שלום מרוזוב: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
(←‏הפצת תורה וחסידות: אינני מצליח להעלות את קובץ השמע)
(46 גרסאות ביניים של 19 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[תמונה:מרוזוב.jpg|left|thumb|250px|הרב שלום מרוזוב]]
[[קובץ:מרוזוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שלום מרוזוב]]
הרב '''שלום מרוזוב''' ([[ד' שבט]] [[תרפ"ג]] - [[ל' סיון]] [[תשס"ו]]) היה חבר הצוות החינוכי של ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] וחבר הנהלת [[אגודת חסידי חב"ד]] העולמי. נודע כלמדן עצום, ובעל ידע רחב בכל מקצועות הקודש, ואף בעניני מדע ואסטרונומיה.
[[קובץ:האחים מרוזוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שלום (עומד), עם אחיו הרב משה והרב מענדל]]


==תולדותיו==
הרב '''שלום מרוזוב''' ([[ד' שבט]] [[תרפ"ג]] [[ל' סיון]] [[תשס"ו]]) היה חבר הצוות החינוכי של ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] וחבר הנהלת [[אגודת חסידי חב"ד העולמית]]. נודע כלמדן עצום, ובעל ידע רחב בכל מקצועות הקודש, ואף בעניני מדע ואסטרונומיה.
נולד ב[[ד' שבט]] [[תרפ"ג]] ב[[רוסטוב]], שם שימש אביו הרב [[אלחנן דוב מרוזוב]] הי"ד, כמזכירו של [[הרבי הריי"צ]]. הרבי הריי"צ אף היה הסנדק בברית המילה של ר' שלום.


בשנת [[תרפ"ד]] כאשר שלום היה בן שנה, ר' חאניע ומשפחתו עברו יחד עם הרבי ל[[לנינגרד]], שם גדל וחונך ר' שלום בד' אמותיו של [[הרבי הריי"צ]]. לאחר מאסרו של האב בשנת [[תרפ"ז]] המשפחה עברה ל[[נעוול]]. ב[[תרפ"ט]] ר' חאניע שוחרר לפני הזמן הקצוב, נסע לנעוול וב[[תרצ"א]] התיישב בלנינגרד. בחורף [[תרצ"ח]], בהיותו בן 15, ר' שלום ישב לילה אחד עם אביו הדגול והם עסקו בתורה. בשלוש לפנות בוקר, נכנסו הביתה הרשעים הקומנסטים ולקחו את האב. כעבור שנים נודע בוודאות שר' חאניע נורה למוות.
==תולדות חיים==
נולד ב[[ד' שבט]] [[תרפ"ג]] ב[[רוסטוב]], שם שימש אביו הרב [[אלחנן דוב מרוזוב]], כמזכירו של [[הרבי הריי"צ]]. הרבי הריי"צ אף היה הסנדק בברית המילה של ר' שלום.


ר' שלום התחנך בחדרים ובישיבות החב"דיות המחתרתיות ב[[רוסיה]] הסובייטית ובימי המלחמה למד גם בישיבת [[תומכי תמימים כותאיס]] שבגרוזיה. לאחר המלחמה, הוא יצא מרוסיה עם שאר בני המשפחה, למחנה שהקים צבא [[ארצות הברית]] ב[[פאקינג]] שב[[גרמניה]] ולבסוף הגיע ל[[פריז]].
בשנת [[תרפ"ד]] כאשר שלום היה בן שנה, ר' חאניע ומשפחתו עברו יחד עם הרבי ל[[לנינגרד]], שם גדל וחונך ר' שלום בד' אמותיו של הרבי הריי"צ. לאחר מאסרו של האב בשנת [[תרפ"ז]] המשפחה עברה ל[[נעוול]]. ב[[תרפ"ט]] ר' חאניע שוחרר לפני הזמן הקצוב, נסע לנעוול וב[[תרצ"א]] התיישב בלנינגרד. בחורף [[תרצ"ח]], בהיותו בן 15, ר' שלום ישב לילה אחד עם אביו הדגול והם עסקו בתורה. בשלוש לפנות בוקר, נכנסו הביתה הרשעים הקומנסטים ולקחו את האב. כעבור שנים נודע בוודאות שר' חאניע נורה למוות.
 
ר' שלום התחנך ב[[חיידר|חדרים]] ובישיבות החב"דיות המחתרתיות ב[[רוסיה]] הסובייטית ובימי המלחמה למד ולימד גם בישיבת [[תומכי תמימים כותאיס]] שבגרוזיה. לאחר המלחמה, הוא יצא מרוסיה עם שאר בני המשפחה, למחנה שהקים צבא [[ארצות הברית]] ב[[פאקינג]] שב[[גרמניה]] ולבסוף הגיע ל[[פריז]].


