרב [[יוסף ישעיה ברוין]] שאכן לכתחילה אין לברך בלא בדיקת הסכין{{הערה|מכיון שכל ההשתדלות לזכות במצוה זו הוא הידור מצוה, ומה הטעם בהידור מצוה אם הוא מכניס את האדם לספק ברכה לבטלה גם אם הוא ספק רחוק.}}, אך במקומות הומי אדם אסור לבקש מהשוחט שיבדוק, אלא מי שמעוניין לקיים את המצוה ימתין בצד עד שהשוחט יבדוק את הסכין בעצמו, ואז יבקש רשות לכסות את הדם{{הערה|1=כך הורה בציבור בדברים שנשא בשעת רעווא דרעווין בשבת תשובה תשע"ז. לעומת זאת רבנים אחרים צידדו והורו שיש לברך בכל מקרה (ראו לדוגמה [http://haoros.com/download.asp?kovetzID=1114&ext=pdf פסיקת הרב ברוך אלכסנדר זושא ויינר] בתוך קובץ 'הערות וביאורים' אהלי תורה חג הסוכות תשע"ז עמוד 39).}}. | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
* [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1588 כפרות ולעקח אצל הרבי (תשמ"א ותשמ"ד)]{{אינפו}}{{וידאו}} | * [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1588 כפרות ולעקח אצל הרבי (תשמ"א ותשמ"ד)]{{אינפו}}{{וידאו}} | ||
* [http:// | * [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=64326 הרבי בעריכת 'כפרות' (תנש"א){{וידפו}}] | ||
*[https://chabad.info/in-focus/90045/ ערב יום כיפור תשנ"ב: הרבי בעריכת כפרות{{תמונה}}{{אינפו}}] | |||
*הרב מאיר אשכנזי, '''[https://col.org.il/news/133664 סוד הכפרות: למה עושים כפרות, ודווקא על תרנגולים?]''' {{וידאו}}{{COL}} | *הרב מאיר אשכנזי, '''[https://col.org.il/news/133664 סוד הכפרות: למה עושים כפרות, ודווקא על תרנגולים?]''' {{וידאו}}{{COL}} | ||
גרסה אחרונה מ־08:05, 17 בספטמבר 2024
מנהג כפרות הוא מנהג עתיק יומין שנהגו בקהילות האשכנזים ובחלק מקהילות הספרדים (ההולכים על פי תורת האר"י), מנהג זה יסודו בתורת הקבלה ומוזכר גם בספרי גדולי הפוסקים.
שורש המנהג[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשולחן ערוך מוזכרים שני דיעות בנוגע למנהג זה: הבית יוסף מתנגד למנהג והרמ"א מחזק אותו. למעשה ההכרעה למעשה התקבלה בעד המנהג מפני כמה וכמה סיבות, לא רק בקרב האשכנזים שפוסקים כשיטת הרמ"א, אלא בעיקר מפני שעל פי תורת הקבלה יש ענין גדול במנהג הכפרות, כי התרנגולות נקראות "גבר" בפסוק ושחיטתם מורה על המתקת הה' גבורות שביסוד, בערב יום כיפור המכון בסדר ימי התשובה כנגד מידת היסוד. באגרות קודש מורה הרבי למחבר ספר להשמיט מספרו כלל את הדעה השוללת כפרות[1] כדי שלא לזלזל במנהג קדוש זה.
וכן בשולחן ערוך (אדמו"ר הזקן) אין מוזכר הדעה השוללת כלל[2]: נוהגין באלו הארצות ליקח בערב יום הכיפורים תרנגול כפרה לזכר ותרנגולת לנקבה ואומרים עליו זה חליפתי זה תמורתי זה כפרתי וכו' (ראשי תיבות חת"ך) זה השם החותך חיים לכל חי ומחזירו סביב ראשו ויאמר בני אדם כו', ועושין כן ג' פעמים וסומכין עליו ידיהם דוגמת סמיכה בקרבן, ושוחטין אותו מיד דתיכף לסמיכה שחיטה ויש נמנעין מלסמוך עליו ידיהם כדי שלא יהא נראה כמקדיש קדשים ושוחטן בחוץ, ואין לחוש לזה כיון שהתרנגול הוא דבר שאינו ראוי למזבח, אבל אם אין לו תרנגולים ולוקח שאר בעלי חיים לכפרה לא יקח תורים ובני יונה שהם ראוים למזבח ואם יסמוך ידיו עליהם יהא נראה כמקדיש קדשים ושוחטן בחוץ:
בהיום יום לט' תשרי מובא: כפרות: "בני אדם - ולשלום" שלש פעמים, ובכל פעם מסבב ג' פעמים, סך הכל מסבב ט' פעמים.
