ירחמיאל אלפרוביץ': הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
 
(87 גרסאות ביניים של 29 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
'''ירחמיאל אלפורביץ'''' שימש כמורה ב[[חינוך העצמאי]] ע"פ הוראת [[אדמו"ר הריי"ץ]]. נכון להיום מכהן הר אלפורביץ' כ[[משפיע]].
[[קובץ:Bbbbbbb.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב אלפרוביץ']]
הרב '''ירחמיאל אלפרוביץ'''' ([[ז' באדר]] [[תרפ"ח]] – [[י"ח באדר]] [[תשפ"ג]]) היה מזקני חסידי חב"ד בירושלים, שימש כמחנך ילדי ישראל בעידודו של [[אדמו"ר הריי"צ]], וע"פ הדרכת [[הרבי]] לימד גם בחינוך העצמאי.


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
{{להשלים}}
הרב ירחמיאל אלפרוביץ' נולד ב[[מוסקבה]] שב[[רוסיה]] ביום [[ז' אדר]] [[תרפ"ח]] לאביו החסיד ר' [[חיים משה אלפרוביץ]] ולאמו מרת דאבע גיטל. ב[[י"ג אייר]] [[תרצ"ה]] עלתה המשפחה ל[[ארץ ישראל]]. תחילה למד בישיבת חיי עולם ב[[ירושלים]], ובשנת [[ת"ש]] עבר ל[[אחי תמימים תל אביב|ישיבת אחי תמימים בתל אביב]], בה למד עד שנת [[תש"ט]]. נשא את אשתו מרת פרומה כהן. התגורר ב[[בני ברק]].
הרב ירמיאל אלפרוביץ' נולד לאביו החסיד ר' [[חיים משה אלפרוביץ]] ולאמו מרת דאבא גיטא ברוסיה.


לאחר שמשפחתו עלתה ל[[ארץ ישראל]] למד בישיבת [[אחי תמימים תל אביב]]. בשנים הראשונות התגורר ר' ירחמיאל ב[[בני ברק]], שם נולדו לו רוב ילדיו. לאחר 40 שנות נישואים אשתו מרת ______ ע"ה נפטרה, ואז נשא לאשה את מרת ______ ועבר לגור ב[[ירושלים]], שם מתגורר עד היום.
בשנת [[תש"ט]] זכה ר' ירחמיאל לברכתו של [[אדמו"ר הריי"צ]] בתחום החינוך שתלמידיו יזכו לגדול [[יראת שמים|יראי שמים]] ולמדנים, והיה מוכר כבר באותם שנים כמחנך מוצלח ביותר. בעקבות כך היה מבוקש מאוד בתחום החינוך, ובשנת [[תשי"ג]] פנו אל ר' ירחמיאל הרב [[אהרון מרדכי זילברשטרום]] מ[[כפר סבא]], ומרכז החינוך העצמאי. הרב זילברשטרום חפץ שר' ירחמיאל יהיה מורה בבית ספר חב"ד ב[[כפר סבא]], ובמרכז החינוך העצמאי חפצו שר' ירחמיאל יכהן כמורה באחד מה[[תלמוד תורה|תלמודי התורה]] שלהם.


מס' שנים לאחר חתונתו החל לעבוד בחינוך, כאשר נודע על כך ל[[אדמו"ר הריי"ץ]] זכה הרב אלפרוביץ' לברכה מ[[אדמו"ר הריי"ץ]] שיזכה לגדל תלמידים מוצלחים ב[[לימוד]] ו[[יראת שמים]], ברכה שהויחה את עצמה שנים רבות אח"כ.
ר' ירחמיאל שאל את [[הרבי שליט"א]] מה לעשות, ומענה הרבי היה שבכל מקום שבו ימצא - יצור סביבה חסידית. והוא הבין מכך שהרבי רוצה שילך ללמד ב[[תלמוד תורה]] של החינוך העצמאי, שם יוכל להפיץ ביתר שאת ב[[תורת החסידות]], וכך אכן עשה.  