==הפגישה עם אדמו"ר הריי"צ==
==הפגישה עם אדמו"ר הריי"צ==
ב[[תש"י]] הגיע ר' שלום, כבחור מבוגר, ל[[ניו יורק]] ונכנס ל'[[יחידות]]' לרבי ריי"צ, שישה ימים לפני הסתלקותו, ביו"ד [[שבט]] [[תש"י]]. אחד מבני המשפחה סיפר שכאשר ר' שלום נכנס, הרבי הגיב: {{ציטוטון|אוי, חאניע!...}} והתרגש עמוקות. לאחר מכן התבטא הרבי {{ציטוטון|זהו חאניע בחיצוניות ובפנימיות}}. מספרים שהרבי התרגש מאד מהפגישה עם בנו של חאניע, משל הדבר החזיר אותו לתקופה אחרת...
ב[[תש"י]] הגיע ר' שלום, כבחור מבוגר, ל[[ניו יורק]] ונכנס ל'[[יחידות]]' לרבי הריי"צ, שישה ימים לפני [[הסתלקות]]ו, ביו"ד [[שבט]] תש"י. אחד מבני המשפחה סיפר שכאשר ר' שלום נכנס, הרבי הגיב: {{ציטוטון|אוי, חאניע!...}} והתרגש עמוקות. לאחר מכן התבטא הרבי - {{ציטוטון|זהו חאניע בחיצוניות ובפנימיות}}. מספרים שהרבי התרגש מאוד מהפגישה עם בנו של חאניע, משל הדבר החזיר אותו לתקופה אחרת...


ר' שלום הוכר עד מהרה כאחד העילויים הגדולים בישיבת ליובאוויטש ב[[ברוקלין]], כבעל כשרונות גאוניים ותלמיד חכם עצום, וכעובד השם בדרך [[חב"ד]]. בשנת [[תשי"ז]] התחתן עם מרת דבורה גליק. בשנת [[תשל"ד]] מונה על ידי [[הרבי]] ור' [[שמריהו גוראריה]] ל[[ראש ישיבה]] ו[[משפיע]] בישיבת "[[תומכי תמימים המרכזית]].
ר' שלום הוכר עד מהרה כאחד העילויים הגדולים בישיבת ליובאוויטש ב[[ברוקלין]], כבעל כשרונות גאוניים ותלמיד חכם עצום, וכעובד השם בדרך [[חב"ד]]. בשנת [[תשי"ז]] התחתן עם מרת עטא דבורה גליק. בשנת [[תשל"ד]] מונה על ידי [[הרבי]] ור' [[שמריהו גוראריה]] ל[[ראש ישיבה]] ו[[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]].


==הפצת תורה וחסידות==
==הפצת תורה וחסידות==
בהיותו "הצנע לכת", הורה לו [[הרבי]] למסור שיעורים ב[[נגלה]].
בהיותו "הצנע לכת", הורה לו [[הרבי]] למסור שיעורים ב[[נגלה]].


ר' שלום מרוזוב היה יהודי מזן נדיר, תלמיד חכם מופלג, שהיתה לו ידיעה בכל מקצועות התורה. הוא היה בקי בש"ס ופוסקים, תנ"ך ומדרש, זוהר וכתבי האר"י, והיה ידען מופלא בחסידות (בגיל 60 הורה לו הרבי ללמוד קבלה). היה מוכר כמומחה גדול בהלכות קידוש החודש ומהלכים אסטרונומיים והתמצא אפילו בסוגיות של דקדוק.
לרב מרוזוב הייתה לו ידיעה בכל מקצועות התורה. הוא היה בקי ב[[ש]] ופוסקים, [[תנ"ך]] ו[[מדרש]], [[זוהר]] ו[[כתבי האריז"ל]], וחסידות בהיותו בגיל 60 הורה לו הרבי ללמוד את [[תורת הקבלה]].  


הוא שקד על תלמודו יומם ולילה, ושום דבר לא היה קיים בעולמו מלבד לימוד התורה. רבני חב"ד ופוסקים מכל העולם היו שואלים אותו את השאלות הקשות שלהם והוא היה עונה להם בענוות חן ובצניעות גדולה. {{ציטוטון|אפשר אולי לומר כך... אבל הרי מצד שני...}} – זה היה הסגנון העמוק של ר' שלום בעת שהיה מדבר בלימוד, תוך מנענע קלות את כל גופו.  בנוסף לכך, היה עובד השם מסוג אחר. הוא התפלל שעות ארוכות בכל יום, הידר במצוות במידה בלתי מצויה והיה יהודי ירא-שמים כחד מקמאי.
כן היה מוכר כמומחה גדול בהלכות [[קידוש החודש]] ומהלכים אסטרונומיים והתמצא אפילו בסוגיות של דקדוק.
 