צבע הכפרות[עריכה | עריכת קוד מקור]
אדמו"ר הזקן פוסק בשו"ע שלו: "בוחרין בתרנגולים לבנים ע"ד שנאמר אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו במה דברים אמורים כשהלבנים מזומנים לפניו אז יבחר בהם מבאחרים, אבל אם אינם מזומנים לפניו לא יחזר אחריהם בדוקא משום שזהו כעין דרכי האמורי שדרכם לחזר אחר תרנגולים לבנים להקריבן לעבודה זרה וכתיב ובחקותיהם לא תלכו".
מנין הכפרות[עריכה | עריכת קוד מקור]
יש נוהגין לפטור כמה זכרים בתרנגול אחד וכמה נקבות בתרנגולת אחת לפיכך אין לוקחין למעוברת אלא תרנגול אחד ותרנגולת אחת דאם העובר זכר הרי יש כאן תרנגול אחד ואם העובר נקבה די לה ולאמה בתרנגולת אחת ויש נוהגין ליקח כפרה לכל אחד ואחד בפני עצמו לפיכך לוקחין למעוברת שלש שתי נקיבות וזכר אחד[3].
בפסקי הסידור מכריע אדמו"ר הזקן כפי שיטת הקבלה האומרת שיש לקחת לכל נפש תרנגול: "בערב יום הכיפורים מנהג לשחוט תרנגול לבן הנקרא גבר ושוחטים אותו באשמורת הבוקר אחר סליחות כי אז חוט של חסד גובר בעולם ואנו שוחטין אותו להכניע הגבורות ומוציאין ממנו דמו כדי להמתיקו ונקרא כפרה כמו שעיר המשתלח. ויהיו הכפרות כפי חשבון בני אדם שבבית זכר לזכר נקבה לנקבה ולמעוברת שוחט ג' אחת בשבילה וזכר ונקבה בשביל ספק הולד".
פדיון הכפרות[עריכה | עריכת קוד מקור]
ונוהגין ליתן הכפרות לעניים ויותר טוב לפדות הכפרה בממון ולחלק הממון לעניים כדי שלא יתביישו העניים במה שנותנים להם התנגולים שלקחו לכפרה.
ד' מיתות[עריכה | עריכת קוד מקור]
יש אומרים שלפני שחיטת הכפרות קיים הרבי בתרנגול מעין "ד' מיתות בית דין": דורך עליו מעט - "סקילה", נוגע קלות בצווארו - "חנק", ושורף מעט מנוצותיו - "שריפה" (והשחיטה עצמה - "הרג")[4].
פולמוסים הלכתיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
כפרות באמצעות שליח[עריכה | עריכת קוד מקור]
עקב התפשטות נגיף הקורונה והאיסור על התקהלויות, יזמו רבני מכון הלכה חב"ד בשנת תשפ"א עריכת כפרות באמצעות שליח, כאשר אנשים משלמים את מחיר הכפרה, ואחד מרבני המכון אומר בשמם את הנוסח ומסובב תרנגול.
רעיון מחודש זה עורר התנגדות בקרב כמה מרבני חב"ד, שטענו שבמידה ולא ניתן לערוך כפרות בצורה הרגילה יש לערוך על כסף, וזאת על יסוד דברי רבותינו נשיאינו שלא הזכירו עריכת כפרות על דגים וכדומה במקרים בהם לא ניתן לעשות על כסף[5], כשלעומתם רבני מכון ההלכה חיזקו את היוזמה וטענו שהיא הצורה המהודרת ביותר, וזאת על יסוד דברי אדמו"ר הזקן שהעיקר בכפרות הוא שחיטת התרנגול[6].
כיסוי הדם[עריכה | עריכת קוד מקור]
נוהגין שלאחר השחיטה מכסים האנשים את דם התרנגול בעפר ומברכים "על כיסוי הדם בעפר" מכיוון שמצוות כיסוי הדם היא מצווה נדירה עבור אלה שבדרך כלל אינם מתעסקים בשחיטה.