כיום גר ר' ירמיאל אלפרוביץ' ב[[ירושלים]].
ר' ירחמיאל הוסיף לתלמידיו הנהגות חסידיות, ונהג לתלות בקביעות בכיתתו תמונות של [[אדמו"רי חב"ד]]{{הערה|מסופר כי המנהל של התלמוד תורה כינה את כיתתו של הרב אלפרוביץ' 'חיידר חב"ד'.}}. בעקבות כך קמה קבוצת הורים שרצה לפטרו מתפקידו כמחנך ב[[תלמוד תורה]], ולאחר שהמנהל לא הסכים לכך דאגו אותם קבוצת הורים להחלפת המנהל הנוכחי במנהל אחר, ובשנת [[תשמ"ט]] הצליחו במזימתם ור' ירחמיאל אכן קיבל מכתב פיטורין. לאחר שקיבל את מכתב הפיטורין ישב ר' ירחמיאל לכתוב [[פ"נ]] לרבי ע"כ שרוצים לפטרו ואף שלח עותק ממכתב הפיטורין. המענה מהרבי היה שהוא ישאר במקום, והרבי איחל לו הצלחה רבה בהמשך דרכו שם.


==ב'חינוך העצמאי'==
כעבור זמן פגש ר' ירחמיאל יהודי [[חסידות ויז'ניץ|חסיד ויז'ניץ]], אותו חסיד סיפר לר' ירחמיאל שבנו עומד להיות בכיתתו בשנה הבאה, לאחר שר' ירחמיאל אמר לאותו חסיד שפיטרו אותו, הלך אותו חסיד עד למשרדים של החינוך העצמאי ודיבר עמהם, וגרם להם להודיע לר' ירחמיאל שהוא נשאר בתפקידו.
בשנת [[תש"ט]] זכה הרב אלפרוביץ' לברכתו של [[אדמו"ר הריי"ץ]] בתחום החינוך שתלמידיו יזכו לגדול [[יראת שמים|יראי שמים]] ולמדנים, והיה מוכר כבר באותם שנים כמחנך מוצלח ביותר. בעקבות כך היה מבוקש מאוד בתחום החינוך, ובשנת [[תשי"ג]]  פנו אל הרב אלפרוביץ' ר' [[אהרון מרדכי זילברשטרום]] מ[[כפר סבא]], ומרכז ה[[חינוך העצמאי]]. ר' זילברשטרום חפץ שר' ירחמיאל יהיה מורה בבית ספר חב"ד ב[[כפר סבא]], ו[[החינוך העצמאי]] חפצו שר' ירחמיאל יכהן כמורה באחד מה[[תלמוד תורה|תלמודי התורה]] שלהם.


ר' ירחמיאל שאל את [[הרבי שליט"א]] מה לעשות, ומענה הרבי היה שבכל מקום שבו ימצא - יצור סביבה חסידית. הרב אלפרוביץ' הבין מכך שהרבי רוצה שילך ללמד ב[[תלמוד תורה]] של [[החינוך העצמאי]], שם יוכל להפיץ ביתר שאת ב[[תורת החסידות]], וכך הוא אכן עשה.  
דבר זה חזר על עצמו שוב לאחר שנה בשנת [[תש"נ]] כאשר ההורים הצליחו בשנית להחליף את הנהלת התלמוד תורה, וכל זה במטרה לפטרו. הרב אלפרוביץ' אמר זאת לרבי והרבי חייך ואמר "בהוספה להצלחה". ואכן התברר שאחיו של המנהל החדש היה [[חסידות חב"ד|חסיד חב"ד]] וכך ניצל הרב אלפרוביץ' שוב פעם ממזימות ההורים.  


הרב אלפרוביץ' הוסיף לתלמידיו הנהגות חסידיות, ונהג לתלות בקביעות בכיתתו תמונות של [[אדמו"רי חב"ד]]{{הערה|מסופר כי המנהל של התלמוד תורה כינה את כיתתו של הרב אלפרוביץ' 'חיידר חב"ד'}}. בעקבות כך קמה קבוצת הורים שרצה לפטרו מתפקידו כמחנך ב[[תלמוד תורה]], ולאחר שהמנהל לא הסכים לכך דאגו אותם קבוצת הורים להחלפת המנהל במנהל אחר, ובשנת [[תשמ"ט]] כמעט והצליחו להביא לפיטוריו של הרב אלפרוביץ' - הרב אלפרוביץ' קיבל מכתב פיטורין. לאחר שקיבל את מכתב הפיטורין ישב הרב אלפרוביץ' לכתוב [[פ"נ]] לרבי ע"כ שרוצים לפטרו ואף שלח עותק ממכתב הפיטורין. המענה מהרבי היה שהוא ישאר במקום, והרבי איחל לו הצלחה רבה בהמשך דרכו שם.
הרב אלפרוביץ' המשיך את עבודתו ב[[תלמוד תורה]] בעידודו ובברכתו של [[הרבי]] למשך עוד שנים רבות.
 