רבני חב"ד ופוסקים מכל העולם נהגו לשאלו את שאלותיהם הקשות .  


כדרך חסידים הראשונים, הקפיד שעבודתו את השם תהיה ללא 'בליטות', וללא 'קונצים' והיה צורך להתבונן היטב כדי לעמוד על טיבו.
כדרך חסידים הראשונים, הקפיד שעבודתו את השם תהיה ללא 'בליטות', וללא 'קונצים' והיה צורך להתבונן היטב כדי לעמוד על טיבו.


בשנת [[תש"נ]] נתמנה ע"י הרבי לחבר המוסדות המרכזיים - [[אגודת חסידי חב"ד (ארצות הברית)|אגודת חסידי חב"ד]], [[מרכז לעניני חינוך]], [[קה"ת]] ו[[מחנה ישראל]].
הרב [[אהרן לייב רסקין]] נהג להתייעץ עימו בעריכת [[מראי מקומות|מראי המקומות]] לשיחותיו של הרבי, בפרט בעת שציין הרבי לספרי קבלה{{הערה|הרב אהרן לייב רסקין עם תלמידי ישיבת [[תומכי תמימים בית שמש (גדולה)|תומכי תמימים בית שמש]], [[תשרי]] [[תשפ"ג]]. דקה: 40:00}}.
 
בשנת [[תש"נ]] נתמנה על ידי הרבי לחבר המוסדות המרכזיים - [[אגודת חסידי חב"ד (ארצות הברית)|אגודת חסידי חב"ד]], [[מרכז לעניני חינוך]], [[קה"ת]] ו[[מחנה ישראל]].


ביום שני [[ל' סיון]] [[תשס"ו]] לפנות בוקר, הלך לעולמו לאחר מחלה קשה, והוא בן 83.
ביום שני [[ל' סיון]] [[תשס"ו]] לפנות בוקר, הלך לעולמו לאחר מחלה קשה, והוא בן 83.


==משפחתו==
==משפחתו==
*הרב מרוזוב היה נשוי לרעייתו דבורה ממנו נולדו לו חמישה בנים ובת.
*רעייתו עטא דבורה - נפטרה ב[[ב' תמוז]] [[תשע"ד]]
*בנו, הרב יוסף יצחק מרוזוב - [[קראון הייטס]]
*בנו, הרב אלחנן דוב מרוזוב - שיפסד ביי, [[ניו יורק]]
*בנו, הרב [[דוד מנחם מענדל מרוזוב]] - קראון הייטס
*בנו, הרב יהושע מרוזוב (חתנו של הרב [[יצחק מאיר גוראריה]]) - קראון הייטס
*בנו, הרב לוי מרוזוב - נשלח על ידי הרבי לנהל לימוד יהדות לצעירים ב[[מלבורן]], [[אוסטרליה]]
*בתו, מרת חנה גורקוב - [[מסצ'וסטס]]
 
==לקריאה נוספת==
* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בניו-יורק, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ג


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
*הרב [[יוסף יצחק יעקובסון]], [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=3070 חסיד, בלי קונצים - לדמותו של ר' שלום מרוזוב], תרגום מ[[אלגמיינער ז'ורנאל]], באתר [[שטורעם נט]].
*הרב [[יוסף יצחק יעקובסון]], [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=3070 חסיד, בלי קונצים - לדמותו של ר' שלום מרוזוב], תרגום מ[[אלגמיינער ז'ורנאל]], באתר [[שטורעם נט]].
 
*'''[https://anash.org/true-chassidishe-bittul/ ביטול חסידי אמיתי]'''{{אנש}}
{{מיון רגיל:מרוזוב, שלום}}
{{מיון רגיל:מרוזוב, שלום}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת תומכי תמימים המרכזית]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים המרכזית]]
[[קטגוריה:קראון הייטס: אישים]]
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]
[[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב"ד]]
[[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב"ד]]
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]
[[קטגוריה:משפחת מרוזוב]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ"ג]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ו]]

גרסה מ־16:30, 1 בספטמבר 2024

הרב שלום מרוזוב
הרב שלום (עומד), עם אחיו הרב משה והרב מענדל

הרב שלום מרוזוב (ד' שבט תרפ"גל' סיון תשס"ו) היה חבר הצוות החינוכי של ישיבת תומכי תמימים המרכזית וחבר הנהלת אגודת חסידי חב"ד העולמית. נודע כלמדן עצום, ובעל ידע רחב בכל מקצועות הקודש, ואף בעניני מדע ואסטרונומיה.