לקראת יום כיפור תשע"ז פרסם הרב מיכאל שלמה אבישיד רב קהילת חב"ד רמב"ש א' ומרבני מכון הלכה חב"ד פסק דין לפיו את ברכת כיסוי הדם מברכים רק לאחר בדיקת הסכין[7], לאחר פרסם פסק הלכה זה רבנים ושוחטים חב"דים הגיבו על העניין, התגובה הידוע ביותר היא של השוחט הרב שלום דיקשטיין ממלבורן שבאוסטרליה, שטען שאין צורך לבדוק הסכין לאחר השחיטה, ובתגובה לכך פרסם הרב אבישיד תגובה שבה טען שצריך לחכות לבדיקה משום ספק ברכה לבטלה[8], לאחר מכן פורסם סרטון של הרבי בכפרות בו נראה שהרבי משתהה בברכה עד סיום בדיקת הסכין[9].
בנוגע להכרעה למעשה בפועל, הורה המרא דאתרא של קראון הייטס הרב יוסף ישעיה ברוין שאכן לכתחילה אין לברך בלא בדיקת הסכין[10], אך במקומות הומי אדם אסור לבקש מהשוחט שיבדוק, אלא מי שמעוניין לקיים את המצוה ימתין בצד עד שהשוחט יבדוק את הסכין בעצמו, ואז יבקש רשות לכסות את הדם[11].
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- כפרות ולעקח אצל הרבי (תשמ"א ותשמ"ד)
- הרבי בעריכת 'כפרות' (תנש"א)
- ערב יום כיפור תשנ"ב: הרבי בעריכת כפרות
- הרב מאיר אשכנזי, סוד הכפרות: למה עושים כפרות, ודווקא על תרנגולים?
הערות שוליים
- ↑ כרך ט' מכתב ב' תרעה
- ↑ או"ח סימן תרה
- ↑ שם
- ↑ אף שלא היה ניתן לראות זאת, משום שהרבי קיים את מנהג הכפרות בחדרו ללא נוכחות איש, אך ר' חס"ד הלברשטאם מספר שמדי שנה הרבי הורה זאת לרבנית לעשות לתרנגולת שלה, ובמענה לשאלה כיצד ניתן לעשות זאת לדבר חי השיב הרבי שזהו מנהג ישראל. מעשה מלך עמ' 270. וכן באוצר מנהגי חב"ד עמ' קעו.
- ↑ חבר בי"ד רבני חב"ד נגד עריכת כפרות תרגנול באמצעות שליח.
- ↑ שליחות לכפרות: הרב קורנוויץ בראיון על המיזם המהפכני • הרב יורקוביץ' במכתב הסבר על "שליחות בכפרות".
- ↑ הרב אבישיד בהערה חשובה על כיסוי הדם בכפרות
- ↑ תגובתו של הרב דיקשטיין לצד תגובתו של הרב אבישיד
- ↑ לצפיה בסרטון
- ↑ מכיון שכל ההשתדלות לזכות במצוה זו הוא הידור מצוה, ומה הטעם בהידור מצוה אם הוא מכניס את האדם לספק ברכה לבטלה גם אם הוא ספק רחוק.
- ↑ כך הורה בציבור בדברים שנשא בשעת רעווא דרעווין בשבת תשובה תשע"ז. לעומת זאת רבנים אחרים צידדו והורו שיש לברך בכל מקרה (ראו לדוגמה פסיקת הרב ברוך אלכסנדר זושא ויינר בתוך קובץ 'הערות וביאורים' אהלי תורה חג הסוכות תשע"ז עמוד 39).
| יום הכיפורים |
|---|
| ערב יום כיפור |
| כפרות · לעקאח · קרעפאלאך · מלקות · קיטל · ברכת הבנים · ברכת התמימים |
| סדר התפילות |
| כל נדרי · ערבית · שחרית · תפילת יזכור · מוסף · סדר עבודה · אלה אזכרה · מפטיר יונה · תפילת נעילה · המארש · לשנה הבאה בירושלים · קדיש בימים נוראים · קריאת התורה · אבינו מלכינו · מוצאי יום כיפור |
| ענינים כלליים |
| אחת בשנה · עצמו של יום מכפר · להחיותם ברעב · בשם השם |
| קרבנות היום |
| הקטרת הקטורת בקודש הקודשים · פר ושעיר של יום הכיפורים · שעיר לעזאזל · העבודה במקדש ביום כיפור |
| ניגונים ליום כיפור |
| ונסלח · יעלה תחנוננו · דרכך אלוקינו · כי הנה כחומר · כי אנו עמך (א) · כי אנו עמך (ב) · רחמנא דעני · אבינו מלכנו · מכלכל חיים · האדרת והאמונה (צרפת והב') · ניגון טעמים · ניגון קודם קדיש מוסף · ניגון קדיש (ברדיצ'וב) · והכהנים · כאהל הנמתח · היום תאמצנו · אתה הבדלת · שובו שובו · מארש נפוליאון |