ב[[ב' שבט]] [[תשנ"ו]] נפטרה רעייתו, הוא התחתן בזיווג שני ועבר ל[[ירושלים]].  


ואכן יום אחד פגש ר' ירחמיאל ב[[חסידות ויז'ניץ|חסיד ויז'ניץ]], אותו חסיד סיפר לרב אלפרוביץ' שבנו עומד להיות בכיתתו בשנה הבאה, לאחר שר' ירמיאל אמר לאותו חסיד שרוצים לפטרו, החסיד הלך עד למשרדים של [[החינוך העצמאי]] ושם באו אל הרב אלפרוביץ' והודיעו לו שהוא ישאר בתפקידו.
נפטר בגיל 95 בשבת י"ח באדר [[תשפ"ג]].


דבר זה חזר על עצמו שוב לאחר שנה בשנת [[תש"נ]] כאשר ההורים הצליחו שוב פעם להחליף את הנהלת התלמוד תורה, וכל זה במטרה לפטרו. הרב אלפרוביץ' אמר זאת לרבי והרבי חייך ואמר "בהוספה להצלחה". ואכן התברר שאחיו של המנהל החדש היה [[חסידות חב"ד|חסיד חב"ד]] וכך ניצל הרב אלפרוביץ' שוב פעם ממזימות ההורים.
==משפחתו==
* רעייתו הראשונה, פרומא - נפטרה ב' שבט תשנ"ו.
*בנו, ר' [[שלמה זלמן אלפרוביץ]]', [[כפר חב"ד ב']]
*בנו, ה[[משפיע]] ר' [[עוזר אלפרוביץ']] - [[משפיע]] ב[[כפר חב"ד]]
*בנו, ר' [[יקותיאל אלפרוביץ]]', [[נחלת הר חב"ד]]
*בתו שרה שאשא אלפרוביץ'
*בנו, ר' [[יוסף ליפא אלפרוביץ]]', [[מחנך]] בחיידר תורת אמת, ומתושבי מאה שערים [[ירושלים]]
*בנו, ר' מנחם מענדל אלפרוביץ', [[קראון הייטס]]
*בנו, ר' שמואל אלפרוביץ - משלוחי הרבי בוינה
*חתנו, ר' מנחם שינגרטן - משלוחי הרבי בבואנוס איירס, ארגנטינה


הרב אלפרוביץ' המשיך את עבודתו ב[[תלמוד תורה]] בעידודו ובברכתו של [[הרבי]] למשך עוד שנים רבות.
== לקריאה נוספת==
*בית משיח 1352 ע' 63
* תקופת ילדותו - בית משיח 868 ע' 54-56
*כפר חב"ד 2001 ע' 44


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=84&article=7398 '''המנהל האמתי''' - סיפור על ר' ירמיאל אלפרוביץ' באתר חב"ד בישראל]
*[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=84&article=7398 '''המנהל האמתי''' - סיפור על ר' ירחמיאל אלפרוביץ' באתר חב"ד בישראל]
 
*[https://col.org.il/news/144426 תחילת דרכו החינוכית של הרה"ח ר' ירחמיאל אלפרוביץ ע"ה באתר חב"ד און ליין]
*[https://chabad.info/bdh/913132 ירושלים: מאות ליוו למנוחות את הרב ירחמיאל אלפרוביץ' ע"ה {{אינפו}}]
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:אלפרוביץ', ירחמיאל}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:משפחת אלפרוביץ']]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ"ח]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ"ג]]

גרסה אחרונה מ־22:52, 16 בספטמבר 2024

הרב אלפרוביץ'

הרב ירחמיאל אלפרוביץ' (ז' באדר תרפ"חי"ח באדר תשפ"ג) היה מזקני חסידי חב"ד בירושלים, שימש כמחנך ילדי ישראל בעידודו של אדמו"ר הריי"צ, וע"פ הדרכת הרבי לימד גם בחינוך העצמאי.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב ירחמיאל אלפרוביץ' נולד במוסקבה שברוסיה ביום ז' אדר תרפ"ח לאביו החסיד ר' חיים משה אלפרוביץ ולאמו מרת דאבע גיטל. בי"ג אייר תרצ"ה עלתה המשפחה לארץ ישראל. תחילה למד בישיבת חיי עולם בירושלים, ובשנת ת"ש עבר לישיבת אחי תמימים בתל אביב, בה למד עד שנת תש"ט. נשא את אשתו מרת פרומה כהן. התגורר בבני ברק.