תולדות חיים

נולד בד' שבט תרפ"ג ברוסטוב, שם שימש אביו הרב אלחנן דוב מרוזוב, כמזכירו של הרבי הריי"צ. הרבי הריי"צ אף היה הסנדק בברית המילה של ר' שלום.

בשנת תרפ"ד כאשר שלום היה בן שנה, ר' חאניע ומשפחתו עברו יחד עם הרבי ללנינגרד, שם גדל וחונך ר' שלום בד' אמותיו של הרבי הריי"צ. לאחר מאסרו של האב בשנת תרפ"ז המשפחה עברה לנעוול. בתרפ"ט ר' חאניע שוחרר לפני הזמן הקצוב, נסע לנעוול ובתרצ"א התיישב בלנינגרד. בחורף תרצ"ח, בהיותו בן 15, ר' שלום ישב לילה אחד עם אביו הדגול והם עסקו בתורה. בשלוש לפנות בוקר, נכנסו הביתה הרשעים הקומנסטים ולקחו את האב. כעבור שנים נודע בוודאות שר' חאניע נורה למוות.

ר' שלום התחנך בחדרים ובישיבות החב"דיות המחתרתיות ברוסיה הסובייטית ובימי המלחמה למד ולימד גם בישיבת תומכי תמימים כותאיס שבגרוזיה. לאחר המלחמה, הוא יצא מרוסיה עם שאר בני המשפחה, למחנה שהקים צבא ארצות הברית בפאקינג שבגרמניה ולבסוף הגיע לפריז.

הפגישה עם אדמו"ר הריי"צ

בתש"י הגיע ר' שלום, כבחור מבוגר, לניו יורק ונכנס ל'יחידות' לרבי הריי"צ, שישה ימים לפני הסתלקותו, ביו"ד שבט תש"י. אחד מבני המשפחה סיפר שכאשר ר' שלום נכנס, הרבי הגיב: "אוי, חאניע!..." והתרגש עמוקות. לאחר מכן התבטא הרבי - "זהו חאניע בחיצוניות ובפנימיות". מספרים שהרבי התרגש מאוד מהפגישה עם בנו של חאניע, משל הדבר החזיר אותו לתקופה אחרת...

ר' שלום הוכר עד מהרה כאחד העילויים הגדולים בישיבת ליובאוויטש בברוקלין, כבעל כשרונות גאוניים ותלמיד חכם עצום, וכעובד השם בדרך חב"ד. בשנת תשי"ז התחתן עם מרת עטא דבורה גליק. בשנת תשל"ד מונה על ידי הרבי ור' שמריהו גוראריה לראש ישיבה ומשפיע בישיבת תומכי תמימים המרכזית ב-770.

הפצת תורה וחסידות

בהיותו "הצנע לכת", הורה לו הרבי למסור שיעורים בנגלה.

לרב מרוזוב הייתה לו ידיעה בכל מקצועות התורה. הוא היה בקי בש"ס ופוסקים, תנ"ך ומדרש, זוהר וכתבי האריז"ל, וחסידות בהיותו בגיל 60 הורה לו הרבי ללמוד את תורת הקבלה.

כן היה מוכר כמומחה גדול בהלכות קידוש החודש ומהלכים אסטרונומיים והתמצא אפילו בסוגיות של דקדוק.

רבני חב"ד ופוסקים מכל העולם נהגו לשאלו את שאלותיהם הקשות .

כדרך חסידים הראשונים, הקפיד שעבודתו את השם תהיה ללא 'בליטות', וללא 'קונצים' והיה צורך להתבונן היטב כדי לעמוד על טיבו.

הרב אהרן לייב רסקין נהג להתייעץ עימו בעריכת מראי המקומות לשיחותיו של הרבי, בפרט בעת שציין הרבי לספרי קבלה[1].

בשנת תש"נ נתמנה על ידי הרבי לחבר המוסדות המרכזיים - אגודת חסידי חב"ד, מרכז לעניני חינוך, קה"ת ומחנה ישראל.

ביום שני ל' סיון תשס"ו לפנות בוקר, הלך לעולמו לאחר מחלה קשה, והוא בן 83.

משפחתו

לקריאה נוספת

  • יוסף אשכנזי, אוצר החסידים - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בניו-יורק, בהוצאת חזק, תשע"ג

קישורים חיצוניים

  1. הרב אהרן לייב רסקין עם תלמידי ישיבת תומכי תמימים בית שמש, תשרי תשפ"ג. דקה: 40:00