בשנת תש"ט זכה ר' ירחמיאל לברכתו של אדמו"ר הריי"צ בתחום החינוך שתלמידיו יזכו לגדול יראי שמים ולמדנים, והיה מוכר כבר באותם שנים כמחנך מוצלח ביותר. בעקבות כך היה מבוקש מאוד בתחום החינוך, ובשנת תשי"ג פנו אל ר' ירחמיאל הרב אהרון מרדכי זילברשטרום מכפר סבא, ומרכז החינוך העצמאי. הרב זילברשטרום חפץ שר' ירחמיאל יהיה מורה בבית ספר חב"ד בכפר סבא, ובמרכז החינוך העצמאי חפצו שר' ירחמיאל יכהן כמורה באחד מהתלמודי התורה שלהם.

ר' ירחמיאל שאל את הרבי שליט"א מה לעשות, ומענה הרבי היה שבכל מקום שבו ימצא - יצור סביבה חסידית. והוא הבין מכך שהרבי רוצה שילך ללמד בתלמוד תורה של החינוך העצמאי, שם יוכל להפיץ ביתר שאת בתורת החסידות, וכך אכן עשה.

ר' ירחמיאל הוסיף לתלמידיו הנהגות חסידיות, ונהג לתלות בקביעות בכיתתו תמונות של אדמו"רי חב"ד[1]. בעקבות כך קמה קבוצת הורים שרצה לפטרו מתפקידו כמחנך בתלמוד תורה, ולאחר שהמנהל לא הסכים לכך דאגו אותם קבוצת הורים להחלפת המנהל הנוכחי במנהל אחר, ובשנת תשמ"ט הצליחו במזימתם ור' ירחמיאל אכן קיבל מכתב פיטורין. לאחר שקיבל את מכתב הפיטורין ישב ר' ירחמיאל לכתוב פ"נ לרבי ע"כ שרוצים לפטרו ואף שלח עותק ממכתב הפיטורין. המענה מהרבי היה שהוא ישאר במקום, והרבי איחל לו הצלחה רבה בהמשך דרכו שם.

כעבור זמן פגש ר' ירחמיאל יהודי חסיד ויז'ניץ, אותו חסיד סיפר לר' ירחמיאל שבנו עומד להיות בכיתתו בשנה הבאה, לאחר שר' ירחמיאל אמר לאותו חסיד שפיטרו אותו, הלך אותו חסיד עד למשרדים של החינוך העצמאי ודיבר עמהם, וגרם להם להודיע לר' ירחמיאל שהוא נשאר בתפקידו.

דבר זה חזר על עצמו שוב לאחר שנה בשנת תש"נ כאשר ההורים הצליחו בשנית להחליף את הנהלת התלמוד תורה, וכל זה במטרה לפטרו. הרב אלפרוביץ' אמר זאת לרבי והרבי חייך ואמר "בהוספה להצלחה". ואכן התברר שאחיו של המנהל החדש היה חסיד חב"ד וכך ניצל הרב אלפרוביץ' שוב פעם ממזימות ההורים.

הרב אלפרוביץ' המשיך את עבודתו בתלמוד תורה בעידודו ובברכתו של הרבי למשך עוד שנים רבות.

בב' שבט תשנ"ו נפטרה רעייתו, הוא התחתן בזיווג שני ועבר לירושלים.

נפטר בגיל 95 בשבת י"ח באדר תשפ"ג.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • בית משיח 1352 ע' 63
  • תקופת ילדותו - בית משיח 868 ע' 54-56
  • כפר חב"ד 2001 ע' 44

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. מסופר כי המנהל של התלמוד תורה כינה את כיתתו של הרב אלפרוביץ' 'חיידר חב"ד'.